מעלימים מס? ישראל תצטרף ב-2018 לרשת בינלאומית לחילופי מידע בנקאי - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מעלימים מס? ישראל תצטרף ב-2018 לרשת בינלאומית לחילופי מידע בנקאי

משרד האוצר הודיע ל-OECD כי יאמץ את הנוהל לחילופי המידע האוטומטיים על בעלי חשבונות בנק ■ המשמעות: ישראלים בעלי חשבונות בחו"ל ייחשפו לרשות המסים הישראלית, ומנגד יהודי העולם המחזיקים כספים בלתי מדווחים בישראל - ייחשפו במדינות המקור

תגובות

משרד האוצר הודיע 
אתמול ל–OECD כי ישראל תאמץ את הנוהל של חילופי מידע אוטומטיים אודות חשבונות פיננסיים לצורכי מס עד תום 2018. ההודעה דרמטית עבור יהודי העולם שמחזיקים בכספים בלתי מדווחים בישראל, ועלולים להיחשף בפני רשויות המס הזרות; ומנגד לישראלים המחזיקים בחשבונות בנק בלתי מדווחים מעבר לים, שעשויים להיחשף בפני רשות המסים הישראלית.

באוצר ציינו כי מדינות נוספות שאינן חברות ב–OECD, שכמה מהן במדינות G20, צפויות להצטרף ליוזמה, המכונה CRS (Common Reporting Standard). כך, צפויה להיווצר רשת של כ–50 מדינות שיחליפו מידע על בעלי חשבונות, במטרה להעמיק את גביית המסים מאנשים ומחברות שהחזיקו בכספים בלתי מדווחים. במשרד האוצר מעריכים כי מספר המדינות שיחברו ליוזמה יהיה גבוה עוד יותר בעתיד.

בספטמבר אמר יו"ר רשות המסים, משה אשר: "אנחנו אומדים את ההון השחור של ישראלים בחו"ל בעשרות מיליארדי דולרים, ומצפים שחלקו ידווח עכשיו והמס בגינו ישולם בהתאם". בכך קרא אשר לישראלים המחזיקים בהון שחור בחו"ל לפתוח בהליכי גילוי מרצון, לפני שהאמנות לחילופי מידע ייחתמו ובעלי כספים בלתי מדווחים ימצאו עצמם בסיכון לפלילים.

כלכלה איורים שוק שחור 08

יישום חילופי המידע של OECD ייעשה בהסכם שייערך בין הרשויות הרלוונטיות במדינות המשתתפות. בהתאם לנוהל, יערכו המוסדות הפיננסיים (בנקים, חברות ביטוח וכדומה) הליך לזיהוי של בעלי החשבונות המוחזקים בהם. לאחר מכן הם יעבירו לרשות המסים מידע הנוגע לבעלי חשבונות תושבי מדינות זרות. רשות המסים תעביר את המידע לרשויות זרות באופן אוטומטי אחת לשנה. המידע יכלול הן את היתרות בחשבון והן את ההכנסות.

המהלך לא ייצא אל הפועל באופן מיידי, מאחר שלשם יישומו יידרשו תיקוני חקיקה. הוא גם לא יהיה רטרואקטיבי, ולכן ניתן להעריך כי עד 2018 תורגש תנועה ערה של כספים בלתי מדווחים שיחפשו אחר מקלט חדש.

אחד המקלטים הקלאסיים לעניין זה הוא השקעה בנדל"ן, ויש טענות כי חלק מהזינוק במחירי הנדל"ן בישראל בשנים האחרונות נובע מרצונם של יהודים אמריקאיים להוציא את כספם מהמערכת הבנקאית בעקבות חקיקת FATCA. אפשרות נוספת היא כי חלק מבעלי החשבונות הבלתי מדווחים יפתחו בהליכי גילוי מרצון במדינת תושבותם.

FATCA היא חקיקה אמריקאית המחייבת בנקים מחוץ לארה"ב למסור לרשות המסים האמריקאית מידע על לקוחות שהם אזרחי ארה"ב. בנקים שלא משתפים פעולה עם החקיקה צפויים לסנקציות של ניכוי מס במקור של עד 30% על כל כסף שיגיע מהבנקים הללו לארה"ב. ישראל חתומה על הסכם זה, והוא ייכנס לתוקף בספטמבר 2015 (רטרואקטיבית מתחילת 2015).

במשרד האוצר ציינו כי נוהל חילופי המידע של OECD דומה להסכמי FATCA שעליהם חתמה ארה"ב עם מדינות רבות, ובהן ישראל. ואולם בעוד שלפי FATCA יידרשו המוסדות הפיננסיים לזהות אזרחים של ארה"ב ותושביה, בנוהל של OECD יהיה צורך לערוך זיהוי על בסיס תושבות בלבד. נוהל זה צפוי להתבסס על הצהרת בעל החשבון, אך הבנקים גם יידרשו לבצע סדרת בדיקות עצמאיות כדי לוודא את אמיתות ההצהרה.

בישראל נהנים מהפיקדונות מהעולם

מבחינת הבנקים הישראליים, החקיקה יוצרת ודאות ומצמצמת את הסיכון שבעתיד יבקשו מדינות זרות להטיל עליהם סנקציות, בטענה כי סייעו ללקוחות להעלים מס. עם זאת, המהלך עלול לפגוע אנושות בקבלת פיקדונות מיהדות התפוצות, שנחשבת לפעילות רווחית במיוחד. זאת, מאחר שמעלימי מס לרוב מוכנים להסתפק בריבית נמוכה על פיקדונותיהם, או לחילופין מוכנים לשלם עמלות גבוהות על ניירות ערך, שכן מדובר בהוצאה נמוכה מתשלום מס במדינת המקור.

מי שהתחיל את המאבק בהון השחור המוחזק בבנקים זרים היא ארה"ב, לאחר שהגירעון הפדרלי העמיק באופן מדאיג בעקבות המשבר הפיננסי של 2008. עקב המשבר החליטה ארה"ב להילחם בהעלמות מס, במיוחד באלה המבוצעות בבנקים בשווייץ. מדינות אירופה ראו כי טוב והחלו ליזום שיתופי פעולה, במטרה לשלוח זרועות ארוכות אל כספם של משתמטי המסים בבנקים זרים.

הדבר נובע מהבנה כי הדרך היחידה להילחם בהעלמות מס בינלאומיות היא תוך שיתוף פעולה בין המדינות, והבנה זו התחדדה עוד יותר כשרבות ממדינות אירופה הידרדרו למשברים תקציביים בשנים האחרונות ומחפשות מאז דרכים רבות למלא את הקופה הציבורית.

גם משרד האוצר הישראלי הצהיר על לוחמה בהון השחור כאחד הצעדים להקטנת הגירעון התקציבי הצפוי ל–2015. אלא שלמהלך שעליו הצהיר אתמול האוצר תהיה השפעה על תקציב 2015 רק אם מסה קריטית של בעלי חשבונות זרים יבחרו לפתוח כבר בשנה הקרובה בהליך גילוי מרצון על כספים שהחזיקו מעבר לים. הסבירות לכך נמוכה, וסביר יותר להניח כי בעלי החשבונות ימתינו לאישור החקיקה לפני שייזמו הליכים כאלה.

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם