רוצים להשקיע בסטארט-אפים? ועדת הכספים אישרה - מימון המונים להיי-טק - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רוצים להשקיע בסטארט-אפים? ועדת הכספים אישרה - מימון המונים להיי-טק

התקנות שהובילה רשות ניירות ערך יאפשרו לחברות קטנות מהענף לגייס עד 6 מיליון שקל בשנה מהציבור ללא תשקיף - ללא הגבלה על מספר המשקיעים וללא סכום השקעה מינימלי ■ משקיע הון סיכון: "אנשים ישקיעו בחברות סטארט-אפ מבלי להבין את הסיכון"

15תגובות
 עובדי החברה בשתייה חגיגית במשרד ב–2008, לאחר שהחברה נרכשה על ידי יבמ. היזמים יערערו לעליון
תומר אפלבאום

ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום את תקנות מימון ההמונים שהובילה רשות ניירות ערך ונועדו לעודד השקעות של הציבור בסטארט-אפים בתחום ההיי-טק. התקנות שאושרו יאפשרו למשקיעים פרטיים קטנים להשקיע בחברות בתחום במודל של מימון המונים, מבלי שהחברות יצטרכו לפרסם תשקיף לפני הגיוס.

הגיוס ייעשה באמצעות פלטפורמות גיוס המונים שיעמדו בקריטריונים שנקבעו בתקנות, כשנציגי כמה חברות שמפעילות פלטפורמות כאלה כבר הגיעו לדיון בוועדה היום. לפי התקנות, החברות יוכלו לגייס סכום של עד 4 מיליון שקל בשנה ממספר לא מוגבל של משקיעים באמצעות פלטפורמת מימון המונים אינטרנטית.

סכום הגיוס המירבי לכל השקעה עבור משקיעים שהכנסתם (לפי הצהרתם) עד 350 אלף שקל בשנה הוא 10,000 שקל, ו-20 אלף שקל בסך הכל בכמה השקעות. אין דרישה בתקנות לסכום מינימלי.

מעבר לכך, קיים מדרג של סכומי השקעה מקסימליים בהתאם למצבו הפיננסי של המשקיע. משקיעים שהכנסתם 750-350 אלף שקל בשנה יוכלו להשקיע באופן זה 30 אלף שקל בשנה, ומשקיעים שהכנסתם היא בטווח שבין 750 אלף שקל ל-1.2 אלף שקל יוכלו להשקיע עד 5% מהכנסתם השנתית. משקיעים שהכנסתם גבוהה יותר, כלומר "משקיעים כשירים", יוכלו להשקיע ללא הגבלה.

סכום הגיוס השנתי המקסימלי לחברה יכול לצמוח עד ל-6 מיליון שקל - עוד מיליון שקל מעל רף 4 מיליון השקלים אם כחלק מהגיוס קיים משקיע מוביל שאחראי בעצמו ל-10% מההשקעה ועוד מיליון שקל אם החברה עוברת בדיקה ייעודית שנערכת על ידי רשות החדשנות (לשעבר משרד המדען הראשי) או על ידי הרשות לעסקים קטנים.

החברות יוכלו להציע למשקיעים בתמורה לגיוס מניות או איגרות חוב של החברה. אף שהחברות לא יצטרכו לפרסם תשקיף, יהיה עליהן לפרסם דו"חות כספיים מפורטים וכן עדכונים שוטפים למשקיעים על פעילות החברה - אף שהדרישות בתחום זה הן הרבה פחות מחמירות מהדרישות מחברות ציבוריות, והן לא ייועדו.

שמואל האוזר
עופר וקנין

ברשות ניירות ערך אומרים כי בארה"ב ובריטניה כבר קיים מודל דומה. התקנות אמורות להיכנס לתוקף בתוך חצי שנה ממועד פרסומן ברשומות - שאמור להתקיים בשבועות הקרובים.

יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר, אמר היום: "תקנות מימון המונים יאפשרו להגשים חלומות של יזמי היי-טק במדינת הסטארט-אפ; התקנות מהוות נדבך נוסף למהלכים שתכליתם הורדת עלויות רגולטוריות ובהם הקלות לחברות קטנות, הקלות לחברות בהנפקות חדשות, תמריצי מס ועוד".

עו"ד רן דימנט, שותף במשרד קצנל דימנט, הסביר היום בעקבות האישור: "עם אישור התקנות, מצטרפת ישראל למועדון מצומצם של מדינות שהסדירו את אחד הנושאים המאתגרים ביותר עבור חברות היי-טק צעירות. אופן גיוס זה, לא רק שייתן מענה למספר גדול מאוד של חברות המציעות מוצר מעניין ואשר עד היום לא הצליחו לגייס כי לא התאימו ל'מודל העסקי' של הקרנות, אלא גם יאפשר לציבור הרחב נתיב השקעות חדש".

"התקנות גם כוללות מנגנון שיחייב בעל עניין בחברה המציעה, המוכר את מניותיו, לאפשר לציבור להצטרף אליו במכירה כדי 'שלא יברח להם', וכן תקנות המסדירות את פעילות הפלטפורמה שבאמצעותה יוצעו המניות לציבור".

ד"ר טל תירוש, עו"ד וראש מחלקת היי-טק במשרד ש. פרידמן, אמרה: "התקנות מהוות בשורה חשובה לשוק ההיי-טק הישראלי. פריצת הדרך הראשונית נעשתה עם חקיקת התיקון לחוק ניירות ערך ב-2015 שאיפשר לראשונה מודל גיוס כספים על גבי פלטפורמות של גיוס המונים. אולם לאור העובדה שהחוק הותיר פרטים מהותיים ליישומו להחלטת שר האוצר לא ניתן היה לפעול על פיו.

"התקנות שאושרו היום יוצקות תוכן אמיתי לנתיב גיוס זה אשר הופך בשנים האחרונות לפופולרי בקרב חברות הזנק ישראליות וזרות. לאור העובדה שהגיוס בפלטפורמה זו מאפשר חבירה של מספר משקיעים שסכום השקעתו של כל אחד מהם בחברה נמוך יחסית, הסכום הכולל אותו מגייסת החברה דומה לגיוס ראשוני משמעותי ממשקיע פרטי.

"עם זאת, התקנות כפי שאושרו, עדיין מציגות אתגרים בפני חברות ההזנק אשר יבקשו לפעול על פיהן, כגון רף התמורה ממשקיע בודד שהוא נמוך יחסית כאשר השקעה גבוהה יותר מותנית בהכנסתו השנתית של המשקיע - גישה פטרנליסטית שאינה עולה בקנה אחד עם הגישה המתקדמת העומדת בסיס חקיקת מימון ההמונים. בנוסף, התקנות המתייחסות למשקיע מוביל מחד אינן משקפות את הלך הרוח במו"מ עם משקיעים מסוג זה הדורשים זכויות עודפות אשר אינן מתבטאות בזכויות מוניטריות ומאידך לא בהכרח יתנו הסכמתם לחובות הגילוי המתייחסת להשקעתם".

"להתחיל לאט ובזהירות"

יוסי מולדבסקי

"זה דבר מבורך אבל צריך להתחיל אותו לאט ובזהירות", אומר משקיע ההון-סיכון יוסי מולדבסקי, יו"ר פלאס ונצ'רס.

"המהלך מהווה למעשה דמוקרטיזציה של עולם ההשקעות, כי כך לכל אחד יש יכולת להשקיע ולהיות שותף למשחק הזה בצורה אמיתית ולא בתרומות או ביוזמות אחרות. זה הופך את היכולת לקנות מניות, להרוויח או להפסיד מהשקעה במיזם - לאמיתית".

עם זאת, מציין מולדבסקי כי קיימים כמה אתגרים ביוזמה החדשה. "האתגר הגדול ביותר בעולם ההשקעות הוא הערכת סיכויי ההצלחה של מיזם. לי כמשקיע זה עדיין קשה. זה יותר אומנות ממדע. יש כמה דברים עיקריים שצריך שייקרו כדי שמיזם יצליח, הראשון הוא היזמים - וזה דבר מרכיב שקשה להתרשם ממנו דרך סרטון או קריאה של קורות החיים של היזמים. חשוב לייצר כלים שיאפשרו למשקיעים להתרשם מהכישורים בדרך בלתי אמצעית".

"כמו כן חשוב לשקף את הסיכון והסיכוי. יש לכל מיזם תחרות, וישנם כשלונות בתחום. לרוב כשמראים להדיוטות מיזמים זה נראה מגניב - אבל חשוב להראות את הצדדים היותר מורכבים. כך גם בכל הקשור לטכנולוגיה עצמה, שלעיתים מורכבת וקשה להערכה. אני חושב שכדאי שהתוכנית תתרכז במיזמים שהטכנולוגיה שם היא לא מרכזית, שוב - כדי להקל על יכולות השיפוט של ההמון".

מולדבסקי מוסיף כי דבר חשוב מאוד לגבי העסקה הוא השלב והערכת השווי שבה נכנס אליה המשקיע. "עבור משקיע פשוט זה בלתי אפשרי. מתוך כך גם עולות שאלות איך מאפשרים לחברה עצמה להתנהל בסביבה העסקית בצורה מהירה וגמישה, ולא מחשקים אותה בעודף רגולציה מצד אחד - ומצד שני שומרים על המשקיעים הקטנים והשקיפות מולם.

מולדבסקי מדגיש כי "אם זה יתחיל נכון ואנשים ירוויחו כסף - זה יהיה כלי שבאמת מזיז את המחט בעולם ההשקעות. אם יתחילו בצורה שאינה זהירה - זה עלול להוריד את היוזמה לטמיון".

טל סלובודקין, שותף בקרן ההון סיכון Stage One, מסר כי "אני מברך על הרצון של הרשות להוביל חדשנות בתחום המימון, אך עולות כאן שתי בעיות עיקריות: הראשונה, אנשים ישקיעו בחברות סטארט-אפ מבלי להבין את הסיכון. הבעיה השנייה היא שרף קבלת הכסף יירד, דבר שיגרום למימון עודף לחברות שעלולות להתקשות לאחר מכן בגיוסי המשך, וייווצר עודף של כסף לא מתוחכם.

"קיים סיכון גדול בהשקעה בסטארט אפים בשלבים מוקדמים. אנשים לא מבינים את אחוזי ההפסד של השקעות בסטארט-אפ כי הם לרוב קוראים בעיתון רק על ההצלחות. הדבר הזה יכול לגרום להרבה מאוד משקיעים פרטיים להפסיד הרבה כסף".

“אנחנו מחוייבים לשקיפות"

מימון המונים אינו דבר חדש. זה מספר שנים שפלטפורמות כמו קיקסטארטר הבינלאומית מאפשרות מימון של מיזם בתמורה למוצר עצמו. האתר המוכר ביותר בישראל שפועל במתכונת דומה הוא הד-סטארט, שמייסדיה הקימו באחרונה את  Fundit שמאפשרת השקעה באג"ח או בחברות בתמורה למניות.

יוסי מאירי, מייסד פאנד-איט, מחדד כי בפלטפורמה ישנו משקיע מוביל לכל עסקה, שמשקיע לפחות 10% מכל סיבוב - והוא עושה את בדיקות הנאותות. "תפקידו להציג בצורה שקופה באתר את הממצאים". מאירי הוסיף כי אסור שלמשקיע המוביל יהיה קשר עם החברה מלפני ההשקעה. "התקנות של רשות ני"ע מחייבת אותנו כרכזי הצעה לפרסם דו"חות שנתיים. המטרה היא לגרום לזה שהכל יהיה שקוף.

"אנחנו לא מתרכזים רק בחברות סטארט-אפ, אלא גם בהשקעות של אג"ח נושאת ריבית לטווחים קצרים. יש חברות ציבוריות שקטנות מדי בשביל גיוס אג"ח בבורסה, ואנחנו מאפשרים להן לגייס אצלנו חוב שהוא נרשם במערכות הבורסה כנייר ערך רשום, רק שהוא הונפק דרכנו. הריביות שקיימות נעות בין 4%-12% כתלות בסיכון. כיום זמינה באתר עסקת אג"ח שנושאת ריבית שנתית של 4%, כאשר הקרן של המשקיעים מבוטחת".

בדומה ל-Fundit  פועל האתר אקזיט ואלי. מייסד האתר יניב שיריון מסר כי "המהלך יביא לקידום מיזמים ולשיתוף הציבור הרחב בהזדמנויות השקעה שלא היו פתוחות בפניו לפני כן. אנו צופים שההחלטה שהתקבלה תאפשר ליותר יזמים להצליח ולפלח גדול יותר מהציבור ליהנות מפירות הכלכלה הגלובלית החדשה".

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם