"מספיק שקידוח אחד יבש והמשקיעים בורחים מענף הגז" - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מספיק שקידוח אחד יבש והמשקיעים בורחים מענף הגז"

מנכ"ל משרד האנרגיה: "במדיניות נכונה מצד הממשלה, ענף הגז ימשוך השקעות זרות, ייצר תעסוקה והכנסות למדינה" ■ מנהל הפרויקטים ב-S&P מעלות: "מאגרי הגז תמר ולוויייתן גדולים מידי על המערכת המקומית"

11תגובות

"מימון חיפושי הגז והנפט יכול להתבצע בעיקר דרך משקיעים פרטיים - מספיק שקידוח אחד יבש והם בורחים מהשוק. זה יוצר פער, שוק עצבני ואי ודאות", כך אמר היום רון מאור מנכ"ל חברת מודיעין אנרגיה ניהול, שנכשלה לאחרונה בניסינותיה למצוא גז בקידוחים מירה ושרה. מאור, שהשתתף בפאנל בכנס של DC FINANCE, הדגיש שהמימון בענף אינו דרך הבנקים, ורק מעט ממנו דרך הגופים המוסדיים, ולכן הדרך העיקרית למימון היא באמצעות הון עצמי שמזרימים משקיעים פרטיים.

לדברי מאור, העלות הנוכחית של פעילות חיפושי הגז והנפט בישראל עומדת כעת על 1.5-2 מיליארד דולר. "מדובר בסכומי עתק. על מנת שהיזמים יוכלו לגייס את סכומי העתק האלה הם חייבים ודאות רגולטורית, וזו לא סיסמא", הדגיש. "אנחנו נתקלים כיום בחמישה עד שישה רגולטורים שעוסקים בתחום הגז והנפט. בקנדה יש רגולטור אחד שמטפל בכל הנושא. אנחנו צריכים ודאות רגולטורית, ככל שניתן".

רון מאור, מנכ"ל מודיעין אנרגיה
תומר אפלבאום

שלומי פריזט, הכלכלן הראשי של רשות ההגבלים, ציין כי שונות ברגולציה מצד כמה רגולטורים באותה נקודת זמן ובאותו עניין – היא בעייתית. עם זאת, הוא הדגיש שהשינויים הרגולטוריים האחרונים בתחום נבעו מכך שהמציאות השתנתה. "יכולים להיות שינויים שייחשבו כשינויים רטרואקטיביים, אך זה סביר שהמדינה תשנה את דעתה על רקע שינויים באזור, למשל הירידה בזרימת הגז ממצרים לישראל. אם יש מונופול לכאורה בתמר, אז הפיקוח מצד הרגולטור מחויב להיות שונה", אמר.

פרופ' שאול צמח, מנכ"ל משרד האנרגיה והמים, ציין כי משק הגז הוא משק בהתהוות. "היסודות שאנחנו יוצקים היום הם לטווח ארוך. זה לא משהו חד פעמי אלא פיתוח בר קיימא שיימשך", אמר. "במדיניות נכונה של ממשלת ישראל, ענף הגז ימשוך השקעות זרות, ייצר תעסוקה והכנסות למדינה, במיוחד בתקופה שבה עסקים אחרים מתקשים להרוויח ולשלם מסים".

לדברי צמח, פיתוח ענף הגז והנפט מחייב שיתוף פעולה בין הסקטור הפרטי לממשלה. "הממשלה מחויבת שיתקיימו התנאים המתאימים שיאפשרו התפתחות של תחום הגז - ואני מקווה שבעתיד הקרוב גם תחום הנפט. תנאי ראשון והכרחי הוא ודאות, והתנאי השני הוא יצירתיות. מדובר במודל חדש של שיתוף פעולה בין הממשלה לסקטור פרטי, כזה שיתן לנו תנופה למשק גם בעתיד הקרוב וגם הרחוק יותר".

צמח התייחס בדבריו גם להמלצות הוועדה שבראשה הוא עמד, שעסקה בעיקר בייצוא הגז מישראל. הוועדה קבעה כי 50%-60% מהגז שנמצא במאגר לווייתן – תגלית הגז הגדולה בעולם בעשור האחרון – יופנה ליצוא. "יש לנו שני מגה מאגרים (תמר ולווייתן – ע"א) ועוד עשרה מאגרים קטנים. פיתוח המאגרים הקטנים לא דומה למאגרים הגדולים. למדינה יש אינטרס גדול שהמאגרים הקטנים יפותחו, ולכן קבענו שהמדינה תתמרץ דווקא את המאגרים האלה ותתן להם אפשרות לייצא. בנוסף, היא תאפשר לסחור בין מאגרים גדולים לקטנים, כך שיזמים קטנים יוכלו להיכנס לתוך משק הגז הגדול".

צמח ציין כי המימון הגבוה הנדרש לפיתוח מאגרי הגז הגדולים דורש רגולציה מתאימה שתוכל למשוך ולהתאים למשקיעים בינלאומיים. "מאגרים כמו לווייתן ותמר זקוקים להשקעה בסדרי גודל של שלושה מיליארד דולר. מתקן יצוא ותשתיות אחרות עשויים להכפיל את העלות. אלה מספרים גדולים גם בסדר גודל של מדינה. לצורך כך צריך לייצר תנאים בסיסיים להשקעות שכוללים רגולציה שקופה, כזו שתהיה בסטנדרטיים בינלאומיים".

גם איתי רפל, מנהל תחום פרויקטים ותשתיות בחברת הדירוג S&P מעלות, ציין שהגילויים האחרונים גדולים מידי על המערכת המקומית, במיוחד אם רוצים לפתח את המאגרים. "אחת הדרכים להתמודד עם כך היא באמצעות שחקנים גדולים שיכולים לסייע במימון. אני מניח שבקרוב נראה כניסה של שחקנים גלובליים לתחום, שיסייעו להתמודד עם אי הוודאות הגדולה במיוחד בנושא יצוא הגז".

מרים גז, מנהלת מחלקת מימון פרויקטים בבנק הפועלים, הדגישה שאין ספק שהגילויים האחרונים מהווים אתגר מימוני למשק המקומי. "מימון תמר בסופו של דבר בוצע על ידי ממנים זרים לא רק בגלל ההיקף, אלא גם בגלל הניסיון והידע. אנחנו משק שעד לפני שלוש שנים למעט ים תטיס לא ידענו מה זה גז או איך לממן גז. כולנו למדנו ביחד איך מתמודדים עם הנושא. לכן זה כן היה נכון להביא מימון זר, בהשתתפות גורמים מקומיים".

גז ציינה כי לפי הערכות, עלות פיתוח לווייתן – הן של השדה עצמו והן של ההיערכות ליצוא - עשויה להגיע ל-15 מיליארד דולר ואפילו ליותר. "אלה סכומים דימיוניים. לכן צריך גורמים שכבר מימנו וגם שישי להם יכולת מימונית . אין ספק שהשוק המקומי לא יוכל לספוג את העליות לבד".
 

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם