לאומי פרטנרס: מחיר היעד למניית אלקטרה צריכה - 82.5 שקל, כ-18% מעל מחיר השוק - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לאומי פרטנרס: מחיר היעד למניית אלקטרה צריכה - 82.5 שקל, כ-18% מעל מחיר השוק

האנליסטית רוני סלוצקי צופה כי ב-2017 תציג החברה הכנסות של 2.5 מיליארד שקל, שיפור של כ-5.2% לעומת 2016, הרווח התפעולי יגדל ב-15% ל-145.7 מיליון שקל, והרווח הנקי יזנק ב-17% ל-104.5 מיליון שקל

תגובות

חשדות הרשות לניירות ערך כי זאב קלימי, מנכ"ל אלקטרה צריכה אלקטרה צריכה נתונים גרפים עבור אלקטרה צריכה שער שינוי לאתר Finance  , ביצע עבירה של שימוש במידע פנים, לא מטרידים את רוני סלוצקי, אנליסטית לאומי פרטנרס מחקרים. סלוצקי צופה כי מניית אלקטרה צריכה תגיעה ליעד של 82.5 שקל, כ-18% מעל למחיר השוק של 70 שקל בעת פרסום הסקירה.

"אלקטרה ביצעה שינויים משמעותיים ומוצלחים בשנתיים האחרונות, שלהערכתנו יבואו לידי ביטוי גם בשנה הקרובה. המלצתנו על המניה היא Outperform", הסביר סלוצקי.

לאלקטרה צריכה שני תחומי פעילות עיקריים. הראשון הוא ייבוא, שיווק, מכירה והפצה של מוצרי צריכה חשמליים, ומתן שירות למוצרים. מגזר זה נהנה ב-2016 מהכנסות של 1.4 מיליארד שקל, כ-23.1% יותר מבשנה הקודמת, כתוצאה מעלייה בפעילות המזגנים בארץ ובחו"ל.

מגזר הפעילות השני הינו הפעלה של 57 רשתות שיווק קמעוניות למכירת מוצרי צריכה חשמליים, תחת המותגים "שקם אלקטריק" ו"מחסני חשמל". מחזור המכירות של מגזר זה עמד על 1.1 מיליארד שקל, כ-4.6% פחות מבשנה הקודמת. עם זאת, שיעור הרווחיות עלה מ-1.6% ל-2.8%, כתוצאה מצעדי התייעלות בהם נקטה החברה, וביניהם מבנה ארגוני חדש, איחוד המערך הלוגיסטי, יעול מצבת כח האדם, סגירת חנויות לא רווחיות וצמצום המלאי.

סלוצקי מעריך כי הכנסותיה של אלקטרה יצמחו ב-2017 ב-5.2%, ויסתכמו ב-2.5 מיליארד שקל. הרווח התפעולי צפוי לגדול, לדעתה, ב-15% ל-145.7 מיליון שקל, והרווח הנקי יזנק ב-17% ל-104.5 מיליון שקל לעומת 89 מיליון שקל ב-2016.

הצפי לגידול ברווחים ובהכנסות לא לוקח בחשבון את השפעת מחיקת פעילות אייס שנמכרה, ואת פעילות גולן טלקום שבאחרונה התברר כי מתרקמת עסקה לרכישתה על ידי אלקטרה בתמורה ל-350 מיליון שקל. מכיוון שהעסקה זו טרם נסגרה סופית, גם הצפת הערך בגינה לא נלקחה בחשבון במסגרת האנליזה, אולם סלוצקי רואה בעסקה חלק מהותי ממנועי הצמיחה של אלקטרה בעתיד. לדבריו הכניסה הצפויה לתחום הסלולר בעקבות רכישת גולן תפתח הזדמנות נוספות ואפשרות ליהנות מסינרגיה בין פעילות חטיבת התקשורת הקיימת לפעילות הנרכשת.

למרות התחרות הגואה בתחום מיזוג האוויר, סלוצקי מזכירה כי אלקטרה הצליחה לעלות את נתח השוק שלה לכ-45.9% בסוף 2016 לעומת 44.4% בסוף 2015. היא צופה כי מנועי הצמיחה בתחום פעילות זה בשנים הבאות יהיו פעילות בשוק הבינלאומי באמצעות פיתוח ערוצי מכירה חדשים למוצרים, פעילות שב-2016 כבר הניבה הכנסות של 50 מיליון יורו. "יעד החברה הוא הכפלה של המכירות הללו בחמש השנים הקרובות", מסבירה סלוצקי.

לדבריה, אלקטרה פועלת להגדלת המכירות של פעילות ה-VRF - Variable Refrigerant Volume, (מערכת מיזוג המאפשרת שילוב מספר רב של יחידות חיצוניות על ידי יחידה אחת חסכונית באנרגיה ושקטה), "תחום התופס תאוצה עם הגידול בבניית מגדלים ווילות", לדברי סלוצקי.

לגבי תחום הקמעונות, סבורים בלאומי כי תהליך ההתייעלות שיזמה החברה ב-2015 לא בא לידי ביטוי במלואו בדו"חות המלאים של 2016, שהציגו שיעור רווח תפעולי של 2.85 לעומת 1.6% בשנה הקודמת.

"אנו סבורים שגם בשנה הבאה נראה המשך שיפור ברווחיות. אלקטרה מוצרי צריכה השיקה אתר אינטרנט חדש, שכיום כ-5% ממכירות החברה מתבצעות דרכו. היעד הוא שעד 2019 כ-10% מהרכישות יתבצעו באמצעות האתר. בנוסף, החברה נכנסה לתחום מכירות מכשירי סלולר ופתחה חנויות עצמאיות, בנוסף למכירות שמתבצעות ברשתות", כותבת סלוצקי.

סלוצקי אף מזכירה את חטיבת התקשורת החדשה של החברה, במסגרתה רכשה את המותג  HUAWEI - המותג השלישי בעולם בתחום הסלולר. בנוס, היא מציינת את כוונת החברה לחזק את המותג SONY כמותג פרימיום, להרחיב את מגוון המוצרים מבוססי ה-WI-FI ולהמשיך להרחיב את שיתופי הפעולה העסקיים שלה.

בניתוח ה-SWOT נמצא כי האטה כלכלית או הרעה במצב הביטחוני עלולים לפגוע בצריכת מוצרי החברה, הנתפסים כמוצרי נוחות ומותרות. סלוצקי מציינת גם את החשיפה הגבוהה של פעילות החברה לשינויים בשערי החלפין, שכן מרבית הרכישות שלה מבוצעות ביורו ודולר, בעוד שהמכירות הן בשקלים. "שחיקרה בשערו של השקל ביחס ליורו והדולר עשויה לפגוע ברווחיות החברה עד להתאמת מחירי המכירה", כותבת סלוצקי. סיכון נוסף שהיא מזכירה הינה הרחבת הפעילות של יבואני הייבוא המקביל, המחריפה את התחרות בשוק ושוחקת את המרווחים. עוד ציינה סלוצקי את התחרות החריפה בישראל, העשויה להמשיך ולהחריף גם לאור כניסתן של רשתות המזון ורשתות עשה זאת בעצמך לתחום ה-Non Food.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם