שמואל דונרשטיין: "הקשר הרגשי של אורי בחרי לחברה היה האסון שהוא הביא על עצמו ועל החברה" - שוק ההון - TheMarker

שמואל דונרשטיין: "הקשר הרגשי של אורי בחרי לחברה היה האסון שהוא הביא על עצמו ועל החברה"

"הבעיה האמיתית של רב בריח היתה הניהול. לצערי אורי בחרי, שאהב את החברה והיה קשור אליה מאוד, לא השכיל להבין כי הישרדות אינה אסטרטגיה" ■ שמואל דונרשטיין, הבעלים החדשים של חטיבת הדלתות בקבוצת רב בריח, מתכנן מהפכות

40 דקות לאחר שהחל הראיון עם שמואל דונרשטיין, הבעלים החדשים של חטיבת הדלתות בקבוצת רב בריח, נחתו לפתע שתי טיפות בצבע לבן-בז'-אפור על השולחן, סמוך מאוד לכף ידו של דונרשטיין. "אחח, ציפור חירבנה פה. טוב שלא עלי", אמר דונרשטיין בסיפוק, ופנה לנגב את הטיפות במפית נייר. עוד בטרם הספיק להושיט ידו למפית, נחתו טיפות נוספות על כתפו הימנית, וליכלכו את חולצת הכפתורים הלבנה שלבש. "קיבינימט" סינן דונרשטיין וקם מיד.

בחורה צעירה שישבה בשולחן סמוך בישרה מיד לנוכחים בצהלה "זה סימן למזל טוב. הציפורים יודעות הכי טוב". דונרשטיין מילמל "כן, אני מכיר את זה", ניגב את חולצתו וביקש לעבור לשולחן אחר, עם גג מעליו. הצעירה שישבה בסמוך לא ידעה כי האיש שלו צפוי המזל הטוב הוא שמואל דונרשטיין, שרק יום קודם לכן רכש את חטיבת הדלתות של רב בריח תמורת 43 מיליון שקל במזומן והתחייבות לתשלום נוסף של 45 מיליון שקל.

רכישה בניסיון השלישי

דונרשטיין, מתברר כעת, רצה לרכוש את רב בריח הרבה לפני שהחברה התרסקה במאי השנה, תוך שהיא מותירה חובות בסך 175 מיליון שקל. כבר לפני שלוש שנים החל במגעים לרכישת החברה עם האחים המייסדים ובעלי השליטה, אורי ואברהם בחרי, אך הצעתו נדחתה. בספטמבר 2007 שב והציע לרכוש את מפעל הדלתות, אך גם אז, כשהאחים בחרי כבר ידעו היטב כי נקלעו לקשיים כלכליים, הם סירבו להיפרד מהחברה שהקימו לפני כ-35 שנה.

בתחילת מאי 2008, כאשר חובותיה של רב בריח תפחו ל-175 מיליון שקל, הגישה החברה בקשה לצו הקפאת ההליכים המשפטיים נגדה. באותו יום הגישו בנק לאומי והבנק הבינלאומי בקשה למינוי כונס נכסים לקבוצת רב בריח בשל חובותיה כלפיהם, כדי לפרק אותה.

בבקשתה הסבירה רב בריח כי הסיבות שבעטיין נקלעה למצוקה כלכלית תזרימית הן כשל ניהולי וארגוני מתמשך, עלייה תלולה במחירי הפלדה והפח שהחלה ב-2004, צניחת שער הדולר, עלויות מימון כבדות ביותר והחזר הלוואות ענק. כנכס המהותי של רב בריח צוינו המוניטין שלה, שהוערכו ב-93 מיליון שקל.

נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט אורי גורן, קיבל את בקשתה של קבוצת רב בריח והביא להקפאת ההליכים המשפטיים נגדה למשך כחודשיים. בנוסף מינה את עו"ד דן פרידמן, אותו ביקשה רב בריח למנות כנאמן על הקפאת ההליכים, ואת עו"ד רונן מטרי, אותו ביקשו הבנקים למנות ככונס נכסים, כנאמנים במשותף על החברה. תחילה הוטל על השניים להביא בפני הנשיא גורן תוכנית לייצוב החברה בתקופת הקפאת ההליכים ולחפש משקיע או רוכש לקבוצת רב בריח. לאחר שלא נמצא משקיע לחברה, ביצעו הנאמנים הליך התמחרות שנועד למצוא רוכשים לקבוצת החברות.

לאחר כחודשיים של הקפאת הליכים הגישו את מועמדותן בשלב ההתמחרות הסופית שתי חברות בלבד - חברת פנדור וחברת עמלי דונרשטיין. הבסיס להתמחרות היה הצעתה של עמלי דונרשטיין - שיוצגה על-ידי עו"ד ניצה פוזנר ממשרד חיים צדוק ושות' - לשלם סך כולל של כ-88.5 מיליון שקל בתמורה לחטיבת הדלתות של רב בריח. הנאמנים במשותף ציינו בפני בית המשפט כי חברת פנדור, שבתחילה הציעה 30 מיליון שקל, היתה מוכנה להעלות את המחיר הסופי ל-45 מיליון שקל, וזאת תחת מגבלות ותנאים נוקשים יחסית להצעת דונרשטיין.

למה הצעת בהתמחרות מחיר גבוה יחסית בעבור רב בריח, כאשר כבר ידעת כי פנדור עתידה להציע מחיר נמוך משמעותית מזה שאתה הצעת?

"אני לא במסחרה. מה שמטעה את כולם זה המספר 88 מיליון שקל, אבל בפועל אני משלם 53 מיליון שקל - יתרת התשלום היא בעבור קניית חובות של רב בריח במטרה לממשם ולהחזיר את הכסף ששולם בעבורם. במהלך ההתמחרות לא ידעתי איזה מחיר פנדור מתכוונת להציע. פנדור לא רצתה לקנות את רב בריח בכלל, אלא להופיע בעיתונות כמתחרה על הרכישה. מעטפות ההשתתפות בהתמחרות עלו 5,000 שקל, והיא קנתה בכך שטחי פרסום שהיו עולים לה הרבה יותר בכל דרך אחרת. ציפיתי לקרב כשהיא הצהירה על כוונתה לגשת להתמחרות, אבל למעשה היא לא רצתה לזכות. פנדור היא נגרייה גדולה שעושה שרירים בשכונה, 'תחזיקו אותי שלא אפגע במישהו', אבל כשבא משגיח לבדוק, היא לא תעשה כלום".

עו"ד פרופ' רון שפירא, שייצג את פנדור בהתמחרות ובדיון אצל השופט גורן, מסר בתגובה: "חברת פנדור מאחלת למר דונרשטיין שסגנון התנהלותו ברב בריח יהיה מוצלח יותר מסגנון דיבורו ומהתנהלותו בעסקת הרכישה. פנדור תעשיות היא חברת הדלתות הגדולה והמצליחה בישראל, מחזורה השנתי מעל 100 מיליון שקל, היא אינה נוטלת אשראי בנקאי כלל ובקופתה עשרות מיליוני שקלים המיועדים להשקעות. ממילא, עסקת רב בריח היתה קלה לביצוע בעבור חברת פנדור אילו היתה נראית כעסקה כדאית. הפוסל - במומו פוסל. טענתו של מר דונרשטיין כי חברת פנדור מכלכלת את צעדיה על סמך שיקולי יחצ"נות היא מוזרה, כאשר היא מובאת מפיו של אדם שנותן ראיון עיתונאי לשם השתבחות בעסקה שטרם הושלמה לרכישת חברה שטרם הובראה. אנו מצפים לכך שהסכום שהבטיח מר דונרשטיין לשלם אמנם ישולם בפועל, כי השקעתו תצדיק את עצמה, וכי יזכה להתנאות בהצלחות ולא בהבטחות בלבד".

"הבעיה היתה הניהול"

איך התנהל המשא ומתן מול משפחת בחרי?

"המשא ומתן התנהל בעיקר עם אברהם, שמנוסה בזה. את אברהם ואורי הכרתי בראשונה לפני שלוש שנים, כאשר ביקשתי כסגן נשיא במזונייט (התאגיד האמריקאי-קנדי הגדול בעולם לייצור דלתות) לרכוש את חטיבת הדלתות ולמזגה עם הפעילות של הקונצרן בישראל. בזמנו הצענו לבעלים סכום של 85 מיליון שקל בעבור הפעילות. הצעתנו נדחתה ואורי הודיע לנו שהוא ימשיך את תוכנית ההבראה בחברה.

"כבר אז חשבתי, וכיום אני משוכנע בכך, שהבעיה האמיתית של החברה היתה הניהול וחלק מקבוצת המנהלים שהיו סביב אורי. לחברה לא היתה כל אסטרטגיה שיווקית ברורה. לא היתה מדיניות לגבי תהליכי הייצור, פיתוח מוצרים חדשים, טכנולוגיה וחדשנות. לצערי אורי, שאהב את החברה והיה קשור אליה מאוד, לא השכיל להבין כי הישרדות אינה אסטרטגיה, ותוכנית הבראה אינה מטרה".

עד כמה היו מעורבות במשא ומתן אמוציות מצד משפחת בחרי?

"הקשר הרגשי של אורי לחברה, בסופו של דבר, היה האסון שהוא הביא על עצמו ועל החברה. אורי לחץ רבות על אברהם שיעזור לו, ואהבתו של אברהם לאחיו נותבה כאן לדעת רבים באופן שגוי. לכל אורך המשא ומתן אורי למעשה סירב לבצע את העסקה ולדעתי השגיאה של אברהם, כבר לפני שנים, נעוצה בעובדה שהוא לא כפה על אחיו את מכירת החברה.

"העובדה שאורי סירב למכור את החברה היתה לרועץ והיוותה את הסיבה העיקרית לכך שהעסקות לא יצאו לפועל לפני שלוש שנים ובדצמבר האחרון. לצערי, הרבה ממה שקרה היה נמנע ותהליך החלפת הבעלים היה עובר קל וטוב יותר אם החברה היתה נמכרת קודם".

מה היו הדרישות הכספיות ההתחלתיות של משפחת בחרי?

"אורי רצה לפחות 105 מיליון שקל בעבור פעילות החברה, כאשר הוא התבסס על רווח תפעולי שלמעשה לא היה".

מרב בריח נמסר בתגובה: "חשבנו שלאחר שמר דונרשטיין השיג את מבוקשו ורכש את קבוצת רב בריח במחיר שאף הוא סבור כי הוא מחיר טוב, הוא יפשיל שרוולים ויעסוק בפיתוח הקבוצה. איננו יכולים לשנות את ההיסטוריה, אך את ההווה כן. אנו מאחלים למר דונרשטיין הצלחה, כי הצלחתו חשובה לא רק לו".

מה גילית כאשר עשית את בדיקת הרכישה במהלך תקופת הקפאת ההליכים?

"מהלך ההקפאה היה רע לחברה. השוק לא הבין מה קורה והיה לחץ מכל הסגמנטים בשווקים בישראל ובחו"ל לקבלת הסחורות שהוזמנו או שהתקבל תשלום בעבורן. העובדים כולם המשיכו להיות מועסקים, אך בפועל כמעט ולא עבדו ולא היתה התייעלות אמיתית. יום לפני ההקפאה הובא מנכ"ל חדש שמונה על-ידי אברהם בחרי, אבל לא היה יותר מבובה שמטרתה לאפשר לאורי ולאברהם לשלוט על החברה בזמן ההקפאה. לא יצאו כמעט דלתות, לא נרכשו כל חומרי גלם. הנאמנים הפנו את עיקר מאמציהם למכירת החברה. החלטת השופט יצרה ערפול ומבוכה וכל זה על גבם של העובדים, הנושים והלקוחות.

"כל ההליך הזה היה מיותר, אם חושבים שההצעה הכספית הזאת הוגשה שלוש שנים לפני כן ולא התקבלה על-ידי הבעלים שקיבלו את אותה הצעה מאותו קונה - ממש חד גדיא".

האם במהלך הקפאת ההליכים שוחחת עם עובדים באופן פרטני ולא רק במסגרת אסיפות עם עורכי דין?

"נושא העובדים היה קרוב ללבי מהיום הראשון של ההקפאה. היינו הקבוצה היחידה מכל חמש הקבוצות שהתעניינו במפעל, שפגשה את העובדים מתחילת ההקפאה. בסופו של דבר, לא הגענו להסכם עם העובדים היות שהם יוצגו על-ידי שני עורכי דין ממשרדים שונים, שלא פעם הרגשתי שהם מעדיפים את טובת האגו שלהם על טובת הלקוחות שלהם. האיבה בין עורכי הדין הטריפה את כל הנושא ומנעה הסכם לעובדים עד הרגע האחרון. פגשתי את נציגי העובדים כמה פעמים ומיד אחרי הזכייה בהתמחרות פגשתי את כל העובדים במפעל והצגתי להם את הדרך והחזון שלאורו אני רוצה להוביל את החברה.

"השבוע הצטמצם מספר העובדים בכ-100 מתוך 315. מספר זה מורכב מ-25 עובדים שעזבו כבר בזמן ההקפאה ו-75 שיסיימו את עבודתם. ניסינו לצמצם כמה שיותר את מספר העובדים שלא יתקבלו להמשך העבודה. לצערי ההתייעלות חייבת להיעשות, וחלק מהעובדים יפסידו את מקום עבודתם כדי שלכל האחרים יישאר מקום עבודה. בנוסף להם ימשיכו לעבוד כמעט כל 600 העובדים האחרים, אנשי השירות, המתקינים ואנשי המכירות והזכיינים שפרנסתם גם היא תלויה בהמשך הפעילות. הצמצום הראשון יביא לחיסכון של כ-7 מיליון שקל בשנה והקטנת הוצאות נלוות תחסוך כמיליון שקל נוספים".

עו"ד אופיר רונן, שייצג את אחת מקבוצות העובדים, מסר: "182 עובדים המיוצגים על-ידי, שהם רוב עובדי הייצור, הגיעו להסכם עקרונות עם מר דונרשטיין. ההסכם אף הוגש לבית המשפט במסגרת התמיכה שלנו בהצעה של דונרשטיין. לפי הסכם העקרונות רוב העובדים שאני מייצג ימשיכו לעבוד במפעל והם יזכו לכספים עד לסך של 2 מיליון שקל שיחולקו רק לטובת העובדים הממשיכים בעבור השלמה לפיצויים שלא הופקדו בקופות הפיצויים. לגבי העימות עם עו"ד גלילה הורנשטיין - הדבר כלל לא פגע בניהול המשא ומתן להסכם העקרונות. עובדה שהגענו להסכם עקרונות. במקביל פניתי ללשכת עורכי הדין בתלונה כנגד עו"ד הורנשטיין בשל מעשיה שאותם פירטתי בתלונה. אני אף שומר על זכותי להגיש כנגדה תביעה בגין גרם הפרת חוזה ונזקים נוספים שאותם היא גרמה למשרדי".

עו"ד גלילה הורנשטיין מסרה בתגובה: "הגשתי לדונרשטיין טיוטת הסכם שאילו היתה מתקבלת גם קבוצת העובדים השנייה היתה מברכת אותי. לאור דבריו של דונרשטיין ובזהירות המירבית אני אומרת שלאור העובדה שהוא ציין את מה שציין, אולי הוא זה שניצל את המצב של שתי קבוצות עובדים. הוא לא קיבל את הצעתנו והגיש מסמך עקרונות שתוקן, וזה המסמך שהוגש לבית המשפט וקיבל את אישורו. באשר לעו"ד אופיר רונן, הוא לא בר שיח שלי ובר פלוגתא שלי, הוא לא מתחרה שלי, הוא לא מעניין אותי. שיגיש איזו תלונה שהוא רוצה. אם אצטרך להגיב - אגיב".

ומי אמור לספק כעת דלתות ללקוחות שרכשו מוצרים לפני הקפאת ההליכים ועדיין לא קיבלו את הסחורה? לדברי משפחת בחרי, דונרשטיין הוא האחראי כחלק מהסכם הרכישה לאספקת הדלתות שהוזמנו בתקופה שלפני הקפאת ההליכים. דונרשטיין אומר כי קנה את הרכוש הקבוע ואת המוניטין של החברה ולא את ההתחייבויות שלה. עם זאת, לדבריו, "במסגרת ניסיון לשמור על המוניטין הקדשנו סכום של כ-3 מיליון שקל, חלק ממנו בעבור לקוחות הזכיינים וחלק ללקוחות הקשורים אל המפעל ישירות, וזאת מבלי שנדרשתי.

"סכום זה מיועד לצמצם את הנזק של אלפי לקוחות שנהפכו לנושים בעל כורחם. כל הלקוחות ששילמו על הדלתות ועדיין מחכים לאספקה יקבלו אותן. היות שהסכום שרב בריח בפירוק חייבת הוא הרבה יותר גדול מה-3 מיליון שהקצבתי לזה, יידרש הלקוח להוסיף סכום זעיר יחסית על מנת לקבל את הדלת".

הילדים בדרך לעסק

דונרשטיין, 56, קרא לחברה שהקים על מנת לרכוש את פעילות רב בריח "עמלי דונרשטיין" - ראשי תיבות של שמות שלושת ילדיו: עומר, 31, מאיה, 28, וליאור, 22. את עולם הדלתות מכיר דונרשטיין מעסקיו הקודמים. לפני כ-12 שנה הקים את אולמות התצוגה לדלתות מעוצבות "Open Gallery" ומינה למנכ"לית את אשתו שלומית. הילדים, כל אחד בתורו, מכינים את הקרקע לכניסה לתחום העסקים.

עומר מתגורר בפילדלפיה ולומד לתואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת וורטון היוקרתית. מאיה, בוגרת תואר בניהול ושיווק וסטודנטית למשפטים, משמשת מנהלת אגף ההזמנות ושירות לקוחות ואחראית על מיתוג "Open Gallery". הבן הצעיר ליאור, סטודנט לראיית חשבון, מיועד להיות איש הכספים במשפחה.

בשונה מהיכולות הטכניות של האחים בחרי ובראשם הבכור אברהם, שהמציא ורשם פטנט של טכניקת נעילת דלתות, אצל דונרשטיין בולטות הגישה היזמית, התעוזה והיכולת לזהות הזדמנויות עסקיות.

דונרשטיין נולד למשפחה שעסקה בתעשיית השוקולד והממתקים וגדל ברמת השרון. לפני 33 שנה הקים את מפעל "ממתקי מוטי", שנקרא על שם אביו וייצר, בין השאר, את לשונות החתול והבננית. ב-1987, 12 שנה לאחר שהקים את המפעל הקטן, מכר אותו דונרשטיין לקונצרן עלית, כחלק ממהלך של עלית שביקשה להשתלט על יצרני שוקולד קטנים ולנכס לעצמה נתחי שוק של יצרני שוקולד וממתקים זולים יחסית. מיד לאחר שקיבל את הכסף מעלית, טס דונרשטיין ללונדון ומשם החל לקנות מפעלי מזון ופרמצבטיקה קטנים במזרח הרחוק ובמרכז אמריקה, שהיו בהליכי פשיטת רגל.

דונרשטיין העסיק בזמנו 120 מהנדסים בריטים. אחרי שרכש את המפעלים הכושלים, שיפץ את קווי הייצור שלהם באמצעות המהנדסים שהוטסו למפעלים ולאחר ארגון מחדש מכר את המפעלים לחמשת הנמרים האסייאתים: מלזיה, הפיליפינים, תאילנד, אינדונזיה וקוריאה הדרומית.

שבע שנים לאחר מכן נכנס דונרשטיין לענף הנדל"ן בישראל וב-1994 רכש קרקע בכניסה לחיפה ויזם את הקמת בניין משרדי ההיי-טק ביזנס סנטר, בשטח של 32 אלף מ"ר. כיום הוא משקיע בנדל"ן גם בלונדון ומחזיק בבית המלון 2-west הממוקם בצד הצפוני של הייד פארק, ובבניינים להשכרת דירות בעיר. דונרשטיין עצמו מתגורר לחלופין ברמת השרון ובשכונת המפסטד היוקרתית בלונדון, לא רחוק מלב לבייב. לדבריו, "אני גר שם ארבע שנים ואפילו לא יודע מי השכן הצמוד שלי".

הרומן של דונרשטיין עם דלתות החל לפני 12 שנה, אז הקים את אולם התצוגה הראשון של "Open Gallery" מתוך מחשבה כי דלתות הפנים והכניסה לבתים ייהפכו לחלק בלתי נפרד מהעיצוב הכללי של הבית. המודל של "Open Gallery" דומה לזה של אולמות הקרמיקה, הרהיטים ומוצרי הבית. שנתיים לאחר מכן רכש יחד עם קונצרן הדלתות הקנדי Premodor את מפעלי עץ כרמיאל, אשר עד אז ייצרו דלתות לקבלנים בלבד. מפעלי עץ כרמיאל הונפקה בבורסה ב-1993, לפי שווי של 10 מיליון שקל. ב-1998 קנו דונרשטיין והקונצרן הקנדי, בחלקים שווים ביניהם, 65% ממניות המפעל שהוחזקו עד אז בידי האחים חליווה. בכך נהפכו לבעלי השליטה בחברה, שבאותה שנה נסחרה לפי שווי של 11 מיליון דולר כאשר סך מכירות המפעל היה 10 מיליון דולר.

החבירה לקונצרן הקנדי גם סימנה בעבור דונרשטיין את הפריצה לשוק הבינלאומי. במהלך תשע השנים הבאות, עמל דונרשטיין בעקביות ובנחישות לביצור מעמדו הבינלאומי בתחום הדלתות והיזמות. בעוד שהקנדים התמקדו בתחום ייצור הדלתות התבלט דונרשטיין בראייה העסקית הכוללת. ב-2004 רכשה פרמודור את חברת מזונייט האמריקאית, שהתמקדה עד אז בעיקר בייצור מעטפות של דלתות, ושתי החברות התמזגו תחת השם מזונייט.

במהלך תקופת עבודתו כסגן נשיא במזונייט וממונה על אירופה והמזרח התיכון, דונרשטיין ושותפיו הקנדיים רכשו או הקימו עשרה מפעלי דלתות באירופה, שהצטרפו ל-16 מפעלים נוספים. ב-2007, השנה בה עזב דונרשטיין את מזונייט, החזיק הקונצרן ב-82 מפעלי דלתות, מחזור המכירות היה 2.6 מיליארד דולר, וכ-17 אלף עובדים הועסקו במפעלי הקונצרן בישראל, איסטנבול, אוקראינה, צ'כיה ובמדינות נוספות באירופה וארה"ב. מפעלי עץ כרמיאל, שהיו בבעלות פרמודור, מוזגו למזונייט יחד עם יתר המפעלים וקרויים כיום מזונייט ישראל.

המגעים של דונרשטיין לרכישת רב בריח החלו עוד ב-2005, כאשר במסגרת תפקידו כסגן נשיא מזונייט הוא נפגש עם האחים בחרי במטרה לבדוק את רכישת החברה. לדברי דונרשטיין, "במהלך שישה חודשים של משא ומתן קיימנו בדיקת נאותות והצעתנו אז נדחתה על-ידי משפחת בחרי, שטענה שהמפעל, שהיה כבר אז בקשיי נזילות, עובר תהליך הבראה והתייעלות שיעמיד אותו על רגליו מחדש".

בתקופת עבודתו במזונייט הגדיר דונרשטיין את מקום מגוריו A2 - מספר המושב שלו בטיסות. לדבריו, ב-2006 עלה על מטוס 564 פעמים, לעתים כמה פעמים ביום. בשנה זו, לאחר שחש כי מיצה את עצמו, מימש את מניותיו במזונייט והודיע על פרישה סופית. דונרשטיין מסרב בכל תוקף לחשוף את שווי המניות שמימש, אך פעולותיו העסקיות בהמשך מלמדות על כך שגרף כמה עשרות מיליוני שקלים.

על מסלול הצמיחה

דונרשטיין לא פרש לנוח. הוא סבור כי תחום דלתות הביטחון יקבל בשנתיים הקרובות מפנה אדיר לשני כיוונים - האחד הוא תחום העיצוב, שיצמח בשל העלייה ברמת החיים במרכז אירופה ובמזרחה. הכיוון השני יביא לשילוב הטכנולוגיות הקיימות במוסדות אבטחה וביטחון למוצרים בשימוש הבית או המשרד, בעקבות הגידול בעבירות רכוש וטרור.

לפי חזונו של דונרשטיין, דלת הכניסה לבית תהיה מעוצבת לעילא ולעילא וישולבו בה כל המידע והפיתוח של התעשיות הביטחוניות. הדלתות יעשו שימוש בטכנולוגיה לזיהוי כף היד, וזיהוי באמצעות הקול, העין או הפנים.

איך אתה רואה את חמש השנים הבאות של המפעל?

"בשנתיים הקרובות תעשה ההנהלה החדשה שלושה מהלכים מהותיים להתייעלות היצור ולהגברת התפוקה. החל מהיום הראשון לעבודת החברה תחת בעלותי ילוו את הייצור כשלושה מהנדסים. המטרה היא לשפר את התפוקה בכ-30% בתוך שלושה חודשים . הדבר יתאפשר על ידי ארגון המחלקות וצווארי הבקבוק ומעבר העובדים לעבודה בשכר עידוד.

"אני צופה שהפעולה תיטיב את תפוקות החברה ותניב רווח של כ-2 מיליון שקל נוספים בשנה. במקביל תיווצר הטבה לעובדים, שתתרום תוספת של כ-20% לשכרם. החברה תשקיע בשנתיים הבאות כ-20 מיליון שקל בציוד מודרני ובטכנולוגיות שיביאו בסופו של דבר להגדלת הייצור פי שלושה, מבלי להגדיל את מספר העובדים. עיקר התפוקה תופנה למדינות באירופה.

"יחד עם התוספת של הציוד החדש, החברה תשקיע בהון האנושי ותחזק את מחלקת המחקר והפיתוח במפעל בכעשרה אנשים נוספים. לבסוף, חלק מהייצור יעבור לקבלני משנה במדינות אחרות ולמפעלים בבעלות החברה על מנת להוזיל את מחיר מוצרי המשנה, שמיוצרים בעיקר על-ידי כוח אדם זול. הדבר יאפשר למפעל בישראל לעמוד במחירי היצוא ועדיין להרוויח את הנדרש.

"בעשר השנים הקרובות אני רואה את רב בריח בישראל מאגדת אשכול של חברות תחת המותג. כל החברות ייצרו או ישווקו מוצרים לתעשיית הבנייה עם סינרגיה גבוהה למותג, למערכת המכירות והלוגיסטיקה, למחקר ופיתוח ולנקודות חיבור בשירותים להנהלות השונות. בנוסף, החברה תצרף בשנים הקרובות שותף אסטרטגי וקרוב לוודאי שתנפיק מניות או אג"חים לגיוס הון".

שנייה לפני שהדלת נסגרת והראיון תם, מצהיר לפתע דונרשטיין כי הוא שואף להפוך את רב בריח בשנים הבאות ל"ישקר" של תחום הדלתות בעולם. מי יודע, אולי באמת כמו שאמרה הצעירה בבית הקפה, הציפורים יודעות הכי טוב.

עקבו אחרינו בטוויטר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק
הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
פרוייקטים מיוחדים
הפופולריות בשוק ההון
הצעות מיוחדות