חשבת שתגיע לכזו הצלחה? "לא, אפילו לא בחלומות שלי" - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חשבת שתגיע לכזו הצלחה? "לא, אפילו לא בחלומות שלי"

ואת זה אמר דוד פתאל לפני 11 שנים ■ מאז הוא פתח עוד 87 מלונות בישראל ובאירופה - והוא שווה כבר 2.5 מיליארד שקל באופן אישי ■ הצצה לדברים שאמר המארח מספר אחת בישראל בראיון למוסף השנתי של TheMarker ב-2005

8תגובות

הכתבה התפרסמה במקור בדצמבר 2005 במסגרת המוסף השנתי של TheMarker:

הוא יושב במשרדו, בקומה ה-30 במגדל העגול במרכז עזריאלי בתל אביב, ומצביע על עלון פרסומי שמציג את בתי המלון הנכללים ברשת שבבעלותו. "זה מרידיאן באילת והוא שייך לאחים עופר, וזה מלון פרדייז ששייך ליצחק תשובה. המלון הזה, למשל, הוא של אלי פפושדו, וזה של פויו זבלדוביץ. הנה מלון של משפחת טייג שמחזיקה, בין השאר, גם במלון הכי מצליח בישראל, הילטון תל אביב. וזה שלי", מצביע דוד פתאל על המלון האחרון.

דוד פתאל בתפקיד הדורמן ובתפקיד הבוס במושב האחורי
גבריאל בהרליה

רגע אחר-כך הוא תופס את עצמו וממלמל: "וואו, אני באותה רשימה עם תשובה ופפושדו והאחים עופר". פתאום היה נראה שפתאל הבין לאיזה מקום מכובד הוא נקלע בצמרת אנשי העסקים של ישראל. והוא העפיל לשם שבע שנים בלבד לאחר שהעז להקים עסק משלו.

שבע שנים לאחר הקמתה, רשת מלונות פתאל היא הרשת הגדולה והצומחת ביותר בישראל. "אחרים לא צמחו כמונו", אומר פתאל. "אנחנו גדלים ב-25%-20% כל שנה ומוסיפים עוד ועוד חדרי מלון". פתאל מנהל 3,000 עובדים ב-13 בתי מלון הכוללים 4,000 חדרים (מאז פרסום הכתבה ב-2005 נפתחו עוד 87 מלונות בישראל ובאירופה - סך הכל: יותר מ-17 אלף חדרים. השווי האישי של פתאל נעמד כיום ב-2.5 מיליארד שקל). הוא מארח 900 אלף איש בשנה, וכל אחד מהם מבלה במלונותיו שלושה לילות בממוצע. כולם יחדיו משאירים בקופת הרשת 600 מיליון שקל בשנה.

את השם "פתאל" כמותג עצמאי הוא התחיל לשווק בעוצמה רק בזמן האחרון. "כשהיינו קטנים וצעירים, דחפנו את המותג של בתי המלון שניהלנו", הוא מספר. "רק כשבגרנו, התחלנו לדחוף גם את שמה של הרשת. 'פתאל' זה לא שם של בתי מלון. אנשים אוהבים מותגים בינלאומיים. אני גם לא חושב שאפשר לקרוא למלון 'פתאל' כשהוא בבעלות של אחרים".

אבל עכשיו, לאחר שגם בטלוויזיה הוא התחיל לפרסם, השם שלו מוכר, ועוד איך. "80% מהציבור מכירים אותנו לעומת 92% שמכירים את רשת דן, למשל, שהיא כבר בת 60", הוא אומר. גם בקרב סוכני התיירות נחשבת פתאל לרשת המובילה.

עד לא מזמן לא היה לפתאל אף מלון אחד משלו, והוא התמחה בעיקר בניהול מלונות של אחרים. אבל השנה פתאל החליט להכניס את היד לכיס, ההולך ומתמלא, ולרכוש מלון ראשון - מג'יק נירוונה קלאב בים המלח. עד עכשיו הוא פשוט לא חשב שהוא יכול או צריך להיות בעלים של בית מלון.

גם הסיכונים הפחידו אותו קצת. פתאל ליווה את בעלי המלונות ברגעים הקשים, בעת שהתקשו לעמוד בתשלומי הריבית לבנקים בתקופת המשבר. ולא מדובר בהלוואות קטנות. על הצעצוע החדש שלו העומד בקצה הירידות של סדום, שילם פתאל לא פחות מ-30 מיליון דולר. לפי החישוב הנהוג בענף המלונאות, מלון נירוונה נרכש ב-75 אלף דולר לחדר.

למה לא קנית קודם?

"קודם לא היו לי אמצעים. החברה נבנתה בהדרגה על בסיס הכנסותיה מניהול. עברנו מהלך חיים של חברה מלונאית, מניהול לשכירות, ועכשיו לבעלות. אני מאוד שמח שקניתי, ואני בהחלט רוצה לקנות עוד. אבל אני לא באטרף של קניות".

מלון לאונרדו אשקלון של רשת פתאל
איה בן עזרי

פתאל נשמע זהיר. הוא בוודאי זהיר יותר כיום, לאחר הלקח שלמד מהאופוריה שאחזה בענף המלונאות הישראלי באמצע שנות ה-90. אז, בתקופת האופוריה, נבנו בישראל הרבה בתי מלון חדשים. כמעט כל איש עסקים רצה מלון בתיק ההשקעות שלו כדי לקדם את גל התיירים שאמור היה לשטוף את המדינה ב-2000.

באותן שנים נכנסו לענף חברות רבות: כור, כלל, אפריקה ישראל, קבוצת תשובה והכשרת הישוב. באותה תקופה דובר על 4 מיליון תיירים בשנה ועל פריחה בתיירות. האינתיפאדה הפילה הכל, וכולם סבלו אחר-כך מהפסדים גדולים.

"לאנשי עסקים בכל העולם יש את הקטע של להיות בעלים של בית מלון", אומר פתאל. "אנשים לא תמיד מתנהגים בצורה רציונלית. זה ענף עם סיכון גבוה, עם הרבה עליות ונפילות. הוא היה יכול להיות עסק פגז, וזה יחזור להיות עסק נפלא. לא חייבים שלום. צריך רק שקט. כיום הדברים נראים אחרת. בתקופת האינתיפאדה אנשי עסקים היו נוחתים ללילה אחד ובורחים. עכשיו הם באים ונשארים לכל השבוע". ואכן עכשיו - כאשר הפריחה בענף נראית בפתח, הכלכלה התאוששה והתיירים מתחילים לחזור - פתאל נמצא בעמדת זינוק מצוינת.

קפה עם ליאורה עופר

הקריירה של פתאל כמלונאי החלה כמעט במקרה. כילד הוא אמנם חלם שיהיה לו מלון משלו, אבל איזה ילד לא חולם לפעמים. את דרכו בתחום התחיל פתאל (48) לפני יותר מ-25 שנה, בעת שנרשם לאחר השירות הצבאי ללימודי מלונאות בתדמור. "הגעתי במקרה דרך חבר שמשך אותי ללמוד בתדמור ואז ברח לי והלך ללמוד רפואה", מספר פתאל.

הצורך בפרנסה הביא אותו להדריך קבוצות של הסוכנות היהודית בחו"ל. "חזרתי לישראל בגיל 23. ידעתי שאני לא רוצה להתחיל לעבוד במלונאות", נזכר פתאל בחיוך. הוא ניסה לשנות כיוון ונרשם ללימודים באוניברסיטת חיפה. "אמרתי שאני רוצה להתפתח יותר, ולא להיכנס ישר לעבודה", מספר פתאל. אבל מהלימודים בתדמור נשארה לו עוד התחייבות שאותה לא סיים - לעשות סטאז'.

כך התגלגל פתאל למלון דן כרמל בחיפה, שבו שימש קצין ביטחון, ובתוך כמה חודשים החל במסלול הקידום המהיר שנמשך עד היום. "הייתי מאוד מרוצה ומאוד חרוץ. נדבקתי בחיידק", מספר פתאל. "הקטע של מלונאות ממכר ומשוגע. אתה עובד שבעה ימים בשבוע 14 שעות ביום, אבל עם הרבה הנאה. יש עשרות אינטראקציות עסקיות ביום".

בדן כרמל התקדם פתאל במהירות לעמדת המנהל התורן בערבים, ושנתיים לאחר מכן מונה למנהל אירועים ומכירות. לאחר שנתיים נוספות הוא מונה לסמנכ"ל מלון דן אכדיה בהרצליה. ב-1986 עבר לגור באילת עם המשפחה ושימש סמנכ"ל מלון המלך שלמה באילת. משם הוא עבר לנהל את סונסטה ים המלח ושוב חזר למלון המלך שלמה הפעם לתפקיד המנכ"ל. "ניהלתי את מלון המלך שלמה באילת וגרתי במלון עם המשפחה", אומר פתאל. "יש לך 1,000 אורחים ו-400 עובדים, ואתה חי איתם.

"במלון המלך שלמה הכרתי את תשובה", מספר פתאל. "הוא היה בא לאילת כאשר קנה את פרדייז, שלימים גם אותו קיבלתי לנהל. למנהל מלון יש הרבה יותר קשרים מאשר לתפקיד זהה בגוף תעשייתי בעל אותו מחזור. מנהל מלון הוא כמו קפטן על אונייה שמזמין אנשים לשולחן שלו".

ב-1992 הצטרף פתאל לאפריקה ישראל וייסד את חברת מלונות אפריקה ישראל שהביאה לישראל והקימה בה את רשת הולידיי-אין. לאחר חמש שנים מפנקות שכללו את הנפקת החברה בבורסה, מה שהוביל לשכר גבוה ולתנאים של מנהל בחברה בורסאית, הוא הרגיש שצריך ללכת הלאה. "עד שהגעתי לאפריקה ישראל, לא נשארתי באף תפקיד יותר משנתיים-שלוש", אומר פתאל. "אני לא תופס איך אנשים יושבים במקום אחד ונדבקים לכיסא, אפילו אם הם עולים בסולם הדרגות ובמשכורות. הכי חשוב לי זה להיות מאושר בעבודה".

פתיחת המסחר של פתאל בבורסה
קובי קנטור

פתאל עזב את אפריקה ישראל כדי להקים חברה משותפת עם אנשי העסקים משה בובליל וניסן חקשורי. לפי התוכנית, הוא היה אמור לשמש מנכ"ל קבוצת מלונות קלאב הוטל. אך השותפות עם בובליל וחקשורי לא עלתה יפה והתפרקה לאחר ארבעה חודשים. עיון בארכיון "הארץ" מגלה מאבק סמכויות לא פשוט בין פתאל לשותפיו החדשים. פתאל מעדיף לשכוח את הפרק הזה בקריירה שלו, ורק אומר כי הוא הבין שעזב את אפריקה ישראל מהסיבות הנכונות, אך לא הלך למקום הנכון, מכיוון שהוא צריך לפעול לבד, ללא שותפים. ואז פגש פתאל את ליאורה עופר.

"כל החיים שלי הייתי מלונאי, אבל את החברה הקמתי במקרה", מספר פתאל. "נכנסתי יום אחד לבית קפה וראיתי את ליאורה עופר ועופרה שטראוס יושבות ומדברות. ליאורה אמרה לי שהיא בונה מלון וצריכה עזרה. נתתי לה בהתחלה עצות בזיווד ובעבודות הגמר, ואז חתמתי איתה על חוזה לניהול המלון. ליאורה ויולי עופר נתנו לי הרבה קרדיט".

"נגיע ל-20 בתי מלון בחמש השנים הבאות"

בישראל לא תמיד ברור מדוע יש צורך בחברת ניהול לבתי מלון, אבל בעולם מקובל שניהול בתי מלון הוא עסק מורכב הדורש מומחיות. לכן הילטון ורשתות אחרות מנהלות את בתי המלון שלהן ברחבי העולם באמצעות חברות ניהול מקומיות. יותר מ-80% מבתי המלון בעולם נמצאים בניהול או בזיכיון.

באחרונה נקשר שמו של פתאל עם קבוצה שהשקיעה במה שכונה בעיתונות "עסקת ההילטונים". בעסקת ענק זו תרכוש קבוצה של משקיעים ישראלים גדולים 16 בתי מלון של קבוצת הילטון ב-3.5 מיליארד שקל. אבל פתאל אינו משוכנע שיצטרף לעסקה, מכיוון שרשת הילטון העולמית, לא פחות, רואה בו מתחרה וחוששת לחשוף בפניו פרטים.

האם אתה מתכוון להתרחב גם לחו"ל?

"בשלב זה אנחנו רק במדינת ישראל. אני מאמין שמוטת השליטה צריכה להיות הגיונית. בארה"ב לא נצליח, אבל אם נראה הזדמנות טובה באירופה, נלך עליה".

מה כוללות תוכניות הגידול שלכם?

"נגיע ל-20 בתי מלון בחמש השנים הבאות. אולי גם נקים רשת בתי מלון עממית ונחתום הסכם אסטרטגי עם רשת גדולה. בכל מקרה, אנחנו מתכוננים לבנות פה מלון עסקי של 300 חדרים. הבעיה היא שחלופת המשרדים נותנת תשואה טובה יותר ממלונות שבהם תקופת ההחזר ארוכה יותר.

"עיקר השירותים במלון עסקים זה החדר עצמו וארוחת הבוקר. מרבית האנשים באים למלון כזה בשעות הערב המאוחרות והולכים בבוקר. במלונות נופש משקיעים בשעות האלה בבידור, באווירה, בספא, בבריכה. אלה שירותים שגוררים הרבה הוצאות. במלונות עירוניים שיעור הרווח על המחזור גבוה יותר, והעיסוק בהם פשוט יותר".

 מלון לאונרדו אשקלון של רשת פתאל
איה בן עזרי

אבל המלונות שלך הם דווקא מלונות נופש ולא מלונות עסקיים.

"אנחנו רשת מאוד רווחית. מהבדיקות שלנו עולה שאנחנו הרשת הרווחית בישראל. בתי המלון שלנו בכל מקום מרוויחים יותר מאחרים. המודל שלנו הוא חברת ניהול שמנהלת מותגים שונים. נכנסנו לנישה שהיתה בה אדמה פורייה. בעלי המלונות רצו ניהול מקומי ולא חברות בינלאומיות עם אנשים שיושבים רחוק ממך. פה הם יודעים שהם יושבים עם דוד פתאל. הסיבה העיקרית היא ההיכרות איתי. לשמחתי, באתי עם מוניטין טובים והכרתי הרבה אנשים בענף".

מתי מפרסמים את המלון כמותג עצמאי ומתי - כחלק מרשת?

"המותג של בית המלון חשוב, ולצד זה יש חשיבות להיכרות עם הרשת. ישנם אנשים שמזמינים נופש במלון, ומתקשרים למלון ספציפי. אחרים מתקשרים לרשת בתי מלון לבחון מה יש לה להציע בעיר שהם מתכוונים להגיע אליה. אדם אומר לעצמו: 'אני נוסע לאילת, בוא נבדוק מה יש לפתאל באילת'. אנשים שנוסעים לנוטינגהם בבריטניה ומכירים את הילטון, מתקשרים לרשת הילטון ובודקים. אלה שני סוגי לקוחות שאנחנו מחפשים".

10% כישרון, 80% עבודה קשה

במה אתה טוב במיוחד?

"מה שאנחנו עושים טוב זה שיווק ומכירות. אנחנו מאוד רעבים ועובדים יום-יום כדי למלא את המלונות. חדרי מלון ריקים הם מוצר מתכלה. כל חדר שלא נמכר, הולך לאיבוד. תחשבו על תעשיית הרכב לשם השוואה - מה היה קורה אילו אחד מכל שלושה כלי רכב היה נמחץ לפני שעלה על הכביש. זה מה שקורה בענף המלונאות. המטרה שלנו היא להגיע לאפס חדרים ריקים. לא להגיד מכרתי 500 חדרים במלון של 600. אנחנו רוצים למכור את כל ה-600. תפוסה של 60% בשנה זה לא טוב. אצלנו הממוצע השנה יהיה 70%".

יש לך טכניקת מכירה מיוחדת?

"אנחנו מוכרים לפי פלחי שוק. יש לנו מחלקת כנסים מיוחדת. החוכמה היא לצמוח, אבל במידה, ולעשות את זה מוצלח. זה עסק מורכב. זה ענף עתיר ניהול וכוח אדם. יש לנו יתרון לגודל, כאשר מרכז מכירות אחד מסייע למכור את כל בתי המלון. אם מלון אחד מלא, מעבירים את המזמינים למלון אחר. זה אחד היתרונות ברשת על פני מלון בודד.

"מרכז ההזמנות שלנו מקבל 5,000 שיחות ביום. יש לנו טכנולוגיה טובה. היתרון לגודל מתבטא גם בחיסכון בעלויות כוח אדם במלונות ובמטה. אנחנו חזקים ברכש, לא מתביישים לעשות חוזים שנתיים ועובדים בשיטות תגמול מתקדמות עם העובדים. גייסתי את העובדים הכי טובים שיש בענף, וזה איפשר לנו לצמוח מהר".

מה אומרים עליך העובדים?

"אני חושב שהם מאוד מעריכים אותי. אני אדם רחב לב ומנהיג, אבל בפירוש לא פראייר. אני אחד שיודע מה הוא רוצה ומוביל אותם לנקודה שאנחנו רוצים להגיע אליה. אנשים שהתחילו איתי, מתפתחים איתי ביחד. יש לי אמונה באנשים שנאמנים לי. אני לא יכול לסבול שקרים ואנשים לא ישרים. אני חושב שאני מנהל אנשים, מעבר לכללים המקצועיים, גם על פי ערכי מוסר. אנחנו משקיעים הרבה באנשים. הנהלת החברה והמנכ"לים של המלונות היו איתי השנה תשעה ימים בהודו. לפני שנתיים היינו בלאס וגאס. אני אוהב להפתיע אותם. הם לא יודעים לאן נוסעים.

"בכל שנה אנחנו עושים טיול למנהלים. 300 איש, כל דרגי הניהול בחברה ממנהל הלובי ועד למנהל המלון. הם ובנות הזוג שלהם. אנו עושים את זה כי אנחנו מאמינים שאם נטפל בהם טוב, הם יטפלו טוב בעובדים שלהם ובאורחים שלהם. כשנותנים הרבה אהבה, הם ייתנו אהבה, והאהבה תגיע לאורחים. אם העובדים אינם מרוצים, האורחים לא מרוצים. יש משולש: עובדים, אורחים, מנהלים. אם אחד הקודקודים במשולש לא מרוצה - העסק לא עובד".

רבים מהעובדים ברשת שלך הם עובדי שכר מינימום. אותם אתה לא מצ'פר.

"60% מהעובדים הם עובדי שכר מינימום. אבל שכר המינימום במלונאות לא אומר שהעובד גומר את החודש עם שכר מינימום. יש שבתות ויש חגים, משמרות לילה והרבה תוספות. עובד שמוגדר כשכר מינימום בדרך כלל מרוויח 6,000-5,000 שקל בעבודה של חמישה ימים בשבוע, ובהם שישי ושבת".

דוד פתאל
דודו בכר

אתה מדבר על יחס אישי לעובדים, אבל אינך מכיר את העובדים שלך.

"אני לא מכיר את כולם, אבל אין מנהל מלון שלא מכיר את כל 250 העובדים שלו. אני לא שמח שעובדים בשכר מינימום, אבל גם בשכר הזה הרבה מלונות בישראל בקושי מתאזנים ומחזירים חובות. בכל העולם זה ככה".

הכסף - זה מה שדוחף אותך?

"זה בכלל לא קשור לכסף. רק לדרייב. הרבה אנשים שהצליחו באו ממקום שהדרייב היה כסף. אצלי ממש לא. אולי כי אף פעם לא היה חסר. באתי ממקום שכל מה שרציתי היה. הדרייב שלי הוא הצלחה. צריך לעבוד קשה כל יום. אפילו היום, מכתב תלונה מלקוח יכול לעשות לי קריזה ומצב רוח".

אתה מצליחן?

"אני חושב שכן".

מה זאת הצלחה מבחינתך?

"להצליח זה לקדם דברים, להתפתח, להשביח, לעשות דברים טובים".

רכב מפואר?

"אני בחיים לא אסע באוטו מפואר. אי אפשר לנסוע באוטו מפואר בענף שבו כל יום צריך לחסוך ולחשוב על כל שקל".

חשבת שתגיע לכזו הצלחה?

"לא, אפילו לא בחלומות שלי".

אתה נהנה מהעבודה שלך?

"להרבה אנשים זה אולי מוזר, אבל אני אוהב את זה. יותר מעניין אותי התמודדויות בעסקים מאשר ללכת לסרט מתח. אני חי בסרט. רוב החיים שלי זה עבודה, אבל יש לי את הבריחות שלי וההפסקות שלי. אני נהנה מזה ומרגיש את הרצון להיות בשליטה ולפתח את החברה. מאחר שהקמתי את החברה, ומכיוון שיש לי מחויבות כלפי הבעלים של בתי המלון - אני מרגיש שאסור לי לפשל. הדבר שאני הכי נהנה ממנו זה להגיע לבתי מלון ולהסתובב עם האורחים. אני מסתובב המון, 50% מהזמן שלי. יוצא לי להיות כמעט בכל מלון פעם או פעמיים בחודש".

חושש מכישלון?

"יש לי חרדה מכישלון. אני קם כל בוקר ודואג. הפחד מאי הצלחה גורם לי להיות פרפקציוניסט. כל תלונה קטנה של אורח מטרידה אותי. בענף הזה אתה כל הזמן לוקח דברים איתך הביתה. זה עושה אותי פרפקציוניסט".

אז אתה מצליחן שעובד קשה.

"מרבית המצליחנים הם אנשים שעובדים קשה. 80% עובדים קשה. 10% מאוד מוכשרים ו-10% מזליסטים. זה נכון בספורט, בעסקים ובאקדמיה. מי שעובד קשה, אם הוא לא אהבל, בסוף קוצר את הפירות".

איך מרוויחים בעסקי המלונאות

חברת ניהול בענף המלונאות מקבלת בדרך כלל 3% ממחזור המלון ועד 10% מהרווח התפעולי שלו. למעשה, חברת הניהול יכולה להרוויח, גם אם המלון מפסיד. אבל כדי להצליח באמת, המלון חייב להרוויח לאורך זמן.

הכנסה של מלון טיפוסי, הכולל 250 חדרים ותפוסה ממוצעת של 70%, מסתכמת בכ-55 מיליון שקל בשנה. ההוצאות במלון כזה נעות סביב 45-40 מיליון שקל בשנה, כך שהרווח נע סביב 15-10 מיליון שקל. דמי הניהול (המשולמים לחברת הניהול) הם בדרך כלל 2 מיליון שקל. כל השאר, 12-10 מיליון שקל, הוא הרווח של הבעלים, וממנו יש לנכות ריבית על ההלוואות להקמת המלון או לרכישתו.

מקובל לחלק את הנכסים של חברת מלונות לשלוש רמות המשקפות שלוש רמות של סיכון ורווחיות - בעלות, שכירות וניהול. ניהול היא הדרגה הפחות מסוכנת, ולכן גם הפרמיה במקרה של הצלחה נמוכה יחסית. כאשר מלון מרוויח, רוב הכסף מגיע לבעליו, ולא לחברה המנהלת. כדי לגדול לקח פתאל גם חמישה מלונות בשכירות (דרגת הביניים). "זאת הדרך לעשות קפיצה מרשת שמנהלת ארבעה-חמישה בתי מלון לרשת גדולה בהרבה", הוא מסביר. "המטרה היא לבנות חברה שתהיה מבוססת על 30%-20% מלונות בבעלות, 30%-20% מלונות בשכירות ו-40% בניהול".

האם ייתכן שהבעלים מפסיד הרבה כסף בגלל המימון והמלון, וחברת הניהול מרוויחה? פתאל אומר כי תופעה כזו אפשרית: "לצערי, זה קרה הרבה בתקופת האינתיפאדה. זה ענף שיש בו הרבה תנודות, ושולי הרווח בו קטנים. בתי מלון בלונדון ובניו יורק יכולים להרוויח הרבה כסף ולייצר תשואה של 20%-15% על ההון. אבל בבתי מלון אחרים בעולם, בעיקר מלונות נופש שבהם יש הרבה הוצאות, ההחזר איטי, והתשואה על ההשקעה היא רק 8%-7%. זה כשאין משברים. לצערנו, בישראל יש".

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם