השבוע שלפני יום העצמאות הוא שבוע חריג בלוח השנה העברי. זהו השבוע היחיד בלוח השנה שבו מותר לפרגן לחיים בישראל. בחלוף אותו שבוע, ובמיוחד כשבאופק הקרוב נמצאים גם מחאה חברתית וגם בחירות כלליות, הפרגון למדינה נהפך לבלתי אופנתי בעליל.

כדאי לזכור כי ישראל נמנית על קבוצת 35 המדינות המפותחות (OECD) וכי היא מדורגת באופן השוואתי בתוך הקבוצה הזו באופן קבוע. כמעט בכל הדירוגים ישראל משייטת לה בין מקום 20 ל-40 בעולם, כלומר בשליש התחתון של המדינות המפותחות. דווקא בדירוג שיכול להיחשב לחשוב מכל, משך החיים, ישראל מזנקת היישר אל לב העשירייה הראשונה בעולם. מעורר תהיות, לא?

התהיות רק גוברות כאשר יורדים לשורשי המיקום הגבוה של ישראל. מתברר שההסבר אינו נעוץ בתמותה נמוכה של תינוקות - שם אנחנו ממוקמים בעשירייה השנייה בלבד. בכלל, הילודה הגבוהה בישראל אינה מספקת את ההסבר לתוחלת החיים הגבוהה - חישובים של תוחלת חיים מנטרלים זאת, ובכל מקרה שיאי תוחלת החיים שמורים אצלנו דווקא למבוגרים, בני ה-65.

התהייה בנוגע לגברים הישראלים היא כפולה: גם תוחלת החיים הארוכה מאוד שלהם וגם הפער הקטן מאוד שלהם מהנשים בישראל (תוחלת החיים הממוצעת של נשים היא 83.3 שנים). הפער בתוחלת החיים בין גברים לנשים הוא כארבע שנים בלבד, לעומת פער של 7-8 שנים במרבית המדינות האחרות.

כתוצאה מכך ישראל מציגה תמונה חריגה של מיקום שונה מאוד בתוחלת החיים בין גברים לנשים. בדרך כלל הגברים והנשים של אותה מדינה ממוקמים במיקום דומה בדירוגים העולמיים. לעומת זאת, בישראל הגברים הם במקום השלישי בעולם בתוחלת החיים ואילו הנשים מסתפקות במקום 11 בלבד. גם במקרה של הנשים, מדובר עדיין בדירוג מכובד בהחלט, אבל מה שבולט כאן הוא הפער הגדול בדירוג בין שני המינים.

אז הנה המסקנה המתבקשת הראשונה: החיים בישראל כנראה אינם גרועים כל כך, כי עובדה שהישראלים - גם נשים אבל במיוחד גברים - שורדים הרבה שנים. תוחלת חיים אמנם אינה מדד לאיכות חיים, אבל הדעת נותנת שיש קשר בין הדברים. מי שמאריך לחיות הוא כנראה גם מי שחי טוב יחסית.

המסקנה המתבקשת השנייה היא שמצוין במיוחד להיות גבר ישראלי, כי עובדה שהגברים הישראלים שורדים כמעט יותר מכל גבר אחר בעולם. מי ששורדים כל כך הרבה שנים הם בוודאי מי שלא סובלים כל כך בימי חייהם.

כל הטרוניות על האמא הפולנייה ועל האשה הקלפטע צריכות להיות מוארות מעתה באור שונה - הגברים מקטרים על הנשים בחייהן, אבל הם חיים שנים ארוכות במיוחד לצדן.

המסקנה המתבקשת השלישית היא, לצערנו, שאין מסקנה כזו. השאלה מדוע הישראלים חיים יותר שנים מאזרחי המדינות הסקנדינוויות, שאנחנו כל כך מרבים לקנא בהן בשנים האחרונות, נותרת פתוחה. מתברר שאין מחקרים העונים לשאלה מדוע תוחלת החיים במדינה אחת ארוכה יותר מבמדינה אחרת, בין השאר, משום שתוחלת החיים מושפעת כנראה מהרבה מאוד גורמים - שקשה מאוד לבודד אותם ולכמת אותם.

עם זאת, יש לא מעט השערות מה גורם לתוחלת חיים ארוכה. חלק מההשערות קשורות לכסף - כסף קונה בריאות ובריאות מאריכה תוחלת חיים, ולכן זה לא מקרי שדווקא במדינות המפותחות תוחלת החיים היא הארוכה בעולם.

עם זאת, כסף אינו עונה על הכל, כי עובדה שישראל נמצאת בשליש התחתון של המדינות המפותחות מבחינת התוצר לנפש שלה, אבל בפסגה העולמית מבחינת תוחלת חיים שלה. לכן, ההשערות מדברות על גורמים נוספים המאריכים חיים - בעיקר גורמים הקשורים לטיב איכות החיים בישראל.