בקרב חברי הוועדה שררה הסכמה כי התשואות הנמוכות בשוקי ההון הביאו לגידול ברכישת דירות על ידי משקיעים, ובין השאר הזכירו את החלטת שר האוצר יובל שטייניץ לבטל את הארכת תקופת הפטור ממס שבח שהיתה אמורה לייקר את הדירות להשקעה.

בטרם החליטו פה אחד על הותרת הריבית ללא שינוי, חברי הוועדה הרחיבו את הדיון בשני נושאים נוספים: (1) אי ודאות לגבי תמונת המצב הריאלית של המשק ובכלל זה אי ודאות בתחום הפיסקאלי (2) וקצב האינפלציה.

דיוני הוועדה נערכו עוד קודם לתכנית הממשלה לסגירת הגירעון התקציבי, ועל רקע הלחצים שהפעיל נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר על הממשלה לפעול בנושא. חברי הוועדה דנו בנושא זה בהרחבה והביעו חשש מהשלכות אי העלאת שיעורי המסים על יציבות המשק.

עם זאת, מהפרוטוקולים עולה שהוועדה שקלה באופן רציני את האפשרות להעלות ריבית. לבסוף הוחלט כי "בשלב זה ההתנהלות הפיסקלית איננה מהווה גורם השפעה על המדיניות המוניטרית, זאת כיוון שטרם ברור כיצד פעולות הממשלה לצמצום הגרעון הצפוי או מנגד אי נקיטת צעדים שכאלו ישפיעו על שתי הסוגיות המרכזיות העומדות בבסיס המדיניות המוניטרית - התפתחות האינפלציה וקצב הצמיחה".

עוד הודגש בדיונים כי אי עמידה ביעד הגירעון עשוי לפגוע באמינותה של הממשלה. חלק זה בא לידי ביטוי בניסוח בוטה וחריג במסגרת החלטת הריבית, בו הזהירה הוועדה מפני הגירעון והשלכותיו על אמינותה הפיסקלית של הממשלה.

חברי הוועדה הדגישו גם כי אי הודאות לגבי קצב הצמיחה של המשק הישראלי גברה. לדבריהם, לא ברור האם קצה הצמיחה של מעט פחות מ-3% נשמר גם ברבעון השני או שחלה ירידת מדרגה בקצב זה בחודשים האחרונים. חברי הוועדה הביעו דאגה נוכח נתוני היצוא לחודש יוני המצביעים על ירידה חדה של 13% והעלו את השאלה האם מדובר על שינוי מגמה או נתון חד פעמי. ברקע, גברה גם האי ודאות ביחס להתפתחויות בכלכלה העולמית ובפרט באירופה.

בכל הנוגע לקצב האינפלציה, ששמירה עליו היא המנדט המרכזי של בנק ישראל, חברי הוועדה הסכימו כי שני מדדי המחירים הנמוכים בחודשים מאי ויוני מצביעים על ירידה בקצב האינפלציה. אולם, העליות בתקופה האחרונה של מחיר הדלק ומחירי הסחורות החקלאיות שמקורן בחו"ל עשויות להשפיע גם על התגברות האינפלציה המקומית בהמשך.