תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אושר פה אחד ובמחיאות כפיים: שכר הבכירים בבנקים ובחברות הביטוח יוגבל ל-2.5 מיליון שקל

(עדכון) ועדת הכספים: שכר הבכירים במוסדות הפיננסים יוגבל לפי 44 ממקבל השכר הנמוך ביותר ■ אגוד הבנקים: "חוק לא פשוט וקיצוני מסוגו"

115תגובות

ועדת הכספים של הכנסת אישרה פה אחד את ההצעה להגביל את שכר הבכירים בחברות הפיננסיות (בנקים וחברות ביטוח) עד 2.5 מיליון שקל בשנה, או פי 44 מהשכר הנמוך בחברה. ההחלטה לוותה במחיאות כפים של כל חברי הכנסת שהשתתפו בהצבעה.

ההצעה תוגש למליאת הכנסת, לקריאה שנייה ושלישית, כבר בזמן הקרוב, עוד לפני יציאת הכנסת לפגרה. לפי ההחלטה כל חריגה בשכר מעבר לתקרה שנקבעה תחויב במס גבוה.

יו"ר ועדת הכספים, משה גפני
אמיל סלמן

בדברי הסיכום, לפני ההצבעה בוועדה, אמר יו"ר הוועדה, משה גפני, כי מדובר במהלך היסטורי, וכי ההחלטה תביא לצמצום הפערים בחברה. גפני בירך את שר האוצר, משה כחלון, שנתן רוח גבית לוועדה, והביע תקווה כי ההחלטה תתקבל בברכה גם ע"י החברות הפיננסיות. הוא ציין כי המהלך התקבל בברכה ע"י רשות המסים והיועץ המשפטי של האוצר. 

הבוקר ירתה ועדת הכספים את הירייה הראשונה בהגבלת שכר הבכירים במשק, כשחבריה מהקואליציה ומהאופוזיציה הסכימו שיש להגביל את שכר הבכירים למקסימום של פי 35 משכר העובד המשתכר את השכר הנמוך ביותר בכל חברה. 

שכר הבכירים במגזר הפיננסי, במיליוני שקלים ב-2015
רקפת רוסק עמינח          בנק לאומי          8.1       
ציון קינן בנק הפועלים      7.9       
יאיר סרוסי         בנק הפועלים      7.7       
דוד ברודט         בנק לאומי          5.8       
אבנר מנדלסון    בנק לאומי          5.7       
אלדד פרשר       בנק מזרחי טפחות          5.6       
פול הירד           בנק לאומי          5.5       
פיל וודורד         בנק לאומי          5.4       
רון וקסלר          בנק הפועלים      5.1       
1דניאל צידון      בנק לאומי          4.8

במהלך הדיונים הבוקר נטען כי מדובר בתקדים היסטורי, שכן בפעם הראשונה, הממשלה והכנסת אומרות אמירה חד-משמעית שהפערים ההולכים ומתרחבים בין המעמדות בחברה אינם נסבלים עוד וכי את הדבר הזה הולכים לתקן.

גפני קרא לחברי הכנסת "להסתפק לעת עתה בהישג התקדימי של הורדה דרמטית של רף השכר לבכירים ולהימנע לפי שעה מהוספת מגבלות וסנקציות קיצוניות כנגד חברות שימשיכו לשלם שכר גבוה מעבר לרף, זאת נוכח התנגדויות להצעת הרף של 2.5 מיליון שקל בקרב גורמים בממשלה, החל מהממונה על שוק ההון באוצר, דורית סלינגר, וגורמים נוספים.

גפני אמר, "הפערים המתעצמים בין המעמדות מסכנים את החברה. 'הרכבת' לצמצום הפערים יצאה לדרך. עלינו לנצל את ההזדמנות ההיסטורית שיש בידינו ובכך להעביר את המסר החד-משמעי שפערי מעמדות כה גדולים אינם מתקבלים עוד. לאחר-מכן נצטרך לעקוב אחר היישום ונפעל לתקן ולשפר ככל שהדבר יידרש". גפני הודיע, כי בכוונתו להגיע לסיכומים עד לשעות אחר הצהריים, עת יתחדש הדיון לצורך הצבעה על החוק.

משה כחלון
תומר אפלבאום

בתגובה להצעה החדשה להצמיד את שכר הבנקאים לשכר העובד הזוטר, נציג איגוד הבנקים, טל נדב, טען כי "מדובר בחוק קיצוני מאוד ואם כבר קובעים את העיקרון אזי יש להחיל אותו על כלל החברות במשק, אחרת תהיה זליגה של המנהלים הטובים ביותר דווקא מהענף שבו רוב הציבור משקיע את כספו, היינו מהחברות הפיננסיות אל חברות נדל"ן, היי-טק ואחרות. זאת בעוד דווקא הסקטור הפיננסי הוא הסקטור הכי מפוקח שיש עליו הכי הרבה רגולציה. החוק כפי שהוא מפלה ואולי לא יעמוד במבחן החוקתי. מדובר בהתערבות ראשונה מסוגה, צעד לא פשוט וספק אם הוא נחוץ באמת".

גפני הביע בפני חברי הכנסת חשש, שמא הצעות קיצוניות בשלב זה יכשילו את החקיקה. "אני חושש מאי הצבעה על החוק. זו פעם ראשונה שזה הולך לקרות. יש מחלוקות בתוך הממשלה לגבי החוק ואני חושש שאם נתמהמה יותר מדי הוא לא יעבור" אמר והוסיף, כי יחדש את הדיון אחר הצהריים "ועד אז ננסה להגיע להסכמות בין חברי הכנסת ועם שר האוצר על-מנת להצביע על החוק ולאשר אותו. זהו חוק תקדימי, שינוי היסטורי עם אמירה חברתית ראשונה במעלה. בשעות הקרובות, עד לחידוש הישיבה אחר הצהריים נגבש ניסוח מעודכן של הצעת החוק באופן מסודר על-מנת להוציא מתחת ידינו את החוק הראוי ביותר שיתקן עוולה היסטורית של שנים של פערים בלתי נסבלים בין המעמדות בחברה".

קודם לדיון בוועדת הכספים, העביר כחלון לגפני מכתב, שבו ביקש להגביל את שכר הבכירים ל-2.5 מיליון שקל בשנה. "בכירים במגזר הפיננסי מרוויחים שכר שנתי הכולל הטבות, מענקים ובונוסים המגיע לעתים למעל 8 מיליון שקלים בשנה. סכום חסר הצדקה ומנופח מעבר לכל פרופורציה. מדובר לעתים בפי 100 ויותר מהשכר הממוצע במשק... זהו נגע שהולך ומתפשט ככל שעוברות השנים. לתופעה זו השפעות כלכליות, ערכיות ומוסריות לאורכה ולרוחבה של הכלכלה הישראלית... יש כאן כשל ערכי ומוסרי ממדרגה ראשונה", כתב כחלון.

חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, בירכו על הצעת החוק ועל נכונותו של שר האוצר לקבל את דרישת ועדת הכספים להוריד את הרף להגבלת השכר מ- 3.5 מיליון לכ- 2.3 מיליון שקל. ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) אמר, "יש לשקול עוד שני צעדים: הרחבה לחברות ציבוריות ולא רק מגזר פיננסי, וכן לקבוע שמי שעובר את הנורמה של 2.3 מיליון שקל ישלם מס גבוה יותר החל מ- 1.5 מיליון שקל ומעלה. אחרת הקנס המוטל על החברה בה הוא מועסק ועל הבכיר יהיה קטן והדרגתי ולא ישפיע לכיוון הריסון אליו אנחנו שואפים. זה צעד היסטורי ויש להמשיך בשני הכיוונים האלה שיהיה ברור שלא משלימים עם שכר מופרז".

ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) ציינה כי, "גם 2.3 מיליון שקל הם עדיין שכר שמעל 200 אלף שקל בחודש, כך שאין לבכות על אותם בכירים, כי במקביל שכר המינימום הוא פחות מ- 5,000 שקל. הסנקציה היא מגוחכת, עובדים פה על מנגנון הבושה. אבל ראינו כבר שהמנגנון הזה לא עובד. כשהכריחו את החברות לפרסם את שכר הבכירים זה רק הגביר את התחרות ביניהם, מי מרוויח יותר. יש לקבוע מיסוי יותר גבוה מהשקל הראשון ולא רק על התוספת ואז סעיף הבושה יהיה הרבה יותר משמעותי. מנגד, אני בעד לתגמל בכירים אך בהלימה להעלאת השכר הנמוך ביותר בחברה ושזה יכלול עובדי קבלן, נותני שירותים ועובדים של נותני שירותים, לרבות מוקדנים, אנשי ניקיון, מאבטחים וכד'".

ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) הציע להנמיך את הרף לשכר של פי 35 מהשכר הנמוך בחברה. ח"כ רחל עזריה (כולנו) ציינה כי "בשנים האחרונות יש השתוללות בשכר הבכירים. ואנשים שעושים עבודה מקבילה במגזר הציבורי מרוויחים הרבה פחות ולא כי יש הבדלים בכישרון אלא כי אפשר. ועכשיו למדינה יש אמירה בנושא. לא יתכן שהפער בין הנגידה למנכ"לית בנק יהיה כה גדול".    

ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני): "הנזקים שעושה השכר המופרז לתפקוד החברות עצומים, כי מאפשר לבעלי השליטה להחזיק בובות על חוט שעושות כל שהם רוצים, כי מתוגמלים באופן בלתי סביר. יש להחיל על כל החברות במשק וחברה שרוצה לחרוג מהמגבלות שלא תהיה לה הכרה על הוצאות שכר לצורכי מס מהשקל הראשון ולקשור בין השכר הגבוה ביותר לשכר הנמוך ביותר בחברה". 

ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני) הציע יוזמה בתחום הסנקציות האישיות: "ברגע שהעונש מוטל על החברה, מי שנענש זה הציבור, כי רוב בעלי המניות בחברה הם הציבור ולכן יש לקבוע מדרגת מס נוספת וייחודית לבעלי שכר מופרז – מס שולי בשיעור 70% ואז הסנקציה תופעל כנגד הבכיר ולא כנגד הציבור".

שר הרווחה, חיים כץ, אמר: "אני קורא לחברי הוועדה לתמוך בהצעת שר האוצר ולרסן את ההשתוללות בשכר הבכירים ולהגבילו כך שלא יעלה על 2.5 מיליון שקל. הפערים החברתיים בחברה הישראלית הם בלתי נסבלים. בזמן שמנהל בכיר זוכה לשכר מופלג מי שמשלם על אותן הטבות הוא העובד השכיר שנאלץ להתמודד עם קיצוץ בשכר במקרה הטוב ופיטורים במקרה הרע".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם