<<"קו העוני הוא קו מטופש, מכיוון שהוא נתון למניפולציות של האוצר ושל משרד הרווחה" - כך קובע ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרופ' שלמה יצחקי. לדבריו, הסיבה היחידה לכך שקו העוני ממשיך להתפרסם במתכונתו הנוכחית היא "שתהיה לשר הרווחה הזדמנות להופיע בטלוויזיה".

קו העוני מחושב כיום על ידי הביטוח הלאומי, אבל משרד האוצר לוחץ כי החישוב יועבר לידי הלמ"ס. זאת לנוכח החשד של האוצר כי הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה עושים שימוש פוליטי בקו העוני - ומשתמשים בפרסומו כדי לנגח את מדיניות האוצר כמדיניות לא פרוגרסיווית.

לפחות בנקודה זו יצחקי מסכים עם עמדת משרד האוצר. "אנחנו יכולים לחשב את קו העוני", הוא אומר, "מכיוון שהחישוב של הביטוח הלאומי מתבסס על הנתונים שלנו, אבל אנחנו לא ממש מעוניינים בכך כי כל הקו הזה הוא מטופש. חיתוך ההתפלגות של האוכלוסייה בנקודה מסוימת, כדי לקבוע שכל מי שנמצא מתחתיה נחשב לעני, הוא חסר חשיבות, במיוחד כשאפשר לעשות כל כך הרבה טריקים לקו הזה".

כדוגמאות ל"טריקים" מביא יצחקי צעד שנקט משרד הרווחה לפני עשור, כאשר הוסיף עשרות שקלים בודדים לקצבאות הזקנה כדי להעביר מספר גדול של קשישים אל מעבר לקו העוני. טריק אחר, שלדבריו נוקט משרד האוצר, הוא לא לעדכן את מדרגות המס. כתוצאה מכך הכנסתם של משלמי המסים בישראל (שהם, כמובן, לא עניים) יורדת, חציון ההכנסה יורד, וכתוצאה ממנו קו העוני - המחושב כמחצית החציון - יורד גם הוא.

במקום קו שרירותי, הנתון להטיות, מציע יצחקי לקבוע קו אחיד; למשל, לקבוע כי שני העשירונים התחתונים של האוכלוסייה ייחשבו לעניים. "קביעת קו קבוע, שמספר העניים בו לא משתנה, תעביר את הוויכוח ממספר העניים לפער העוני - שהוא הנקודה החשובה באמת. אלא שהביטוח הלאומי ומשרד הרווחה מתנגדים לכך משום שזה גוזל כוח מהביטוח הלאומי, וגוזל משר הרווחה את האפשרות האחת שלו בשנה להופיע בטלוויזיה".

418 אלף משפחות עניות

למרות התנגדותו העקרונית, מוסיף יצחק, הוא יהיה מוכן להעביר את חישוב קו העוני לידיו ללא כל תוספת תקציב. "לאחר שאיסוף הנתונים מסתיים, חישוב קו העוני דורש יום אחד של עבודה", הוא אומר. לדבריו, קו העוני שהוא יחשב יהיה זהה לזה של הביטוח הלאומי; כלומר אין חשד להטיית הנתונים על ידי הביטוח הלאומי - "אבל אצלי זה לא יקבל פרומו. אני לא אכנס מסיבת עיתונאים מיוחדת כדי להציג את קו העוני, ולא אופיע בטלוויזיה. אצלי קו העוני יהיה סתם עוד נתון סטטיסטי אחד".

יצחקי, יש לציין, עמד בשנה שעברה בראש ועדה שבחנה את מדידת העוני בישראל, ושם הוא הסכים עם עמדת האוצר כי במדידת העוני יש להתחשב לא רק בהכנסות הכספיות של הפרטים, אלא גם בשירותים הפיסיים שהם מקבלים מהמדינה. כך, סיוע בקצבה ייכנס להכנסות המחושבות לצורך קו העוני, ואילו ארוחת צהריים חינם בבית הספר לא תיחשב להכנסה ולא תיספר. גם לכך הביטוח הלאומי מתנגד.

השבוע פורסם דו"ח העוני החצי שנתי של המוסד לביטוח לאומי, שמתייחס למחצית השנייה של 2007 ולמחצית הראשונה של 2008. מהדו"ח עולה כי נמשכת היציבות במספר האנשים שמתחת לקו העוני, ביחס לדו"ח הקודם שסיכם את 2007: בישראל 418 אלף משפחות עניות, שבהן 1.63 מיליון בני אדם, מתוכם 777.4 אלף ילדים. הדו"ח מתייחס לתקופה שקדמה למשבר הכלכלי ולמלחמה בדרום.