"הבנקים שמרנים; אין תחרות מקומית, אז הם לא נדרשים ליותר" - שוק ההון - TheMarker

"הבנקים שמרנים; אין תחרות מקומית, אז הם לא נדרשים ליותר"

כך אומר טל קינן, מנכ"ל חברת ההשקעות KCPS ■ בחברת ההשקעות מתנגדים לטענות כלפי החברות שניירות הערך שלהן גרמו הפסדים למשקיעים ■ "תחיו עם התוצאות של ההשקעות שלכם", הם אומרים למשקיעים

>> כשיושבים בחדר אחד עם ששת הבכירים בחברת ההשקעות KCPS, קשה שלא לתהות מי מהם אומר את המלה האחרונה בחברה.

בחדר הישיבות המרווח במרכז עזריאלי בתל אביב התקבצו מנהלים ששמות חלקם מרכיבים את ראשי התיבות שבשם החברה:ג'יי פומרנץ (P), מנהל ההשקעות הראשי וממייסדי החברה, מבכירי הבנקאים בעולם שמשמש גם דירקטור בפועלים שוקי הון; דיוויד שטיינהרט (S), יו"ר החברה, בנו של מייקל שטיינהרט, מחלוצי תעשיית קרנות הגידור העולמית; טל קינן (K), מנכ"ל החברה; קלי דוהרטי, דירקטור, לשעבר סגן יו"ר בנקרס טראסט; ערן פלג, מנהל התיקים (וולת' מנג'מנט), ועמיר ליבוביץ', מנהל קרן הגידור של KCPS וחתנו של פומרנץ.

הדובר העיקרי בחבורה הוא פומרנץ, שדווקא ממעט להתראיין. פומרנץ, שבמשך 25 שנה היה מנהל בכיר בבנקרס טראסט, מתגורר בשנים האחרונות בישראל. הוא הסכים להתראיין לרגל ביקורם בישראל של שטיינהרט ודוהרטי.

פומרנץ שופע הומור, ונראה כי צמד המלים "פוליטיקלי קורקט" לא אהוב עליו במיוחד. כששואלים אותו, לדוגמה, איך הכלכלה העולמית תתמודד עם העלייה בתוחלת החיים - הוא עונה מיד: "אתם פשוט תאכלו פחות".

ערן פלג, דיוויד שטיינהרט, טל קיגן, ג'יי פומרנץ, עמיר ליבוביץ' וקלי דוהרטי
ערן פלג, דיוויד שטיינהרט, טל קיגן, ג'יי פומרנץ, עמיר ליבוביץ' וקלי דוהרטי
צילום: תומר אפלבאום

KCPS הוקמה ב-2005 על ידי קינן, סנדר כהן, פומרנץ ושטיינהרט, כשהחזון שלה הפיכת ישראל למרכז פיננסי עולמי. במלים אחרות, כדי להפוך את ענף ניהול ההשקעות בישראל לענף יצוא - ולהתחרות בבנקי ההשקעות הגלובליים.

ב-2009 החברה זכתה במכרז ממשלתי והקימה קרן מנוף הנושאת את שמה, שתקופת ההשקעה שלה הסתיימה בחודש שעבר יחד עם כל קרנות המנוף. בנוסף, KCPS מנהלת כסף עבור גופים מקומיים ובינלאומיים (wealth fund), מחזיקה בקרן פריווט אקוויטי ובקרנות גידור.

ב-KCPS מסרבים לחשוף את התשואות שהחברה הצליחה להשיג עבור לקוחותיה במשך השנים ואת היקף הנכסים שהיא מנהלת. בשוק מעריכים כי ב-2009 התשואה היתה 20%, ב-2010 היא היתה 15% וב-2011 החברה לא הצליחה לייצר תשואה ללקוחותיה (0%). בשנים אלה מדד 500 S&P עלה בשיעורים הבאים: 20%, 11% ו-0% בהתאמה. עוד מעריכים בשוק כי החברה מנהלת כ-1.2 מיליארד דולר. סכום זה נותר כמעט בלא שינוי בשנתיים האחרונות. מה שכן השתנה זה תמהיל המשקיעים - המוסדיים הישראלים עזבו ואת מקומם תפסו לקוחות מחו"ל.

כשאנו מנסים להבין כיצד מתקבלות החלטות ב-KCPS קשה לקבל תשובה חד-משמעית. אבל נראה כי חלוקת התפקידים די ברורה. פומרנץ ודוהרטי אחראים על התוויית האסטרטגיה ועל חיפוש הזדמנויות ברחבי העולם; פלג מופקד על האנליזה ועל הקשר מול הלקוחות העשירים; קינן מנהל את המשרד בישראל, שטיינהרט את המשרד האמריקאי, וליבוביץ' מוביל את צוות המתמטיקאים שמנהלים את קרן הגידור, אחד ממנועי הצמיחה של החברה.

למה למשקיע גלובלי לנהל את כספו דווקא אצלכם - ולא אצל גולדמן סאקס למשל?

פומרנץ: "זה קריטי להבדיל ולהבחין בין השקעות, לדעת מה האלפא (התשואה העודפת על השוק, א"ש ול"ז) ומה הבטא (המתאם לשוק, א"ש ול"ז). התרבות הארגונית שלנו מבוססת על כך שאנחנו מגיעים מכל מיני מקומות - קלי ואני, למשל, סחרנו כל החיים.

"עד תחילת 2008 אנשים הרוויחו בלי שהיו צריכים לחשוב יותר מדי. הם נהנו מרוח גבית, דברים הלכו טוב. זה כבר לא המצב. בסביבה של ריבית אפסית אי אפשר לשבת ולהרוויח. צריך לחפש את המציאות בשוק ולפתח אסטרטגיות חדשות וספציפיות לכל שוק.

"התפקיד שלנו הוא למצוא את הסוחרים הטובים. התחלתי לסחור בבורסה ב-1973 וקלי ב-1980. במשך השנים יש יותר ויותר מנהלי שוק. לא סוחרים שיושבים מול המחשב, אלא כאלה שמפתחים אסטרטגיה ומחפשים הזדמנויות. וזה התפקיד שלנו - למצוא אותם".

בכל זאת, מה הערך המוסף שאתם מציעים?

קינן: "קודם כל, כל הכסף לא נמצא במקום אחד ויש הרבה פעולות מסחר שמבוצעות במקביל. פעם אתה מפסיד ופעם אתה מרוויח - השאלה היא מה קורה לאורך זמן. המסר שלנו לישראלים היה שהם מנהלים יותר מדי כסף בישראל ושעליהם להעביר חלק ממנו לשווקים הבינלאומיים".

פלג: "השאלה היא איך מגוונים את התיק באופן נכון ואיך מנהלים סיכונים. איך לגדר, לגוון ולאזן - למצוא השקעות עם קורלציה שלילית".

"כוח המוח הישראלי"

למה החלטתם לפעול דווקא מישראל?

דוהרטי: "משקיעים בינלאומיים הם מתוחכמים, ואותם אנחנו רוצים. השווקים העולמיים כמעט סימולטניים. זה לא משנה איפה אתה יושב, בניו יורק או תל אביב, והמגמה הזאת רק מואצת. השווקים נזילים בכל העולם. בישראל יושבים אנשים אינטליגנטים ומלומדים. לפני 15 שנה הגישה למידע בכל העולם היתה הרבה פחות טובה, וזה היה כר להזדמנויות בשווקים שיש בהם משאבים מוגבלים. פומרנץ ואני השגנו תשואות טובות במקומות שמזכירים לי את ישראל היום - סינגפור וצ'ילה. גם שם רמת ההשכלה גבוהה והמשקיעים מתוחכמים. הם היו טובים בלעשות כסף בשווקים".

שטיינהרט: "העברתי את כל הקריירה שלי בניו יורק וחשבתי שזה מרכז העולם, ואז הגעתי לישראל וגיליתי כמה צר היה עולמי. בעבר הכרתי כמעט רק חברות אמריקאיות, ואלה היו החברות שהשקעתי בהן. ישראל אולי נמצאת ביחסים גרועים עם שכנותיה, אבל היא פקחה את עיני מבחינת השקעות".

קינן: "זה החזון של החברה שלנו. סיבה אחת היא בשבילנו, אנשים שרוצים להרוויח כסף ולנהל עסק, אבל גם מסיבה אידאלוגית: ישראל צריכה יותר גיוון תעשייתי. אם מסתכלים על המחאה של הקיץ האחרון, אפשר לראות שבסופו של דבר היא התמקדה בקו הדק בין ‘מנוצלים' ל'נצלנים' - אני חושב שעל זה היתה המחאה. יש לנו כלכלה של 7.5 מיליון איש, וזה אומר שתעשיות שלמות מצליחות ומתעשרות רק אם הן מונופולים - וזה גורם לחוסר צדק.

"בישראל יש בעיקר טכנולוגיה, אף שעכשיו יש גם גז טבעי. המשאב היחידי שאנחנו יכולים להסתמך עליו בצורה עקבית זה כוח המוח הישראלי - גם במגזר הפיננסי, לא רק במגזר הטכנולוגי. בשבילנו, שעבדו וחיו מחוץ לישראל, זה מצחיק לחזור לפה ולראות שאין מגזר פיננסי אמיתי באיכות של יצוא".

למה זה ככה?

קינן: "מערכת הבנקאות שמרנית מאוד, ואני לא רוצה לפגוע באף אחד. אבל הבנקים הישראליים פשוט עוקבים אחר הטרנדים העולמיים של שמרנות. אין תחרות מקומית, אז הם לא נדרשים ליותר".

השמרנות של הבנקים הישראליים לא היתה אחד הגורמים העיקריים שהגנו עליהם במשבר העולמי?

קינן: "הבנקים הישראליים שמרנים כי הם לא ידעו איך לא להיות שמרנים. בואו נהיה כנים, זה לא שיש להם אסטרטגיית ניהול סיכונים טובה במיוחד. עכשיו אנחנו רואים חברות ממונפות שנופלות בישראל, ורואים שזו לא אסטרטגיה טובה.

"אתם צודקים כשאתם אומרים שהענקת אשראי צריכה להתמקד בשוק המקומי, אבל ניהול הנכסים לא צריך להיות כל כך ממוקד בשקל. היתה תקופה שאפשר היה להתחמק מזה בעזרת רכישת אג"ח מיועדות (אג"ח שמדינת ישראל הבטיחה עליהן תשואה גבוהה עבור קרנות פנסיה, א"ש ול"ז), ואני שמח שישראל התקדמה ושינתה את זה. אנחנו הרבה יותר מדי ממוקדים בישראל. אפילו האמריקאים, שהם השוק הגדול בעולם, מפוזרים הרבה יותר טוב".

גם אם הכסף לא בישראל פיסית, אתם יושבים כאן. משקיעים לא נרתעים מהמצב הגיאופוליטי?

"כמה אנשים לא מתגברים על המכשול הזה", מודה קינן, אבל מוסיף: "אחרים אומרים שבמקרה הגרוע תאבד את מנהל הכספים שלך, לא את הכסף שלך".

פומרנץ מביא כדוגמה את וורן באפט, שרכש את ישקר: "זו השקעה מסוכנת וגדולה בהרבה".

"יוצאי 8200 גם בפיננסים"

אבל אחרי כל המחמאות למוח הישראלי, מנהלי KCPS מודים שהם פשוט רצו להקים חברת השקעות בינלאומית ולגור בישראל. פומרנץ: "אין הרבה הזדמנויות לאנשי שוק הון שלמדו בחו"ל, מילאו תפקידים גדולים וחוזרים לפה - לכן אנחנו יכולים לגייס אותם.

"החזון שלנו היה ליצור בישראל תעשייה של פיננסריים מומחים. בשנתיים הראשונות לא היה לנו מספיק מוניטין. אז לקחנו כסף של משקיעים זרים והשקענו אותו בישראל, ואת הכסף של המוסדיים הישראליים השקענו בחו"ל. אבל בשנתיים האחרונות עברנו כמה שלבים - כבר מכירים אותנו בלונדון ובניו יורק. עכשיו אנחנו רוצים להגיע לניהול 20 מיליארד דולר", אומר פומרנץ.

"הסיבה שאנחנו פה היא אותה סיבה שצ'ק פוינט פה - אנחנו רוצים להיות קרובים לכישרונות", מוסיף קינן, ומכריז כי KCPS מחפשת בעיקר מנהלי קרנות גידור, במיוחד מתמטיקאים ומפתחי אלגוריתמים.

"יש פה מעט מתמטיקאים. ישראלים רבים יכולים להיות מנהלי סיכונים מעולים - אבל הם צריכים תמיכה, ויש מנהלים שכבר עזבו לחו"ל ולא רוצים לחזור", אומר פומרנץ.

ליבוביץ' הוא האחראי ב-KCPS על איתור וטיפוח מנהלי הגידור, שעוסקים בעיקר בתכנון וכתיבה של אלגוריתמים למערכות מסחר פנימיות ממוחשבות. קינן אומר כי ביצועי המחלקה הם הטובים בכל החברה: "האנשים האלה מצליחים למצוא סימנים חיוביים בכל העולם מהר יותר מאחרים".

ליבוביץ': "יש לנו גישה לכישרונות ישראלים גם מחוץ למדינה, ואנחנו ממנפים את הכישרונות שקרובים אלינו. רבים מהם באים מיחידות צבאיות כמו 8200 - במקום ללכת להיי-טק, הם פונים עכשיו לפיננסים. הם מתמטיקאים. לא אכפת להם מה יש מאחורי הסמלים, השוק לא מעניין אותם. התחלנו את הפעילות הזאת בשלהי 2007, ואנחנו מחפשים בעיקר את האלפא - התשואה העודפת מעל לשוק".

מה דעתכם על כל הסדרי החוב במשק הישראלי?

קינן: "בואו נהיה ברורים. המשקיעים בישראל, במיוחד המוסדיים, קנו את הניירות האלו מרצונם החופשי. רובם היו מנהלי השקעות שקנו סחורה גרועה. ואל תטעו - זו היתה סחורה גרועה כבר אז.

"מנהלי ההשקעות קנו ניירות של חברות ממונפות מאוד שרכשו נכסים במזרח אירופה. נוסף על המינוף, הן גם היו חשופות לשינויים במטבע המקומי. זו היתה פשוט החלטת השקעה גרועה. תאשימו את מי שקנה את הסחורה, לא את מי שהיה בצד השני של העסקה. בעלי החברות עשו את הדבר הנכון. זה היה תפקידם של הרגולטור ושל המוסדיים".

זה מבחינה עסקית. ומה לגבי נקודת מבט מוסרית?

פומרנץ: "זה קצת דומה ליחסי חרדים-חילונים. אני אדם חובש כיפה, אבל כשאני מגיע לפה אני לא יכול להאמין להטבות שהחרדים מקבלים. אבל החרדים לא אשמים - הממשלה חתמה על ההסכמים האלה. אני אומר - תחיו עם התוצאות של ההשקעות הגרועות שעשיתם. בישראל, רמת המינוף בחברה נורמלית גבוהה הרבה יותר לעומת ארה"ב".

למה?

פלג: "החברות הממונפות האלה כבר לא קיימות במדינות המפותחות. בלונדון, הקונגלומרטים האחרונים התפרקו לפני 20 שנה מכיוון שהשוק הגיע למסקנה שאין להם ערך. בישראל, זה דומה יותר לשווקים מתפתחים - זה חוזר לריכוזיות וליכולת לתרגם קשרים לכסף ולכוח פוליטי, ולהפך. אנחנו נמצאים בתחילתו של תהליך, ויכול להיות שהשוק כבר ידאג לפרק את החברות הללו לפני הממשלה".

יש לכם גם קרן מנוף, אף שההשקעה בה הסתיימה. מה אתם אומרים על ההחלטה של קרן המנוף בראשית לסייע לאי.די.בי כשתשואות האג"ח שלה זינקו (לאחר עריכת הראיון נודע על ביטול העסקה)?

קינן: "אומרים שאין שוק של חברות במצוקה בישראל, בניגוד לחברות שכשלו. אבל זה מזכיר לי פרסומת ישנה של שמפו נגד קשקשים. שואלים את השחקן בפרסומת, ‘למה אתה משתמש בזה - הרי אין לך קשקשים', והוא משיב: ‘בדיוק'. אני חושב שאחרי שלקחנו את התרופה, אי אפשר להגיד שאנחנו לא חולים".

"החלק הגרוע של הקפיטליזם"

מה אתם חושבים על המחאה החברתית - בישראל, בוול סטריט ובעצם בכל העולם? יכול להיות שהשיטה הקפיטליסטית פשטה את הרגל?

קינן: "דיברתי עם הרבה חברי קונגרס אמריקאים על הכלכלה הישראלית. יש קונצנזוס בקרב הרפובליקאים שצריך להמעיט ברגולציה. אבל בישראל אני לא חושב שזה נכון, מלבד יצוא שצריך להיות חופשי לדעתי. יש פה מגזרים רווחיים שהופכים למונופולים. זה משק קטן ואין מקום להרבה בנקים, חברות אשראי או סלולר. קפיטליזם טהור לא יכול להתקיים פה, ואני חושב שיהיה לנו טוב הרבה יותר כיצואנים.

"יהודים תמיד היו דינמיים, אף שהתלוננו על זה. לא היו לנו אדמות ובכל מה שעשינו התחרינו נגד כולם. הגענו לישראל ויש לנו את המותרות שלא להסתכל מעבר לגבולות, אבל אני לא חושב שזה צריך להיות ככה יותר. יש ניצול כוח בישראל, אבל זה קורה גם לאנשים טובים כשמאפשרים להם".

אבל המחאה לא היתה רק בישראל.

פומרנץ: "קודם כל, חלק מהחיים זה קנאה בעשירים. אבל הפעם הרגשתי משהו שמעולם לא חשבתי שארגיש. תמיד תמכתי בקפיטליזם ובשוק חופשי - אבל מה שהגעיל אותי ב-2000 היה המורכבות של הדברים, שאיפשרה רק למעטים להבין בכלל במה מדובר, אף שזה היה חוקי. קבוצה קטנה במיוחד ידעה מה זה CDO (אג"ח מגובות משכנתאות, מהגורמים העיקריים למשבר הסאב-פריים, א"ש ול"ז), כשליתר לא היתה שום אפשרות לתמחר אותן. זה החלק הגרוע של הקפיטליזם".

הרשמו עכשיו לדיוור שוק ההון
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות
עקבו אחרינו בטוויטר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק
הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות
05
מדהימים!!
  • 08:37
  • 17.06.12

עובדה שהם הגיעו לתוצאות

04
מנותקים לגמרי
  • 13:24
  • 13.06.12

03
משה
  • 09:37
  • 13.06.12

עוד חבורה של כלומניקים שלא נותנים ערך מוסף

01
לקוח מאוכזב
  • 09:29
  • 13.06.12

לא כמו שכתוב בכתבה. התשואות שלהם משמעותית מתחת לשוק. עברתי לפמלי אופיר שהיום דואג לי יותר טוב.

פרוייקטים מיוחדים
הפופולריות בשוק ההון
הצעות מיוחדות