נאוה זיספאל: "היינו שני אנשים ויועץ עם חוצפה ישראלית" - שוק ההון - TheMarker

נאוה זיספאל: "היינו שני אנשים ויועץ עם חוצפה ישראלית"

פרופ' נאוה זיסאפל חתומה על מה שעשוי ליהפך לדבר הבא בבתי המרקחת - תרופה חדשה לבעיות שינה, שאינה ממכרת ■ אבל במשך שנים איש לא האמין בפרויקט: אוניברסיטת תל אביב דחתה אותה, המשקיעים לא התלהבו ומינהל המזון והתרופות האמריקאי שלח אותה לעוד ועוד ניסויים ■ מי שהרים אותה מהקרשים הוא הבעל יהודה, בעלי קבוצת רד בינת

לא הרבה ישראלים זכו לבקר בקודש הקודשים של תעשיית התרופות ומערכת הבריאות האמריקנית - משרדי ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) - הגוף שחורץ לשבט או לחסד את גורלן של חברות תרופות וביו-טק מכל העולם. פרופ' נאוה זיסאפל דווקא היתה שם, עם תחילת העבודה על התרופה החדשה לנדודי שינה, סירקדין ב-1998, אבל זה לא אירוע שהיתה רוצה לזכור. "נכנסנו לחדר מעופש בלי חלונות במטה הראשי של ה-FDA בוואשינגטון, שאין בו אפילו מקרן שקפים אלא מטול ישן", היא משחזרת. "הגענו מלאי גאווה כדי להראות את הניסויים הראשונים שערכנו ופורסמו בכתב העת היוקרתי "The Lancet", אבל זה לא עשה שום רושם.

מולנו ישב הממונה על תחום הנוירולוגיה ברשות, פול וויבר, איש אימתני שכולם פחדו ממנו, והודיע לנו בלי להניד עפעף שמלטונין, ההורמון הטבעי שעליו אנחנו מתבססים בתרופה, הוא מבחינתו כמו מולקולה כימית חדשה. המשמעות היא שאנחנו צריכים לעבור תהליך ארוך ומפרך של ניסויים והוכחות כמו בתרופה חדשה. עבורי זו היתה מכה, רגע של שבירה רצינית - מה הם רוצים ממני? מה אני בכלל מחפשת פה? יצאתי ואמרתי לעצמי, אני לא חוזרת לכאן יותר".

אבל זיסאפל חזרה. מי שעודד אותה, לדבריה, לא להרים ידיים אחרי הביקור ב-FDA ובאינספור רגעי משבר נוספים לאורך הדרך הוא בעלה, איש העסקים יהודה זיסאפל: "הוא היה מאוד תומך", מפרגנת זיסאפל בחזרה. "ברגעים של משבר הוא היה קם ואומר: ?גברת, במקום לבכות וליילל תכנני את הניסוי הבא'".

במבחן התוצאה אין ספק שזה הצליח: בימים אלה משיקה זיסאפל בישראל את סירקדין, התרופה פורצת הדרך לטיפול בנדודי שינה, שמפיצה עבורה חברת טבע ישראל. התרופה, שמבטיחה שינה טבעית ואיכותית בלי למכר ומחויבת במרשם רופא, משווקת באירופה כבר שנה בהצלחה גדולה.

תשכחו מכל האסוציאציות שחולפות בראשכם לשמע התואר "אשתו של": נאוה זיסאפל אמנם נשואה ליהודה, אחד מצמד האחים זיסאפל, בעלי קבוצת רד בינת, אך היא רחוקה מלהיות "העזר כנגדו". למעשה, עם השלמת פיתוחה של סירקדין נהפכה חברת "נעורים" הקטנה שבבעלות הזיסאפלים לחברה השנייה בתולדות המדינה שפיתחה תרופה חדשה החל משלב הרעיון ועד ההשקה. זיסאפל היא היזמת ומנכ"לית החברה. החברה הראשונה שעשתה זאת היתה טבע (עם התרופות קופקסון ואזילקט) - שלה מחזור שנתי של 11 מיליארד דולר.

אנחנו נפגשים במשרדי חברת נעורים ברמת החי"ל במשרדה הצנוע למדי של זיסאפל, ומנסים לפצח את החידה: זיסאפל אמנם נטועה כבר שנים רבות באחת ממשפחות האצולה של ההיי-טק הישראלי, והיא בעלת הישגים יוצאי דופן משל עצמה - אך חיפוש שמה בגוגל מעלה תוצאות דלות ביותר. היא לא התראיינה בעבר, כמעט ולא הופיעה בכנסים, ובוודאי שלא כיכבה במדורי רכילות. בקיצור, מדובר בסוג של אשת מסתורין.

"אני אדם עסוק ויש לנו במשפחה יותר מדי פרסום", היא מנסה להסביר. "וחוץ מזה, על מי אני עושה רושם? בשביל מה אני צריכה את זה? מה שחשוב לי זה העבודה וההישגים".

"עד היום לא ידעו להגדיר מה זו איכות שינה"

סירקדין שפיתחה זיסאפל היא תרופת שינה פורצת דרך: בניגוד לתרופות מהדור הישן שמרדימות את המשתמש על ידי דיכוי של פעילות קליפת המוח (ראו מסגרת), סירקדין מחקה את מנגנון השינה הטבעי של הגוף.

היא עושה זאת על ידי שחרור אטי של הורמון השינה מלטונין - בדומה לעלייה הפיסיולוגית הטבעית במלטונין בשעות הלילה אצל אנשים שאינם סובלים מבעיות שינה. בנוסף, הצליחה זיסאפל להוכיח לראשונה כי התרופה לא רק מקצרת את משך ההירדמות, אלא גם משפרת את איכות השינה ואת הערנות בבוקר שלמחרת.

בשונה מתרופות השינה הקיימות, סירקדין אינה ממכרת. במונחים כספיים מדובר בפוטנציאל לתרופת להיט בקנה מידה עולמי: היקף הפרעות השינה בעולם גדול אפילו יותר מ"שוק" הדיכאון: ארבעה מכל עשרה בני אדם שעברו את גיל 50 מתקשים להירדם ולישון באופן רציף בלילה. כיום נמכרות בעולם תרופות שינה מהדור הישן בהיקף של 6 מיליארד דולר בשנה - נתוני פתיחה מבטיחים ביותר לתרופה החדשה.

הנתונים האלה לא נעלמו מעיניהן של חברות גדולות, ונעורים חתמה על הסכם הפצה בהיקף עשרות מיליוני דולרים עם חברת לונדבק הדנית שמפיצה אותה באירופה, חברת נייקומד הדנית שמפיצה במדינות הנורדיות וטבע - בישראל.

ואכן, שנה בלבד לאחר שהושקה באירופה כבר רושמת התרופה ביצועים מרשימים למדי: בבריטניה ובגרמניה היא נכנסה לסל התרופות הציבורי, במדינות סקנדינוויה היא רשמה חדירה של 8% לשוק בתוך שנה וביוון חדירה של 16%. בישראל אישור השיווק ניתן מאוחר יותר, והתרופה עדיין אינה נכללת בסל התרופות או בביטוחים המשלימים של הקופות. לכן, מדובר בינתיים בתענוג לא זול: 115 שקל לאריזה של 21 טבליות.

אלא שלא תמיד הכל הסתדר לזיסאפל. היא החלה את דרכה לפיתוח התרופה מתוך עניין אקדמי בנושא כפרופ' לנוירו-כימיה באוניברסיטת תל אביב. "שינה תמיד עניינה אותי", היא מודה. "זה תהליך גדול וחשוב ועד שנות ה-80 לא היתה שום היפותזה גורפת לגבי האופן שבו הוא פועל".

הרצאה ששמעה במקרה בתחילת שנות ה-80 על סקס של סרטנים נתנה לה את הרעיון הראשוני: "המרצה סיפר שבעונת הרבייה אצל סרטנים משתחררים הורמונים שונים לדם של הזכר והנקבה, וכתוצאה מכך השרירים של הסרטן הזכר מתחילים להזדקף ואילו אצל הנקבה השרירים רופסים והיא נהפכת לנמוכה. פתאום קלטתי שהורמון יכול אולי להשפיע על הולכה עצבית - והחלטתי שאני מוכרחה למצוא הורמון שמשפיע על הולכה עצבית בלילה וגורם לשינה. לא היתה מחשבה על תרופה אלא להבין את המנגנון".

ב-1991 המחקר הבסיסי הבשיל לכדי רעיון לפטנט, "ואז החלטנו להפוך את זה למוצר". אלא שבדיעבד אומרת זיסאפל שלא ידעה לאיזו דרך היא נכנסת. "זו היתה ויה דולורוזה. לא עלה אז בדעתי עד כמה אקדיש את מלוא חיי לדבר הזה מבחינת האנרגיה, הזמן והשעבוד הנפשי. אפשר להגיד ש-16 שנה לא ממש חייתי".

מה הפך את תהליך הפיתוח לקשה כל כך?

"אם אתה בא מעולם המחקר לעולם התעשייתי הדבר הראשון שאתה פוגש זו הרגולציה - מה שכמעט ולא קיים במחקר. אתה צריך לעבוד לפי כללי GMP (כללי ייצור נאותים) העולמיים ומתחיל להרגיש את הסביבה הלוחצת, האחריות, העניין של ניסויים בבני אדם, ועדות אתיקה - בעיקר כשמפתחים תרופה פורצת דרך.

"אם הייתי מפתחת עוד תרופה מהמשפחה של התרופות מהדור הישן, הדרך היתה ברורה. אבל זו התרופה היחידה בעולם שאמורה לשפר לא רק את ההירדמות אלא גם את איכות השינה. אבל עד עכשיו הרשויות באירופה ובארה"ב לא ידעו להגדיר מה זו איכות שינה. אמרו לנו שזה לא מספיק שאנשים רק יגידו שהם ישנים טוב יותר".

אז איך בכל זאת הצלחתם להוכיח שגם האיכות משתפרת?

"הופענו מול ועדת מומחים של EMEA (הרגולטור האירופי) והצענו להם דרך למדוד: הרעיון הוא ששינה טובה מתבטאת ביום שלמחרת. ואכן, הצלחנו להוכיח בניסויים קליניים ששיפרנו את הערנות ביום, הן לפי דיווח המטופלים והן לפי מבחנים אובייקטיווים.

"הוכחנו שהדברים כרוכים זה בזה: איכות השינה משפיעה על איכות הפעילות ביום. יש לזה כמובן גם השפעה מכרעת על מצבו הבריאותי של האדם כי שינה קשורה לכל כך הרבה גורמים אחרים, כמו זיכרון ומצב רוח".

היעד השאפתני - הוכחת הקשר בין איכות השינה לתפקוד יום-יומי משופר - עלה לחברה הרבה כסף ולא מעט שנים של עבודה: "כל ניסוי כזה אורך שלוש שנים, מעורבים בו מאות נבדקים והוא עולה המון כסף. אין ארוחות חינם בתחום הזה. המומחים בוועדה היו מאוד חשדנים. לדעתי הם היו בטוחים שלא נצליח, אבל היתה לנו אמונה בדרך וידענו שלא נוכל להיכשל ובסוף נצליח להוכיח כי זה כל כך נכון".

לדברי זיסאפל, ההישג של החברה הציב רף גבוה במיוחד בפני חברות מתחרות. "זה ניצחון גדול", היא אומרת, ומתכוונת למכשול שהציבה בפני המתחרה המרכזית שלה, חברת טקאדה היפאנית, שפיתחה גם היא תרופת שינה מתקדמת בשם רוזרם (Rozerem) לטיפול בנדודי שינה ללא יצירת תלות. אלא שטקאדה, שכבר זכתה לאישור שיווק בארה"ב, נחלה מפלה באירופה: הוועדה המייעצת של רשות התרופות האירופית (EMEA) המליצה במאי 2008 שלא להעניק לה אישור שיווק.

"באירופה אמרו להם: הראיתם רק דבר אחד, קיצור זמן ההירדמות, ואחרי סירקדין אנחנו יודעים שצריך להראות יותר, כלומר, גם שיפור איכות השינה. דחו אותם על זה", מספרת זיסאפל. "הרף שהצבנו כל כך גבוה ומסובך שחברת התרופות אמרו לנו: ?דפקתם את התעשייה'", היא צוחקת.

ומה לגבי ההישג הגדול ביותר: אישור FDA שיאפשר לכם לשווק בארה"ב?

"זה קרוב מאוד. כבר השלמנו את סדרת הניסויים ובדיקות שה-FDA ביקש ואנחנו במרחק דו"ח מקבלת אישור על התרופה".

לא רוצה להיפרד מהאקדמיה

אחד ממספרי הברזל בתעשיית התרופות הוא מיליארד דולר - עלות פיתוחה של תרופה חדשה. סכום שיש לשער שאפילו הזיסאפלים האמידים לא היו מצליחים לגייס. לפי ההערכות בשוק, השקיעה המשפחה קרוב ל-100 מיליון דולר מהונה הפרטי בתרופה, השקעה שנחשבת מסוכנת ביותר אך שבמבחן התוצאה עשויה להתברר כמוצלחת.

מה סוד ההצלחה? כמה בדיוק הוצאתם על הבייבי?

"אני לא רוצה לדעת. היה לנו רואה חשבון, לא שמעתי על הכסף ולא חתמתי על הדו"חות הכספיים. מה שבטוח הוא שמכיוון שאנחנו חברה ישראלית קטנה לא הגענו לסכומים של מיליארד דולר".

לא פחדת שכל הכסף הזה ירד לטימיון?

"זה מאוד מפחיד, אבל כל הזמן אמרתי לעצמי שאם זה יהיה מוגזם אז יום אחד המשפחה תגיד לי די".

איך הצלחתם להרים פרויקט כזה בעשירית מהסכום שמוציאות ענקיות התרופות בעולם על פיתוח תרופה חדשה?

"חברות גדולות עובדות אחרת. במידה מסוימת נותני שירות וספקים מנצלים אותן כי יודעים שהן כל כך עשירות. שירות שיעלה להן 600 אלף דולר, למשל, יוצע לנו תמורת 200 אלף. מכיוון שהכסף שאנחנו משקיעים הוא משפחתי ומוגבל מאוד, אנחנו בוחרים בקפידה כל דולר שיוצא וכל ספק שעובדים אתו.

"לדוגמה, כשהופענו בפני רשויות כמו ה-FDA כדי להציג תוצאות של ניסויים היינו שני אנשים ויועץ עם הרבה חוצפה ישראלית ואמונה בדרך ובמוצר. באותו אולם ישבו משלחות של חברות הענק של 30 איש עם חליפות ומחשבים. זה לא הפריע לנו לקבל את האישורים".

ומה יהיה בעתיד? נעורים היא חברה של תרופה אחת או שיש מוצרים נוספים לצפות להם?

"יש לנו עוד תרופות בצנרת: אחת לפרקינסון שכבר נמצאת בשלב שני של הניסויים הקליניים, תרופה נוספת לשינה שאמורה להיות גם נוגדת כאב שנמצאת בשלב הראשון לניסויים ותרופה שלישית - בשלבים התחלתיים".

זיסאפל, ילידת תל אביב, עשתה את כל הדרך מתואר ראשון בכימיה כעתודאית ועד למינוי כפרופ' מן המניין (הדרגה הגבוהה ביותר של פרופסורה) באוניברסיטת תל אביב בגיל 41 בלבד. תחום ההתמחות: נוירו-כימיה.

בעבר כיהנה כראש מכון אדמס לחקר המוח ועמדה בראש הקתדרה לנוירו-פרמקולוגיה וחקר ה-ALS (מחלת ניוון שרירים קשה) באוניברסיטה. "רוב חיי הייתי מדענית, השקעתי בזה הרבה וגם הצלחתי יפה", היא אומרת. "גם כיום, כשאני מנהלת את נעורים, אני ממשיכה בעבודתי באוניברסיטה. רוב היום אני שם. אני מאוד אוהבת את האקדמיה ולא רוצה להיפרד".

את בעלה, יהודה זיסאפל, הכירה על חוף הים של תל אביב כשהיתה בת 19. "שנינו היינו סטודנטים. אני הייתי בין התיכון לעתודה והוא למד שנה ד' בטכניון ועבד כטכנאי בבזק. לא נולדנו עם כפית של כסף בפה. בנינו את עצמנו מאפס", היא אומרת. לבני הזוג שלושה ילדים: הבכור הוא רועי זיסאפל, 38, מנכ"ל רדוור מקבוצת רד בינת שבשליטת המשפחה, האמצעית היא הזמרת והרקדנית כרמי זיסאפל, 31, האוחזת גם בתואר בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה מהטכניון, והקטנה היא עדי, 22, סטודנטית למדעים.

היא מבקשת מאתנו מראש "לא לשאול את כל השאלות על איך את משלבת קריירה עם משפחה", אך לא מהססת להודות שיש לה העדפה לעובדות מהמין הנשי: "גם יהודה שם לב שבכל מקום שממנים בו אשה לראש, החברה נהיית נשית ברגע", היא אומרת. "גם בנעורים אני בוחרת נשים באופן לא מודע, והן הרוב אצלנו. לפעמים הייתי צריכה להילחם בעצמי כדי לא לקחת עוד אשה, כי זו ברירת המחדל שלי. כאשה, התכונות של נשים נראות לי מתאימות כי כשהן רוצות ומחליטות להצליח ולהתקדם - הן מלאות מוטיווציה ומיקוד. לנשים גם לא אכפת מהכבוד והמעמד, וקל יותר לעבוד כך".

את עצמך נתקלת בשוביניזם לאורך הדרך באקדמיה או בתעשייה?

"לא ממש. הבעיה הממשית היא שבתור אשה יש המון דברים לדאוג להם באותו זמן וזה לא פשוט. את מוגבלת בכמות הנסיעות, לא יכולה תמיד לעשות כל דבר ולצאת לעולם, אך בגדול לא נתקלתי בזה".

על מה מדברים סביב השולחן בארוחת יום שישי במשפחה של אנשי עסקים ומהנדסים?

"אנחנו עובדים כל הזמן וגם הילדים שלנו הם כאלה. גם לבן שלי אין חיים. הקבוצה מעסיקה אלפי אנשים וזו אחריות גדולה מאוד".

זה לא מלחיץ בימים של משבר כלכלי כל כך חמור?

"כבר היו לנו תקופות כאלה ואנחנו שומרים על העובדים. זה ערך עליון".

לא רואים אתכם יותר מדי באירועים נוצצים.

"אין לנו הרבה חברים מהעולם העסקי. החברים שלנו הם בעיקר אנשים שלמדו אתנו באוניברסיטה. אנחנו משתדלים לא להגיע לאירועים שלא חייבים להגיע אליהם. אני לא אדם של סמול טוקס, אין על מה לדבר אתי. אני גם לא יכולה לרכל כי אני לא זוכרת אחר כך מה אמרתי על מי. בקיצור, אסור לי להסתבך".

החברה שאיש לא האמין בה

ההישג של נאוה זיסאפל - פיתוח תרופה משלב הרעיון ועד לשיווק - הוא אכן כמעט חסר תקדים בישראל, אך בדרך היא נאלצה להתמודד לא רק עם הקשיים שהערימו הרגולטורים בחו"ל, אלא גם עם חוסר אמון מצד גופים שונים בישראל.

למעשה, במהלך השנים היא והרעיון שלה נדחו שוב ושוב על ידי גופים שונים שפשוט לא מצאו עניין או לא האמינו ברעיון. זה קרה בפעם הראשונה בשנות ה-80, כאשר זיסאפל רק החלה להתעניין בתחום השינה.

"פניתי לצה"ל והצעתי לחקור מה קורה לחיילים שחיים בבור בלי אור יום, אבל זרקו אותי מכל המדרגות", היא צוחקת. "זמן קצר לאחר מכן פורסם מאמר ראשון שהוכיח שאור מוריד את רמת המלטונין".

הסרבנית השנייה היתה המעסיקה של זיסאפל - אוניברסיטת תל אביב, שאליה פנתה בבקשה לסיוע במימון המחקר והפיתוח. האוניברסיטה השיבה בשלילה והודיעה כי היא מוותרת על שותפות בפטנט. למרות זאת, מכיוון שזיסאפל היתה עובדת המוסד בשנות הפיתוח, תקבל האוניברסיטה 20% מהרווחים - סכום קטן בהרבה מכפי שהיתה יכולה לקבל לו היתה נרתמת לעניין בתחילת הדרך.

בפעם השלישית היו אלה המשקיעים בשוק ההון הישראלי שפיספסו את ההזדמנות. ב-1998 ביקשה משפחת זיסאפל לגייס 25 מיליון שקל מהציבור, לפי שווי של 100 מיליון שקל, אך נכשלה בשל חוסר היענות של המשקיעים. המשפחה לא התייאשה והחליטה להמשיך ולהשקיע מהונה הפרטי, והשאר - היסטוריה.

בדיעבד, מנסה זיסאפל לנתח את הסיבות לאותו כישלון: "חיפשנו שותפים כל הזמן אבל האתגרים היו גדולים מדי", היא אומרת. "ובכלל, אם הצלחת החברה היתה תלויה בכישרון שלי לשכנע אנשים להשקיע כסף, לא הייתי מגיעה לכלום. אני לא מכירתית, דיברתי בפירוט על הסיכונים כי אין אצלי חוכמות. בגלל זה לא הצלחתי בהנפקה".

הקלף המנצח של סירקדין:

תופעות הלוואי הקשות של התרופות מהדור הישן

השקת תרופה חדשה כרוכה במלאכה הלא פשוטה והמתסכלת לעתים של שכנוע הקהילה הרפואית להתנסות בחדש ולוותר, זמנית לפחות, על הוותיק והמוכר. במקרה של סירקדין, החברות שמשווקות את התרופה באירופה וישראל (לונדבק וטבע) צפויות ליהנות ממקדמה חשובה אחת: תופעות הלוואי של התרופות הקיימות לטיפול בבעיות שינה. מקדמה זו אמורה לסייע להן לנגוס בנתח מהשוק לתרופות להפרעות שינה, שוק של 5 מיליארד דולר בשנה - מתוכם מיליארד דולר באירופה.

התרופות הקיימות להפרעות שינה, כמו Valium ו-Ativan משתייכות למשפחת הבנזודיאזפינים (Benzodiazepines). המשותף לתרופות אלה הוא שכולן מדכאות את הפעילות העצבית של קליפת המוח. עיקרון הפעולה של תרופות אלה הוא הגברת הפעילות של מעביר עצבי הקרוי GABA (Gamma Amino Butyric Acid) - חומר הנקשר לקולטנים על תאי המוח ובולם מעבר של פולסים חשמליים ובכך מאט את התקשורת בין תאי המוח וגורם לרמת עוררות נמוכה יותר ולהקלת נדודי שינה המלווים בחרדה.

משפחה אחרת של תרופות לשינה היא נון-בנזודיאזפינים שכוללת תרופות כמו Ambien (Zolpidem), Zaleplon (Sonata) ו-Lunesta (ESzopiclone), המכונות גם "Z Drugs". זמן הפירוק של החומר הפעיל בהן קצר יותר ולכן ההשפעה המטשטשת שלהן בשעות היום קטנה יותר. החסרונות העיקריים של תרופות משתי הקבוצות הם התלות הגופנית והפסיכולוגית שמפתחים חלק מהמטופלים בהן והשפעה מרדימה ארוכה מעבר לרצוי בשל פירוק אטי של החומר הפעיל. תופעה זו גוררת בעיות נוספות כמו תגובות אטיות גם בשעות היום והופכת את הנהיגה, במיוחד בקרב בני אדם מבוגרים, למסוכנת.

תופעות לוואי של התרופות להפרעות שינה ממשפחת בנזודיאזפינים בבני אדם מבוגרים כוללות גם שכחה, סחרחורות וריפיון שרירים. בשנים האחרונות נחקר הקשר בין טיפול בתרופות לבין שברים בעצם הירך בבני אדם מבוגרים כתוצאה מנפילות. הגמילה מתרופות אלה, גם אחרי תקופות קצרות יחסית של טיפול, נחשבת קשה וכרוכה לעתים בתופעות כמו חרדה, אי שקט וסיוטים.

"כיום מבינים שהתרופות מהסוג הקיים לא נותנות פתרון טוב לבעיית השינה", אומרת זיסאפל. "יש דיווחים על התנהגויות ליליות שהאדם מבצע ולא זוכר, כמו אכילה, הימורים, שליחת אי-מיילים ואפילו נהיגה. זה היה מן סוד כמוס ששנים לא דיברו עליו. לדעתי זה קרה בין השאר מכיוון שחברות התרופות לא רצו שיהיה דגש על תופעות הלוואי ולכן לא תמכו כלכלית במחקרים בנושא".

מתחרה חדש יחסית בשוק התרופות להפרעות שינה הוא רוזרם (Rozerem), תרופה שפיתחה החברה היפאנית טקאדה. טקאדה שיווקה במרץ את העובדה שהתרופה היא היחידה לנדודי שינה שאינה יוצרת תלות, אולם ב-2008 נאלצה לשלב במדריך למשתמש הכלול באריזת התרופה כמה אזהרות בנוגע לתופעות לוואי חמורות. האזהרות כלולות גם במדריך למשתמש בתרופה לונסטה (Lunesta) של חברת ספרקור, גם היא מהדור החדש, שמחזיקה בנתח של 9% מהשוק האמריקאי ומכירותיה הסתכמו ב-600 מיליון דולר ב-2008.

אגב, גם סירקדין אינה חפה כמובן מתופעות לוואי: בעלון המצורף לתרופה מודגש כי השימוש בה עלול לפגום בערנות ומחייב זהירות בנהיגה ובכל פעילות המחייבת ערנות. בנוסף מצוין כי התרופה עלולה לגרום לתופעות כמו עצבנות, חלומות לא רגילים, מיגרנה, חוסר מנוחה, עלייה במשקל ועייפות.

יורם גביזון ורוני לינדר-גנץ

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות
עקבו אחרינו בטוויטר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק
הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות
13
דוד
  • 21:05
  • 19.10.09

למה המחיר גבוה במאות אחוזים מול מחיר אותו המוצר - מלטונין - בארה"ב למשל ?

12
מלטונין
  • 22:28
  • 19.09.10

רכשתי את התרופה,אין השתתפות של מכבי, מחיר גבוה מידי,106 ל21 יום בלבד. השאלה שלי אם השימוש מוגבל ( כך כתוב בעלון )מה קורה אחרי 3 שבועות -התופעה חולפת? מתקשה להאמין שכן, וחבל שבכתבה לא התייחסו לנקודה חשובה זו.בנוסף,חסרה לי ההשוואה למלטונין המשווק בבתי טבע, מהעושה את ההבדל.? אשמח לקבל תגובות..

11
בעילום שם
  • 19:38
  • 05.05.09

אינני מופיעה בשמי כי אני חולה בשלש מחלות קשות, לוקחת כמות עצומה של כדורים ומתענה כל לילה מחדש. כמעט כל הסימנים שהובאו לעיל - מאפיינים את שנתי. מכיון שאני רוכשת כדורים שאינם בסל הבריאות ועולים סכומים גבוהים שאינם הולמים משכורת פנסיונרית, אני מחכה להזדמנות ראשונה על מנת לרכוש את הסירקדין ומקווה שאזכה לחיים איכותיים יותר.

10
נעמי
  • 16:01
  • 10.05.09

אינני מבינה מדוע החפיסה מכילה 21 כדורים האם יש ליטול את התרופה רק במשך 21 יום ?

08
חדוה שגב
  • 11:48
  • 18.10.09
07
סמך
  • 01:02
  • 03.05.09

כל הכבוד על הדבקות במטרה, הכתבה מדגישה שאילו הייתה הגב' נאוה פרופ' אשר לא שייכת למשפחת זיסאפל שאיפשרה לה בממון המשפחתי לדבוק במטרה כל זה לא היה מצליח. א. רק ניתן להצר על כך מבחינה רפואית. ב. הכסף ממנף אותך מעלה.

06
אריאלה
  • 15:07
  • 03.05.09
05
אבי
  • 16:47
  • 03.05.09

פשוט תענוג לקרוא על המשפחה הזו. תמשיכו ככה

04
סימפאטיקו
  • 15:07
  • 01.05.09
03
אשר
  • 23:28
  • 01.05.09

הציגו את נתוני החדירה אך לא אמרו בכמה כסף מדובר .צריך לקבל, איכשהו ,קנה מידה.

02
טומי
  • 09:43
  • 02.05.09

איפה משיגים את התרופה במידי? נראה לי שפרופ נאווה צריכה איש שווק אגרסיבי. טבע תבלע אותה בהמשך הדרך.

01
ידען
  • 14:13
  • 01.05.09
פרוייקטים מיוחדים
הפופולריות בשוק ההון
הצעות מיוחדות