בעקבות החלטת הוועדה המוניטארית של בנק ישראל אתמול, הריבית במשק במאי תישאר ברמה של 2.5% זה החודש הרביעי ברציפות. מרבית האנליסטים מעריכים כי רק לקראת סוף 2012 או תחילת 2013 יחול שינוי ברמת הריבית במשק, כלפי מעלה. מיעוט מבין האנליסטים ממשיכים לדבר על הורדת ריבית.

באחרונה הורידו שני בנקים מרכזיים את הריבית במשקים שלהם. בהודו ירדה הריבית בחצי אחוז, ל-8%, למרות האינפלציה הגבוהה במשק ההודי ב-12 החודשים האחרונים - 6.9%. בברזיל הורדה הריבית ב-0.75% ל-9.75%.

בהודעה שפירסם אתמול מסביר בנק ישראל בכמה משפטים פשוטים את מדיניות הריבית שלו לחודשים הקרובים: "מדיניות שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד הממשלה ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בחודשים הקרובים תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל, בכלכלה העולמית, במדיניות המוניטארית של הבנקים המרכזיים ובהתפתחות שער החליפין".

כלומר, גם יציבות מחירים ויציבות פיננסית, היעדים המסורתיים של בנק ישראל, אבל גם צמיחה - וגם מבט קבוע לריביות הבנקים המרכזיים בעולם. אלא שגם בנק ישראל וגם האנליסטים מתעלמים מגורם אחד, מרכזי במשק - האוצר. אותו אוצר שעומד לקבל בקרוב החלטות במסגרת גיבוש תקציב 2013, שבוודאי ישפיע על כלכלת ישראל, וכפועל יוצא מכך על שיקולי הוועדה המוניטארית של בנק ישראל.

אין זה סוד כי הגירעון בתקציב המדינה ל-2012 גבוה בהרבה מהיעד המתוקן של הממשלה - 3.3% מהתוצר. ההערכות האופטימיות, כנראה אופטימיות מדי, מדברות על גירעון של 4% מהתוצר. אין זה סוד כי הגירעון בתקציב המדינה ל-2013 יהיה גבוה, להערכת כל קברניטי המשק וגם האנליסטים, מהגירעון ב-2012. יש הנוקבים בגירעון ענק של 5% תוצר - יותר מ-45 מיליארד שקל. הסיבה העיקרית לגירעון היא גביית מסים נמוכה.

עם תום חופשת הפסח החלו באגף התקציבים באוצר הדיונים על תקציב 2013. כצפוי, במרכז הדיונים עומדת השאלה איך מתמודדים עם הגירעון הענק ב-2012-2013. התשובה אינה פשוטה, מכיוון ש-2013 צפויה להיות שנת בחירות. דבר אחד ודאי - האוצר יכין סל של גזירות, ויניח אותן על שולחנו של ראש הממשלה ושר העל הכלכלי, בנימין נתניהו.

חלק מהמהלכים, כלומר גזירות המס, צפויים לנחות על אזרחי המדינה כבר במחצית השנייה של 2012. כך למשל, כמעט ודאי כי הממשלה תחליט במחצית השנייה של 2012 על העלאת המע"מ ב-1% כדי להגדיל את הכנסות המדינה ממסים בשנה בכ-4 מיליארד שקל. דבר אחד ברור: החלטות הממשלה ישנו בצורה משמעותית את התפתחות האינפלציה כבר ב-2012, כלפי מעלה, ויאלצו את בנק ישראל להעלות ריבית עוד לפני סוף השנה, כדי שהאינפלציה לא תגלוש השנה מעבר לגבול היעד העליון שלה, 3%.