תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ממשלת אתיופיה עיקלה את חשבונות הבנק של כיל

הצעד שנעשה בניגוד לסיכומים קודמים בין הצדדים הוא חלק מהניסיון של ממשלת אתיופיה לגבות שומת מס של 55 מיליון דולר שכיל מסרבת לשלם ■ כיל ציינה כי נערכה לצעד, ובחשבונותיה במדינה נותר סכום זניח

11תגובות
מדבר דנקיל אתיופיה
Alamy

הסכסוך המשפטי בין כימיקלים לישראל לממשלת אתיופיה עלה בסוף השבוע דרגה, כשהממשלה האתיופית עיקלה את חשבונות הבנק של כיל כיל נתונים גרפים עבור כיל שער שינוי לאתר Finance   במדינה. כיל נערכה מבעוד מועד לתרחיש זה, ולכן הסכומים שנותרו בחשבונות אלה זניחים.

ממשלת אתיופיה הפרה בכך גם את הסיכום שהיה לה עם כיל, שלא לנקוט כל צעדים משפטיים או מינהליים עד סוף נובמבר. כיל הודיעה לפני עשרה ימים כי דירקטוריון החברה החליט להפסיק את הפרויקט להקמת מכרה אשלג במדבר Danakil שבצפון־מזרח אתיופיה, בהשקעה מוערכת של 1.5 מיליארד דולר. כיל ציינה כי בעקבות ההחלטה תמחק את השקעתה במיזם, שהסתכמה עד כה ב-170 מיליון דולר.

החברה עלולה להידרש להפרשות נוספות, בהיקף מוערך של 15-5 מיליון דולר, שגם הן יבוצעו בדו"חות הכספיים של הרבעון השלישי של 2016, בגין עלויות סגירת הפרויקט שכוללות תשלום לעובדים ולקבלנים. כיל הסבירה את הפסקת הפרויקט באתיופיה בהיעדר תמיכה של הממשלה המקומית לבניית תשתיות ויצירת מסגרת רגולטורית שנדרשת להפעלתו, וכן בהחלטת רשות המסים האתיופית לדחות ערר של החברה הבת אלאנה אפר על שומת מס בסכום של 55 מיליון דולר.

רשות המסים האתיופית דרשה את המס בטענה שהעסקה שבמסגרתה רכשה כיל את החברה הבת הקנדית אלאנה אפר, ייצרה לאלאנה רווח הון שחייב במס באתיופיה. כיל טענה כי הדרישה מנוגדת לאמנות השקעה שעליהן חתומה ממשלת אתיופיה, והודיעה כי לא תשלם את המס - מהלך שככל הנראה הביא להחלטת ממשלת אתיופיה לעקל את חשבונות הבנק שלה במדינה.

כיל נכנסה להשקעה באתיופיה כשרכשה בשני מהלכים את הבעלות המלאה באלאנה אפר הקנדית בפברואר 2014 וביוני 2015, תמורת 135 מיליון דולר. אלאנה מחזיקה בזיכיון ממשלת אתיופיה לכרות אשלג במדבר דנקיל, והרכישה נעשתה כחלופה למקרה שממשלת ישראל לא תחדש את הזיכיון שיש לכיל להפיק אשלג בים המלח עם פקיעתו במאי 2030.

המכרה במדבר דנקיל אמור היה לייצר מיליון טון בשנה במשך 25 שנים, על פי בדיקת היתכנות שהשלימה אלאנה בפברואר 2013, אלא שמחיר האשלג בשוק הסיני - אמת המידה למחירים בשוק האסייתי, שאותו אמור היה המכרה לשרת - נפל מ-310 דולר לטונה בתחילת 2015 ל-200 דולר כיום.

כדי להתמודד עם הירידה בכדאיות הכלכלית של ההשקעה תיכננה כיל לייצר באתר 600 אלף טונה בשנה של הדשן אשלגן גופרתי, שנמכר בפרמיה של 250 דולר לטונה ביחס למחיר האשלג, ו-1.4 מיליון טונה בשנה של אשלג. כיל נהנתה לכאורה מתמיכת הממשלה האתיופית בפרויקט, אבל הממשלה לא עמדה בהתחייבותה לסלול כביש מהמכרה עד לנמל ג'יבוטי, שבו תכננה כיל להטעין את האשלג על אניות לסין ולהודו, וכן להקים רשת חשמל ותשתית של הולכת מים למכרה, וגם לא קבעה מה יהיה מחיר החשמל והמים שתרכוש כיל לצורך הפעלת המכרה.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם