ביהמ"ש החיל את החוק על המסחר באופציות בינאריות - וסייע לחסל אותו - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ביהמ"ש החיל את החוק על המסחר באופציות בינאריות - וסייע לחסל אותו

חברת פיירטרייד טענה כי אופציות בינאריות אינן "ניירות ערך", ולכן רשות ניירות ערך אינה מוסמכת לפקח על פעילות המסחר בהן ■ השופטת הכלכלית רות רונן חשבה אחרת, וגם קבעה כי זהו מכשיר פיננסי שנחיצותו למשק מוטלת בספק

7תגובות
בניין הבורסה בתל אביב
מוטי מילרוד

קזינו אינו דבר חוקי בישראל, אבל הימורים יש ויש. הגרסה ישראלית של לאס וגאס בשנים האחרונות היא אופציות בינאריות. השופטת הכלכלית רות רונן דחתה בסוף השבוע שעבר את עתירתה של חברת פיירטרייד, מפעילת פלטפורמת מסחר באופציות בינאריות, נגד רשות ניירות ערך. העתירה עסקה בטענת הרשות שלפיה פלטפורמת המסחר היא בורסה למסחר בניירות ערך, החייבת ברישיון הרשות, שלא ניתן.

פיירטרייד מנהלת מזה כמה חודשים פלטפורמת מסחר באופציות בינאריות, המאפשרת ללקוחות לקנות ולמכור אותן בינם לבין עצמם. הרשות דרשה ממנה להפסיק את פעילותה. רשות ניירות ערך טוענת מזה כמה זמן כי אופציות בינאריות הן מכשיר פיננסי הדומה במהותו להימורים. זו אחת הסיבות לכך שהרשות מונעת מחברות שקיבלו רישיון זירת מסחר לסחור באופציות בינאריות.

מבחינה משפטית, השאלה המרכזית שעמדה לעיונה של השופטת רונן היא אם אופציות בינאריות הן "ניירות ערך". אם התשובה שלילית, אין מדובר במסחר שהרשות אחראית לפקח עליו. חוק ניירות ערך קובע כי מאפייניו של נייר ערך הם: הוא "תעודה", המונפקת ב"סדרה", ומקנה "זכות תביעה" מתאגיד. זוהי הגדרה עמומה למדי, וכוללת את האפשרות להרחבה נוספת, כפי שמציינת גם השופטת רונן. המחוקק בחר במכוון להותיר את ההגדרה עמומה, כנראה כדי לאפשר לבתי המשפט להתמודד בעתיד עם חדשנות פיננסית.

בהתחשב בדינמיות הרבה של עולם הפיננסים, מפתיע עד כמה מצומצם מספרם של פסקי הדין שעסקו בפרשנות המונח "נייר ערך" בכלל, ובהקשר של מכשירים פיננסיים אקזוטיים בפרט. למעשה, עד כמה שהדבר נשמע מוזר, פסק הדין הידוע ביותר בתחום הוא זה של בית משפט מחוזי בעניינו של רוזן הנרי צבי, שניתן על ידי השופטת (כיום בדימוס) ורדה אלשיך. פסק הדין בוטל בהסכמת הצדדים בבית המשפט העליון, אך ממשיך להיות הטקסט השיפוטי המרכזי שאליו פונים משפטנים המבקשים לדון בתחולתו של חוק ניירות ערך על מכשיר פיננסי.

הגדרת המונח "ניירות ערך" מאפשרת לבית המשפט שיקול דעת רחב בבואו להכריע אם יש מקום לתת לרשות ניירות ערך סמכות לפקח על מוצר פיננסי. אחת הגישות היא שאין צורך לקבוע שמוצר הוא "נייר ערך" אם קיימת רשות רגולטורית אחרת המפקחת עליו.

גישה זאת, שקיימת במשפט האמריקאי, נחשבת אחת הסיבות למשבר הסאבפריים בסוף העשור הקודם. רשות ניירות ערך בארה"ב (SECׁ) סברה שאג"ח המגובות במשכנתאות אינן נכנסות להגדרה של "נייר ערך" בחוק האמריקאי. אגב, ההגדרה שונה מהותית מההגדרה בישראל, עמומה פחות ומפורטת יותר. בארה"ב היה תחום המשכנתאות נתון לפיקוח של רשות פדרלית אחרת (FDIC). מכיוון שהיא לא היטיבה לפקח על האג"ח האלה, נוצל היעדר הפיקוח לרעה, והקטסטרופה הפיננסית הבינלאומית שנבעה ממנו ידועה לכולנו.

השופטת רות רונן
יוסי זמיר

השופטת רונן עמדה מיד על כך שאופציות בינאריות אינן מפוקחות על ידי שום רשות אחרת, ועל כן מצאה כי יש הצדקה לראות בהן נייר ערך באופן שיכניסן תחת הפיקוח של הרשות. השופטת קבעה כי ניירות ערך הם גם מכשירים פיננסיים נגזרים, ובהם גם כאלה שנגזרים מנכסי בסיס שאינם נסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

לדברי רונן, "מסחר בנגזרים בכלל ובאופציות בינאריות בפרט הוא מסחר שעלול לחשוף את הסוחרים בו לסיכונים שהם לא בהכרח מודעים להם. מסחר כזה מעורר חששות בדבר הבטחת כספי הסוחרים, כללי מסחר הוגנים, מידע מלא שזמין באופן שוויוני על כללי המסחר ועל תמחור המכשירים הנסחרים, ועוד. כדי לצמצם את הסיכונים הללו, נדרשת אסדרה".

האם מסחר באופציות הוא הימורים?

אחת הטענות המחוכמות של פיירטרייד, שיוצגה על ידי עו"ד בועז פייל ממשרד י. ארנון, נבנתה דווקא על טענתה של רשות ניירות ערך כי המסחר באופציות בינאריות הוא מעין הימור. פיירטרייד לא חלקה על כך שכספי המשקיעים באופציות בינאריות אינם מושקעים בשוק ההון. להפך, זו בדיוק הסיבה שבגללה פיירטרייד טענה כי אין לרשות סיבה לפקח עליה. לטענתה, הרשות אמורה להגן על שוק ההון, אלא שאופציות בינאריות אינן השקעה במיזמים כלכליים בשוק ההון.

כאשר משקיעים סבורים שקיימת הגנה של רשות סטטוטורית על פעילות פיננסית מסוימת, הם עשויים לשאוב ביטחון מכך ולהשקיע בה אף שאין כל תועלת כלכלית לשוק ההון מפעילות כזאת. לכן, רגולציה שנועדה לאפשר מסחר באופציות בינאריות היא לא רק הוצאה כספית מצד הרשות שתגולגל על משלם המסים, אלא גם מסיטה השקעות מאפיקים מועילים למשק לאפיקי השקעה שספק אם הם רצויים.

אכן, אם הרשות מפקחת על פיירטרייד ומאפשרת את פעילותה, זו היתה תוצאה לא רצויה למשק. לעומת זאת, אם הרשות רוצה לסגור את פעילות האופציות הבינאריות — הרגולציה מוצדקת בהחלט. השופטת רונן אמנם נמנעה מקביעה מפורשת כי אופציות בינאריות הן הימורים, אבל קיבלה את עמדת הרשות שלפיה ספק אם האופציות הבינאריות נחוצות למשק. פסק דינה יאפשר לרשות לסגור את פלטרפורמת המסחר.

ברשות, שיוצגה על ידי עוה"ד ליאב וינבאום ושלמה כהן מפרקליטות מחוז תל אביב, קיבלו את ההחלטה בסיפוק — לא רק משום שהיא משתלבת במאבק של הרשות במסחר באופציות בינאריות בישראל, אלא גם בגלל השתלבותה במאבק בזירות הפועלות מישראל ומציעות אופציות ללקוחות בחו"ל. הרשות סברה עד לאחרונה כי אין לה סמכות בחוק לסגור פעילות כזאת, שעוררה תרעומת בקרב משקיעים זרים שפותו על ידי זירות ישראליות ואיבדו את כספם. לפני כשבועיים פורסם תיקון לחוק ניירות ערך שהרחיב את סמכותה של הרשות, כך שתוכל לפקח גם על פעילות מסחר שמוצעת למשקיעים מחוץ לישראל.

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם