איך עוזרים לישראלים "להסתדר" עם רשויות המס - ולמה אנחנו מפחדים לצאת פראיירים? - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך עוזרים לישראלים "להסתדר" עם רשויות המס - ולמה אנחנו מפחדים לצאת פראיירים?

דורון סדן, מנהל מחלקת המסים של קסלמן וקסלמן PwC, טוען כי הגיע הזמן להסדיר את תשלום המס בישראל ■ "רשות המסים הישראלית דומה למקבילותיה בהודו ובברזיל". "כבר 40 שנה שלא עידכנו את פקודת המס". "הכנסת - ולא רשות המסים - צריכה לקבוע כיצד יש לגבות מסים"

3תגובות
דורון סדן. "מס הכנסה זוכה ב-90% מהתיקים"
עופר וקנין

תכנוני מס מהווים כר פורה ליצירתיות של רואי החשבון: בעזרתם הם יכולים לעזור ללקוחותיהם להרוויח יותר כסף על חשבון תשלום מסים.

בראיון עמו חושף דורון סדן, מנהל מחלקת המסים של משרד רואי החשבון קסלמן וקסלמן PwC, את תפישת עולמו בכל הקשור לאופן תשלום המס ומקלטי המס ומסביר כיצד המס משמש אמצעי לצמצום פערים חברתיים.

התפקיד של רואי החשבון הוא לעזור ללקוחותיהם לשלם פחות מס? לעזור להם לבנות מבני חברות מורכבים שיחסכו להם במס?

"התפקיד שלנו הוא לשמור על הלקוח. הרבה פעמים מגיעים אלינו לקוחות עם מבני חברות מורכבים, אבל במהות הכלכלית שלהן אין כלום. מבנה כזה יפגע בבעלים בעתיד, כשהם יגדלו. אני לא מוכן שהלקוחות יסכנו את עצמם ואת המשרד.

מרכז איביי בדבלין
בלומברג

"אתה אמור להיות מסוגל להסביר לרשויות המס איך אתה עובד גם מבחינה תפעולית. אם זה לא מתקיים, אתה תשלם מס. אני לא מאמין בבניית מבנה שנותן הטבת מס, אבל מפריע לעסק".

חברת ארנק היא דוגמה לכך?

"תלוי. אני מבין למה רשויות המס מתנגדות לכך שיהיה מנכ"ל יחיד חברה שפועל רק דרך הארנק. אבל הקביעה הגורפת נגד חברות ארנק היא פגיעה בחופש ההתאגדות, ויש מקרים שזה לא המצב".

תן דוגמה למקרה לא מיסוי.

"כשאתה לא רק מנכ"ל של חברה ספציפית, אלא של כמה חברות, אתה מקבל הגנה משפטית. מה שמאפיין תיקוני חקיקה הוא שעשו רביזיה בפקודת מס הכנסה לפני עשרות שנים. כל פעם לוקחים סוגיה במס ומטפלים בה. איפה התיקון של פקודת מס שאמורה להביא אותנו לטפל בעניינים מהותיים".

מה זה עניין מהותי?

מרכזי אפל איביי וגוגל בדבלין
בלומברג

"הגדרת דיווידנד, למשל. אין הגדרת דיווידנד בפקודת מס הכנסה. הגדרת הפחתת הון, איך ממסים שותפויות, שזה התאגיד שיש הכי הרבה בעולם. בישראל לא יודעים למסות שותפויות. יש סעיף אחד ופסק דין אחד. איך מנכים הוצאות מימון יש טיוטת חוזר והוא לא מיושם".

למה?

"כי זו רק טיוטה מלפני עשור. יש רשות מחוקקת, מבצעת ושופטת. אם המחוקק לא מחוקק אז רשות המסים קובעת את הכללים. אם אין הגדרה של מה זה הפחת הון, רשות המסים תפרסם חוזר שבו היא מגדירה הפרטת הון. מה קרה הפכת את הרשות המבצעת לרשות מחוקקת. ממילא מס הכנסה זוכה ב–90% מהתיקים, אז רשות המסים היא המבצעת, המחוקקת והשופטת.

"אם המחוקק היה מסדיר את הפקודה כמו שצריך, היית נמצא במצב שיש בו יותר ודאות. מה רע בזה? מה רע שהנישום יידע איך הוא ממוסה? בארה"ב, למשל, אתה יודע מתי יש לך דיווידנד. אם יש לך רווח מיסויי מצטרף או שוטף עד לגובה הרווח הזה כל חלוקה היא דיווידנד. לפני עשור הצגתי את המודל האמריקאי לרשות המסים בכוונה ליישם את זה. עד היום לא נקבע כלל מהו דיווידנד".

איך זה משפיע על משקיעים?

מרכז גוגל בדבלין
בלומברג

"כיום כל עסקה גדולה יש היבטי מס. נניח שבא מומחה מס של חברה גלובלית שעובד בעשרות מדינות. החוקים די דומים. בישראל תמיד שונים".

אז הוא ישקיע פחות בישראל?

"כן, כי חוסר הוודאות מביא לכך. תסתכל על כל חברה שרוכשת חברה ישראלית — דבר ראשון הם משנים את האי.פי, שלא יהיה מישראל. אנחנו משכנעים את עצמנו במשך שנים שישראל נותנת הטבות מס לחברות רב לאומיות".

אבל אתה רואה את החברות כמו טבע וצ'ק פוינט, למשל, שמשלמות מעט מאוד אחוזי מס.

"החברות האלה לא משלמות 0% מס, אבל היתה תנודתיות בגובה המס שהן שילמו עלה ירד. בסוף אתה מסתכל על היכולת שלך להתחרות גלובלית. קח את אירלנד כדוגמה. כולן פועלות מדבלין, יש עשרות אלפי עובדים שמועסקים בה. זה רע או טוב?

"בלי הטבות המס והחברות הגלובליות, מצבה הכלכלי של אירלנד היה גרוע יותר כיום. השאלה היא אם ההטבות בישראל מספקות או לא. חברה טכנולוגית או תעשייתית עם פטנטים יכולה לפעול מהרבה מקומות בעולם. כמדינה, מצד אחד אתה רוצה לגבות מס ומצד שני להיות אטרקטיבי — זה האיזון. לפני שנתיים, למשל ישראל לא היתה תחרותית מול בריטניה".

אבל חברה כמו טבע שילמה 4% מס. הן נהנו מהטבות מס.

"לא צריך לתת פטור מלא ממס, אבל אי־אפשר לשנות לחברות את ההטבות שהן כבר קיבלו באופן דרסטי. זה לא סביר שמעלים את המס לחברה ציבורית מ–0% ל–16%. השינויים שיש כל הזמן בחוק לעידוד השקעות הון לא פועלים לטובת המשק. לא טוב למשקיע רב לאומי.

אתם משרד גדול ומצויים בקשר עם הממשל. הון־שלטון קלאסי.

"דיברתי עם מנהל רשות המסים, משה אשר, על סוגיה שהיא רוחבית לא נכונה: תיקון חקיקה של מחירי העברה (תמחור של מתן שירותים בין חברות בנות באותה קבוצה; א"ש) בתוך קבוצת חברות וההשפעה שלה. למשל, חברה ישראלית שיש לה חברה בת בחו"ל — איך קובעים את מחיר ההעברה בין החברות. הוא הסכים שיש בעיה וקבע דיון עם המחלקה המקצועית של הרשות. כלומר, יש רצון לקשר עם כל המשרדים הגדולים. מה שחסר זה מעורבות גדולה יותר של המחוקק. צריך לבצע רפורמה בכל מס ההכנסה במטרה להסדיר נושאים קרדינליים".

פקודת המס לא מתאימה לעולם החדש

בשלב זה בראיון סדן קם מכיסאו, פתח ארון והצביע על שני מדפי ספרים גדושים. "אתה רואה את כל הספרים האלה?", הוא שאל. "זה פקודת המס האמריקאית. שים לב, יש אותיות קטנות משני הצדדים, הרבה מאוד מלים". רגע אחרי הוא שלף את הפקודה הישראלית, הכוללת שני כרכים, ואמר: "זה ההבדל העיקרי — אצל האמריקאים יש ודאות, הרוב כתוב. אצלנו לא, לכן בית המשפט צריך לפסוק".

מתי פעם אחרונה עידכנו את פקודת מס הכנסה?

"לדעתי לפני 40 שנה".

אז אתה אומר שחברה זרה לא תבוא לישראל לא בשל גובה המס, אלא בגלל הבלגן הרגולטורי?

"בחלק מהמקרים כן. כשיש לי אי־ודאות בעסקה אני מניח את המקרה הגרוע ביותר. אם יש לי אי־ודאות מיסויית אני מניח שיגבו את המס הגבוה ביותר. התוצאה היא שכדאיות ההשקעה נמוכה יותר. ישראל נחשבת מדינה שיש בה חוסר יציבות מיסויית. תסתכל על המטרות של חוק עידוד השקעות הון — למה טוב יותר לעודד מרכז פיתוח שנמצא בהרצליה לעומת מפעל שנמצא בפריפריה?"

של מי התפקיד לקיים את הדיון?

"הכנסת — ולא רשות המסים — היא זאת שצריכה לקבוע את מטרות החוק. הכנסת צריכה לקיים את הדיון ולקבוע מה היא רוצה לעודד ואיך היא רוצה לעודד באמצעות מענקי תעסוקה או הטבות מס. ולבחון אם מה שקיים משפר את המצב".

אבל אם יהיה כזה דיון לא תהיה לך עבודה. כעת יש הרבה פרצות ומבנים, וזה מספק לכם תעסוקה.

"תמיד תהיה לי עבודה, אל תדאג. בארה"ב יש רמת ודאות מיסויית גבוהה הרבה יותר ועדיין למומחי מס יש מספיק עבודה".

יש הבדל נוסף וזה בענישה. בארה"ב העונש המינימלי על העלמת מס הוא שנה בכלא.

"אני מאמין בשיטה האמריקאית שאומרת: 'הנישום הגיש דו"ח אמת ואני סומכת עליו' — אבל אם תפסתי אותו בהעלמה, אמצה עמו את הדין. זאת תפישה נכונה כי היא מפרידה בין מי שמדווח אמת למי שלא".

כמה לא מדווחים אמת?

"ההערכות על ההון השחור הן בין 10% ל–16% מהתוצר. כמשרד גדול אתה נתקל בזה הרבה פחות".

רשות המס בישראל נתפסת כאגרסיבית?

"היא נתפסת כרשות שרוצה למסות בצורה רחבה יותר עם עמדות קיצוניות בדומה להודו וברזיל. לרשות האמריקאית אין מטרה לגבות מס, אלא לגבות מס אמת. הם עובדים לפי הספר. יש חשש גדול מהם בגלל הענישה, אבל הם לא סופר־אגרסיביים כמו ברזיל או הודו.

איזה מדינית פופולריות למקלט מס? או שזה נעלם?

"כיום יש פחות מקלטי מס. בעבר היה פוקוס גדול על הבעלות. בעולם החדש, את המבנים האלה קשה יותר לתחזק כי זה יקר ואתה מסתכל על איפה נמצאים האנשים המהותיים והם אולי ירצו לבקר בקיימן, אבל לא בטוח שירצו לגור שם. הרבה חברות מחזיקות מרכז באירלנד, כי אירלנד ידעה לייצר סביבה שטובה להן.

"למה כל הגופים הפיננסיים פועלים בלוקסמבורג? כי הם הבינו שאם הם רוצים ליצור עוד הכנסות ותעסוקה הם צריכים ליצור יתרון תחרותי. היתרון שלהם הוא מסגרת משפטית ומיסויית שמעודדת את הגופים האלה לפעול משם.

"כדי שיעברו לישראל צריך מסגרת שנותנת הטבות וביורוקרטיה נוחה. לא רק מס. אבל זה לא קיים פה. ישראל נמצאת במקום 96 במדד Paying Taxes, שבודק את שיעור המס האפקטיבי ואת פשטות הדיווח. במקום הראשון נמצאת קטאר".

אז מה צריך לעשות?

אני בעד הגשת דו"ח פשוט של מס אישי. יש פה אחריות של האזרח כמו בארה"ב. זו פעולה חינוכית שתעודד אזרחים לדווח, אבל זה מחייב את הרשויות להניח שהאזרחים דוברים אמת. כישראלים, אנחנו מפחדים לצאת פראיירים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם