הסודות של חברות האופציות הבינאריות נחשפים - וידויו של עובד לשעבר: "הם לעולם לא מעבירים כסף" - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסודות של חברות האופציות הבינאריות נחשפים - וידויו של עובד לשעבר: "הם לעולם לא מעבירים כסף"

אדם נוג'ידאת מספר על הציניות שבה שואבות חברות בענף כסף מלקוחות ■ "הלקוח חושב שהרוויח, אבל כשהוא ירצה למשוך תתחיל מולו מלחמת התשה: 'תנסה שוב, נחזור אליך מחר, קח 1,000 דולר הטבה'"

48תגובות
אדם נוג'ידאת
גיל אליהו

קשה שלא להעריך את אומץ הלב של אדם נוג'ידאת, ערבי ישראלי, שסיפק ביום שני בכנסת עדות ממקור ראשון על הנעשה מאחורי הקלעים בענף האופציות הבינאריות בישראל. תעשייה זו נחשפה בשנה האחרונה בכמה כתבות עיתונאיות, שתיארו כיצד מצליחים משווקי החברות "לעקוץ" ולהוציא במרמה כספים מאנשים תמימים, בעיקר בחו"ל. את הדיון בכנסת יזמה ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, והופיעו בו גם יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר, שמנסה למגר את התופעה באמצעות החוק.

נוגי'דאת, 27, רווק בעל השכלה תיכונית, מתגורר בחיפה. עד לפני כחודשיים הוא עבד כנציג מכירות בחברת אופציות בינאריות שפעלה ממשרדים ברמת גן. הוא עבד בה כחודש וחצי עד שנשבר ועזב. כיום הוא מועסק כנציג מכירות ושירות בחברת תקשורת.

אף שהדבר עלול לפגוע בו בעתיד, הוא החליט לפתוח את הפה ולספר באופן גלוי איך מתנהלת תעשיית האופציות הבינאריות מבפנים. התעשייה מגלגלת, לפי הערכות, עסקות בטווח של 1 עד 5 מיליארד דולר ביום.

איך התוודעת לתעשיית האופציות הבינאריות?

"שלחתי קורות חיים באינטרנט. חזרו אלי, ואמרו לי שיש עבודה ברמת גן. לא אמרו לי במה החברה עוסקת. אמרו שזה מענה ללקוחות חו"ל, צ'טים וכדומה".

הצגת את עצמך כדובר שפות בקורות החיים?

"הצגתי את עצמי כדובר השפה הערבית. הם חיפשו אנשים דוברי ערבית כדי שיוכלו לדבר עם תושבים עשירים שגרים באיחוד האמירויות, כוויית וסעודיה. עם תושבים במצרים וסוריה הם לא עובדים. ניגשתי לשם, ולא הבנתי מה החברה עושה".

נתונים בכתבה

מה זה לשם? לאיזו חברה?

"למשרדים במתחם הבורסה ברמת גן. אני לא רוצה להגיד את השם של החברה. עורך הדין שלי הזהיר אותי לא להסתבך עם תביעות".

אז הגעת למשרדים. מה הסבירו לך בראיון?

"המנהל שאל אותי אם אני מכיר את תחום האופציות הבינאריות. השבתי לו שלא. זו פעם ראשונה שאני מגיע למקום כזה. הוא הסביר לי שהחברה עוסקת בהשקעות. שזה עסק שבו מרוויחים או מפסידים. אחד או אפס.

"שאלתי אותו שאלה תמימה: 'אתם מספרים ללקוחות שהם עומדים להפסיד?' הוא אמר לי: 'לא. אנחנו מוכרים לאנשים חלומות'. הזדעזעתי ממה שאמר. שאלתי אותו: 'מה קהל היעד שלכם?' הוא הסביר לי שהם לא מספרים שהם 'דופקים' חצי מיליארד מוסלמים בעולם. משהו בפנים דחף אותי להיכנס כדי להבין מה הם עושים. הייתי חייב להבין מה הלכלוך שהולך שם. הוא שלח אותי לעשות פוליגרף".

מה שאלו אותך בפוליגרף?

"מי שלח אותך? האם באת לפגוע בחברה? האם גנבת בעבר? האם מישהו שלח אותך לפגוע בחברה? האם בגדת במשהו? לא עניין אותם אם אני מעשן סמים או לא. הם בדקו את האמינות שלי. עברתי את הפוליגרף התקבלתי לעבודה. ביום הראשון בעבודה הכירו לי את הצוות. המנהל הסביר לי שאני צריך לבחור שם. שאלתי אותו 'למה?'. תמיד עבדתי בתפקידי שירות תחת אותו השם. הוא נתן לי שם משפחה חדש 'אקרם'. השם הפרטי היה 'אלדין'".

מוכר החלומות אקרם אלדין?

"היו שמות אחרים של סלבריטאים בעולם הערבי, למשל וואסים ג'באר, שחקן מפורסם בעבר, או מרימה אבדל סלם. הם משתמשים בהרבה שמות של אנשים מפורסמים. הבנתי שזה נוהג שקורה בכל החברות שפועלות בתחום. התחלתי חפיפה".

מה הסבירו לך בחפיפה?

חדר מסחר בנק לאומי
בלומברג

"הסבירו לי שאנחנו משיבים ללקוחות שפונים אלינו בצ'ט או מיילים דרך האינטרנט. נגיד, משהו שרוצה לדבר עם מנהל החשבון שלו, אז אנחנו מעבירים מייל למנהל החשבון שחוזר אליו. הם רצו להראות שהחברה עובדת באופן תקין, ויש לה שירות לקוחות אמין. היו גם מעט שיחות נכנסות. חלק מהעבודה שלי היתה להאזין לשיחות מכירות של הנציגים. למשל, אם ביום הקודם היו חמש הפקדות במגזר הערבי, הייתי צריך לראות שיש אישור קולי לוויזה. הנציג לא ציין בפני הלקוח את הפעולה של "Charge Back" (פנייה לחברת הוויזה לבטל את העסקה בתוך שלושה חודשים, ש"א)".

תאר לנו שיחה סטנדרטית מול לקוח?

"השיחה מתנהלת בערבית. למשל, 'שלום סלוואה, מה שלומך? הכל בסדר? מדבר אקרם אלדין מחברת ביינארי X. אנחנו חברת השקעות בבורסה. אנחנו רוצים שתשקיע אתנו בבורסה העולמית'".

איזו בורסה?

"בבורסה של אפל, של סמסונג (הכוונה היא למניות אפל וסמסונג, ש"א). אנחנו נותנים להם שמות של חברות. אנחנו מסבירים להם שיש להם אופציה לסחור בחברות או דרך חבילה הקשורה לנפט או זהב. יש כמה סוגים של מסחר בבורסה".

אתם מציגים את עצמכם כחברה בורסאית?

"כן. אנחנו אומרים שאנחנו חברה מהבורסה ושהמיקום שלה הוא בלונדון. יש לקוחות שאומרים להם שזה כמו חשבון בנק שבו סוחרים בניירות ערך. נציגי המכירות יכולים להגיד מה שהם רוצים. אני לא ניהלתי את השיחות האלו. רק האזנתי להן, וביצעתי פיקוח".

הלקוחות מתעניינים בדרך שהגעת אליהם?

"הלקוחות מתחלקים לשניים. חלק מגיעים בעקבות פרסומות שמפתות אותם לפתוח חשבון בחינם. הם רושמים פרטי התקשרות וחוזרים אליהם. לאחרים פונים דרך מספרי טלפון שהחברה משיגה".

האם לדעתך הלקוחות שפונים אליהם מבינים משהו במסחר בבורסה?

"הם לא מבינים. הנציג אמר להם: 'אני אעבוד בשבילך. אני המומחה. אני אסדר לכם את הפוזיציה. אני אתן לך הדרכה. אתה תשמע אותי כל יום רבע שעה. אדבר אתך ואנחה אותך מה לעשות'".

כמה שיחות ערכתם ביום?

"ראיתי את כל המידע על שיחות שנערכו ברוסית וספרדית. בכל יום הם היו מבצעים 50–60 הפקדות".

האם החברה ראתה את ההפקדה כרווח?

"בכל פעם שלקוח מפקיד, הוא לעולם לא יראה את הכסף שלו בחזרה. זה כסף שהולך לחברה. הנציגים משכנעים את הלקוחות להפקיד עוד כסף באמצעות בונוסים. למשל, אם תפקיד 250 דולר, אני אתן לך מהחברה עוד 250 דולר. זה לא נגמר כאן. אחרי שהלקוחות מפקידים, מנהל חשבון חוזר אליהם כדי לתת להם הדרכה איך לעבוד. זה בדרך כלל קורה בתוך שעה. אז הוא משכנע אותו להכניס עוד ועוד כסף. זה יכול להגיע להפקדות של 100 אלף דולר".

איך מישהי שלקחו ממנה 100 אלף דולר משתכנעת לשים עוד כסף?

"באתר של החברה יש חשבון מסחר. היא רואה את החשבון. היא רואה שהרוויחה, ויש לה הרבה כסף. זאת אשליה. מנהל החשבון מנצל זאת, ואומר לה להכניס עוד כסף. 'תראי איך נרוויח לך, ותהיה מיליונרית'. בשלב מסוים הלקוח ירצה לממש את הרווח ולהוציא את הכסף. אז הם יבצעו פעולה של משיכת כסף באתר. זה מגיע למחלקת 'בק אופיס'. המחלקה מבקשת מנציג החברה לשכנע את הלקוח לא לבצע את המשיכה, ומתחילה מולו מלחמת התשה. הם אומרים לו 'תנסה שוב'. חוזרים אומרים לו שיחזרו אליו מחר. שיחשוב שוב לפני שהוא מושך את הכסף. מראים לו שנותנים לו הטבה של עוד 500 או אלף דולר. אבל זה לא כסף אמיתי. זה רק כסף שכתוב במערכת. הם לעולם לא מעבירים ללקוחות בחזרה את הכסף".

סוחר בבית השקעות
RUSSELL BOYCE/רויטרס

איך מסבירים ללקוח שלא מבין מה זו אופציה בינארית?

"הם היו אומרים, 'אנחנו מתחום המסחר הסעודי'; או 'אנחנו בלונדון' או 'אנחנו בבחריין'. בכל פעם משנים לפי האינטרסים שלהם".

למיטב ידיעתך, האם מישהו מהמשטרה הגיע אי פעם למשרדים של החברה לבדוק מה קורה בה?

"מעולם לא. אף אחד לא הגיע אליהם".

שמעת על תביעות נגד החברה?

"הלקוח לא יכול למצוא אותם, כי הם אומרים שהם מאנגליה".

יש טענות שהפעולות של החברות הללו גורמות לליבוי אנטישמיות ושנאת ישראל. איך זה קורה? הרי הלקוחות לא יודעים שזו חברה של ישראלים?

"לקראת סוף העבודה שלי שם, סיפרתי ללקוחות שאני מדבר מישראל".

איך הלקוחות הגיבו לכך?

"הם שאלו אותי: 'איך אתה חי עם היהודים הגנבים. כל היהודים תחמנים'".

כמה זמן עבדת שם?

"חודש וחצי".

"העובדים יודעים שהם מרמים"

כמה עובדים יש בחברה?

"היו שלושה דסקים, כ–40 אנשים בכל דסק".

איזה שטח משרדים תופסת החברה?

"הרבה מאוד. החברה שלנו היתה פרושה על שלוש קומות, והיה עוד בניין עם קומה אחת. מדובר על משהו יוקרתי. היו מזמינים לעובדים אוכל על חשבון החברה ביום חמישי בכל שבוע".

האם היו לקוחות שבכל זאת הצליחו למשוך את הכסף שלהם החוצה?

"אם הלקוחות מאיימים שהם ילכו לבנק או יפנו לחברת האשראי, אז החברה לפעמים העדיפה לא להתעסק בזה, והחזירה להם כסף. אבל רק את סכום ההפקדה ולא את הרווח. בדרך כלל נציגי החברה ניסו לייאש את הלקוח, עד שתעבור התקופה שבה הוא יוכל לבטל את העסקה דרך חברת האשראי".

האם ראית אם הם עושים מניפולציה על תוכנת המסחר?

"אני לא יודע. אני מניח שכן. בפועל לא מדובר בכסף אמיתי, ולכן החברה גם מנדבת אותו בבונוסים. יש חברת שנותנת פלטפורמה, כגון Trade Financial. אני לא יודע אם יש להם שליטה על המערכת. יש לקוחות שמרוויחים כסף, אבל אף פעם לא נותנים להם את הרווח".

האם לעובדים היה ידע מסוים בתחום המסחר והבורסה?

"אף אחד מהם לא ממש מבין. יש קורס של שבועיים־שלושה לנציגים שיבינו את מערכות המסחר. בעיקר מספרים להם איך להתקשר, ומה להגיד ולא להגיד ללקוח".

ואחרי ההכשרה הם התחילו לרמות אנשים?

"כן".

מה היה השכר שלך בחברה? האם היו לכם בונוסים?

"עבור תשע שעות עבודה ביום, כל עובד מקבל משכורת בסיס של כ–7,500 שקל. אצלי במחלקה, אם עמדנו בזמנים היינו מקבלים עוד 1,000–1,500 שקל. אנשי המכירות היו מקבלים בונוסים עבור הפקדות. הם יכלו להגיע למשכורות של 14 אלף שקל. היתה מישהי שקיבלה משכורת של 30 אלף שקל ברוטו. היא גרמה להרבה אנשים להפקיד כסף, וקיבלה על כך אחוזים".

האם הבעלים של החברה מגיעים למשרדים?

"מעולם לא ראיתי אותם".

מה טווח הגילאים של העובדים בחברה?

"מגיל 21 עד 30".

העובדים בחברה יודעים שהם מרמים?

"הם יודעים זאת, אבל הם אומרים: 'מה אכפת לנו? הסעודים שמים כסף על בחורות, למה שלא ניקח אותו?' הם מנסים למצוא לעצמם תירוצים. לדעתי, אני היחיד שהושפעתי מכך. לא רציתי להראות זאת, אבל נכנסתי לדיכאון מהעבודה הזאת".

תאר לנו תגובה של לקוח שגילה שאיבד את כספו.

"היה לקוח ששלח לנו תמונות שלו מבית חולים על אלונקה. הוא קיבל שבץ אחרי שהפסיד בחברה את 30 אלף הדולר האחרונים שלו, לדבריו. היתה מישהי שקיללה אותנו הרבה אחרי שאיבדה 100 אלף דולר".

מה גרם לך להגיע לכנסת? לא חששת מהתגובה של החברה שבה עבדת?

"חששתי מהתגובה שלהם אם אחשוף אותם. אבל מאחר שלא חשפתי את שם החברה אני לא חושש".

אבל אם אתה אומר דברים שהם לא שקריים למה שתפחד?

"אני לא מאמין במערכת המשפט בארץ, ואין לי כוח להתעסק עם הרבה תביעות".

כמה חברות בינאריות לדעתך פועלות בישראל?

"יש הרבה. אפילו ביקנעם ובקריות התחילו להקים חברות כאלה. בכנסת אמרו שיש כ–150 חברות כאלה בארץ".

האם ידוע לך אם שילמו מס על המשכורות שלך?

"הם שילמו לי משכורת, אבל לא ברור לי למה מס הכנסה לא שואל אותם מאיפה הכסף. נראה כאילו מישהו במס הכנסה מעלים עין".

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם