תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לאומי ישלם קנס במיליארדים - מנהליו יהיו פטורים מאחריות

לאומי חשוד בסיוע ללקוחות אמריקאים להתחמק מתשלומי מס ■ הקנס הצפוי - עד 2 מיליארד שקל - הוא הכבד ביותר שהוטל אי־פעם על תאגיד ישראלי, וישולם ברובו מכספי ציבור ■ הבנק פועל להבטיח שבכיריו ייצאו בלא פגע מהחקירה

205תגובות

בנק לאומי לאומי נתונים גרפים עבור לאומי שער שינוי לאתר Finance   הודיע לחברת הביטוח לוידס כי בכוונתו להפעיל את פוליסת הביטוח בגין אחריות דירקטורים ונושאי משרה, בעקבות פרשת החקירות שבה הוא מצוי מצד הרשויות בארה"ב, החושדות כי הבנק סייע ללקוחות האמריקאיים להתחמק מתשלומי מסים בארה"ב.

נוסח ההסדר שלאומי סיכם עם משרד המשפטים האמריקאי לא יכלול מרכיב פלילי. היעדר המרכיב הפלילי בהסדר עשוי, למעשה, לאפשר לבנק לנסות ולהפעיל את פוליסת הביטוח, ככל הנראה בטענה כי הנזקים נגרמו לבנק כתוצאה מהפרת חובת הזהירות מצד נושאי המשרה.

במקרה או שלא במקרה, לנושאי המשרה הבכירה בבנק לאומי קיים פטור מאחריות בשל נזק עקב הפרת חובת הזהירות שלהם כלפי הבנק. זהו פטור שניתן לנושאי המשרה בבנק מ–2001 מתוקף החלטות דירקטוריון שאושרו גם באסיפות הכלליות של הבנק. מלבד נושאי המשרה הפטור הוענק גם לעו"ד דליה טל, ששימשה יועצת משפטית לדירקטוריון.

דליה טל
אייל טואג

הקנס הכבד ביותר עד כה לתאגיד ישראלי

בנק לאומי מתמודד כבר שלוש שנים עם החקירה של הרשויות בארה"ב, הטוענות כי הבנק סייע ללקוחות אמריקאים להתחמק מתשלומי מסים בארה"ב, באמצעות החברה הבת שלו בשווייץ, הסניפים שלו בישראל, סניפיו בארה"ב ועוד.

ככל שחולף הזמן מתברר עומק ההסתבכות של הבנק עם הרשויות האמריקאיות, ובשבוע שעבר נחשף כי אם הבנק לא יצליח במגעים שהוא מנהל בימים אלה עם הרשות לשירותים פיננסיים של מדינת ניו יורק, עלותה הכוללת של הפרשה לבנק עלולה להגיע ל-2.4 מיליארד שקל - סכום המורכב מקנסות בסך 2.1 מיליארד שקל לרשויות האמריקאיות, והוצאות נלוות - בעיקר עורכי דין ורואי חשבון אמריקאים המנהלים את המגעים עבור הבנק.

מדובר בקנס הכבד ביותר שהוטל אי־פעם על תאגיד ישראלי. לאומי הוא בנק ללא גרעין שליטה, ובעל העניין היחיד בו כיום היא מדינת ישראל המחזיקה בכ–6% ממניותיו. כלומר, הקנס האדיר הזה ישולם בעיקר על חשבון קרנות הפנסיה בישראל המחזיקות במניות בנק לאומי ועל חשבון ממשלת ישראל המחזיקה גם היא במניות הבנק.

הסדרים עם שלוש רשויות שונות

מתן הפטור מאחריות, כמו גם מתן שיפוי לנושאי המשרה וליועצת המשפטית של הבנק בעד 10% מההון העצמי של הבנק - נכון להיום מדובר בסכום של עד 2.7 מיליארד שקל - מגבילים מאוד את היכולת של הבנק לפעול משפטית (מלבד באמצעות הפעלת פוליסות הביטוח) נגד נושאי המשרה שהכניסו את הבנק לתסבוכת מול האמריקאים.

כשההחלטה על מתן פטור מאחריות הובאה לאסיפה הכללית, החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, עמדה על רגליה האחוריות בניסיון לטרפד את הסעיף. אך למרות התנגדות המדינה באסיפה הכללית, המוסדיים הצביעו בעד והסעיף אושר. המדינה טענה כי מתן פטור מחובת הזהירות ושיפוי בהיקף כה מהותי נוגד את טובת בעלי המניות.

רקפת רוסק עמינח
ניר קידר

פוליסת הביטוח של אחריות דירקטורים ונושאי המשרה של הבנק כוללת כיסוי של עד 250 מיליון דולר, הנמוכה מסך הנזקים הצפויים להיגרם לבנק כתוצאה מהחקירה, שנאמדים ב-1.3–2.4 מיליארד שקל - תלוי בטיב ההסדר שיושג עם הרגולטור של מדינת ניו יורק.

בכל מקרה, היכולת של הבנק לממש את הפוליסה אינו ודאי, וההערכה היא כי המבטח ינסה להדוף את התביעה. אך גם בתרחיש אופטימי - שהבנק יצליח לממש את מלוא הכיסוי שבפוליסה - הדבר לא יכסה על מלוא הנזקים שנגרמו לבנק.

לאומי בונה את התיק נגד חברת הביטוח מזה כמה חודשים, ולצורך כך החליף את היועץ המשפטי הראשי שלו, ומינה לפני חודשיים את חנן פרידמן לתפקיד ראש חטיבת הייעוץ המשפטי בבנק. אחת הסיבות המרכזיות שהובילו את הבנק למנותו הוא הרקע שיש לפרידמן בתביעות ביטוח - בתפקידו הקודם הוא שימש במשך תשע שנים כיועץ המשפטי הראשי של חברת הביטוח הראל.

בינתיים מסר לאומי רק הודעה לחברת הביטוח שלפיה אירע אירוע שהבנק סבור שנמנה על המקרים המבוטחים בפוליסה, ואת התביעה עצמה יוכל להגיש רק לאחר שייחתם הסדר עם האמריקאים שמניסוחו ניתן יהיה לקבוע סופית את סיכויי התביעה.

בנק לאומי יצטרך להגיע להסדר עם שלוש רשויות שונות בארה"ב. נכון להיום הבנק כבר גיבש הסדר עם משרד המשפטים האמריקאי, שלפיו ישלם 950 מיליון שקל. בימים אלה שוהה בניו יורק יו"ר הבנק, דוד ברודט, ומנהל מגעים עם הרשות לשירותים פיננסיים של מדינת ניו יורק, שהציגה בשבוע שעבר דרישת תשלום קנס של 1.1 מיליארד שקל נוספים. לאחר מכן יהיה על הבנק לחתום על הסדר גם עם רשות ני"ע האמריקאית.

גליה מאור, שכיהנה בתקופה הרלוונטית לחקירה כמנכ"ל קבוצת לאומי ויו"ר בנק לאומי שווייץ, והיתה למעשה היד המכוונת של פעילות הבנק גם מול עברייני המס, צפויה לעת עתה לצאת מהפרשה ללא פגע.

לאורך שנותיה בבנק זכתה מאור לתגמול בעלות של יותר מ–80 מיליון שקל, שנגזר בין היתר מרווחים שהבנק השיג באמצעות הפעילות הנתונה עתה תחת חקירה. מדי שנה זכתה מאור למענקים של מיליוני שקלים בשנה.

התנהלות זו ממחישה את חוסר הסימטריה בשיטת התגמול הקיימת בבנק: כשהבנק הרוויח, המנכל"ית תוגמלה בנדיבות כמי שהיה לה אחריות ישירה לתוצאות הבנק - ואילו עתה, כשמתברר כי החלטותיה גרמו נזקים חסרי תקדים לבנק, בהיקף שעלול להביא למחיקה של 8.5% מהון הבנק - לאומי לא ממהר לייחס את התוצאות העגומות למנכ"לית לשעבר, ועד כה הוא עדיין לא פנה אליה בדרישה כי תשיב חלק מהמענקים שקיבלה.

"אף אחד לא רוצה להתעסק עם לאומי"

בשבוע שעבר פנו חברות הכנסת זהבה גלאון ותמר זנדברג ממרצ למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, כדי שיגביל את יכולתו של בנק לאומי וגופים פיננסיים בכלל להקצות תשלומי כופר לצורך כיסוי עבירות של נושאי משרה ויורה להטיל אחריות אישית על חשודים בעבירה.

"פנייתנו אליך מגיעה בהמשך לתכתובת עם המפקח על הבנקים, ממנו ביקשנו להתערב בתשלום הכופר על ידי בנק לאומי. בתגובה, טען המפקח כי הוא נמנע מלהתערב משום שלדבריו מדובר בהליכים המתנהלים על ידי רשויות אכיפה זרות, שפועלות באופן עצמאי ובהתאם לדין הזר החל על הפעילות הנחקרת, והן אינן כפופות לרשויות בישראל. ברור הדבר שהעלמות מס בהיקפים כה גדולים לא בוצעו בתום לב, ואם יש מקרה שבו נושאי משרה בבנק לאומי ידעו על העבירות המבוצעות אך העלימו עין - או אפילו קידמו אותן - אז יש פגם משמעותי בשחרור שלהם מאחריות", כתבו חברות הכנסת.

לדברי ח"כ גלאון, "התייעצתי עם עורכי דין בכירים ופרופסורים בכירים ואף אחד לא רוצה להתעסק עם בנק לאומי. עורכי דין מפחדים לפנות לבג"ץ נגדם ואם גם הרשויות הפורמליות לא רוצות להתעסק עם בנק לאומי אז מאיפה תבוא הישועה?" גלאון לא שוללת את האפשרות כי אם הרגולטורים בישראל לא יפעלו מיוזמתם היא תפנה לבג"ץ בבקשה לחייב את מעורבותם בפרשה.

משיחות שקיימנו עם בכירים במערכת הבנקאות ובהם גם בבנק לאומי, עולה כי במשך עשורים הפעילות הנמצאת כיום תחת חקירה נעשתה במרבית הבנקים הגדולים בישראל בידיעה מלאה של כל המעורבים בבנק, כולל נושאי המשרה הבכירים ביותר - עד ליו"ר הדירקטוריון. אין כיום בישראל אף בנקאי שטוען כי לא היה מודע לקבלת הכספים הבלתי מדווחים ממשקיעים יהודים בחו"ל.

לדברי מי שכיהן בעבר כראש החטיבה הבינלאומית באחד הבנקים הגדולים בישראל, "בפעילות הבנקאות הבינלאומית לא היה לנו יתרון יחסי מול הבנקים הגדולים, ולכן התמקדנו בפעילויות הנישה. מה גם שהלקוחות האלה נאמנים מאוד והרווחיות מהם היתה גבוהה יחסית - כי פחות עניין אותם גובה הריבית שיקבלו על הפיקדונות, בעיקר היה חשוב להם להוציא את הכסף מגבולות מדינתם באופן דיסקרטי". בתקופת השיא הגיע היקף הפעילות של הבנקים הישראלים עם תושבי החוץ לעשרות מיליארדי שקלים.

מאור לא קראה 
נכון את המפה

בנקים ברחבי העולם הסכימו לקבל כספים מבלי לשאול את לקוחותיהם לגבי מקור הכספים ואם שולם בגינם מס. זו היתה הנורמה, במיוחד בבנקים השווייצים, אך לא רק. ב–2008, כשהגירעון של הממשל האמריקאי העמיק בעקבות משבר הסאב־פריים, החליט הממשל לצאת למלחמת חורמה בגופים הפיננסיים המסייעים לאזרחי ארה"ב להעלים מסים.

הבנק הראשון שסומן על ידי הרשויות האמריקאיות היה UBS השווייצי. נגד הבנק נפתחה חקירה אגרסיבית, שבשיאה נעצרו בנקאים בכירים מיד עם כניסתם לשטח ארה"ב. בסופו של דבר נסגרה עמם עסקת פשרה שלפיה הבנק שילם קנס של 780 מיליון דולר.

לבנק לאומי לקח שלוש שנים ארוכות מדי להבין שכללי המשחק השתנו. בשנים אלה הספיקה מאור, אז מנכ"ל לאומי ויו"ר לאומי שווייץ, לעשות כמה שגיאות שעלו לבנק בדיעבד מאות רבות של מיליוני שקלים.

כך, כשבנק לאומי שווייץ ראה ש–UBS סופג מהלומה חסרת תקדים מהאמריקאים, הוא לא הפנים שהמהלך החריף של הרשויות האמריקאיות מבשרות על שינוי כללי המשחק.

איתן רף
אלון רון

בבנק המשיכו בשלהם וניצלו את המשבר בבנק המתחרה UBS כדי להגדיל את הפעילות. לאומי קלט את כספם של עשרות לקוחות בעייתיים מ–UBS ובכך משך את תשומת לב הרשויות בשווייץ. אם לא די בכך, שלוש שנים לאחר שנפתחה החקירה נגד UBS, מאור הכריזה על רכישת הבנק השווייצרי ספדיה ב–680 מיליון שקל - שאת סניפיו סגר הבנק בשנה שעבר לאחר שהתברר כי חלק ניכר מכספי הלקוחות שהיו מופקדים בו היו כספים בלתי־מדווחים.

מאחר שלאומי רכש את ספדיה ב–2011, והתקופה הנחקרת היא עד 2010, לאומי לא צפוי לספוג קנסות בגין הפעילות הבעייתית בספדיה, אך בפועל מלוא ההשקעה בבנק ירדה לטמיון. אפשר להעריך כי אילו מאור היתה קוראת נכון את המפה ב–2011 היא לא היתה חותמת על העסקה לרכישת הבנק.

בנק לאומי עוסק בגיוס כספים מיהדות התפוצות עוד לפני קום המדינה, כחלק מהחזון של בנימין זאב הרצל, שייסד את בנק לאומי לפני 113 שנה. כדי לגייס את כספם של הלקוחות היהודים מרחבי העולם, הבנקים הישראלים החזיקו עשרות שלוחות ונציגויות ברחבי העולם. השיא היה ב–2007, אז פעלו הבנקים הישראלים ב–179 משרדים, סניפים ונציגויות ברחבי העולם.

המדינה רצתה את המט"ח

ב–46 נציגויות לא התקיימה פעילות בנקאית כלשהי מלבד גיוס לקוחות, ותפקידן הלא־רשמי היה לאתר בעלי הון מקומיים ולהציע להם דרכים דיסקרטיות להעביר את כספם לבנקים הישראלים - מטעמים ציוניים או מטעמי מס. הבנקים פעלו, בין היתר, במכסיקו, בארגנטינה, בוונצואלה, רוסיה, ברזיל, דרום אפריקה, צ'ילה, הונגריה, אורוגוואי, קנדה, פרו, אוסטרליה ועוד.

לדברי בכיר לשעבר במשרד האוצר, במשך עשרות שנים המדינה ראתה את גיוס פיקדונות המט"ח מיהודים בחו"ל מהלך חיובי לכלכלה הישראלית, במיוחד נוכח המחסור החריף במט"ח במשק לאחר מלחמת יום הכיפורים. לדבריו, משרד האוצר ראה ביתרות המט"ח של הבנקים מעין רזרבה שנייה של מדינת ישראל, ולכן הפעילות הזו שירתה את כולם - את הלקוחות שרצו חלק מכספם בישראל - כחלק מלקחי השואה, את הבנקים שרצו להגדיל את הפעילות, ואת המדינה שרצתה מט"ח.

בספטמבר 2013, בעל מניות בבנק לאומי הגיש למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד בכירי הבנק. בין הנתבעים - מאור; צבי איצקוביץ, ששימש ראש החטיבה לבנקאות פרטית ובינלאומית; איתן רף, שכיהן כיו"ר דירקטוריון בנק לאומי ארה"ב; עוזי רוזן, שהיה מנהלו הראשי של בנק לאומי; ובנימין נווה, סמנכ"ל בנק לאומי ארה"ב דאז.

לטענת התובע, "הפעילות הבלתי חוקית של לאומי שירתה את הבנק, שכן באמצעות המעשים הבלתי חוקיים שנקט, הוא הגדיל את היקף פעילותו ואת רווחיותו.
"הפעילות הפסולה שבה נקט הבנק היתה בידיעתם ובעידודם של נושאי המשרה הבכירים שנהנו מתנאי שכר משופרים המותנים בתוצאות העסקיות של הבנק, שרווחיו גדלו כתוצאה מהפעילות הבלתי חוקית".

התובע, המיוצג על ידי עורכי הדין עמית מנור ויוקי שמש, טוען כי "נושאי המשרה הבכירים אחראים לנזק שנגרם לבנק (תשלום והוצאות של מאות מילוני שקלים) שעה שהניעו את הבנק לקחת חלק בפעילות בלתי חוקית בארה"ב או למצער לא מנעו, והלכה למעשה נתנו ידם להפרת חוקי המס בארה"ב".

התובע הוסיף כי "נוכח העובדה שהבנק שיתף פעולה באופן אקטיבי עם לקוחותיו, במטרה להערים על הרשויות בארה"ב, הרי שנושאי המשרה שצוינו לעיל הפרו את חובותיהם כלפי הבנק, למצער בדרגה של פזיזות ועצימת עיניים, אם לא מתוך כוונה ברורה".

"מתן הפטור מאחריות לנושאי המשרה והדירקטורים מיטיב עם הבנק"

בתגובה מטעם הבנק ומטעם איתן רף, גליה מאור, צבי איצקוביץ, עוזי רוזן ובנימין נוה, שהוגשה על ידי עורכי הדין ישראל לשם, דרור קדם וגלעד שיף, לתביעה שהגיש בעל מניות פרטי בבנק, נכתב כי "החקירה של הרשויות בארה"ב טרם הסתיימה, ונכון למועד הגשת תגובה זו לא נקבעו בה ממצאים סופיים ביחס להתנהלות הבנק, מי מעובדיו או מי מעובדיו לשעבר.

"ניהול הבקשה לאישור כיום, בד בבד עם החקירה של הרשויות בארה"ב, עשוי להזיק לבנק - ולא להביא לו תועלת - שהרי ברי כי כדי לאשר תביעה נגזרת על המבקש להוכיח לכאורה, כי המשביעים 1–5 הפרו חובות המוטלות עליהם כלפי הבנק בקשר עם אותם לקוחות שהם נישומי מס בארה"ב. לקביעה כזו, מטבע הדברים, עשויה להיות השלכה בלתי מועילה בעליל עבור הבנק מבחינת ניהול החקירה של הרשויות בארה"ב, והיא עשויה לפגוע בטובתו של הבנק".

לאומי ונושאי המשרה בו לשעבר טוענים למעשה כי הם לא יכולים להרשות לעצמם להתייחס בשלב זה לגופן של הטענות כל עוד לא נחתם עם האמריקאים הסדר פשרה המחייב את שני הצדדים. זאת כנראה גם הסיבה שהבנק טרם מינה ועדת בדיקה שתבחן השתלשלות האירועים והאחראים לכשלים שאיפשרו לבנק להימצא בחשיפה משפטית כה גדולה, שכן אילו הבנק היה ממנה ועדה שכזו, הרי שחשיפת מסקנותיה היה בסופו של דבר עלול להחליש את כוחו של הבנק במשא ומתן המתנהל בימים אלה מול הרשויות האמריקאיות.

ביחס לסוגיית הפטור שהוענק לנושאי המשרה, הבנק טוען כי "מתן הפטור לנושאי המשרה ולדירקטורים בבנק מיטיב עם הבנק ומשרת את טובת הבנק ובעלי מניותיו, שכן הוא מאפשר לנושא המשרה ולדירקטורים בבנק לנהל את עסקי הבנק ולקבל החלטות שיש בהן סיכונים עסקיים מבלי לחשוש מפני חבות אישית בגין פעולות אלה".

בתגובה שנמסרה לבית המשפט, הבנק כותב גם כי "ניהול תביעה כנגד המשיבים הוא חסר טעם כיוון שהבנק התחייב ממילא לשפות את הנושאי המשרה".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם