פיינל מציגה: איך מרוויחים 700 מיליון שקל בשנה בלי לקוחות או מוצרים? - שוק ההון - TheMarker

פיינל מציגה: איך מרוויחים 700 מיליון שקל בשנה בלי לקוחות או מוצרים?

באמצעות נוסחאות ותוכנות שפיתחה, מנהלת חברת פיינל מהרצליה מסחר ממוחשב בתדירות גבוהה - שמניב לה כמיליון דולר ביום ■ החברה רשומה בחו"ל, מבנה השליטה חסוי ובכיריה גזרו על עצמם שתיקה, אך חשיפת TheMarker מגלה: החברה הקטנה שהקימו בוגרי יחידות טכנולוגיות של הצבא בדרכה להפוך לאחת החברות הרווחיות בישראל

>> חברת פיינל (Final) מהרצליה מקפידה מאוד על סודיות, וכמעט אינה מוכרת בישראל. עם זאת, החברה, שעוסקת במסחר בתדירות גבוהה בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים, צפויה להרוויח השנה כ-700 מיליון שקל - ולהפוך לאחת החברות הרווחיות בישראל.

הצפי השנתי מבוסס על רווחי החברה במחצית הראשונה של השנה. אם פיינל תעמוד בצפי זה, יהיה מדובר ברווחים של קרוב למיליון דולר בכל יום מסחר. עם זאת, ייתכן שרווחי פיינל היו יוצאי דופן כתוצאה מהתנודתיות הגדולה בשווקים ב-2009, והם יקטנו במידה שהתנודתיות תתמתן במחצית השנייה של השנה. בין בעלי עניין בחברה התנהלו, ואולי עדיין מתנהלים, מגעים למכירת מניות מאחד לשני או לגורם חיצוני. לפי מגעים אלה, שוויה של החברה בעסקה כזו עשוי להגיע לכ-2.5 מיליארד שקל. אך גם ללא מכירת אחזקות, בכל חודש הופכים בעלי המניות של פיינל לאמידים יותר ויותר. במחצית הראשונה של השנה היתה פיינל מכונת מזומנים: באופן יוצא דופן כשמדובר בחברות עסקיות, היא מחלקת את רווחיה לבעלי המניות על בסיס שוטף, ולפי הערכות רושמת החברה שיעור נמוך מאוד של ימי הפסדים.

איך זה עובד?

אף שהיא מתמקדת בשוקי ההון, פיינל לא נראית כמו בית השקעות: היא מעסיקה כ-80 עובדים, בעיקר במשרדיה באזור התעשייה הרצליה פיתוח. למעשה, מדובר בחברת היי-טק לכל דבר: רוב עובדיה הם בעלי רקע טכני, ו-60 מהם עובדים במחלקת המחקר והפיתוח, שמנוהלת על ידי גדעון בר סיני, בעל תואר במתמטיקה ומחשבים ובעברו בכיר בקומברס.

עם זאת, פיינל שונה מרוב חברות ההיי-טק: אין לה לקוחות, אין לה ספקים - והיא אינה מייצרת דבר. בעזרת נוסחאות ותוכנות מחשב שפיתחה, ועל בסיס הון של החברה בלבד, סוחרת פיינל בבורסות המניות והנגזרים בעולם בתדירות גבוהה מאוד - אלפי עסקות בשעה - במטרה למצוא הפרשי מחיר קטנים בשווקים ולנצל אותם לשם עשיית רווחים. החברה אינה פועלת בשוק הישראלי, ומבצעת את כל פעילות הסחר הממוכן שלה בבורסות מעבר לים.

תחום המסחר הפיננסי האלגוריתמי התפתח מאוד בשנים האחרונות, אך מספר השחקנים בענף בעולם עדיין נמוך. לפי הערכות של חברת מחקר בינלאומית, כיום מתמחים כמה עשרות קרנות וגופים גדולים במסחר ממוכן ובמסחר בתדירות גבוהה (HFT: High Frequency Trading). עם זאת, למרות היקפם המצומצם, סוחרי האלגורתימים אחראים כיום ליותר מ-70% ממחזורי העסקות בבורסות של ארה"ב.

מהי השיטה של פיינל וכיצד מייצרת החברה את רווחיה יוצאי הדופן? זהו הסוד השמור ביותר של החברה, ואנשיה מסרבים אפילו לנהל שיחה כללית בנושא. "הפחד הגדול של כל החברות הללו הוא שמישהו יבין מה הן עושות, וחס ושלום ישכפל את השיטה", אומר פעיל בענף. עם זאת, מקורבים לחברה מדגישים כי לפיינל אין נוסחה אחת ושיטה אחת: 60 עובדי אגף המחקר של החברה מעדכנים מדי יום את הנוסחאות והאלגוריתמים שבעזרתם פועלת החברה בשווקים, ומתאימים אותם לתנאים ולהזדמנויות המסחר שנפתחות ונסגרות.

חברות מסחר אלגוריתמי, חברות HFT וחברות המתמחות בארביטראז' סטטיסטי (Stat Arb) פועלות באופן דומה: הן משלבות אלמנטים של עשיית שוק ושל קנייה ורכישה של ניירות ערך בקצב גבוה מאוד, על בסיס הערכה שהמחירים יחזרו בסופו של דבר לשיווי משקל שנצפה בעבר (עוד על השיטה - ראו מסגרת). לפיינל זה עובד, וראיה אחת לרווחים הגדולים שכבר הצטברו בחברה היא העובדה שהיזמים, שהקימו את החברה ב-2001, כבר אינם מבלים בה את עיקר זמנם.

האנשים שמאחורי הנוסחה והכסף

פיינל הוקמה על ידי שלושה יזמים: ניר קלקשטיין, ממציא הנוסחה המקורית של פיינל, אביו אריה קלקשטיין ונעם שטרן-פרי. ניר קלקשטיין ושטרן-פרי הם בוגרי הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון וקצינים ביחידות טכנולוגיות מתקדמות של צה"ל. ככל הנראה, השניים כבר עשו מספיק כסף: קלקשטיין פרש באופן מלא ועוסק כיום במחקר בתחומים רפואיים, ושטרן-פרי עובד בפיינל במשרה חלקית ומשמש בה יועץ. השלושה עדיין מחזיקים בשליטה בחברה, עם קצת פחות מ-50% ממניות פיינל.

שאר המניות מוחזקות על ידי שורה של משקיעים, שהשתתפו בשני סבבי גיוס לא גדולים שביצעה החברה בתחילת דרכה, בהיקף של מיליוני דולרים בודדים. מאז לא ביצעה החברה גיוסים נוספים. רשימת בעלי המניות של החברה אינה גלויה לציבור: פיינל רשומה כחברה זרה (.Final Inc), שמחזיקה בחברה ישראלית בשם פיינל ישראל, ולכן אין ברשם החברות גילוי של בעלי המניות בחברה-האם. ההערכה היא שהמבנה המשפטי של החברה, שמבוסס על חברה זרה ופעילות בחו"ל, נועד להקטין את תשלומי המס שלה ושל בעלי המניות.

בין בעלי המניות העיקריים, בנוסף לשלושת המייסדים, נמצאים עו"ד ד"ר יואב בן דרור, רמי ליפמן, עו"ד ערן אילן ויריב גילת.

בן דרור עובד במשרה חלקית בחברה, והוא דמות מוכרת במגזר העסקי בישראל. הוא בעל תואר דוקטור למשפטים מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, היה שותף במשרד ש. הורוביץ, לימד משפטים באוניברסיטת תל אביב וכיהן כיו"ר יצרנית הסיגריות דובק וכדירקטור בסלקום. בעברו טיפל בתיקים ידועים כגון פרשת "אירנגייט" עבור יעקב נמרודי, פרשת יורם גיל והחדירה לישראל של קוואלקום, בריסטול מאיירס וגלקסו. בנוסף לתפקידיו בפיינל משמש כיום בן דרור יו"ר ממגורות דגון, יו"ר יצרנית הלייזרים הקוסמטיים רדיאנסי, והוא משקיע בחברות בתחומי המכשור הרפואי יחד עם ד"ר מוטי ביאר, פרופ' שלמה בן חיים ואיש העסקים לו פל.

ליפמן הוא משקיע בחברות סטראט-אפ. בין השאר היה מעורב בחברות פאוור פייפר, בי.אס.פי, וויזקום וטופ אימג'. אילן, שאינו פעיל בחברה, נשוי לבתו של עו"ד יגאל ארנון, וריכז את אחד משני סבבי הגיוס בחברה.

גילת הוא איש טכנולוגיה ופיננסים, ובין הבעלים והמנכ"ל של בית ההשקעות קריפטונייט. הוא משקיע בכמה חברות סטארט-אפ ומיזמים, בהם פודינג מדיה וסייטיקס טכנולוגיות. בנוסף הוא משקיע בחברות בתחום המסחר האלגוריתמי, אחת מהן בשיתוף היזם עדן שוחט, שנבחר על ידי מגזין TheMarker ב-2008 לאחד מ-40 היזמים המבטחים בענף האינטרנט.

הפיתוח הבא - חיזוי של התקפי לב

כמה מהיזמים והמשקיעים בפיינל השקיעו יחד בחברות אחרות, בהן חברת מדעי החיים BSP שעוסקת בזיהוי ומעקב אחר מחלות לב. ניר ואריה קלקשטיין, ליפמן ובן דרור, וכן איש העסקים מודי בן שך, נמנים כולם על בעלי המניות בחברה. זהות המשקיעים ב-BSP מעלה את ההשערה כי ניר קלקשטיין מנסה ליישם את רעיונותיו ונוסחאותיו לניתוח הפעילות החשמלית של הלב כדי לחזות התקפים ולהתריע מפניהם. לפי נתוני IVC, משקיע נוסף ב-BSP שהשקיע גם בפיינל הוא פרופ' אהוד ויינשטיין, שהיה בין מייסדי ליביט ואנוביט טכנולוגיות.

פיינל אינה החברה היחידה בישראל שעוסקת במסחר אלגוריתמי בשווקים הפיננסיים. לפי הערכה, שלוש עד שבע חברות נוספות פועלות בתחום - אך שומרות כמו פיינל על סודיות וחשאיות.

עם זאת, ל-TheMarker נודע כי פעילות אחת בתחום מתנהלת במסגרת בית ההשקעות אלטשולר-שחם, שמעסיק מומחי מחשב שסוחרים בבורסות בחו"ל. בשנה האחרונה ראו אלטשולר-שחם ברכה בפעילות סחר באופציות בבורסה של דרום קוריאה, אך ככל הידוע רווחיהם מפעילות זו רחוקים מהרווחים יוצאי הדופן של פיינל.

שחקנים ישראליים נוספים בתחום כוללים את חברת דלבן, שגם בה שותף גילת; חברת אראקמבה של יעקב גרוסמן, אחד מוותיקי הסוחרים בזירת המט"ח המקומית; וחברת איגל טריידינג. בנוסף, שלוש-ארבע קרנות גידור היושבות בישראל ופועלות מול השווקים הבינלאומיים מנהלות את השקעותיהן בשיטות של מסחר אלגוריתמי אוטומטי לחלוטין, אחת מהן מירושלים.

מסחר אלגוריתמי: משחק מתוחכם או התערבות לא הוגנת?

מהי נוסחת הפלא של פיינל? איך בונים תוכנת מחשב, או "קופסה שחורה" בעגה המקצועית, שסוחרת בעצמה בבורסות ועושה כסף כל יום, מבלי להפסיד כמעט אף פעם? זהו כמובן הסוד השמור ביותר של פיינל, ואנשיה מסרבים בתוקף לדבר עליו. אך כמה עובדות בכל זאת ידועות: החברה, שהוקמה על ידי מתמטיקאים, עוסקת בניתוח נתונים ומסחר פיננסי אלגוריתמי - כלומר זיהוי הזדמנויות פיננסיות בשווקים בעזרת נוסחאות ותוכנות מחשב מהירות - ואז ביצוע מהיר של קנייה ומכירה לניצול ההזדמנויות.

כתוצאה מכך, חברות מסוגה של פיינל מבצעות כמות גדולה מאוד של עסקות - רבות מהן לא גדולות, אך בהיקפים מצטברים אדירים. בתחום הזה ישנם כמה תת-ענפים וכמה אסטרטגיות שונות. אסטרטגיה אחת היא למעשה עשיית שוק ממוכנת, ויצירת הכנסות מהפערים בין מחירי הקנייה והמכירה.

אסטרטגיה אחרת מבוססת על ארביטראז' סטטיסטי, כלומר ניסיון לזהות נכסים דומים או זהים אשר מחירם בשוק יצא מאיזון, ולכן צפויים לחזור לשיווי משקל ארוך-טווח. באופן טיפוסי, המשתמשים בטכניקות מסחר אלה אינם מפעילים כל שיקול דעת אנושי, אלא נותנים למחשב לעבד את נתוני המסחר באופן רציף ולקבל את החלטות המסחר באופן אוטומטי. חלק מהתוכנות הללו קיבלו כינויים מוזרים כמו "אייסברג", "סכין", "גרילה", "צלף" ו"רחרחן".

כמו בענפים אחרים, גם לסוחרי הנוסחאות יש אב רוחני - ג'ים סיימונס (Simons), המייסד והמוח מאחורי חברת רנסנס טכנולוגיות (Renaissance Technologies), העוסקת בניהול קרנות גידור ומנהלת כ-20 מיליארד דולר. סיימונס, לשעבר מרצה למתמטיקה ב-MIT, זכה לתהילה כאשר השיק קרן גידור הסוחרת באופן אוטומטי על בסיס נוסחאות שפיתח. רווחי הקרן הפכו אותו לאדם ה-55 בעושרו באמריקה, על פי דירוג "פורבס". קרן הדגל של רנסנס, מדליון, נחשבת זה שנים רבות לקרן הגידור המוצלחת ביותר בכל הזמנים, עם תשואה שנתית ממוצעת של 35% על פני 20 שנה.

הנוסחאות, המודלים המתמטיים, הטכנולוגיה והמחשבים הם הלב של אסטרטגיות המסחר האלגוריתמיות, לצד הקפדה על עלויות מסחר נמוכות במיוחד. המירוץ של החברות לבצע פעילות מהירה ככל האפשר הביא למצב שבו הפעילים מציבים את המחשבים שלהם בתוך בניין הבורסה או בסמוך אליו, בניסיון לחסוך עוד כמה אלפיות שנייה בקצב העברת ועיבוד המידע.

בשנים האחרונות נוסקת פעילות המסחר האלגוריתמי בעולם. לפי הערכות של חברת הייעוץ האמריקאית אייט, כיום אחראים סוחרי האלגוריתמים ללא פחות מ-73% מהיקפי המסחר בשוק המניות בארה"ב. ואכן, גרף התפתחות המסחר בארה"ב מראה כי בעוד היקף העסקה הממוצעת קטן כל הזמן, גרמו הסוחרים האוטומטיים לעלייה דרמטית בהיקף המסחר הכולל (ראו גרף) - ובעיקר לזינוק בחלק שלהם בעוגת המסחר הכללית.

כתוצאה מכך, בחודשים האחרונים עלתה הסוגיה לדיון ציבורי בקרב הפעילים הפיננסיים בארה"ב. בין המבקרים את השיטה, ישנם הטוענים כי עקב משקלם בזירות המסחר והיתרון הטכנולוגי שלהם, סוחרי האלגוריתמים נהנים ממידע וממחירים שאינם זמינים לשאר השחקנים בשוק. אחרים, לרבות כמה חברי קונגרס, טוענים שלפעילות זו "אין ערך כלכלי", וכי היא לא יותר ממשחק שבו המהיר והמתוחכם יותר מרוויח.

לעומתם, הרוב הגדול של מומחי השווקים מסכימים כי הפעילות של סוחרי האלגוריתמים משכללת את השוק ומגדילה את נזילותו, מאחר שנוסחאותיהם מזהות רבים מעיוותי המחירים - ותורמות לחיסולם. ארתור לוויט, לשעבר יו"ר רשות ניירות ערך האמריקאית, כתב השבוע בטור אישי ב"וול סטריט ג'ורנל": "הסוחרים הללו מחפשים מקרים של חוסר יעילות בשווקים, ומתקנים אותה. אני לא רואה שום דבר פסול בזה, ואסור לנו להגביל אותם או לעצור את הקידמה. יותר נזילות, מחירים טובים יותר ומהירות גבוהה יותר הם אבני הבניין של שווקים יעילים ושקופים - ועלינו לעודד מטרות אלה".

עקבו אחרינו בטוויטר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק
הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הפופולריות בשוק ההון
הצעות מיוחדות