בנק ישראל התאכזב מברונפמן, אריסון ועופר - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנק ישראל התאכזב מברונפמן, אריסון ועופר

קבוצות השליטה דחפו את פישר להעדיף בנק ללא גרעין שליטה

3תגובות

>> בעת תחילת הפרטתו של בנק לאומי לפני כעשור העדיפו משרד האוצר ובנק ישראל, על פי מדיניותם המוצהרת, למכור את אחזקות המדינה לקבוצת שליטה על פני מכירה מבוזרת של המניות. ברקע מדיניות זו עמדו כמה הנחות: קבוצת שליטה תאפשר לבנק להתנהל תוך ראייה לטווח הארוך; לקבוצת שליטה האינטרס הגדול ביותר בבנק והיא תפקח על פעילותו באופן הדוק; קבוצת השליטה תהיה כתובת שאליה בנק ישראל יוכל לפנות אם תידרש הזרמת הון. בפועל, לאחר שהמדינה לא הצליחה לגבש קבוצת שליטה, היא פנתה להליך אלטרנטיבי - מכירת מניות לאומי דרך שוק ההון.

מתיו ברונפמן
תומר אפלבאום

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

אבל כיום נראה כי גישתו של בנק ישראל השתנה. בבנק המרכזי כבר לא רואים בקבוצת שליטה בבנקים חלופה שהיא בהכרח מועדפת על פני בנק ללא קבוצת שליטה מזוהה, ולכן הוא מקשיח את התנאים לקבלת שליטה בבנק.

המפקח על הבנקים מקשיח את התנאים לקבלת היתר שליטה

בשבוע שעבר פירסם המפקח על הבנקים, דודו זקן, מסמך עקרונות המציג סדרה של תנאים עם רף גבוה במיוחד שיש לעמוד בהם כדי לקבל היתר שליטה בבנק.

בנוסף פירסם המפקח מסמך עקרונות המגדיר כיצד יכולים בעלי השליטה בבנקים למכור בקלות יחסית את אחזקותיהם לציבור. מסמך העקרונות מסמל את השינוי שחל בגישת בנק ישראל בנוגע לקבוצות שליטה.

ליאורה עופר עמוד 17
ניר קידר

המפקח על הבנקים אמר עם פרסום מסמכי העקרונות כי "אם מישהו נאלץ למכור את גרעין השליטה בבנק כתוצאה מהמלצות ועדת הריכוזיות, אז עכשיו יהיו לו שתי אפשרויות - מכירת גרעין השליטה לקבוצת שליטה וביזור המניות. האפשרות של הביזור נהפכת להיות אפשרות ריאלית יותר".

ברקע המדיניות החדשה והמוצהרת של בנק ישראל עומדים כמה אירועים שהתרחשו בשנים האחרונות. אירועים אלה הפריכו את הנחות היסוד של בנק ישראל ומשרד האוצר בעניין קבוצת השליטה, שבהן החזיקו בעבר.

1. בעל השליטה הוא לא תמיד כתובת

המקרה: במשך שנים סבל בנק דיסקונט מיחסי הלימות הון נמוכים, ובעקבות המשבר של 2008 יחס הלימות ההון הורע עוד יותר. לכן בתחילת 2009 פנה המפקח על הבנקים דאז, רוני חזקיהו, אל קבוצת השליטה, ברונפמן שראן, וביקש לחזק את ההון של הבנק באמצעות הנפקת מניות.

ואולם הקבוצה, שרכשה את השליטה בדיסקונט מידי המדינה ב-2005, לא התרגשה מדרישות המפקח על הבנקים. היא התמהמהה קרוב לשנתיים עד שנענתה לכך בסופו של דבר בסוף 2010, ויצאה להנפקת זכויות ומניות שאיפשרו לחזק את הונו של הבנק.

שרי אריסון עמ' 29
ניר קידר

ברבעון הרביעי של 2011 כשדיסקונט נדרש פעם נוספת לחזק את ההון, העדיף הבנק להקטין את האשראי נטו לציבור בכ-2.2 מיליארד שקל על פני הנפקת מניות, שבמסגרתה ייאלץ בעל השליטה להכניס את ידו לכיס או להידלל. המשמעות של היד הקפוצה מצד בעלי השליטה בבנק דיסקונט היא שבמשך תקופה ארוכה התנהל דיסקונט עם יחס הלימות הון נמוך, שלפחות באופן תיאורטי הגדיל את הסיכון של בעלי הפיקדונות בו.

האירוע מלמד כי העדפת טובתו של בעל השליטה באה על חשבון המשק, שנאלץ להתמודד ברבעון הרביעי של 2011 עם בנק שלא יכול היה לעמוד במלוא ייעודו כספק אשראי מרכזי.

המסקנה: המקרה של ברונפמן שראן הפריך את הטענה כי קבוצת שליטה היא כתובת שאליה יכול בנק ישראל לפנות בעת צרה.

הפתרון: על פי מסמך העקרונות החדש של בנק ישראל, מבקש היתר שליטה בבנק יידרש לא רק להוכיח איתנות פיננסית אמיתית, כזו שמקורה בהון עצמי ולא בהלוואות ממונפות. בנוסף הוא יידרש להתחייב כלפי בנק ישראל שיזרים הון לבנק על פי דרישתו.

המשמעות של דרישה חדשה זו היא שמעתה מי שיבקש לרכוש שליטה בבנק צריך להביא בחשבון את הזרמות ההון שהוא צפוי להידרש להן, ולשמור בכיסיו סכום משמעותי למקרה הצורך.

2. הפיקוח של בעל השליטה לא תמיד הדוק

סטנלי פישר
בלומברג

המקרה: שרי אריסון, בעלת השליטה בבנק הפועלים ונציגיה בדירקטוריון הבנק לא הבחינו במעלליו של דני דנקנר שכיהן כיו"ר הבנק. הכשל היה כה גדול עד שהפועלים נדרש בסופו של דבר להחליף כמעט את כל חברי הדירקטוריון וההנהלה כדי לרפא את הבנק מהנורמות הקלוקלות שהיו נהוגות בו.

לכאורה, העובדה שעיקר הונה של אריסון מושקע בבנק הפועלים אמור היה לגרום לה ולנציגיה לפקח מקרוב ובאופן קפדני על הנעשה בבנק. אבל בפועל יו"ר הבנק, דני דנקנר, חשוד כי ניצל את מעמדו בבנק כדי ליטול הלוואה בהיקף של 3.4 מיליון דולר לצרכיו האישיים וכי תפר את עסקת רכישת הבנק הטורקי - בנק פוזיטיב - כעסקה סיבובית שבה הוא ושותפיו העסקיים הם שיצאו נשכרים מהעסקה. במסגרת פרשת הולילנד חשוד דנקנר כי נתן שוחד כדי לשנות ייעוד של קרקעות באילת ובעתלית.

בגין מעורבותו בפרשת הולילנד הוגש נגד דנקנר כתב אישום ובגין פרשותיו בבנק הפועלים הודיע הפרקליטות כי תגיש כתב אישום בכפוף לשימוע. דנקנר, יש לציין, דוחה בתוקף את החשדות המיוחסים לו.

נציגתה הבכירה של של אריסון בבנק, אירית איזקסון, כיהנה במשך שנים כחברה בוועדת האשראי של הבנק ובמקביל כדירקטורית באי.די.בי פיתוח הנמנית עם אחת מקבוצות הלווים הגדולות במשק.

בשני המקרים אריסון לא זיהתה את ניגודי העניינים בזמן ורק התערבות אגרסיבית מצד המפקח על הבנקים הוביל להדחתו של יו"ר הבנק ולהתפטרותה של איזקסון מכהונתה באי.די.בי פיתוח.

לאחר דרישת בנק ישראל לא רק שאריסון לא הצליחה להבחין בהתנהלותו הבעייתית לכאורה של יו"ר הבנק, אלא היא אף נלחמה בבנק ישראל בניסיון להותיר את דנקנר בתפקידו. כך הליך הדחתו של מי שמואשם כיום פלילים התעכבה.

דודו זקן עמוד 23
דניאל בר און

הנאיביות של אריסון קיבלה ביטוי גם לאחר הליך הדחתו של דנקנר מהבנק, כשהמשיכה להביע בו אמון ומינתה אותו לדירקטור בחברה ציבורית נוספת שבשליטתה - חברת שיכון ובינוי.

המסקנה: העובדה כי עיקר הונו של בעל השליטה מושקע בבנק לא בהכרח הופכת אותו לבעל יכולות פיקוח טובות יותר על הנעשה בבנק.

3. החוסן הפיננסי של בעל השליטה מוטל בספק

המקרה: קבוצת עופר, המחזיקה בכמחצית מגרעין השליטה במזרחי טפחות, נמצאת כבר קרוב לשנה בהפרה של תנאי היתר השליטה בבנק, בשל אי עמידה באמות המידה הפיננסיות שנקבעו. הרקע לחריגה הוא שקבוצת עופר מחזיקה בחלק מגרעין השליטה בבנק באמצעות חברת עופר השקעות, השולטת גם בחברת מליסרון אשר פועלת בתחום הנדל"ן.

החשש של בנק ישראל הוא כי בשל המינוף הגבוה של מליסרון והחובות של עופר השקעות, במקרה של משבר בשוק הנדל"ן עלולה החברה לאבד את השליטה בעופר השקעות לטובת נושים.

סכסוכים פנימיים במשפחת עופר מונעים מעופר השקעות להעביר את פעילות הנדל"ן לחברה אחרת. כך אין אפשרות להבטיח את השליטה של המשפחה במזרחי טפחות ללא חשש כי נתח כה משמעותי מבנק מרכזי בישראל יפול לידי נושה שאין ברשותו היתר שליטה בבנק.

עמוד 11 אינפו התנאים של בנק ישראל

המסקנה: היקף הפעילות הרחב של בעל השליטה לא תמיד מספק את צורכי האיתנות הפיננסית הדרושים כדי להחזיק בנק.

הפתרון: בנק ישראל דורש מעתה כי מבקש שליטה בבנק יחזיק בבנק באמצעות חברה שאין לה פעילויות משמעותיות אחרות פרט לאחזקה בגרעין השליטה. כדי לוודא שבעל השליטה רוכש את הבנק באמצעות הון אמיתי ולא הון ממונף, אוסר בנק ישראל על רכישת בנקים באמצעות מבנים פירמידליים ודורש כי ההון העצמי לרכישת הבנק יהיה הון אמיתי נטו.

מקרים אלה ואחרים הובילו את בנק ישראל למסקנה כי גרעין השליטה אינו נחוץ בהכרח. גרעין שליטה לא בהכרח הופך את הבנק לגוף המפוקח באופן קפדני יותר ולא בהכרח מספק לבנק גב כלכלי. לכן, על פי הגישה החדשה של בנק ישראל, מבקש שליטה בבנקים יידרש להוכיח כי ביכולתו לספק תועלת עודפת על פני מצב שבו הבנק מתנהל באופן עצמאי ללא בעל שליטה.

אחת הביקורות המרכזיות על המודל של בנק ללא גרעין שליטה הוא שמנהלים עלולים להתמקד בטווח הקצר, משום ששוק ההון מודד את הבנק מרבעון לרבעון, ואילו בעל השליטה מוכן לפעמים לפגוע בתוצאות הבנק בטווח הקצר כדי להשיג יעדים לטווח הארוך. יו"ר של אחד מחמשת הבנקים הגדולים אמר ל-TheMarker: "קבוצת שליטה בבנק יוצרת יציבות, זה גורם שיכול להשפיע על מבנה הדירקטוריון. אני לא בטוח שאנחנו בשלים כיום במדינת ישראל למצב שבו השליטה בתאגיד תהיה מבוזרת, אם כי אני לא אומר שזה לא אפשרי. לדעתי, היעדר גרעין שליטה יכול לייצר חוסר יציבות בדירקטוריון וזה יכול לחלחל לרמת ההנהלה. זה כמובן תלוי באישים המעורבים, אבל לטעמי גרעין שליטה בכל זאת נותן יציבות".

עם זאת, הבכיר אמר כי "כיום, במצב שנוצר בשל הנחיות הממשל התאגידי, הניהול היומיומי של הבנק, גם ברמת הדירקטוריון וגם ברמת ההנהלה - כמעט אינו תלוי בזהות בעל השליטה". הנחיות בנק ישראל, המגבילות את יכולת ההשפעה של בעל השליטה, הן כנראה התשובה לשאלה מדוע בשנים האחרונות כמעט שלא היה אף גוף שרכש שליטה בבנק ישראלי.

מודל גרעיני השליטה הישראלי הוא המצב החריג לעומת המקובל בעולם. מודל זה איפשר עד היום לאנשי עסקים ישראלים להשתלט על הבנקים באמצעות הון מועט. שווי השוק של מניות השליטה בארבעה מתוך חמישה הבנקים הגדולים (פועלים, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) הנשלטים כיום בידי קבוצות שליטה מסתכם בכ-10 מיליארד שקל. השקעה זו מאפשרת שליטה על נכסים בהיקף של 850 מיליארד שקל שבידי בנקים אלה, כלומר, מדובר ביחס מינוף של פי 85 על ההשקעה. בפועל, רמת המינוף גבוהה עוד יותר, שכן בעלי השליטה בארבעת הבנקים רכשו את גרעיני השליטה תוך נטילת חובות מבנקים אחרים ומבעלי אג"ח פרטיות. בניכוי החובות מסתבר כי אחזקה בגרעיני שליטה מאפשרת לבעלי השליטה לנהל נכסי ציבור בהיקף הגדול יותר מפי 100 מההון נטו שהושקע ברכישת השליטה בבנקים.

בכיר במערכת הבנקאות אמר כי להערכתו בנק ישראל הפיק לקחים מהמשבר והסיק כי מודל של גרעין שליטה לא בהכרח תורם ולא בהכרח נחוץ לבנק. "אם אתה לא יכול להתחייב על הזרמת הון - אל תחזיק בבנק".

כך יכול בעלי שליטה למכור אחזקות לציבור - אינפו
הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם