תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תִפסו מחסה: האנומליה שמראה כי השוק כבר אינו נזיל כבעבר

המשבר ב-2008 יצר בשוקי ההון מצב שבו נכסים פיננסיים בעולם כבר אינם מתומחרים באופן ריאלי ■ כתוצאה מכך שחקנים רבים בשוק מגדרים את עצמם מפני סיכונים אפשריים, וכך גם בנקים - שכבר נזהרים מאוד מהענקת אשראי בעייתי

תגובות

המילים המסוכנות ביותר בעולם הפיננסים הן: "הפעם זה שונה". אבל לפעמים השווקים באמת משתנים. אחרי המשבר הפיננסי של 2007-08, השווקים פחות יעילים ונזילים מאשר קודם לכן.

אפשר למצוא לכך ראיות בשוקי המט"ח. בשוקי המט"ח אפשר לקנות מטבעות בשערים של היום (בשוק המיידי) או לפי נקודת זמן עתידית כלשהי (בשוק החוזים העתידיים). כל סטודנט שמתחיל ללמוד על שוקי המט"ח ייתקל מהר מאוד ברעיון של שוויון פערי ריבית (covered-interest parity). במצב זה הפער בין המחיר בשוק המיידי למחיר העתידי יהיה שווה להפרש השערים בין שתי המדינות.

דמיינו לעצמכם שהריביות האמריקאיות ל-12 חודשים הן 10% והיפניות הן 5%. משקיעים יפנים יתפתו לקנות דולרים, להרוויח ריבית עליהם במשך שנה ואז לכסות את הסיכון על שער החליפין באמצעות חוזה עתידי. לכן הרבה אנשים ימכרו דולרים בשוק החוזים העתידיים. הם ימשיכו לעשות זאת עד שהדולר יהיה זול יותר ב-5% מאשר בשוק המיידי, ולא יהיה שום רווח מהעסקה.

בשוק המט"ח הנזיל מאוד, האפשרות לעשות ארביטראז' רווחי צריכה להיות נדירה – כמו שטרות 100 דולר ששוכבים על המדרכה. אבל כלל שוויון פערי הריבית הופר שוב ושוב בפינות מסוימות של עולם הפיננסים מאז 2008. בתקופה שמיד לאחר קריסת ליהמן ברדרס, אפשר היה לייחס את האנומליה הזו לקיפאון הזמני בשווקים. אבל כיום העולם כבר לא במשבר.

הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS) טוען כי שני גורמים מסבירים את התופעה הזו. ראשית, משתתפים רבים בשוקי המט"ח מנסים לגדר את החשיפה שלהם, כמעט מבלי להתחשב בעלויות. קחו למשל קרן פנסיה הולנדית שמחליטה להשקיע באג"ח ממשלתיות כי היא סומכת על אמינותה של ממשלת ארה"ב. התחייבויותיה של קרן הפנסיה – תשלומים לגימלאים הולנדים – הן ביורו והיא לא רוצה לקחת את הסיכון שבהחזקת דולרים. לכן היא תלווה דולרים (כדי לקנות את האג"ח) ותמיר אותם ביורו בשוק עסקות ההחלף, התהליך המקביל לביצוע עסקת מט"ח בשוק החוזים העתידיים.

קבוצה נוספת של מגדרים מושבעים היא של בנקים בינלאומיים אשר, מטבע העסקים שלהם, יחזיקו הן בנכסים והן בהתחייבויות במגוון רחב של מטבעות. כשהנכסים וההתחייבויות האלה אינם תואמים, הם ירצו לבטל את הסיכון שבשער החליפין. אם הביקוש לגידור היה מתאזן באופן שווה בין מטבעות, זו לא היתה בעיה גדולה. אבל נראה שיש יותר ביקוש לגידור סיכונים או חשיפות לדולר ביחס לין והיורו, מאשר בכיוון ההפוך (ההיפך נכון לגבי דולר אוסטרלי).

חדר המסחר בבורסת וול סטריט
בלומברג

כתוצאה מכך עולה עלות ההלוואות בדולרים בשוק עסקות ההחלף על מט"ח, לנקודה שבה היא אינה תואמת לעלות של הלוואות דולרים בשוקי הכסף. הבעיה יכולה לבוא לידי ביטוי גם בדרך אחרת, שבה הריבית העתידית לא תואמת את פער הריבית בין מטבעות שתי המדינות (כפי שהוא בדרך כלל נמדד בשוקי הכסף).

בשלב הזה, לפי התיאוריה הזאת, מבצעי הארביטראז' צריכים להיכנס לתמונה ולבטל את הפער. או שהבנקים יוכלו לעשות זאת בעצמם (באמצעות דסקי המסחר שלהם) או שהם ילוו כסף לקרנות גידור שמקוות להרוויח מהאנומליה הזאת. אבל בעולם של אחרי 2008, הבנקים מוגבלים באופן שבו הם יכולים להשתמש במאזניהם. הרגולטורים התעקשו שהבנקים יחזיקו יותר הון כדי לשקף את הסיכונים הכרוכים בפעילויות ארביטראז'.

המגזר הפיננסי לא יקרוס משום ששוויון פערי הריבית כבר לא תקף. אבל זוהי רוח הזמן: מוזרויות דומות התעוררו בשוק עסקות ההחלף על הריבית. כדי שתזת השוק המשוכלל תהיה נכונה, השווקים צריכים להיות נזילים מספיק בכדי שארביטראז'ים יחזירו את המחירים למצב נורמלי כשמתרחשת אנומליה. אבל הבנקים לא יכולים לספק את אותן רמות נזילות כמו בעבר. במובן מסוים, זהו דבר טוב. בנקים לא גבו מספיק עבור השימוש במאזניהם לפני 2008, ורבים מהם נכנסו לצרות כתוצאה מכך.

אבל זהו גם סימן רע לפעם הבאה שבה יכה משבר. השווקים עלולים לקפוא אפילו מהר יותר מבעבר, ומחירי הנכסים עלולים להשתגע אף יותר מכפי שקרה להם ב-2008. כל עוד הבנקים המרכזיים עדיין מזרימים נזילות לשווקים, מפתה מאוד לא לדאוג. אבל הם לא תמיד יהיו נדיבים כל כך.

 

 

 

 

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם