תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"המעורבות שלנו באייפון עצומה" – מנכ"ל אורבוטק מסביר איך צומחים ב-30% בשנה

אשר לוי מאמין שהזינוק בהכנסות ב-2015 לא נולד במקרה: "ככל שיש בעולם יותר שבבים ומסכים שטוחים - כך ההזדמנויות שלנו גדלות"

תגובות

סיור במפעל של אורבוטק NY אורבוטק נתונים גרפים עבור NY אורבוטק שער שינוי לאתר Finance   ביבנה גרם לי למחשבות בכיוונים מנוגדים. מצד אחד חשיבה בגדול - חישוב של מספר הסמארטפונים והמחשבים שנמכרים בעולם כפול מספר השבבים שהם מכילים, והזמן והכסף שניתן לחסוך בייצור שלהם; ומצד שני חשיבה בקטן - מוצרים זעירים ודקים בהרבה משיער אדם.

לתהליכי הייצור של המכשירים האלקטרוניים יש פוטנציאל שיפור וחיסכון משמעותי, שיגרום להם להיות גם מהירים יותר וגם מדויקים יותר. תהליך ייצור טוב יותר עשוי גם לצמצם את הפחת - אותם מוצרים שנשארים על רצפת המפעל ונזרקים לפח. המכונות של אורבוטק מנסות לשפר חלקים בתהליך הייצור: מכונה אחת מאתרת ומתקנת פגמים בהולכת החשמל במעגלים מודפסים, אחרת עושה אלפי חורים זעירים בשטח של סנטימטרים בודדים, ונוספת מחפשת פגמים בצגים שטוחים.

"רמת המעורבות שלנו באייפון, למשל, היא עצומה. אני לא חושב שיש עוד חברה שנוגעת בכל כך הרבה אספקטים. מעבר להזדמנות העסקית הפנטסטית, תחשוב גם על המקום המרכזי שאנחנו מנהלים בתעשייה הזאת", אומר אשר לוי, מנכ"ל אורבוטק, ל-TheMarker.

אשר לוי
אילן אסייג

החברה נהנית ממגמות כמו צמיחה של תחום האינטרנט של הדברים (IOT), החדשנות בשוק הרכב ומוצרים לבישים, שכל אחד מהם מהווה בעבורה מנוע צמיחה. השוק שאליו פונה אורבוטק צפוי לגדול עד 2019 ב-11% בשנה בממוצע - מ-1.3 מיליארד דולר ב-2014 ל-2.2 מיליארד דולר.

לפי תחזיות האנליסטים, הכנסותיה של אורבוטק ב-2015 יסתכמו ב-750 מיליון דולר, גידול של כ-30% לעומת 2014. האנליסטים צופים כי בדו"חות השנתיים שיפורסמו ב-10 בפברואר תציג החברה רווח נקי שנתי של 88 מיליון דולר, גידול של 150% לעומת 2014. "היתרון הכי גדול של אורבוטק הוא שבכל אחד מהשווקים שלנו יש תחרות ואנו השחקן הכי משמעותי, אבל אין לנו אף מתחרה בשום שוק שפעיל בכל המוצרים שלנו. בנינו משהו שהוא לא אקראי - עלייה בשרשרת הערך של תעשיית האלקטרוניקה, וככל שמתקרבים ליצרניות הגדולות כך גם עולות ההכנסות", אומר לוי.

פעילות החברה מחולקת לשלוש חטיבות, שכל אחת מניבה כשליש מההכנסות: המעגלים המודפסים, פעילות שרשמה חולשה ב-2015 בגלל צמיחה אטית יותר של שוק הסמארטפונים, אך צפויה לצמוח ב-3%-4% ב-2016; תחום המוליכים למחצה, שכולל את פעילות SPTS; ותחום הצגים השטוחים, שבו מציעה אורבוטק מוצרים לבדיקת פגמים על הצגים.

"העובדה שיש לנו שלוש חטיבות מאפשרת לנו להיות עמידים יותר למחזורים בשוק. אנחנו מגוונים יותר, וגם מבחינה גיאוגרפית זה מאפשר להוריד את התלות. זה אחד הדברים המשמעותיים שלנו", מוסיף לוי.

לצמיחה של אורבוטק תורמת גם רכישת SPTS הבריטית, שבוצעה ביולי 2014 תמורת 370 מיליון דולר. SPTS עושה שני דברים עיקריים: מארזים מתקדמים לסידור מבנים מורכבים וצפופים על המעגל המודפס; ומערכות מיקרו-אלקטרו-מכניות (MEMS), שהן רכיבים המשתלבים במכשירים ומזהים תנועות - למשל, מכשיר סמארטפון שמשנה את כיוון התצוגה בהתאם לתנועת כף היד.

איך מתקדמת ההטמעה של 
פעילות SPTS?

"התהליך היה מוצלח ועמדנו ביעדים, ואפילו יותר מכך. חלק מהטרנדים בשוק שעליהם בנינו קרו בצורה משמעותית יותר. כשקנינו את החברה דיברנו על הזדמנויות של קרוס-סלינג (הגדלת מכירות ללקוחות קיימים) ועל היכולת לנצל טכנולוגיות של אורבוטק לטובת SPTS - ואלה הזדמנויות שעוד לא מומשו במלואן".

המשקיעים בחברה חששו מההאטה בסין

בשנה האחרונה טיפסה מניית אורבוטק ב-22% לשווי חברה של כ-850 מיליון דולר, והיא נסחרת לפי מכפיל של 8.3 על הרווח הצפוי ל-2016. כל תשעת האנליסטים שמסקרים את החברה קבעו המלצת "קנייה" על המניה, במחיר ממוצע של 29 דולר, הגבוה בכ-50% ממחירה כיום.

בשנה האחרונה הביעו המשקיעים חששות מהשפעת המצב הכלכלי בסין על החברה, וגרמו לתנודתיות גדולה במנייתה. אורבוטק פועלת רבות בסין, והיא היצואנית הישראלית השלישית בגודלה למדינה, אחרי אינטל וכיל, וכשליש מהכנסותיה מגיעות מסין. "אנחנו לא רואים את ההשפעה של המצב סין עלינו, וראו את זה גם בתוצאות הרבעון השלישי. חלק גדול ממה שמגיע מסין הוא בתחום הצגים השטוחים. אלה תוכניות אסטרטגיות של ממשלת סין, שגם רוצה לספק את הביקוש לצגים שטוחים במדינה, וגם להיות שחקן גלובלי", אומר לוי, ומוסיף כי החברה פועלת בסין כבר קרוב ל-20 שנה.

"מגמות החדשנות בעולם יצריכו חברות רבות לשנות את המודל העסקי. למשל, אין כבר צורך להגיע לסניף הבנק, ובעתיד גם הצורך לראות את הרופא יירד בגלל סנסורים בגוף האדם. מה שיפה ומרתק זה שכל המגמות שאנחנו מדברים עליהן - מבחינתנו הן הזדמנות. יותר סנסורים, שבבים, ומסכים שטוחים.

"ואולם בשביל זה אנחנו צריכים להיות חלק ממפת הדרכים של היצרניות, שהן אלה שמכתיבות את הכיוון הטכנולוגי שלנו. אנחנו צריכים לדעת באילו חומרים ישתמשו, מהן הדרישות הטכנולוגיות ומהי רמת הדיוק, האם נכנסים לתחום חדש כמו מסכים גמישים לסמארטפון ועוד. גם טכנולוגיות הייצור עוברות שינוי, ואנחנו צריכים להבין לאן זה הולך".

החדשנות מגיעה כאמור מתהליכים משותפים של אורבוטק עם היצרניות, אבל לוי מספר כי החברה פיתחה עם השנים גם מוצרים חדשניים שהקדימו את הצרכים בתעשייה. "אנחנו דחפנו לתעשייה את שיטת ה-Direct Imaging, שהחליפה את תהליכי הייצור של מעגלים מודפסים, שנעשו עד אז בתהליך מיושן. המעגלים נהפכו לקטנים יותר, צפופים ורבי שכבות, ולנו היה ברור שהפתרונות הקיימים הולכים להיות בעייתיים. זה היה כמה שנים לפני האייפון הראשון, אבל ניתן להגיד בסבירות גבוהה מאוד שלא היה אפשר לייצר אותו בעלויות סבירות ובאיכות גבוהה בלי המכונה שפיתחנו".

אורבוטק מקווה כי מכונה נוספת שפיתחה תשנה בעתיד הרחוק את האופן שבו מייצרים מעגלים מודפסים. בתהליך הייצור שמים כיום חומר מוליך כמו נחושת על כל המעגל המודפס, ואז מסמנים בשיטה כימית את קווי הנחושת שצריכים להישאר, שוטפים את החומר ונשארים רק הנחושת המוליכה. המכונה החדשה מאפשרת "להדפיס" קווי נחושת, תהליך שעשוי לחסוך זמן ייצור ולהיות מדויק יותר. הפיתוח בוצע על ידי צוות של דוקטורנטים בחברה, שפעלו במתכונת של מעין סטארט-אפ.

המכונה עדיין רחוקה משיווק במתכונת הזאת, וכיום משמשת לתיקונים של מעגלים מודפסים - זיהוי של קצר חשמלי והסיבה לקיומו. בהתאם, המכונה מתקנת את הנחושת המוליכה באמצעות "הדפסה" של נחושת נוספת, או "מחיקה" של נחושת עודפת.

כדי להישאר בקדמה הטכנולוגית, הקימו באורבוטק לפני שנה צוות מייעץ הכולל מומחים בתעשיית האלקטרוניקה. ליווי של גוף כזה הוא דבר מקובל בסטארט-אפים, אבל לא בחברות בסדר גודל של אורבוטק. "הגוף המייעץ מורכב משמונה מומחים ממדינות שונות. אנחנו יוצאים כל כחצי שנה ליומיים מרוכזים, שבהם אנחנו עוסקים באופן מעמיק בחמישה-שישה נושאים, ולא מתמקדים בפעילות השוטפת. כל מפגש מסתכם בתוכנית עבודה, ואנחנו ממשיכים לעבוד עם היועצים בין המפגשים. רמת שיתוף הפעולה והידע שאנחנו מקבלים טובה מאוד, ואנחנו מקבלים הרבה ערך מוסף מהמפגשים", מספר לוי.

"לא צומחת סייטקס 
או אורבוטק חדשה"

"אנחנו שייכים לדורות שבנו תעשייה וחברות. גם פה בנו חברה שמובילה 30 שנה בתחומים שבהם היא פעילה, ויש לנו גם תוכניות להוביל עוד הרבה שנים קדימה. לא צמחו פה בשנים האחרונות סייטקס או אורבוטק חדשות. צומחים פה סטארט-אפים שמגיעים למחזור הכנסות יפה ואז נמכרים ונהפכים לחברות בינלאומיות. זה אמנם לא בהכרח תופעה ישראלית, אבל אנחנו מדינה קטנה והטכנולוגיה היא אחד הדברים שהביאו לנו יתרון בעולם", אומר לוי.

יש סטארט-אפים בתחום שלכם?

"יש מעט מאוד סטארט-אפים בתחום של רכוש קבוע. זה דורש השקעות גדולות וצריך גם תשתיות. סטארט-אפים לא יכולים להתחרות בתחום שלנו, אלא רק לקוות שמישהו יקנה מהם את הפתרון. גם קרנות ההון סיכון לא מתלהבות לממן סטארט־אפים בתחום, כי אלה תהליכים ארוכים".

יזמים באים להתייעץ איתך?

"באים להתייעץ אתי צעירים, אבל מעט מדי. החבר'ה הצעירים לא באים להתייעץ, הם באים עם ביטחון, שזה טוב. אנחנו שותפים עם חברות אחרות בכל מיני פרויקטים תחת המדען הראשי, אבל זה לא משהו רציני. יזמים הם לא מרכיב מרכזי בסדר היום שלי".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם