ההחלטה על הקדמת הבחירות לספטמבר הביאה בשבוע שעבר לאנחת רווחה בקרב הכלכלנים. היערמות הדרישות התקציביות של הקואליציה וירידה בהכנסות ממסים הביאו לגידול מטריד בהיקף הגירעון הצפוי והעלו חששות שהמשמעת התקציבית של הממשלה מתרופפת. כולם הסכימו שמהלך של בחירות מהירות הוא מהלך חיובי, לפחות מנקודת מבטו של שוק ההון. ההודעה על ממשלת אחדות וביטול הבחירות, מכל מקום, התקבלה בהרבה פחות תמימות דעים בין הכלכלנים.
 
יום רביעי, 23 במאי, בנייני האומה – הכנס השנתי של יוזמת ישראל 2021. לרישום, לחצו כאן.

"המציאות שנוצרה לפנות בוקר מובילה לכך שאת ההחלטות הקשות על סדרי העדיפויות והטלת הגזירות (קיצוץ והעלאות מסים) תיאלץ לבצע ממשלה שלנגד עיניה עומדות מחאה חברתית מתחדשת ובחירות בסוף 2013", אמר בתגובה רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI בית השקעות. "החשש המיידי העולה מכך הוא להידרדרות במשמעת הפיסקאלית".
 
לדבריו, ככל שמדובר על תקציב הממשלה, התרחיש של בחירות בספטמבר, היה מבחינת הרע במיעוטו. "היכולת ליצור כלכלת בחירות במסגרת התקציב ל-2012 היה מוגבל באופן יחסי כאשר גובה הגירעון הצפוי השנה, מעט מעל 3.5% תוצר, ניתן לעיכול ולא הצריך התאמות מיוחדות", הוא מסביר.
 
נושא נוסף שמדאיג את גוזלן הוא השפעת ההסכם הקואליציוני החדש על הטיפול של הממשלה באיום האיראני. "המסר שמעביר נתניהו לעולם הוא כי יש ממשלה רחבה בישראל שיכולה לקבל החלטות קשות בנושא האיראני במידה שאופן הטיפול של המעצמות בסוגיה ייראה כגרירת רגליים", אומר גוזלן.
 
להערכתו, "המסקנה הברורה העולה מהדברים היא כי אי הודאות עלתה מדרגה. המומנטום הנחלש בפעילות הגלובלית ובפרט בארה"ב יוצר תמהיל שצפוי להוביל להיחלשות בנכסי הסיכון השונים תוך עלייה בפרמיית הסיכון".
 
בניגוד לגוזלן, אלכס זבז'ינסקי, כלכלן המקרו הראשי של בית ההשקעות דש, אופטימי לנוכח ההתפתחויות. "בהנחה שמבחינה פוליטית הדברים אכן יגיעו לכלל ביצוע, מדובר בבשורה כלכלית חיובית. נושא הגירעון אמור לקבל טיפול, וזה מהווה בשורה חיובית לשוק האג"ח שהגדלת הגירעון איימה להציפו בהנפקות. מדובר אולי על שיפור  אפילו לעומת התסריט של הליכה לבחירות".
 
זבז'ינסקי סבור שמאופן ניסוח ההסכם הקואליציוני ניתן ללמוד כי צפוי שיפור במשמעת התקציבית של הממשלה. הוא מצטט מתוך ההסכם הקואליציוני עצמו: "הממשלה תפעל לגיבושו של תקציב חירום לאומי, אשר יאפשר למדינת ישראל להתמודד עם המשבר הכלכלי העולמי, וזאת במאמץ לחזק את השכבות החלשות ואת מעמד הביניים. הסיעות יפעלו לצמצום החקיקה הפרטית בכנסת, ולחיזוק משמעת תקציבית".
 
"בדרך כלל כשמדברים על תקציב חירום מתכוונים לתקציב שכולל צעדים לא שגרתיים", אומר זבז'ינסקי. "מנסחי ההסכם נזקקו למונח 'חירום' ככל הנראה כדי לאותת שהתקציב יהיה שונה ממה שהיה מתקבל בנסיבות הרגילות". הוא מסביר כאשר כוונתו היא בעיקר לגירעון הממשלתי. כתוצאה מהמהלך, הוא אומר, צפויים קיצוצים בתקציב וכן העלאת מסים- צעד שבדרך כלל נכלל בתקציבי חירום".
 
"הגירעון הגדל דרש טיפול שורש. ההוצאות בגין החוקים והתוכניות שאושרו ע"י הממשלה (הסכמי שכר, מסקנות ועדת טרטנברג וכיוצא באלה) חרגו מהמסגרת שנקבעה לא רק השנה, אלא גם בשנים הבאות. במצב זה, נדרשה הכרעה שכוללת קביעת סדר עדיפויות חדש וברור על מה מוותרים ובמה משקיעים". הכרעה כזו לא היתה אפשרית במבנה הקואליציוני הקודם.  
 
הקואליציה החדשה בשיתוף קדימה תאפשר לדברי זבז'ינסקי קיצוצים בתקציבים הסקטוריאליים הנוגעים לאינטרסים צרים בקואליציה והתמקדות של הממשלה בצעדים שיהיו נכונים יותר מבחינת המשק. "המפסידים מהמהלך עלולים להיות השותפים הקטנים יותר בקואליציה. כמו כן יתכן שגם חלק מהדרישות שהועלו ע"י המחאה החברתית לא יענו".
 

"שוק ההון יקבל את הבשורה בחיוב" - כך אמר הבוקר אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של כלל פיננסים, בעקבות ביטול הבחירות וצירופה של קדימה לממשלת אחדות שתכהן עד נובמבר 2013. "שוק ההון רוצה ודאות ומדיניות פרו כלכלית". הדגיש כהנוביץ'. "ברור שדחיית הבחירות תעביר את המשקל מכלכלת בחירות לטיפול בנושאים שחשובים לכלכלה".

עוד הוסיף כהנוביץ' כי "גם המשקיעים הזרים מעדיפים ממשלה רחבה ויציבה שיכולה לגבש מדיניות פרו כלכלית ויכולה להעביר החלטות. לבחירות ובניית קואליציה חדשה ישנו מחיר כלכלי שנחסך מאזרחי ישראל בעקבות ההחלטה על ממשלת אחדות".

באשר למחאה החברתית בקיץ הקרוב, סבור כהנוביץ' כי "בישראל ישנם כמה בעיות ובראשן רמת החיים שלא דומה לרמת החיים במערב. אך המחאה מתקשה לשים את האצבע על הבעיות. יש סיכוי גבוהה יותר שממשלה גדולה תלך עם הדעה של הרוב ובכך תעזור להעלות את רמת החיים בישראל".