"הגיע הזמן לשנות את הטיפול של הבנקים בלווים קטנים שנקלעו לקשיים" - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הגיע הזמן לשנות את הטיפול של הבנקים בלווים קטנים שנקלעו לקשיים"

בכנס בנושא בנקאות אמרה אגמון־גונן: "לעתים בנקים מעודדים מתן אשראי מבלי להדגיש את ההשלכות במקרה של אי־פירעון" ■ עו"ד פיני רובין, המייצג את בנק הפועלים בתיק אליעזר פישמן: שופטים מצפים שננהג בבעלי חוב גדולים בברוטליות - במקום בצורה חכמה

10תגובות
השופטת מיכל אגמון־גונן
עופר וקנין

"הגיע הזמן להסדיר את הטיפול של הבנקים בלווים קטנים שנקלעים לחובות" — כך אמרה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר מיכל אגמון־גונן, בכנס בנושא בנקאות ומימון שקיימה לשכת עורכי הדין (מחוז תל אביב) ביום חמישי.

אגמון־גונן דיברה בפאנל שעסק בהליכי חדלות פירעון ואמרה כי בבתי המשפט נשמעת בשנים האחרונות טענות מצד חייבים, שלפיהן אם הבנקים לא היו מאשרים להם הלוואה, הם לא היו מגיעים לידי חדלות פירעון, ולחלופין הבנקים לא היו מממשים את הבטוחה שניתנה כנגד ההלוואה.

אגמון־גונן העלתה את השאלה אם יש מקום להבחנה בין חייבים (פרטיים או עסקים קטנים) שחובם קטן יחסית, לבין חייבים של סכומי כסף גדולים. "האם גובה החוב וזהות החייב צריכים לשנות את הכללים?", תהתה השופטת. "השאלה העיקרית היא אם יש מדיניות שמטרתה להעניק לחייבים מענה ופתרונות מיטביים ולסייע להם לצאת מהחוב ומהעוני — ואם אין מדיניות כזו, אם נכון לגבשה. שאלה זו מתחדדת במקרה של בנקים או מלווים מקצועיים, שמרוויחים מעצם מתן האשראי. חובות צריך לשלם — אך לעתים גופים אלה מעודדים מתן אשראי מבלי להדגיש את ההשלכות במקרה של אי־פירעון". לכן, הוסיפה, יש לגבש מדיניות בהתחשב במצבם של הלווים.

לדברי אגמון־גונן, הבנקים אמנם טענו בעבר כי שיעור מחיקת החובות זהה במקרה של לווים קטנים וגדולים. ואולם, "חסרים נתונים בשאלה מאיזה חוב נערכת המחיקה — אם מדובר בחוב המקורי בצירוף הריבית ההסכמית, או בחוב ענקי שנוצר מכך שהחייב לא ניסה להסדיר את החוב, ואז מדובר בריבית פיגורים גבוהה במיוחד. פעמים רבות, בשל חסמים מובנים כמו קושי להבין ולקבל סיוע משפטי — הריביות רצות, החובות תופחים ומגיעים לסכומים אסטרונומיים".

עוד אמרה אגמון־גונן כי "כשמדובר באשראי ללווים בסכומים קטנים, פעמים רבות הלווים אינם מיוצגים, והבנק מיוצג גם בהליכי ההלוואה וגם בהליכי ההסדר. החייבים מוצאים את עצמם בסיטואציה מאיימת ולא־מוכרת, ונאלצים להתמודד לבדם עם חסמים רבים. מדובר בכשל שוק שעל המחוקק או הרגולטור להתמודד עמו".

יחס נוקשה לקטנים, כפפות משי לגדולים

לפני כחודש וחצי פירסמה המפקחת על הבנקים הוראות סופיות לניהול הליך גביית חוב בעייתי מלקוחות שנקלעו לקשיים, וקראה לבנקים להפגין יותר שקיפות והוגנות כלפי לקוחות שנקלעו לקשיים. בשנים האחרונות ספגו הבנקים ביקורת על יחסם הנוקשה ללקוחות קטנים בעלי חוב, לרבות ריבית פיגורים גבוהה, בעוד שבלווים גדולים, ובהם אליעזר פישמן, נוחי דנקנר, יוסף גרינפלד ואחרים טיפלו הבנקים בכפפות של משי. ההוראות ייכנסו לתוקף בתחילת 2018, אך יחולו גם על הלוואות שיילקחו לפני כן.

משתתף נוסף בפאנל לצד אגמון־גונן היה נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט איתן אורנשטיין. אורנשטיין דיבר על חשיבות תום הלב של נושים מקצועיים, כמו בנקים, במימוש בטוחות כשיש גם נושים אחרים, והציב בדבריו גבול לבנקים בכל הנוגע לאפליית נושים. "נגיד שלבנק יש בטוחה שמכסה יותר מההלוואה", אמר אורנשטיין. "הבנק אומר, 'למה שאממש את הבטוחה אם אני יכול להמשיך לקבל כסף?'. בא בית המשפט לבנק ואומר, עליך לממש את הנכס ולהעביר את שאר הכסף לקופת הפירוק, כדי לא להפלות נושים אחרים, מכוח עקרון תום הלב".

עו"ד פיני רובין, ראש משרד גורניצקי ושות', המייצג בין השאר את בנק הפועלים בתיק כינוס הנכסים של אליעזר פישמן (שחייב לבנק הפועלים כ–1.8 מיליארד שקל), אמר בפאנל כי יש ציפייה מצד השופטים להתנהלות ברוטלית כלפי חייבים גדולים, במקום ציפייה להתנהלות חכמה ושקולה. עו"ד חנן פרידמן, ראש חטיבת הייעוץ המשפטי בבנק לאומי, המעורב מאוד בטיפול בחובותיו של פישמן ללאומי (כ–1.7 מיליארד שקל), הבהיר כי כל הגבלה רגולטורית תביא לצמצום האשראי או ייקור הריבית, והדגיש כי גם כשמחוקקים בנושא חדלות פירעון יש לקחת בחשבון את הרגולציה הבנקאית.

עו"ד פרידמן התייחס לנושא אי־הכרה בריבית פיגורים כחלק מהחוב המובטח בשיעבוד וכן להצעה לגלח לבנקים 25% מהבטוחה כשמדובר בשעבוד צף: "בנק זה גוף שמכונות הייצור שלו הן הון. בממוצע, על כל אשראי שניתן צריך לרתק 12% הון.לכן, ברגע שמקטינים חלק מהבטוחה או שריבית הפיגורים —שהיא פיצוי על הגדלת ריתוק ההון — לא מהווה חלק מהחוב המובטח, הבנק צריך לרתק יותר הון. מהלך כזה יביא לעליית מחירים או לאי־מתן ההלוואות בהסתמך על שיעבוד צף".

פרידמן הביא כדוגמה מקרים מהשנים האחרונות, שבהם בנק ישראל קבע דרישות הון גבוהות יותר על משכנתאות עם שיעור מינוף גדול מ–60% — דבר שהוביל לירידה בכמות ההלוואות שניתנו, ולייקור משמעותי בהלוואות בשל הצורך לעמוד בדרישות הון.

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם