צבי מיתר, מייסד אמדוקס: "אבל מי שיכול צריך להחזיק 10% בזהב" - שוק ההון - TheMarker

צבי מיתר, מייסד אמדוקס: "אבל מי שיכול צריך להחזיק 10% בזהב"

למיתר, אחד מאנשי העסקים הישראלים המצליחים והחשאיים ביותר, יש ביקורת חריפה נגד הצמרת הכלכלית המקומית: "מה עשו בישראל לקראת האסון הכי גדול ב-50 השנה האחרונות? כלום" ■ על תשובה הוא אומר: "הוא איש חכם אבל אני לא אוהב את הדירות בפלאזה ■ על לבייב: "יש סביבו הרבה סימני שאלה" ■ על נוחי דנקנר: "לא אופתע אם ישרוד"

איל ההון היהודי-אמריקאי ברנרד ברוך היה עוסק בשעות הפנאי שלו בציד ברווזים, אחד ממשחקי העשירים של תחילת המאה ה-20. ברוך היה יושב עם חבריו מאחורי שיח במרחק כמה עשרות מטרים ממלכודת הברזל ומחכה שהברווזים יתפתו וייכנסו. לפי תור קיבל כל צייד את קצה החבל שמשיכתו היתה סוגרת את הדלת וכולאת את הברווזים בפנים.

 

בדרך כלל היו הציידים החובבים מחכים עד שייכנסו למלכודת לפחות ארבעה ברווזים - ורק אז מושכים את החבל. ואולם ברוך היה שונה. הוא היה ממהר ומושך את החבל גם כאשר היה רק ברווז אחד בכלוב. נכון, הוא אף פעם לא היה "עושה מכה" כמו חבריו - אבל כמעט לא היה יום שבו היה חוזר בידיים ריקות, לעומת חבריו שהיבול שלהם היה פעם מצוין ופעם אפסי.

 

אותה אסטרטגיה סייעה לברוך גם בהשקעות - והוא נהפך לאחד האישים הבולטים בוול סטריט באותם ימים. ברוך, שהיה בין השאר יועץ כלכלי לחמישה נשיאים אמריקאים, גם עבר בשלום את השפל של 1929 בארה"ב לאחר שמכר את התיק שלו רגע לפני המפולת.

את סיפור הברווזים מספר צבי מיתר, ממייסדי קבוצת העסקים עורק, שברוך משמש לו דמות מופת. "אני אוהב לקנות ביוקר ולמכור בזול", מסביר מיתר את האסטרטגיה השמרנית שלו בראיון בלעדי ל-Markerweek.

מיתר הוא מאנשי העסקים הישראלים החשאיים, המצליחים והנזילים ביותר. חשאיים - כי בגיל 75 הוא כמעט מעולם לא התראיין בכלי התקשורת. מצליחים - כי יחד עם אחיו שמואל מיתר וחברו הטוב מוריס קאהן הוא הקים את אחת מקבוצות העסקים המפוארות שפעלו בישראל אי פעם. ונזילים - כי בעשור האחרון נפרדו שלושת השותפים הוותיקים מרוב העסקים שהיו בבעלותם תמורת קרוב ל-2 מיליארד דולר במזומן.

האם השמרנות והזהירות הן מפלטו של מי שבחשבון הבנק שלו שוכבים מאות מיליוני דולרים במזומן? ייתכן, אבל נראה שמיתר הוא באמת משקיע מסוג אחר. משקיע שלא מחפש "לעשות מכה"; משקיע שמעדיף לקנות נכס רק כשהוא בטוח שהסביבה חיובית ושהשוק עולה, אפילו אם המחיר גבוה, ולמכור אותו אפילו כשהוא יודע שהנכס שמכר יהיה שווה יותר בעתיד. בקיצור - משקיע שנראה כמו הדמות החינוכית האידיאלית בתקופה שבה מתחולל משבר חמור, כמו בימים אלה.

קבוצת עורק הולידה חברות גדולות - כמו אמדוקס, חברת הכבלים ערוצי זהב, חברת התקשורת קווי זהב וחברת דפי זהב, שהביאה לישראל לראשונה את מדריכי הטלפון המסווגים - אשר נמכרו כולן בעשור האחרון. תחילתו של מסע המימושים של עורק היתה ב-1998, עם הנפקת הענק של אמדוקס בוול סטריט לפי שווי של 2.75 מיליארד דולר. בשנים שלאחר מכן מימשו מייסדי הקבוצה את כל אחזקותיהם באמדוקס תמורת כמיליארד דולר במזומן. חגיגת המזומן הגדולה הסתיימה רק באחרונה, כשהשלושה פירקו סופית את עורק וחילקו ביניהם את הרכוש והכסף לקראת העברתו לדור השני.

שיחה עם א.ב יהושע

 

למעלה: מיתר עם מרגרט תאצ'ר. מעריץ ללא שיעור. למטה: מיתר עם המלכה אליזבת. נפגש עם שועי עולם
תצלומים: יח"צ

חייו של צבי מיתר מלאים בניגודים. מצד אחד הוא ציוני נלהב המעורב בכל מה שקורה בישראל - תורם לקשת רחבה של מוסדות תרבות וחינוך, מעניק מלגות לסטודנטים ישראלים ודואג לשימור אלפי ספרים בספריית בית ש"י עגנון; מצד שני כבר לפני שבע שנים הוא עקר ללונדון ("שכונה טובה במרכז") והחל לשלם מסים למלכת אנגליה במקום לשר האוצר הישראלי.

 

מצד אחד הוא היסטוריון חובב עם נטייה לנוסטלגיה, שקורא עשרות ספרי תעודה בשנה ואוסף מסמכים ומכתבים בעלויות של מיליונים; מצד שני הוא ביסס את הקבוצה העסקית שלו על חדשנות, ראשוניות והמצאות טכנולוגיות. וכך, באותה תשוקה שבה הוא מספר על אירועים היסטוריים, אפילו שוליים, ומתאר את אוסף המכתבים שלו (שמשתרע על פני 500 שנה) - הוא גם מתעניין בפיתוחי העתיד ובתגליות האחרונות בעולם הפיסיקה והכימיה.

"אני בכלל לא מרגיש בקונפליקטים האלה. אני קם בבוקר במצב רוח מצוין והולך לישון בהרגשה מצוינת", אומר מיתר ומספר באותה נשימה על מחלוקת שהיתה לו עם א.ב יהושע כשהסופר המפורסם השתתף בסימפוזיון שערכה בוואשינגטון הוועידה האמריקאית היהודית, ואמר כי לדעתו יהודים אינם יכולים לחיות חיים יהודיים אמיתיים בגלות. "אנחנו מכירים קצת, אז הרמתי אליו טלפון וישבנו כמה שעות ואפילו קצת שיניתי את דעתו", אומר מיתר. "ברור לי שישראל לא תוכל להתקיים בלי הגולה".

מיתר מבלה את רוב זמנו בלונדון, אך יש לו בתים גם בתל אביב ובניו יורק. הראיון עמו נערך כשהגיע לביקור בזק בן 24 שעות בישראל, כמה ימים לפני שטס לביתו שבארה"ב. אחר כך אפשר היה לתפוס אותו בטלפון בניו יורק ובלונדון בדרכו לפגישות עסקיות או לאירועי תרבות וביקורים בתערוכות ומוזיאונים. "אני תמיד משלב בין הנאה להשקעות", הוא אומר על הגיחות התכופות שלו למדינות שונות.

כשהוא בניו יורק מתגורר מיתר באחת הקומות הגבוהות של מגדל טראמפ שבשדרה החמישית. לפי ה"ניו יורק טיימס", הדירה שלו מורכבת משתי דירות סמוכות שאותן רכש לפני שלוש שנים מהקריקטוריסט הישראלי רענן לוריא תמורת 6.3 מיליון דולר.

את השכן שהקים את הבניין, טייקון הנדל"ן האמריקאי דונלד טראמפ, הוא פוגש מדי פעם במעלית. "לפני שנתיים, כשמצבו היה בעייתי יותר, הוא אמר לי: 'לא חשוב אם יש לך 2 מיליארד או שאתה חייב 2 מיליארד - מתייחסים אליך בבנק באותו יחס של כבוד'", הוא מספר. ומה מצבו של טראמפ בימים אלה? "אני לא מעודכן לגמרי, אבל אני חושב שהוא 'יושב חזק' כי הוא מפוזר ביותר מ-50 מדינות. העיקר מבחינתו זה שהוא כבר לא צריך לשים כסף בהשקעות, אלא רק את השם שלו. גם בישראל ביקשו ממנו לתת את שמו לפרויקט גדול".

לא חשבת לקנות דירה בפלאזה של יצחק תשובה, מרחק שני רחובות מהדירה שלך?

"הדירות שם לא מצאו חן בעיני. הבניין מעניין ויש לו מיקום מצוין, אבל הבעיה העיקרית היא שבדירות שם יש רק שני חלונות קטנים - כך שיש לך דירה מול הסנטרל פארק המרהיב ואתה לא רואה הרבה ממה שקורה בחוץ בלי לקום במיוחד כדי להסתכל. בדירות של טראמפ, לעומת זאת, לא משנה איפה אתה נמצא בדירה - אתה רואה מהחלון נוף פנורמי מדהים".

כיצד נראה לך שתשובה יעבור את המשבר?

"קשה לי לדעת, אבל תשובה הוא ללא ספק רציני ומבין עניין. כשהוא רואה פרויקט שווה הוא יודע את זה. אחד המורים הכלכליים שהיו לי - שהוא גם אחד האנשים הפיקחים שנתקלתי בהם - הוא אהרון רובינשטיין, אביו של פרופ' אמנון רובינשטיין. הוא תמיד אמר שהוא לא מחשיב אף איש עסקים או יזם עד שיצא בשלום ממשבר רציני. מי שבמשבר כמו זה של היום יפסיד 5% מהרכוש צריך להוריד בפניו את הכובע".

אתה עומד במבחן הזה?

"אני עומד במבחן של רובינשטיין".

שוק הנדל"ן העולמי נפל, הבורסות קרסו - ואתה לא הפסדת יותר מ-5%?

"ככל שאתה יותר שמרן, הסיכויים שלך משתפרים. אני לא דומה למישהו שקנה ברוסיה במיליארד דולר ויצא לבורסה לפי שווי של 7 מיליארד דולר".

אתה מתכוון ללבייב, שהמצב שלו לא כל כך טוב.

"יש סביבו הרבה סימני שאלה. אני לא יודע במה הוא מעורב - יהלומים, רוסיה, אפריקה. אני לא יודע מי הוא ואת מי הוא מייצג. אומרים שהוא קשור בהרבה חוטים. הוא לקח הימור הרבה יותר גדול ולכן הוא גם הגיע למה שהגיע. בתור ישראלי ויהודי יש לי כבוד אליו, אבל יש לגביו גם הרבה שמועות. אני מוריד את הכובע בפניו, הוא עשה דברים נהדרים, אבל אני לא יודע להגיד מה מצבו".

מה לגבי אנשי עסקים ישראלים אחרים?

"אני לא כל כך מעורה, אבל אם אני אתן ניחוש: אני לא אופתע אם נוחי דנקנר ישרוד. יש לו פיזור גדול שיאפשר לו לעמוד טוב בקשיים".

ובכל זאת, אם נחזור לנדל"ן, לא הפסדת?

"את הדירה שקניתי לפני שמונה שנים בלונדון יכולתי למכור לפני שנה ברווח של 250%. נגיד שהיום היא שווה רק 150% ממחיר הרכישה. אפשר לומר שהפסדתי, אבל אני לא מחשיב זאת כהפסד. אם שווי נכס שיש לי עלה ב-50%, זה נקרא שקניתי נכון.

"בנדל"ן אתה יכול להצטער שלא מכרת, אבל אם לא מכרת לא קרה כלום. אני לא ספקולנט במקרקעין, ואני גם לא צריך את הכסף, אז למה למכור? אני מאמין שהדבר הכי טוב בהשקעות בנדל"ן זה לקנות ולחכות במקום לעסוק בשיפוץ וביזמות. אבל כדי שיהיה לך גב לחכות הרבה זמן אתה צריך להיות לא ממונף או ממונף מעט מאוד. אני לא חייב למכור שום דבר, אני יכול לחכות שנה או עשר שנים וגם חמש עשרה שנה. לא לוחץ לי".

במה אתה עוד משקיע?

"קניתי כל מה שאנשים קונים, אג"ח למשל. ויש לי גם זהב. כבר החוכמה היהודית בתלמוד אמרה שאדם שיש לו רכוש יחזיק שליש בכסף (אז לא היו אג"חים), שליש בזהב ושליש בנדל"ן".

אם יש לך הרבה זהב אתה בין המפסידים, שכן מחירי הזהב ירדו באחרונה.

"מחיר הזהב אמנם ירד, באופן מפתיע, אבל הסיבה לכך היא שזה הדבר הראשון שמוכרים כשצריכים נזילות".

אתה באמת ממליץ להחזיק שליש מהתיק בזהב, כמו שכתוב בתלמוד?

"אדם שיכול להרשות לעצמו צריך להחזיק לפחות 10% בזהב. זה לא בחינם וגם אין כאן ריבית אבל זה שווה - זה כמו ביטוח שעולה כסף אבל נותן הרבה שקט".

השווקים כבר הגיעו לתחתית?

"באחרונה ישבתי עם אחי והסכמנו שיש כיום שני דברים ברורים: הראשון הוא שהבנקים הגדולים הם מקום בטוח, כי כיום כבר ברור שהממשלות בעולם לא יתנו לאף בנק גדול ליפול; והשני הוא שהשוק פחות או יותר הגיע לתחתית".

אז למה אתה לא קונה?

"אני צריך לחוש שיש כאן מגמה ברורה של עליות. אני מאמין במגמות. You can't corner the market".

באילו עוד דרכים אתה שומר על התיק שלך?

"העיקרון שהוא אולי החשוב ביותר בהשקעות הוא פיזור גדול ככל האפשר. בנוסף, מאז משבר ההיי-טק של 2001-2002 נתתי גט לקרנות הגידור. אני גם לא מחזיק שום דבר שנרכש בסכום יותר גבוה ממה שיש לי בבנק. אני לא ממונף ולכן גם לא יכול ליפול. אני לא חייב לאף אחד שום דבר".

מרדימים את הציבור

מיתר סבור שהמשבר הכלכלי העולמי לא יסתיים לפני 2010. "זה משבר יותר חריף ממה שהיה ב-1929 והתוצאות יהיו יותר חריפות", הוא אומר. "בארה"ב חשבו שאם מקציבים 700 מיליארד דולר לתמיכה במוסדות פיננסיים זה יפתור בעיות. אבל זה לא פתר ולא עזר בכלום".

מי אשם במשבר?

"יש הרבה. למעשה כל נושאי התפקידים הבכירים אשמים וכולם צריכים ללכת הביתה. ההנחה היא שרוב מנהלי הבנקים שהיו מעורבים בזה עד צוואר לא הבינו איך זה עובד. מאז אוגוסט 2007, יום ההולדת הרשמי של המשבר, ועד הקריסה של החודשים האחרונים עברה יותר משנה ולא נעשה דבר על ידי כל מי שהיו צריכים להתערב.

"מי שיצר את כל הצרה הזאת, אלן גרינספאן שהיה נגיד הבנק המרכזי לפני בן ברננקי, הודה בחלק מהטעויות. אבל הוא לא הודה בכך שהורדת הריבית היא שיצרה את הבעיה. זה כמו שראש עיר ייתן לכל התושבים בעיר שלו רובים. הוא בוודאי לא מתכוון שהאזרחים יירו בשכנים שלהם, אבל זה לא יכול להיגמר טוב כי יהיו בוודאי כאלה שישתמשו ברובה לרעה. כשנותנים לאנשים כסף זול ובכמויות - זה כמו לחלק להם רובים.

"כל הזמן אמרו שגרינספאן הוא גאון וכולם סמכו עליו כמו שסמכו בעבר על אריק שרון ומשה דיין בתחום הביטחוני. אבל ב-500 השנה האחרונות לא היה אדם שגרם נזק גדול כל כך לכלכלת העולם כמו גרינספאן. אם הגאון ההוא לא הבין כלום וגרם למה שגרם, בוודאי שסטנלי פישר נמצא באותה קטגוריה".

מה לגבי פישר?

"אני נדהם לראות איך הצמרת הכלכלית במדינה מנהלת את העניינים מאז אוגוסט 2007. מה עשו הממונים על הכלכלה בישראל כדי לקדם את פני הרעה? מה הם עשו לקראת האסון הכי גדול ב-50 השנה האחרונות? כלום".

מה פישר יכול בכלל לעשות?

"קודם כל לצעוק. להסביר, לדבר, לא להניח לנושא. במקום זה הוא מרדים את הציבור ומרגיע אותו שהכל בסדר ושהבנקים חזקים והמשק יציב. הוא היה צריך לכנס את כולם ולהזהיר שמתקרבת שואה כלכלית. לשכנע אנשים. הוא היה צריך לקרוא את המפה, להבין מה קורה. לאסוף את התעשיינים, העובדים וההסתדרות יחד עם קובעי המדיניות ולחפש מה עושים. איך חוסכים, איך מעבירים עובדים מכאן לשם, איך מטפלים בבעיות".

אבל האוצר פירסם תוכנית כלכלית חדשה.

"הדיבורים עכשיו על השקעות בתשתית הם שטויות, כי לוקח שנים עד שזה זז. אנשים כאן מיואשים והם מדברים על כביש שיוקם בעוד חמש שנים. אני מכיר מיליונרים שעכשיו חייבים מיליונים. אנשים לא ישנים בלילה. הפנסיה הלכה ופישר אומר שיש לו חבילת הטבות.

"הם צריכים לנקוט בצעדים דרמטיים. אם הם לא יעשו דברים שאף פעם לא עשו יכולה להיות כאן קטסטרופה. תראו מה קרה באיסלנד - המדינה הלכה. הם יתאוששו מזה רק עוד 30 שנה. אנחנו יכולים להתגלגל לזה בקלות".

אז מה צריך לעשות?

"לאף אחד אין ביצים להגיד את זה, אז אני צריך לומר - צריך להעיף את סטנלי פישר מתפקידו כנגיד בנק ישראל. פישר לא מבין מה קורה כמו שגרינספאן לא הבין. הוא היה אמור להיות המקצוען היחיד בהנהגה הכלכלית אבל הוא לא. פישר הוא האסון הכי גדול כי עליו סומכים - אבל אין על מי לסמוך. הוא גם לא עשה כלום".

מי יכול להחליף אותו?

"צריך למצוא מישהו אחר".

בבנק ישראל סירבו להגיב לדברים.

איך המשבר הזה ייגמר?

"קודם כל, צריך להבין שהאנשים שנמצאים כיום בעמדות הבכירות לא יפתרו את הבעיות - כי הם אשמים במה שקרה. אם היה צדק בעולם, כל החבר'ה האלה - שר האוצר האמריקאי הנרי פולסון, נגיד הבנק המרכזי בן ברננקי, ראש ממשלת בריטניה גורדון בראון, שר האוצר שלו ונגיד הבנק המרכזי של בריטניה - היו כבר עפים. אני לא רואה שלומדים לקח, כי לא נראה שמישהו הולך לשלם.

"נניח שפולסון וברננקי לא היו כלכלנים אלא רופאים, ובאוגוסט 2007 היתה מתגלה מחלה שמתפתחת אצל חולה. המחלה החמירה ובכל זאת אותם רופאים לא עשו דבר שנה שלמה. הרי אם הם האמינו שיש בעיה הם היו צריכים לנקוט צעדים. לאחר שנה החולה מגיע לטיפול נמרץ ומי שמטפל בו הם אותם רופאים שאומרים כעת שהם יודעים מה לעשות. מישהו היה מוכן לקבל רופאים כאלה? צריך לזרוק אותם ולחפש רופאים אחרים. אף אחד לא יודע מה פולסון עשה עם מאות המיליארדים שהוא קיבל, אבל שום דבר טוב לא קרה. גם אם כיום יש להם תרופות הם לא יכולים לפתור את הבעיות. זה לא נכון לתת לאנשים שלא עשו כלום להציע עכשיו תרופות".

בשיא המשבר היו צריכים לחפש מחליפים?

"כן. דווקא בשיא המשבר. הרי למי ששותף למחדל יש רגשי אשמה. הוא אחראי לזה. לכן הוא גם לא יוכל לנקוט אמצעים דרסטיים שהיו נדרשים. רשויות הפיקוח לא עשו דבר ולא הבינו מה קורה".

אתה השקעת בבנקים?

"לא בכמויות גדולות. הפיזור אצלי אדיר ובכל מקרה בכל מה שקשור לבנקים אני משקיע רק בגדולים. אני עדיין מאמין ששווייץ לא תיתן ל-UBS לפשוט את הרגל. יש כיום התקפה על הבנקים השווייציים כי הם נחלשו, אבל בסופו של דבר הכוח שלהם יתבטא אם הם יצליחו לשמור על עצמאות במתן חיסיון למשקיעים".

אם כבר מזכירים בנקים שווייציים, מה אתה חושב על ההשקעה של נוחי דנקנר בקרדי סוויס?

"לטווח ארוך זו השקעה טובה".

האמריקאים עשו נכון שנתנו לליהמן ברדרס ליפול?

"זה אמנם גרם נזקים איומים, משום שפתאום הציבור הבין שהבנקים אינם בטוחים, אבל הם עשו דברים כל כך לא אחראיים שהחובה כלפי הציבור היתה לא להציל אותם".

אז למה ל-AIG לא היה צריך לתת ליפול?

"לא היה מנוס אלא להציל אותם, כי אחרת היתה נגרמת התמוטטות מוחלטת. לרוב האנשים קשה להבין איך מתרוצצים בעולם חובות של 50 טריליון דולר. קשה להבין איך נולד המשבר, איך חברת הביטוח הגדולה בעולם קיבלה יום אחד דירוג של AAA ובדיוק לאחר שלושה שבועות היא פשטה את הרגל. הכל היה במינוף אדיר ובלי פיקוח. על אג"חים במיליארד דולר היו ביטוחים - שהם בעצם הימורים - ב-500 מיליארד דולר, אפילו בלי רישום מסודר. כל פעם שחושבים שבנק הגיע לתחתית מתגלות עוד בעיות".

אתה השקעת בכל אותם מכשירים פיננסיים "רעילים"?

"אני לא מעורב בדברים כאלה. אני לא סוחר שעושה ספקולציות ולא התקרבתי לאותם מכשירים".

יש כיום בעיות נוספות בשוק?

"בשיטות ההתחשבנות. אחד הפתרונות שנמצאו כדי למנוע מחיקות ענק בשל ירידה בשווי הנכסים הוא שחברות יוכלו לרשום נכסים לא לפי שווי השוק שלהם, אלא במחירי עלות או הערכה. הטענה היא שהנכס יוחזק עד הבשלה ולכן אין משמעות למחיר השוק. זה לא יעבוד. אלה פתרונות סטטיסטטיים-חשבונאיים שמטרתם לכסות את הערווה של מה שקורה. זה פתרון של אנשים שמרגישים אשמה".

"קונה רק את מה שאני יכול להרשות לעצמי"

מיתר, שנולד ברחוב בלפור בתל אביב והתייתם מאביו בגיל 12, מעיד על עצמו כי "התחיל מאפס". העובדה שצבר את עושרו בעצמו גם עיצבה את סגנון העסקים שלו. "אני קונה רק את מה שאני יכול להרשות לעצמי ואין לי חובות. אף פעם לא לקחתי משכנתא", הוא אומר. מיתר נשוי כבר 51 שנה לעפרה ולזוג יש שני ילדים ושישה נכדים.

מיתר הוא עורך דין ובעל תואר מוסמך במשפטים מהאוניברסיטה העברית. הוא כיהן שלוש פעמים כיו"ר ועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין והיה חבר במשך 12 שנה בוועדה לבחירת שופטים. משרד עורכי הדין שהקים כשהוא בן 29 בלבד נהפך לאחד הגדולים בישראל והוא נקרא כיום, לאחר מיזוג, "מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, ברנדויין ושות'". כיום הוא אינו מעורב בפעילות המשרד, אך "גאה ששמי עדיין קיים". בתו דפנה עבדה אף היא במשרד 20 שנה, עד שעזבה לפני שנה וחצי. כיום היא מנהלת את חברת "אוסף מיתר" שבבעלותה אוספים רבים.

את קאהן, המבוגר ממנו בשלוש שנים, הכיר מיתר ב-1957 כשהתמחה במשרד עורכי הדין התל אביבי הרמן, פינקוס, שוורץ ופלד. קאהן, שעלה לישראל בשנות ה-50 מדרום אפריקה, הגיע למשרד בעקבות השותף לואי פינקוס - גם הוא דרום אפריקאי. מיתר היה עורך דין צעיר שטיפל בקאהן, ולאחר חמש שנים, כשעזב ופתח משרד משלו, קאהן עבר אליו. על השאלה אם לא כעסו עליו כשעזב ולקח אתו את קאהן הוא עונה: "לא, כי אז הוא עוד לא היה דג שמן".

דפי זהב היתה החברה הראשונה שהוקמה על ידי עורק וגם האחרונה שנמכרה, באוקטובר 2004. מי שקנה את דפי זהב ב-500 מיליון שקל היתה קרן ההשקעות מרקסטון, שמכרה אותה לאחר תקופה לא ארוכה לחברת ההשקעות האוסטרלית בבקוק את בראון.

הנכס הבולט ביותר של עורק, חברת אמדוקס, נולד מהתפתחות מחלקת המחשוב בדפי זהב. רק כאשר התברר שמדובר בעסק בעל פוטנציאל היא נהפכה לחברה בזכות עצמה. אמדוקס מתמחה כיום בפיתוח תוכנות ושירותים למערכות חיוב לקוחות (בילינג) ושירותי ניהול לקוחות של חברות ענק בכל העולם, ונסחרת בוול סטריט סביב שווי של 3.6 מיליארד דולר.

כשעזבת ללונדון ב-2001 אמרת שקשה לעשות עסקים בישראל. אתה עדיין חושב ככה?

"במידה מסוימת כן. כשעשינו עסקים לא היה לנו קשר לאף אחד בממשלה או במגזר הציבורי. היינו ביזנס נטו. לא לקחנו אף רגולטור לארוחת צהריים ולא הזמנו אף אחד הביתה. פשוט לא הכרנו אף אחד. היו לנו אכזבות בגלל זה מכיוון שלא יכולנו לעשות דברים שרצינו".

ואחרים מצליחים בזכות קשרי הון-שלטון?

"קראתם למשל את הביוגרפיה של אריה אבנרי על אליעזר פישמן? לפי מה שכתוב שם פישמן הכיר את כולם. כשפישמן הגדיל ב-1999 את האחזקות ב'ידיעות אחרונות' הממונה על ההגבלים העסקיים התנה את האישור לעסקה בכך שפישמן יעביר לנאמנות עיוורת חלק מהמניות ואחר כך ימכור אותן. זאת, בגלל האחזקות שיש לו בגלובס. הממונה, שאמור להיות סמל, הגיע עם פישמן להסדר שלפיו הוא ימכור חלק מהאחזקות שלו, אבל לא נקבע מתי. פישמן לא מכר, וככה זה עבר".

תגובת דוברו של פישמן: "לצערנו, ראוי היה שצבי מיתר יבדוק את הפרטים. מאחר שהוא שגה בכל פרטי הנושא, דבריו אינם ראויים להתייחסות".

אתה בעצם אומר שהשלטון מושחת?

"לא אמרתי שחיתות. אני מציג את המציאות של האנשים שהיינו צריכים להתחרות אתם. לפעמים זה מספיק שאתה חבר של מישהו ויכול להיפגש אתו לקפה ולדבר על דברים. אנחנו לא היינו כאלה, והמזל שלנו היה שבעסקים שלנו לא היינו צריכים את העזרה".

המפגש של מיתר עם פישמן ו"ידיעות אחרונות" היה הרבה יותר משמעותי מעלעול בספרי ביוגרפיה. בשנה שבה פישמן ביצע את עסקת ידיעות הוא חיפש בלהיטות הזדמנויות רכישה נוספות, ועורק מכרה לו ולידיעות את אחזקותיה בערוצי זהב תמורת סכום גבוה במיוחד של 460 מיליון דולר. לדברי מיתר, לאחר שנסגרה העסקה למכירת ערוצי זהב התקשר אליו שמואל דנקנר (משפחת דנקנר היתה אז הבעלים של חברת הכבלים מתב) וביקש לקנות את החברה לפי שווי גבוה בהרבה. "אתם יודעים למה אפילו לא הסכמתי להפגש עם שמואל דנקנר?" הוא שואל, "אתם זוכרים בוודאי את סיפור הברווזים של ברוך".

שנה לאחר מכן פישמן המשיך לעשות עסקים עם מיתר וחתם על צ'ק של 93 מיליון דולר בעבור 51% מחברת התקשורת הבינלאומית קווי זהב, שלאחר מכן נמכרה לשאול אלוביץ' לפי שווי נמוך יותר. ב-2000 מכרה עורק את חברת נטקום תמורת כ-20 מיליון דולר. כיום כבר ברור שעורק רק הרוויחה מהפרדותה מעסקי הכבלים, שכן שלוש החברות (מתב, ערוצי זהב ותבל) עברו שנים קשות מאוד. תבל אף קרסה ועברה לידי הבנקים. לבסוף מוזגו השלוש לחברת הכבלים המאוחדת שנקראת עתה HOT.

עסקים בלי אף פיסת נייר

כולם יודעים שאמדוקס היא חברת היי-טק גדולה המעסיקה אלפי עובדים בישראל ואלפים בעולם, אבל עדיין מדובר בחברה שאינה חשופה לציבור. גם על ההתחלה שלה ידוע מעט.

"זה היה סיפור מדהים. ב-1980 נערכנו למכרז של המדינה לטלוויזיה בכבלים, מכרז שלא התממש. התחלנו ללמוד את הנושא והתברר שהדבר שהכי חשוב זה התוכן והמחשוב. דפי זהב היתה אז חברה קטנה שהתחילה לפתח עזרים טכנולוגיים להפקת מדריכים. התחלנו מצורה פרימיטיווית של כרטיסים ולאחר כמה שלבים פיתחנו תוכנה משוכללת יותר, שעבדה עם מחשבי יבמ הישנים. רוב החברות הגדולות בעולם עבדו עם התוכנה שלנו כי היינו כמעט היחידים שהתקדמו בתחום הזה. לאחר שמיצינו את דפי זהב התחלנו לפעול בתחום הבילינג".

מה היה סוד ההצלחה שלכם?

"פשוט היו לנו מוצרים שאי אפשר לעמוד בפניהם ושותפים שהכירו בגדולה של מה שאנחנו עושים".

האמנת שתצליחו כל כך?

"אף אחד מאתנו לא האמין וגם לא היו לנו חלומות. בהתחלה בכלל החשבנו את עצמנו כחברת פרסום, אבל אמרו לנו שיש לנו מאגרי מידע שלא יסולאו בפז".

אתה בקשר עם הנהלות החברות שמכרתם? אתה עוקב אחריהן?

"אני שומע שדפי זהב בצרות. הם לא מה שאנחנו היינו. את מנכ"ל אמדוקס דב בהרב אני מכיר מהימים שהוא התחיל את התפקיד, ואני מכיר שם מנהלים ועובדים. לא דיברתי עם דב אולי 10 שנים, אבל אני חושב שהוא עושה עבודה מצוינת".

אתה מחזיק במניות אמדוקס?

"לא, ואני גם לא מתכוון לקנות כי אני לא רוצה שיהיו טענות על מידע פנים".

מה היתה חלוקת התפקידים בינך לבין אחיך וקאהן?

"מוריס הוא יזם ואחי הוא גאון בניהול".

אז מה היה התפקיד שלך בכל העניין?

"אני? אני דאגתי שהם לא יעשו שטויות".

איך היו היחסים במשולש הזה?

"אולי קשה להאמין לזה, אבל גילגלנו עסקים גדולים בלי אף פיסת נייר. לא רק שאף פעם לא רבנו, אפילו לא היו בינינו חילופי מלים בטון גבוה. זה נדיר. דאגנו גם שהלקוחות לא יגיעו לריב אתנו. היו בלי סוף טענות של לקוחות, אבל אפילו לא משפט אחד נגד אף אחד מאתנו".

כיום יש לך עסקים משותפים עם קאהן? אתם בקשר?

"כבר הפרדנו את כל העסקים, אבל אנחנו עדיין חברים טובים וביחסים הכי טובים שאפשר להעלות על הדעת. אם יש יזם שצריך לשמש דוגמה ושכדאי להקים אקדמיה על שמו זה קאהן. הוא בנה דברים שהם לא טירות באוויר. לא קיבלנו כלום מאף אחד. לא קיבלנו הטבות, רישיונות או הלוואות. הלכנו ובנינו הכל בעיקר בזכותו. הוא היה המנהיג שלנו, איש החזון. היינו צוות, אבל הוא איתר את התחום ובנה אותו ואמר שעל הדגל הזה נלך".

אומרים שהוא גר על היאכטה שלו כדי לא לשלם מס.

"אלה סתם דיבורים. בשנים האחרונות הוא נמצא חלק מזערי מהזמן שלו על היאכטה. אבל זה נשמע מאוד יפה בעיתונים. תמיד ברחנו מהעיתונים כי ידענו שהם מחפשים סנסציות".

זה נכון שהיה לכם תכנון מס מבריק, שאיפשר לכם לשלם רק נתח אפסי מהרווחים כמס למדינת ישראל?

"כל אחד יכול להאמין במה שרוצה".

טוענים שאחד התפקידים העיקריים שלך בקבוצה היה להיות אחראי לתכנון המס.

"היה צוות שלם שעסק בזה".

איפה בכל זאת נכשלתם בעסקים?

"יש עסק אחד שלא הלך לנו - חברת בזק זהב. בסוף שנות ה-70 פיתחנו רעיון של העברת מידע בשיטה דומה לאימייל, אבל באמצעים אלקטרוניים. המוצר המתחרה היה הפקס, שהתפתח באותה תקופה. הפתרון שלנו היה מבוסס מחשב והיו לו היתרונות של האימייל - העברה זולה ויכולת לקלוט מידע מכל מקום באמצעות מחשב מרכזי. לא הצלחנו להרים את זה כי ליפאנים, שבשפתם יש אלפי סימנים, היה נוח יותר לכתוב בכתב יד מאשר במחשב והרעיון נפל. זה הכישלון היחיד. הרעיון היה נכון, אבל התזמון חשוב".

הקמתם עם משפחת ספרא חברת כרטיסי אשראי, אלפא, שכשלה והפסידה עשרות מיליוני דולרים.

"זו היתה אפיזודה חולפת, ויצאנו מזה מהר בלי הפסד משמעותי".

אתה גם אחד הבעלים של חברת הנדל"ן הישראלית לנוקס, שיש לה הון עצמי של 24 מיליון שקל ואשראי בנקאי של 30 מיליון שקל. איגרות החוב שהנפיקה לנוקס נסחרות בתשואה גבוהה יחסית של 22%. איך זה מסתדר עם הגישה השמרנית שלך ועם זה שאתה אומר שאתה לא ממונף?

"באופן היסטורי יש לי הקצאה בלנוקס, אבל זה וירטואלי. אין לי שום מושג מה קורה שם. הבת שלי דפנה ובעלה אמיר מנהלים אותה. אני גאה במשפחה שלי ואם זה עוזר להם שאני רשום כבעל מניות אני שמח לעזור".

אילו טיפים אתה יכול לתת ליזמים צעירים?

"לאתר דגל או סוס נכון וללמוד אותו יפה. בשביל להקים חברה בקנה מידה של אמדוקס או טבע צריך שלושה מרכיבים: רעיון, כסף וניהול. הבעיה היא שרעיונות יש הרבה וכסף תמיד אפשר למצוא. מה שאין ונמצא במשורה זה ניהול. אצלנו הכל עבד יפה בגלל הניהול. בגלל התיאוריה הזאת אני חושב שלימודי מינהל עסקים באוניברסיטה זה הבלוף הכי גדול".

אז מה כן חשוב ללמוד?

"יש רק מקצוע אחד שנותן יתרון חשוב - ראיית חשבון. אילו הייתי בשלב ההתחלה או עושה פסק זמן הייתי לומד את זה. כשאתה מנתח חברה כרואה חשבון אתה רואה דברים שאחרים לא רואים - זה כמו משקפי ראיית לילה".

לא מאמין באובמה

מיתר הוא חובב אוספים שמחזיק באוסף מכתבים היסטוריים שכוללים מסמכים בחתימת לואי ה-14, אליזבת הראשונה, חיים נחמן ביאליק ושאול טשרניחובסקי (ראו מסגרת). יש לו גם אוסף של שעונים עתיקים ונדירים, בהם שעונים שיוצרו על ידי גדולי השענים. את כרטיס הביקור שלו הוא שולף מתוך קופסה שהיא חלק מאוסף של 50 קופסאות לכרטיסים, "כמו בתקופת המלכה ויקטוריה".

המפגשים של מיתר עם מלכים וראשי ממשלות מתבצעים לא רק באמצעות מכתבים. על הארון שבמשרדו בבית עורק שבאזור הבורסה ברמת גן מתנוסס תצלום שלו עם מיכאיל גורבצ'וב, והוא מספר שלפני שבוע אכל עם ראש ממשלת בריטניה לשעבר מרגרט תאצ'ר, שאותה הוא "מעריץ ללא שיעור". הוא מעיד כי מצבה הבריאותי כבר אינו לגמרי תקין: "היא לא מי שהיתה ויש לה נפילות. יש לה צרות גדולות עם הבן שלה, שהורשע בעבירה פלילית".

בפוליטיקה המקומית מיתר נמצא בצד השמרני של המפה. "מה שקורה כיום בפוליטיקה זה עצוב מאוד", הוא אומר. "אני מהמחנה הלאומי, כבר עשרות שנים, אבל אני לא יכול לומר שאני תומך במישהו באופן פעיל. אשמח אם המחנה הלאומי יוביל את הפוליטיקה, אבל כיום הפוליטיקה כל כך רדודה שזה מעורר בי הרגשה קשה".

מי רדוד בעינך?

"מי לא? אין מישהו שהוא לא רדוד. דוגמה למישהו לא רדוד זה בני בגין, אבל הוא לא אבא שלו".

מה לגבי ברק אובמה כנשיא ארה"ב?

"אני לא מאמין בו. הוא נואם מצוין, אבל אני מאמין באדם עם רקורד ולא באדם שארה"ב היא שפן ניסוי בשבילו. הוא לא עשה שום דבר במהלך חייו. אם הוא היה צריך להתקבל לעבודה הוא לא היה מצליח להראות מה הוא עשה".

איך אתה מסביר את האופוריה סביבו?

"זה כמו שהיתה אופוריה סביב ג'ימי קרטר ב-1976 רק כי שנאו את הנשיא הקודם, ריצ'רד ניקסון, שהתפטר שנתיים קודם לכן. בסוף התברר שקרטר היה הנשיא הכי גרוע במאה ה-20. יש אופוריה סביב אובמה כי שונאים את ג'ורג' בוש".

ובוש היה פחות גרוע מקרטר?

"הוא עשה שגיאות קשות מאוד ונחשב כישלון קולוסאלי. ללא ספק הוא מתחרה בקרטר. אם כי הוא טוען להגנתו שאם הוא לא היה הולך לעיראק ואפגניסטאן, הטרור היה מגיע לארה"ב. היתה עכשיו ועידה שאירגן בוש בוואשינגטון והתקבלו שם כמה החלטות על המשבר הכלכלי. אבל זו בדיחה, זה כאילו שהחליטו שכל אחד יקום רבע שעה קודם וכך ייפתר המשבר".

מה אתה אומר על השחיתות שרואים בפוליטיקה?

"זה כאב לב. כל מה שלא טוב בישראל גם לא טוב במקומות אחרים, אבל אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את זה. ניפול רק בגלל הדברים האלה - מחלוקות ושחיתות שמים סימן שאלה גדול על העתיד. בלעדיהם, שום כוח לא היה יכול לנו. כיום אני נמצא בשלב שבו אני מסתכל אחורה, אבל גם קדימה".

ומה אתה רואה?

"כשאני מסתכל אחורה, יש לי הרבה נחת".

ומה אתה רואה כשאתה מסתכל קדימה?

"הרבה סימני שאלה".

שיעור היסטוריה

במאי 2008 יצא לאור "במחלוקת" - ספר המתעד את הסיקור התקשורתי של 60 פרשות שהסעירו את ישראל, מימי המנדט הבריטי ועד העשור הנוכחי. מאחורי הספר עומדת חברת "אוסף מיתר" של צבי מיתר.

"החלטתי ליצור משהו שילמד על ההיסטוריה בצורה מושכת", מספר מיתר. "בכל פרשה מוצגות כל הדעות שפורסמו לגביה - ימין מול שמאל, דתי מול חילוני. אין בספרות ההיסטורית העולמית עוד ספר כזה, שמציג כך אירועים היסטוריים שיש בהם קוטביות".

בספר כ-400 עמודים, והוא כולל אלפי קטעי עיתונות. מיתר מספר שהעבודה עליו נמשכה יותר משלוש שנים. "המטרה היא לא רווחים", הוא מדגיש. "כל ספר שאני מוכר עולה לי כסף. מכרנו כבר 2,000 עותקים וגם אם אני אמכור עוד 2,000 עותקים אני אפסיד".

את הספר ערך אבי כצמן, והוא הוצא לאור בשיתוף הוצאת עם עובד ובחסות החברה ההיסטורית הישראלית. על האיורים בספר אחראית דנה נחמד - נכדתו בת ה-23 של מיתר שלומדת אמנות בפירנצה.

על החתום: המלכה ויקטוריה

ב-40 השנה האחרונות מטפח צבי מיתר אוסף כתבי יד, שכבר מונה כ-750 פריטים. בין השאר כולל האוסף מסמכים בחתימת נפוליאון, פטר הגדול, יקטרינה הגדולה, לואי ה-14, ביסמרק, אליזבת הראשונה, מרי מלכת סקוטלנד, פיליפ השני, וינסטון צ'רצ'יל, המלכה ויקטוריה, לורד אלנבי, לורנס איש ערב, תיאודור הרצל, אלפרד דרייפוס, זאב ז'בוטינסקי, דוד בן גוריון, חיים ארלוזורוב, חיים ויצמן, מאיר דיזנגוף, אוסקר ווילד, לאה גולדברג, חיים נחמן ביאליק ושאול טשרניחובסקי. מיתר מספר כי בכל פעם שהוא מצרף פריט חדש לאוסף הוא קונה גם לפחות ספר אחד שממנו הוא יכול ללמוד על ההקשרים ההיסטוריים של המסמך. את המסמכים הוא קונה בדרך כלל מאספנים, ומדי פעם הוא משתתף גם במכירות פומביות. לפני שנה, למשל, הוא קנה מאספן במונטריאול 15 מכתבים שכתבה המלכה ויקטוריה לאשתו של הכומר בווינדזור, עליהם הוא שילם כמה אלפי דולרים.

אלה לא המכתבים היחידים באוסף הקשורים למלכה ויקטוריה. מיתר מספר על רומן שהיה למלכה עם ג'ון בראון, שהיה אחראי על גידול הסוסים בטירה המלכותית בסקוטלנד. לאחרי שבעלה אלפרד מת נהפך בראון למלווה הקבוע שלה ולאיש סודה.

"יש הרבה סיפורים על הקשרים האינטימיים שהיו ביניהם, עד כדי כך שחושבים שהם התחתנו בסתר", אומר מיתר. "בצוואה שלה היא ביקשה שיקברו אותה עם חפצים של בראון, ובהם צעיף וטבעת - וזה מצביע על כך שהיה ביניהם קשר. כשבראון מת היא היתה בקשר מכתבים עם הסופר אלפרד טניסון. באחד המכתבים היא מספרת שכואב לה כי העיתונים מפיצים עליה ועל בראון שמועות שהם יודעים שהן אינן נכונות".

בשנים האחרונות קנה מיתר 100 מכתבים של אלברט שפר, בכיר בשלטון הנאצי שעמד לדין במשפטי נירנברג וישב בכלא 20 שנה. "הוא היה אדריכל במקצועו והאיש הכי קרוב להיטלר", מספר מיתר. "השניים כבר החלו לתכנן את ברלין שלאחר המלחמה. הוא היה שר התעשייה בזמן מלחמת העולם השנייה והיטלר מינה אותו לאחראי על כל מערכת הייצור בגרמניה. בתפקיד הזה היו לו הרבה עובדי כפייה. עם זאת, עד היום הוא נחשב בעיני רבים נאצי טוב.

"ביוני 1943 שפר השתתף בכנס של ההנהגה הנאצית שבו הימלר הודיע בראשונה שהנאצים משמידים בשיטתיות יהודים ולא חסים על תינוקות וילדים. שפר טען שהיה רק במחצית הראשונה של הכנס ועזב לפני הנאום של הימלר, אבל בין המכתבים שקניתי יש מכתב שבו הוא מודה שהיה בכל הכנס".

עקבו אחרינו בטוויטר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק
הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הפופולריות בשוק ההון
הצעות מיוחדות