הגמלאים ימשיכו לקבל את הפנסיה שלהם - אבל עם סיכון גדול יותר - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הגמלאים ימשיכו לקבל את הפנסיה שלהם - אבל עם סיכון גדול יותר

החלטה של רשות שוק ההון קובעת כי 40% מתיק הפנסיה של הגמלאים יושקעו בסיכון גבוה יחסית, והשאר יושקע באג"ח מיועדות עם תשואה מסובסדת וגבוהה ■ זו בחירה עדיפה על השקעה בסיכון נמוך - אבל גם פחות מניבה, שתביא לשחיקה בקצבאות

27תגובות
גם לאחר הפרישה, הכסף שצברו הגמלאים מושקע בשוק ההון ומניב רווחים. למצולמים אין קשר למאמר
בלומברג

חג החירות חלף זה עתה, אבל גם אחריו שאלת החירות של הגמלאים בישראל עדיין לא נפתרה - החירות לקבל קצבת פנסיה ראויה ומובטחת.

נכון להיום ברור שזה לא עומד לקרות. מעט לפני החג פסקה רשות שוק ההון והביטוח, בראשותה של דורית סלינגר, כי אי־אפשר גם וגם. הגמלאים בישראל, שהתרגלו לקבל פנסיה גבוהה ומובטחת - יצטרכו להתרגל מחדש. מעכשיו הם יוכלו להמשיך לקבל פנסיה גבוהה, אבל ממש לא מובטחת.

ואיזו קרן פנסיה השיגה תשואה עדיפה בסיכון נמוך יותר? לגרף הפיזור לחצו כאן

זו המשמעות של ההחלטה שקיבלה סלינגר, לאחר לבטים של יותר מארבע שנים, בנוגע לריבית ההיוון של קצבת הפנסיה בישראל. ריבית ההיוון היא ההנחה לגבי התשואה (הרווח העתידי) הצפויה להירשם בניהול כספי הגמלאים, החוסכים באמצעות קרנות הפנסיה.

גמלאים פורשים לפנסיה בגילי 62–67, עם חיסכון צבור לזכותם, ובמשך כ–20 השנים הבאות הם צורכים את החיסכון הזה בהדרגה באמצעות קבלת קצבה חודשית. כל אותו זמן, היתרה היורדת של כספי החיסכון מושקעת בשוק ההון וממשיכה להניב רווחים.

השאלה הגדולה היא באיזה רווח מדובר, מפני שהנחת הרווח גוזרת כמה כסף יקבלו הגמלאים במשך כ–20 שנות הפנסיה שלהם. מכאן ניתן לחשב איזו קצבה חודשית ניתן לשלם להם. החישוב הזה נעשה כבר בגיל הפרישה (62–67).

במשך שנים ארוכות, ההנחה המקובלת היתה שהרווח הממוצע לאורך שנים יהיה בשיעור ריאלי של 4.26% בשנה (תשואה שנתית נטו של 3.76%, לאחר ניכוי 0.5% דמי ניהול שמשלמים הגמלאים). מדובר בהנחת רווח שנתי גבוהה יחסית, שאיפשרה גם לשלם קצבאות פנסיה חודשיות נדיבות יחסית.

אלא שאז הגיע המשבר הפיננסי העולמי ב–2008, הריביות בכל העולם צנחו, והנחת תשואה של 4.26% נהפכה, איך נאמר, לפנטזיונרית משהו. בפועל תיקי הפנסיונרים הניבו תשואות נמוכות בהרבה, כלומר הרווח בתיקים היה נמוך בהרבה, מה שאמור היה לגזור קצבת פנסיה נמוכה בהרבה. מאז 2008 ועד היום התעלמה המדינה מהבעיה, ואיפשרה לשלם לגמלאים קצבאות פנסיה גבוהות מאלה שהגיעו להם - החוסכים הצעירים בקרנות הפנסיה סיבסדו את ההפרש. בפועל, הגמלאים קיבלו פנסיות גבוהות על חשבון הצעירים.

הפתרון: אג"ח מיועדות למבוגרים

זה פתרון לא תקין, ולכן הפיקוח על הביטוח נדרש לתיקון המצב. המפקח הקודם, עודד שריג, רצה לקרוא לילד בשמו: התשואות בשוק ההון נמוכות, ולכן גם קצבאות הפנסיה צריכות להיות מחושבות על בסיס הנחת תשואה נמוכה. המשמעות המיידית היתה פגיעה בקצבאות המשולמות לגמלאים. ואולם שר האוצר הקודם, יאיר לפיד, התנגד לגישה הזאת.

המפקחת הנוכחית, דורית סלינגר, ניסתה גישה הפוכה: להשאיר את הנחת התשואה הגבוהה על מקומה, ובכך להשאיר את קצבאות הפנסיה ללא שינוי, ולחייב את קרנות הפנסיה להשיג את התשואה הזאת. אלא שלקרנות הפנסיה אין דרך להגדיל את התשואה במידה כזאת, אלא אם יגדילו מאוד את הסיכון של תיק הפנסיונרים — למשל, התיק יושקע כולו רק במניות.

עבור גמלאים, שמחפשים רק לחיות את חיי הפנסיה שלהם בשלווה ובשלום, הפתרון הזה היה קיצוני ובעייתי לא פחות, שכן הסיכון של מפולת במניות שתשחק באופן חד את קצבת הפנסיה החודשית שלהם, הוא קשה לעיכול. לכן שר האוצר, משה כחלון, דחה אותו.

דורית סלינגר
אייל טואג

בסופו של דבר רקחו פתרון ביניים. עיקר הפתרון התקבל מההחלטה לשנות את ההקצאה של האג"ח המיועדות — איגרות חוב ממשלתיות מיוחדות, שהממשלה מוכרת לקרנות הפנסיה בתשואה מסובסדת וקבועה בשיעור של 4.86%.

עד כה האג"ח הנדיבות האלה, שמגלמות גם תשואה גבוהה וגם את הביטחון של תשואה קבועה, חולקו לכל החוסכים בפנסיה, ללא קשר לגילם, בשיעור קבוע של 30% מסך החיסכון שלהם. ההחלטה האחרונה, שנכנסה לתוקפה מעט לפני החג, שינתה זאת. משרד האוצר קבע כי מעתה הגמלאים יקבלו נתח של 60% אג"ח מיועדות, והיתרה תחולק בין הצעירים יותר (המשמעות היא שבני 50 ופחות יחדלו בתוך כעשור לקבל אג"ח מיועדות כליל).

מסכנים רק 40% מקצבת הפנסיה

העוגן של 60% מתיק החיסכון של הגמלאים בתשואה מובטחת וגבוהה של 4.86% פתר את מרבית הבעיה. עכשיו יש לגמלאים את התשואה המובטחת והנדיבה שהם זקוקים לה כדי להבטיח את קצבת הפנסיה החודשית שלהם. אלא שהפתרון הזה, נזכיר, חל רק על 60% מהבעיה. מה עם ה–40% הנותרים?

רשות שוק ההון הכריעה ערב החג כי ה–40% האלה יושקעו לפי הנחת התשואה הגבוהה יותר. בפועל סלינגר שמרה על ההמלצה המקורית שלה, לדרוש ממנהלי קרנות הפנסיה להגדיל את הסיכון של תיק הגמלאים. אבל הפעם מדובר בהחלטה פחות קשה, מאחר שהגדלת הסיכון חלה רק על 40% מהתיק.

מנהלי קרנות הפנסיה יצטרכו להתאמץ להניב תשואה שנתית של 3.36% על 40% האלה מהתיק, ועם 60% בתשואה של 4.86% — התשואה על התיק כולו תהיה 4.26%, כפי שהיה בעבר.

יעד תשואה של 3.36% הוא פחות שאפתני מזה שהוצע תחילה, אבל ברמת הריביות הנמוכה היום הוא בכל זאת אינו מובן מאליו. בפועל היעד הזה מחייב את קרנות הפנסיה להשאיר את ה–40% החופשיים בתיק ההשקעות של הפנסיונרים בהשקעות מסוכנות יותר, בתקווה שהסיכון ישתלם ולאורך זמן התשואות יהיו גבוהות.

ברשות שוק ההון מחזיקים בעמדה שעבור דמי ניהול של 0.5% שקרנות הפנסיה גובות מהפנסיונרים, כדאי שהן יעבדו קצת. הרשות קוראת לקרנות הפנסיה להתאמץ ולנהל תיק השקעות רציני, כזה שיש בו גם סיכון ולכן צריך להשקיע בו מחשבה ועבודה מקצועית כדי להגיע ליעד של 3.36%. כאמור, מדובר ביעד שאפתני, אבל לא שאפתני מדי — ההנחה שאם ניהול השקעות מקצועי ניתן להשיג את היעד.

ומה אם לא? גם על כך יש לרשות שוק ההון תשובה מעניינת: נחצה את הגשר כשנגיע אליו. בניגוד גמור לגישה ששררה עד היום, שלפיה קצבאות הפנסיה כיום שיקפו את הנחת התשואה העתידית, הרשות הורתה לקרנות הפנסיה להניח מעתה שהן משיגות את ה–3.36% הדרושים — ואם יתברר בעתיד כי התשואה הזאת הוחמצה, שיתקנו בעתיד את קצבאות הפנסיה.

גם אם כיום קשה לראות כיצד מגיעים לתשואה של 3.36%, לא תהיה פגיעה בקצבאות הפנסיה עד שלא יתברר בפועל שיעד התשואה אכן הוחמץ. התיקון הוא רק עתידי, מתוך הנחה שלאורך שנים קרנות הפנסיה יצליחו להגיע לתשואה שנקבעה להן — וכך תימנע פגיעה מיותרת בגמלאים.

המשמעות של כל ההחלטות האלה היא שהסיכון של קצבאות הפנסיה גדל, בשני היבטים: גם חייבים להגיע ליעד תשואה של 3.36% כדי שניתן יהיה לשלם את קצבאות הפנסיה ברמתן הנוכחית, וגם כל סטייה מהיעד תתגלה ותתוקן רק בעתיד. מצד שני, המשמעות הנוספת של ההחלטות האלה היא שקצבאות הפנסיה ימשיכו להיות משולמות כיום כרגיל, בלי סובסידיה ותוך מתן תמריץ ניכר למנהלי קרנות הפנסיה לשפר את איכות ניהול ההשקעות שלהם כדי להגיע ליעד.

האם מערכת האיזונים הזאת סבירה? מול החלופות של הנחת תשואות נמוכות יותר, וכתוצאה מכך פגיעה בקצבאות הפנסיה כבר כיום, נראה שאין הרבה ברירות.

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם