האם העשירים בישראל משלמים מעט או הרבה מס? באופן מתמטי, התשובה חייבת להיות שהם משלמים הרבה מס, לפחות יחסית לעניים.
הסיבה לכך היא כמובן המבנה של מערכת המס הישראלית - חמשת העשירונים התחתונים, העניים, כלל אינם משלמים מסים ישירים (מס הכנסה). תשלומי המס בשכרם מתמצים במס בריאות וביטוח לאומי.
מאחר שמחצית האוכלוסייה העובדת אינה משלמת מס הכנסה, המחצית האחרת משלמת את כל מס ההכנסה - מה שאומר שהיא משלמת הרבה מסים. במעמד הביניים, לפחות, ישמחו לגלות כי גם בתוך המחצית משלמת המסים מתחלק נטל המס בפירמידה תלולה למדי.
לפי נתוני מינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר ל-2010, העשירון השישי משלם 7.2% מהכנסתו כמס, העשירון השביעי 10.2%, העשירון השמיני 14.8%, העשירון התשיעי 21.7%, והעשירון העשירי, העליון, משלם 32.4% מהכנסתו כמס למדינה.
בסך הכל, שיעור המס הממוצע בישראל ב-2010 היה 20.5%. משמע, משלם מסים ממוצע שילם כחמישית מהכנסתו כמס למדינת ישראל. העשירים ביותר שילמו הרבה יותר מכך - שיעור המס הממוצע במאיון העליון בישראל היה 34.5% מההכנסה, פי 1.5 מהמס הממוצע.
התלילות של שיעורי המס בישראל מתבטאת גם בחלוקה הכוללת של נטל המס: העשירון העליון היה אחראי ל-65% מסך גביית המסים הישירים של המדינה ב-2010. המאיון העליון לבדו שילם 24% מסך גביית המסים הישירים. לשם ההשוואה, העשירון התחתון שילם 0.2% מהמסים הישירים. אין ספק - לפחות מבחינת פירמידת המסים הישירים, אי-אפשר להאשים את ישראל בהיעדר פרוגרסיביות.
פרדוקס ההון
זה לא אומר שאין בעיות במיסוי העשירים בישראל. ראשית, נתוני הממוצע מערבבים שתי אוכלוסיות שונות - שכירים ועצמאים. כשמסתכלים על השכירים בלבד, מתברר כי המאיון העליון משלם 40% מהכנסתו כמסים ישירים. לצערנו, אין למינהל הכנסות המדינה השוואה בינלאומית לנתון זה, אבל אפשר להניח כי תשלום 40% מסך ההכנסות לא ייחשב נמוך גם בהשוואה עולמית.
לעומת זאת, כאשר מסתכלים על העצמאים בלבד, מתברר כי המאיון העליון של העצמאים שילם 25.8% בלבד מהכנסתו כמס - כמעט כמו שיעור המס ששילם עצמאי בעשירון השמיני, וקרוב מאוד לנטל המס הממוצע. נזכיר כי במאיון העליון של העצמאים חברים אנשי העסקים העשירים ביותר של ישראל; ההכנסה הממוצעת במאיון זה היא 452 אלף שקל בשנה. כיצד זה שאנשי העסקים העשירים ביותר משלמים פחות מס ממרבית מעמד הביניים?
התשובה היא, כמובן, הון. המאיון העליון של העצמאים בישראל מתאפיין, להבדיל מכל מגזר אחר, בכך שהרוב המוחלט של הכנסתו מקורו בהון - ריביות, שכר דירה, מכירת דירות, רווחי הון בבורסה ודיווידנדים. אילי ההון, כשמם כן הם, משתכרים בעיקר מהון, והון חייב במסים נמוכים הרבה יותר מעבודה.
עד לאחרונה, רווחי הון מוסו בשיעור של 20%-25%, לעומת מיסוי מרבי של 44% שהוטל על עבודה. התוצאה היתה שדווקא אילי ההון משלמים מעט מס. לצד זאת, המיסוי על רווחי הון עלה בעקבות המלצות טרכטנברג, וכיום הוא 25% למשקיעים מן המניין, ו-30% לבעלי שליטה. בנוסף, מיסוי ההון, לפחות במקרה של מניות חברות, הוא רובד מס שני. מתווסף אליו הרובד הראשון של מס חברות.
כך, הערכת מינהל הכנסות המדינה היא כי חלק גדול מהמאיון העליון של העצמאים הם בעלי חברות. שיעור המס שלהם, 25.8%, הוא זה שאותם בעלי חברות שילמו באופן אישי בלבד (ממשיכת דיווידנדים ושכר מהחברה), אבל עליו צריך להוסיף את ה-24% מס חברות ששילמה החברה שבבעלותם. בפועל, מתוך סך רווחי החברה שבבעלותם, שיעור המס ששולם על ידם הוא גבוה הרבה יותר, וכנראה מתקרב ל-44%.
בעקבות השינויים של ועדת טרכטנברג, שיעור המס הזה צפוי לעלות במידה ניכרת: מס החברות הועלה ל-25%, מס ההכנסה המרבי על שכר עלה ל-48%, ומס על רווחי הון ודיווידנדים עלה ל-30% לבעלי שליטה. המשמעות - המיסוי של בעלי שליטה צפוי להגיע לכ-48% מכלל הכנסות החברות שלהן. זהו, שוב, מס לא נמוך.
רשות המסים אינה מתוחכמת מספיק
נו, אז האם העשירים בישראל משלמים הרבה או מעט מס? חסרה לנו השוואה בינלאומית כדי להשיב על כך, אבל ניתן להניח כי העשירים בישראל משלמים לא מעט. ועדיין, לפחות בשני נושאים אפשר היה בהחלט להכביד את הנטל עליהם.
האחד - מס היסף, הידוע יותר בכינויו כמס העשירים. המס הזה, שעליו המליצה ועדת טרכטנברג, אמור היה ליצור מדרגת מס נוספת לעשירים ביותר, בעלי הכנסה של יותר ממיליון שקל בשנה. במדרגה זו, הם היו משלמים מס שולי של 50% ומס רווח הון של 32%.
תוספת מס של 2% שהיתה נגבית רק מהעשירים ביותר לא היתה מכניסה המון כסף למדינה, אבל היתה לה גם חשיבות סמלית - וגם חשיבות תפעולית. מס היסף היה אמור להיגבות מסך כל ההכנסות של העשירים, משכר ומהון גם יחד, וכדי לחשב אותו היתה המדינה צריכה ליצור מאגר ידע ראשוני על סך כל ההכנסות של עשירי ישראל. התנגדות ראש הממשלה, וגם נגיד בנק ישראל, הביאה לביטול המס הזה - וחבל.
הנושא השני שבו אפשר להכביד את הנטל על העשירים בישראל הוא תכנוני מס. את תכנוני המס כלל אי-אפשר לראות בסטטיסטיקה, מאחר שמדובר ברווחים שחברות הצליחו שלא לשלם בגינם מסים.
ככל הנראה שם מצוי חלק גדול מהעושר הישראלי הפטור ממס. תכנוני המס נעשים על ידי אנשי העסקים המתוחכמים ביותר, בעזרת היועצים המתוחכמים ביותר, וכדי להתגבר עליהם צריך רשות מסים מתוחכמת לא פחות מהם. נכון להיום, ספק אם לרשות המסים הישראלית יש את רמת התחכום הנדרשת.
-
תיק השקעות
-
קפה
-
פייסבוק
-
תגובות
-
רשימת קריאה
