כך יתמודד בנק ישראל עם התחזקות השקל - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

כך יתמודד בנק ישראל עם התחזקות השקל

יכולתו של בנק ישראל להשפיע בצורה אפקטיבית על שוק המט"ח אינה כרוכה בהתערבות ישירה בשוק זה, כי אם היא בהגדלת פערי הריביות בין הריבית המקומית לריבית הדולרית

3תגובות
שטרות שקלים
Bloomberg

הייסוף המהיר בשקל בימים האחרונים הצית מחדש את הדיון סביב מידת תמחור היתר של השקל ומדיניות התגובה של בנק ישראל. ראשית, להכריז על השקל כמתומחר ביתר אינה מסקנה טריוויאלית, שכן תמחור יתר ממושך של השקל אמור היה לבוא לידי ביטוי בהרעה בחשבון השוטף, ואילו בפועל המשק הישראלי ממשיך להתאפיין באופן עקבי בעודף בחשבון השוטף.

ועדיין, לא צריך להגיע למצב של תמחור יתר בשער חליפין בכדי לפעול, וטוב עשה בנק ישראל בשנים האחרונות כשהחליק את מגמת התחזקות השקל. עם זאת, כיום ההתערבות הישירה בשוק המט"ח אינה הדרך האפקטיבית לבלום את עוצמת ההתחזקות של השקל. הדרך האפקטיבית של בנק ישראל להשפיע על שוק המט"ח היא באמצעות הגדלת פערי הריביות בין הריבית המקומית לריבית הדולרית.

לכאורה בנק ישראל הגיע לריבית התחתית, 0.1%, ואכן מצב המשק אינו תומך בהפחתת ריבית. עם זאת, נוצר מצב מעניין שבו שוק האג"ח המקומי עוקב אחר עליית התשואות בארה"ב, ומצב זה הוחרף לאחר נתוני הצמיחה האחרונים. למרות שנתמכו שוב בגורמים חד פעמיים, הובילו נתונים אלה להערכה כי בנק ישראל יאפשר ייסוף בשער השקל כתוצאה מהצמיחה המהירה, ואף החלו להישמע קולות בדבר העלאת ריבית כתגובה לצמיחה המהירה. התפתחויות אלו משקפות בין היתר חוסר הבנה של השווקים את מדיניות הבנק, שאכן לא היתה עקבית לאורך השנים, במובן שלעיתים נראה היה שרמת הדולר היא המניע לפעולה מצד הבנק, ולעיתים היה זה דווקא שינוי בסל המטבעות שהוביל להתערבות בשוק המט"ח.

זה המקום של בנק ישראל לחדד את מדיניות הבנק, בפרט בכל הנוגע ליעד האינפלציה. אמנם הירידה בסביבת האינפלציה בשנים האחרונות אינה נובעת מירידה בביקושים, אך האינפלציה בפועל נמצאת מתחת ליעד (1%-3%) כבר קרוב ל-3 שנים, וברובן אף נמצאה בטריטוריה שלילית. אם נוסיף למשוואה את הייסוף החד של חצי השנה האחרונה, שכאמור הואץ בשבועות האחרונים, סביר כי ללא סיבוב פרסה מהיר בשוק המט"ח (בכיוון של פיחות), האינפלציה בשנה הקרובה תידרדר מחדש לטריטוריה שלילית.

קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל, 2013 ואילך
אוליבייה פיטוסי

אז מה ניתן לעשות? בנק ישראל צריך לנהוג כשם שנוהגים בנקים מובילים בעולם, ולשדר מסר ברור שלפיו העלאת ריבית בישראל תהיה על הפרק רק כאשר האינפלציה תתבסס חזרה במרכז היעד (2%). אמירה כזאת, שהיא בסך הכל פועל יוצא של משטר יעד האינפלציה, תוביל לירידת תשואות בשוק האג"ח המקומי ולעלייה בפער הריביות לטובת הריבית הדולרית, ובכך תתמוך בהיחלשות השקל. בכך ישפיע הבנק על תנועות ההון הפיננסיות - פקטור משמעותי באיזון שוק המט"ח - בפרט באמצעות הסטת ההשקעות של המשקיעים המוסדיים לחו"ל.

גורם מדינתי נוסף שצריך להפשיל שרוולים ולהיכנס לתמונה הוא משרד האוצר, וזאת באמצעות עידוד היבוא. הגברת היבוא צריכה להיעשות ראשית ברמת הצרכן, כלומר באמצעות הסרת חסמי יבוא והגברת התחרותיות במשק, כך שהייסוף בשער חליפין לא ייעצר ברמת היבואן אלא יגולגל בחלקו המירבי לצרכן. צעד מתבקש נוסף הוא האצת הבאתן של חברות נדל"ן זרות לצורך הגדלה משמעותית של היצע הבנייה למגורים. צעדים שכאלו יאפשרו להתחזקות השקל להגיע אל הצרכן, יובילו גם להגדלת הפריון בענף הנדל"ן למגורים, יתמכו בצמצום העודף בחשבון השוטף ובכך יאזנו את עוצמת השקל תוך שיפור במצב המשק.

הכותב הוא כלכלן ראשי באי.בי.אי. בית השקעות

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם