ששינסקי: "יש פתרונות טובים יותר לפנסיות מאלה שקבעו באוצר" - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ששינסקי: "יש פתרונות טובים יותר לפנסיות מאלה שקבעו באוצר"

החלטת האוצר לשנות את תמהיל האג"ח המיועדות בקרנות הפנסיה אמנם מצמצמת את הסיכון של פורשים לפנסיה, אך באה על חשבון הצעירים ומיטיבה בעיקר עם בעלי שכר גבוה ■ פרופ' איתן ששינסקי: "עשו צעד בודד. מפליא שבוועדת הכספים בכלל לא דנו בכך"

14תגובות
איתן ששינסקי
עופר וקנין

באמצע פברואר מצאו את עצמם חברי ועדת הכספים מקשיבים להסברים מלומדים על תקנות סולבנסי 2, דירקטיבה אירופית, הון של חברות ביטוח וכיצד הוא בנוי, אקטואריה ואיך 2.1 מיליון מבוטחים שיש לחברה מסוימת הופכים אותה לחברה מסוכנת יותר.

הדיון נערך על פי בקשת יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, ששמר קלף קטן בשרוול כאשר אישר לפני כמה חודשים את הקמת רשות שוק ההון החדשה — ולפיו כל שינוי בהון העצמי של חברות הביטוח יחייב דיון בוועדה, ולחבריה תהיה זכות הכרעה בסוגיה. בנוסף, הקלף הזה מאפשר ללוביסטים של חברות הביטוח לשנות מהלכים מקצועיים שמבצעת רשות שוק ההון.

משה גפני
אמיל סלמן

ואולם לפני שבועיים אישר משרד האוצר מהלך מהותי הרבה יותר לציבור בישראל — שינוי הקצאת האג"ח המיועדות בקרנות הפנסיה, כפי שנקבע בוועדת באב"ד — אך למרות זאת, לא התקיים דיון בוועדת כספים, לוביסטים לא נזעקו לדבר עם ח"כים, מנהלי חברות לא אצו לפגישות עם האוצר, והשינוי שישפיע על כל אזרח בישראל עבר בשקט מתחת לרדאר. היחידים שעוד תהו על התקנות החדשות של האוצר היו העיתונים הכלכליים.

על פי התקנות שאושרו, בני 60 ויותר יקבלו הקצאה של 60% אג"ח מיועדות, בני 50 ויותר יקבלו הקצאה של 30% אג"ח מיועדות — ואילו השאר לא ייהנו מהקצאה של אג"ח מיועדות. מאחר שכיום יש בכלל קרנות הפנסיה 30% אג"ח מיועדות, ההתאמה למצב החדש תיארך כמה שנים. האוצר התחייב כי עד 2024 הוא לא יחרוג מהיקף של 30% אג"ח מיועדות מסך הנכסים הפנסיונים.

"משרד האוצר ביצע צעד משמעותי לפנסיה של האוכלסייה ואני מתפלא שזה עבר בלי דיון בוועדת הכספים", אומר פרופ' איתן ששינסקי, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומי שעמד בראש ועדת ששינסקי לבחינת תגמולי הגז בשיחה עמו.

"המהלך אמנם מצמצם את הסיכון של הפורשים לפנסיה, אך מדובר בצעד בודד ולא מספק. הוא מעלה הרבה שאלות בכל הנוגע למבנה הפנסיה בישראל. ייתכן שקיימים מבנים אחרים שמתאימים הרבה יותר. בנוסף, בעקבות ההחלטה, ביולי הקרוב, אז תיכנס לתופקה ההקצאה של אג"ח מיועדות — בעלי הכנסה של 20 אלף שקל ויותר יקבלו בונוס גדול", מסביר ששינסקי.

רק לעשירון העליון

האג"ח המיועדות הן אג"ח ממשלתיות המוקצות רק לקרנות הפנסיה ונושאות תשואה ראלית אפקטיבית ומובטחת של 4.86%. באמצעות האג"ח המיועדות המדינה מסבסדת את החיסכון הפנסיוני של הציבור. כיום 30% מהחיסכון בקרנות הפנסיה מושקע באג"ח מיועדות, ובכך מעבירה המדינה סובסידיה שנתית של 2.7 מיליארד שקל לחוסכים בפנסיה (3.8 מיליארד שקל יחד עם פוליסות ביטוח החיים הישנות). מדובר בתשואה הגבוה פי שניים מתשואות האג"ח שנסחרות בבורסה לטווח דומה.

מי שמשלם את מחיר ההקצאה הם החוסכים הצעירים, שתיק הפנסיה שלהם ייפרד מאג"ח אטרקטיביות בעלות תשואה גבוהה, בטח ברמת הריבית הנמוכה ששוררת בשוקי ההון כיום. מאחר שבקרן פנסיה גלומה סובסידיה שהמדינה מעניקה, האוצר קבע מגבלה על ההפקדה לקרן פנסיה חדשה: הפקדה בגובה של 20.5% מפעמיים השכר הממוצע במשק. ב–2017 השכר הממוצע במשק הוא 9,673 שקל, ולכן ההפקדה החודשית המרבית לקרן פנסיה מקיפה היא 3,966 שקל.

מי יכול ליהנות ממלוא ההפקדה לקרן פנסיה, ובכך ליהנות ממלוא הסובסידיה? רק העשירון העליון. לא רק שאנשים בעשירון הזה הם היחידים שיכולים ליהנות ממלוא ההטבה הגלומה בקרן הפנסיה, מעתה, כשהם ייצאו לפנסיה, הם ייהנו גם מיותר אג"ח מיועדות.

בקצרה
השינוי בהקצאת האג"ח המיועדות אינו רק שינוי חשבונאי, שצפוי להוביל
לירידה מהותית בשכר של מי שיוצא לפנסיה, אלא בעל השלכות על כלל
הציבור בישראל.
"במצב כיום היחס בין המשכורת האחרונה לפנסיה הראשונה הוא 35% – 40% ", אומר
עקיבא קלימן, מנכ"ל סוכנות תמורה ויו"ר פורום מנהלי ההסדרים הפנסיוניים בישראל.
"המשמעות היא שכאשר עובד פורש, הוא ייאלץ לצמצם את רמת החיים שלו ביותר מ– 50% .
כלומר, באופן פרדוקסלי, בכל יום שעובר המבוטחים מתרחקים מהפנסיה שלהם במקום
להתקרב אליה".אמנם מצב זה אינו אידיאלי, אך גם הפתרון שמצאו באוצר לא יפתור אותו.
הצוות לבחינת האג"ח המיועדות כלל אנשי האוצר ובנק ישראל, שרק לעתים רחוקות
משנים תפישות עולם או פרדיגמות קיימות, ולפיכך חבל שלא נכללו בו גם אנשי אקדמיה
וגורמים חברתיים. כעת נותר לראות אם הח"כים ירימו את הכפפה וידרשו לשנות את
המהלך או שהם יצדדו בחברות הביטוח והלוביסטים שלהן.

"הצעירים חשופים"

לפני כארבע שנים, לקראת כנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה, בחן צוות בראשות פרופ' ששינסקי וד"ר עידו קאליר את אופן הקצאת האג"ח המיועדות. מטרתם היתה להוריד את העלות התקציבית הגבוהה של אג"ח אלה מבלי להגדיל את מסגרת התקציב הקיימת שלהן.

עקיבא קלימן

הצוות בחן ארבע חלופות: החל בגיל 60 החוסכים יקבלו 55% מסך הנכסים באג"ח מיועדות, בריבית של 4.86%, בדומה להחלטת משרד האוצר; הקצאה במודל מדורג שעולה עם הגיל בריבית נמוכה מהקיימת, שהיא 4.2% (מגיל 40, 10% מהנכסים; מגיל 50, 30% מהנכסים; מגיל 60, 50% מהנכסים; ומגיל 67, 70% מהנכסים); הקצאה בשיעור של 70% מהנכסים עד תקרת הפקדה של 1,500 שקל, בריבית של 4.86%; והקצאה בשיעור של 70% מהנכסים עד תקרת הפקדה של 3,000 שקל, בריבית של 4%.

"הרצנו כמה סימולציות שבדקו את גובה הגמלה החציונית ואת התנודתיות בגמלה במקרי קיצון, וגילינו כי הפחתת הריבית היתה מאפשרת להגדיל את כמות האג"ח המיועדות כך שניתן יהיה להקצאות אותן למכשירים פנסיוניים נוספים", מסביר ששינסקי.

הצוות בחן מה יהיה גובה הגמלה למי שמשתכר 4,000 שקל בחודש ומצא כי בחלופה הרביעית הגמלה החציונית היא הגבוהה ביותר, 2,832 שקל בחודש, ותוכל לנוע בין 3,316 שקל בחודש ל–2,424 שקל בחודש. לעומת זאת, בחלופה הראשונה הגמלה החציונית תהיה 2,591 שקל בחודש ותנוע בין 4,016 שקל בחודש ל–1,760 שקל בחודש — כלומר, תנודתיות גבוהה מאוד. כאשר הצוות שינה את השכר ל–8,000 שקל בחודש הוא גילה כי החלופה הטובה ביותר היא החלופה השנייה והרביעית, ואילו בשכר של 16 אלף שקל בחודש החלופה העדיפה היתה החלופה השנייה.

"צריך לשנות את המודל הפנסיוני הקיים בישראל", אומר ששינסקי. "במודל השוודי, המכונה 'הפקדה קבועה וירטואלית' (NDC — Notional Defined Contribution), יש קרן פנסיה לאומית בחסות ממלכתית, שאליה כל אזרח והמעסיק שלו מפקידים כספים מתוך השכר השוטף — ובסופו של דבר מקבלים קצבאות בהתאם לסכום שחסכו. הממשלה מעניקה לחוסך ריבית שנתית קבועה על תיק ההשקעות הווירטואלי שלו. מרגע היציאה לגמלאות, כל חוסך מקבל תשלומי קצבה מתוך תקציב המדינה, בהתאם לחישובי ערך התיק שהוא חסך והתשואה שקיבל. המטרה היא לנטרל את משקי הבית מתנודתיות השוק. הממשלה קובעת את הריבית שיקבלו לפי פרמטרים שונים. בשוודיה, למשל, הריבית נקבעת לפי שיעור עליית השכר הריאלי, ואילו באיטליה לפי שיעור הגידול בתל"ג. זה כמו 100% אג"ח מיועדות".

ששינסקי מדגיש כי כשמנהיגים מודלים כאלה כולם נהנים — לא רק הפנסיונרים. "תראה מה קורה: יש כסף ממכירת מובילאיי לאינטל, אז למה שזה לא יופנה לחיסכון הפנסיוני? המהלך של האוצר יוצר מצב שבו הצעירים נשארים 'חשופים בצריח' והחסכונות שלהם יילכו למניות".

מה רע בזה? יש להם מספיק זמן עד לפנסיה, לא?

"שאלה נכונה. מחקרים של הבנק העולמי הראו כי המיצוע חלקי בלבד. נניח ששני אנשים ישקיעו במניות 100 שקל, זרם ההפקדות שלהם זהה ונניח שזה צובר ל–30 שנה. כאשר בחנו את המצב עם הנתונים האמיתיים של השוק האמריקאי, גילו כי שנת הפרישה השפיעה על הפערים, כך שהבדל של שנה או שנתיים יצר פער בתקבול הסופי שלהם. כך, הוודאות לגבי מה שנקבל בסוף נמוכה מאוד".

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם