תביעה ייצוגית של 135 מיליון ש' נגד בזן בטענה להצגה מטעה של מצבה הפיננסי - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תביעה ייצוגית של 135 מיליון ש' נגד בזן בטענה להצגה מטעה של מצבה הפיננסי

התובע טוען כי בזן ביצעה עסקות אשראי חריג בסך 750 מיליון דולר, שהגדילו את חובה הפיננסי - בלי לדווח עליהן מיידית לבורסה ובלי לתת גילוי על מהותן האמיתית ■ התובע: כתוצאה מההצגה החלקית והמטעה של עסקות אלו נסחרו מניותיה בשווי הגבוה ב-30% משוויין הכלכלי

תגובות

עסקות ענק שביצעה חברת בתי זיקוק (בזן) לקבלת אשראי מספקיה ומבנק השקעות בינלאומי ב-2012 יידונו בקרוב בבית המשפט. מאיר אזנקוט, בעל מניות בבזן, הגיש בסוף השבוע החולף למחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה ובקשה להכיר בה כתביעה ייצוגית על סכום של 135 מיליון שקל.

אזנקוט, שהגיש את התביעה באמצעות עו"ד חגי שלו ממשרד הולדשטיין שלו, טוען שבעלי המניות שרכשו את מניות בזן החל בינואר 2012 ועד לראשית יוני 2013 נפגעו כתוצאה מכך שמניית החברה נסחרה במחיר מנופח, משום שהנהלת בזן סיפקה מידע חסר בנוגע לאופי האמיתי של עסקות לקבלת אשראי פיננסי.

מחיר המניה ירד מהותית כשהתבררו טיבן האמיתי של העסקות והשפעתן השלילית על שוויה הנכסי הנקי של בזן. זאת בעקבות פרסום אנליזה של ירון זר מכלל פיננסים וכתבה שפירסם רו"ח שלומי שוב 
ב-TheMarker. אזנקוט, שספג נזק של 71 שקל, תובע 135 מיליון שקל בשם ההפסד שנגרם לקבוצת בעלי מניות בזן שרכשו את מניותיהם בתקופה הרלוונטית.

מאיר אמיר עמ' 30
עופר וקנין

כתב התביעה, שמסתמך על חוות דעת מומחה של ד"ר מאיר אמיר, טוען שבזן חתמה על עסקות מהותיות לקבלת אשראי פיננסי - שהפחיתו מהותית את שוויה והשפיעו לרעה על הסכמי מימון עם הבנקים ובעלי האג"ח. עסקות אלו הוצגו, לפי הנטען בכתב התביעה, בצורה מטעה בידי בזן; מה שיצר את הרושם השגוי שהיא פועלת בהצלחה להקטין את חובה הפיננסי, ובכך מעלה את שוויה ומחזקת את יציבותה ואיתנותה.

רושם זה נוצר באמצעות דיווחים חסרים ומטעים, כמו זה של ישראל לדרברג, סמנכ"ל הכספים של בזן, שבמצגת למשקיעים מ-20 במאי 2013 טען: "ברבעון הראשון של 2013 יש לנו ירידה בחוב הנקי, וזו מגמה שנראה מדי רבעון ורבעון. אנחנו כרגע מקטינים את החוב הפיננסי מתוך מגמה להקטין את מינוף החברה. זה ייתן את אותותיו גם בנושא הריביות".

טענות אלה הושמעו, לפי הנטען בכתב התביעה, כשבזן הגדילה החל ברבעון הראשון של 2012 את החוב הפיננסי ב-750 מיליון דולר ובכך הקטינה את שוויה, תוך הסוואתן של עסקות האשראי.

ללא גילוי נאות

השינוי ירד

אזנקוט מפרט את שני סוגי העסקות שעליהן חתמה בזן ושהביאו לגידול בחובה הפיננסי ולירידה בשוויה. הסוג הראשון הוא עסקות לקבלת אשראי נושא ריבית מספקי החברה בכ-500 מיליון דולר, בלי שבגילויי החברה יינתן ביטוי להיקף האשראי ולתנאיו. אמיר מציין שבזן כשלה בארבעה נושאים בנוגע לגילוי הנאות של עסקות אלו. אמיר קובע שאת העסקות שבהן קיבלה בזן אשראי מספקי הנפט הגולמי שלה היה צריך להציג במאזן או לפחות בביאורים לדו"חות כחוב פיננסי כבר ברבעון הראשון של 2012. זאת משום שמדובר בחוב נושא ריבית שכל מהותו היא הלוואה מעבר למסגרת האשראי המקובלת של 30 ימי אשראי שנותנים ספקי הנפט הגולמי ללקוחותיהם כולל בזן. לדעתו, בזן היתה צריכה לדווח מיידית לבורסה על כניסתה להסכם שהגדיל את מספר ימי האשראי לו זכתה מספקי הנפט הגולמי, שכן מדובר בעסקות פיננסיות מהותיות שיש להן השפעה מכרעת על החברה, ולא להמתין עד לפרסום הדו"ח לרבעון הראשון של 2012. סטייה שלישית, לדעת אמיר, מכללי הגילוי הנאות היתה בעובדה שגם כשבזן דיווחה באיחור על קבלת אשראי ספקים מיוחד, כחלק מסקירת המנהלים שליוותה את הדו"ח לרבעון הראשון של 2012, הצניעה החברה את המידע המהותי. כלומר, שמדובר במסגרת אשראי שתגיע ל-500 מיליון דולר ב-2012 ושאשראי זה נושא ריבית.

המידע לא נכלל בדו"ח לרבעון הראשון של 2012, ורק עם פרסום הדו"ח לרבעון השלישי של 2012 החליטה בזן לדווח בביאור 7כ לדו"ח כי מדובר בהארכת אשראי הספקים ב–30–60 יום והזכירה לראשונה שהאשראי הנוסף נושא ריבית. גם אז, כשהחליטה להרחיב את הדיווח על מסגרת האשראי, לא ציינה בזן את היקפה הכספי של מסגרת האשראי.

הסוג השני של עסקות לקבלת אשראי פיננסי הוא עסקת הלוואה שמובטחת במלאי של נפט גולמי בהיקף של 200 מיליון דולר, שבמהותה, לטענת כתב התביעה, היא הלוואה נושאת ריבית וצמודה לעלייה אך לא לירידה במחיר הנפט הגולמי. עסקה זו הוסוותה כעסקת זמינות מלאי ובוצעה, לפי ידיעות, עם בנק ההשקעות גולדמן סאקס. כחלק מהעסקה נמכרו כביכול 2 מיליון חביות, שמאוחסנות ממילא בידי ספק התשתיות, לבנק כנגד 230 מיליון דולר במזומן. תמורה זו שהתקבלה מהבנק היא הלוואה שתיפרע בעוד חמש שנים, כשעד לפירעונה תשלם בזן לבנק ריבית שמכונה בהסכם "תשלומים עתיים בגין דמי זמינות ובתשלום עלויות וסיכונים".

ההלוואה שקיבלה בזן מהבנק הובטחה ב-2 מיליון החביות, כשבזן נתנה לבנק אופציית מכר (put) למכור בחזרה את 2 מיליון החביות כשמחיר המימוש של האופציה הוא מחיר השוק שלהן לאחר חמש שנים. ואולם, לפי גילוייה החסרים של בזן, החברה היא שנושאת בעלויות ובסיכונים - כך שלהערכת התובע יותר מסביר שבעלויות ובסיכונים כלולות עלויות הביטוח מפני ירידת מחיר השוק של הנפט הגולמי.

שינוי החוב

הלוואה, לא עסקה

אמיר מדגיש כי העובדה שמלאי הנפט הגולמי שנמכר לגולדמן סאקס הוא בטוחה כנגד הלוואה, ושאין מדובר בעסקה שבה הועברה הבעלות על המלאי, מתבטאת בכך שלפי תנאי העסקה אין הבנק רשאי לעשות במלאי מנהג בעלים, ובכלל זה למכור אותו בחמש שנות העסקה. התוצאה של הסכם עסקת זמינות המלאי היא שמדובר בהלוואה נושאת ריבית וצמודה רק לעלייה במחיר הנפט הגולמי, כשהבנק המלווה אינו נושא בסיכון וגם לא בעלות הסיכון של ירידת מחיר השוק של החביות, שהיו הבטוחה לפירעון ההלוואה שנתן לבזן.

אמיר קובע שעסקת ההלוואה המובטחת במלאי, שאכן דווחה עם ביצועה במארס 2012, לא מצאה ביטוי נאות במאזני בזן וסווגה כפעילות חוץ־מאזנית תוך מתן ביאור חסר. זאת, אף שבמהותה הכלכלית היא פעילות פיננסית של קבלת הלוואה בריבית כנגד מלאי הנפט הגולמי שמשמש כבטוחה.

אמיר קובע שאילו נקטה בזן את ארבע הפעולות הדיווחיות המתבקשות כשאירעו בפועל, היה הדבר משתקף בשוויה הנכסי הנקי; מידע חיוני לכל רוכש של מניית בזן. משלא עשתה זאת, גרמה נזק כספי משמעותי לבעלי המניות שרכשו את המניות במחיר מנופח, שלא שיקף את מצבה הפיננסי של החברה.

אמיר מסביר מדוע יכלו מצגי בזן להטעות את קוראי הדו"חות לחשוב שחל שיפור בתזרים המזומנים של החברה, וכתוצאה מכך בשווי פעילותה ובשוויה הנכסי הנקי. לדבריו, כשחברה מצליחה להוריד בצורה אמיתית וקבועה את מלאי חומרי הגלם שנחוצים לה לצורך פעילותה השוטפת, היא מייצרת תוספת לתזרים המזומנים בגובה ערכו הכספי של המלאי שנחסך. גם כשחברה מצליחה להגדיל את מספר ימי האשראי שהיא מקבלת מספקיה, ובלבד שהגדלת האשראי אינה כרוכה בתשלום ריבית נוספת - היא מייצרת תוספת תזרימית בגובה האשראי הנוסף שניתן לה.

התזרים העודף שנוצר כתוצאה משתי פעולות אלו מאפשר לחברה להקטין את חובה הפיננסי נטו ומביא לעלייה זהה בגודלה בערכה הנכסי הנקי. ואולם, שני אירועים אלו לא קרו בבזן ב-2012, משום שהגדלת האשראי שקיבלה מספקיה נבעה מהלוואה נושאת ריבית שקיבלה מספקי הנפט הגולמי, והירידה במלאי התפעולי נבעה מהלוואה מובטחת במלאי הנפט הגולמי שקיבלה מבנק בינלאומי. זו, לדבריו, הסיבה שכל מעריכי השווי של בזן באותה תקופה מצאו לנכון לתאם את החוב הפיננסי שדווח בידי בזן במאזנה באמצעות הוספת השווי הכספי של עסקות האשראי החריג ועסקת זמינות המלאי, כך שהחוב הפיננסי המתואם של בזן ישקף את מהותן הכלכלית של העסקות.

"קוסמטיקה חשבונאית"

אמיר מזכיר ששוויה הנכסי הנקי של חברה נגזר מהערכת שווי פעילותה, שמבוססת על אומדן של תזרים המזומנים הנקי המהוון של החברה, כשמשווי הפעילות מנוכה החוב הפיננסי נטו של החברה. אילו היתה בזן מציגה את הקטנת ההון החוזר התפעולי שלה כנדרש, היה החוב הפיננסי נטו שלה גדל בגובה היקפי עסקות האשראי החריגות, וכל האנליסטים היו מתקנים את הערכות השווי שלהם באופן שהיה מביא להערכת מחיר נמוכה יותר למניית בזן ולירידת מחירה בבורסה.

העובדה שלא עשתה זאת גרמה לכך שבעלי מניות בזן שרכשו את המניות בתקופה הרלוונטית שילמו מחיר מנופח, להערכתו, ב-57 אגורות למניה - כלומר ב-30% ביחס לשווי האמיתי של החברה. כך שהנזק שנגרם לקבוצת רוכשי המניה בתקופה הרלוונטית היה 134.6 מיליון שקל לפחות. רק כשפירסמו זר את האנליזה, ושלומי שוב את הכתבה 
ב-TheMarker תחת הכותרת "קוסמטיקה חשבונאית ב-230 מיליון דולר", הגיב שוק ההון לניתוחים ששיקפו במדויק את שווי החברה, ומנייתה ירדה ב-30% מיוני 2013 ועד לאוקטובר 2013.

מקבוצת בזן נמסר: "מסמכי התביעה לא הומצאו לחברה כדין וטרם היתה לה השהות ללמוד את פרטי הטענות הנכללות בה. בהתאם לא תוכל החברה להגיב לגופו של עניין".

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם