"אין הצדקה לאסור על מבנים פירמידליים עתידיים להתאגד במבנה של שלוש שכבות, ואין מקום להבחין בין מבנה פירמידלי קיים לבין מבנה עתידי" - כך קובע ראש רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר, במסגרת דעת מיעוט שפורסמה כחלק מהדו"ח הסופי של ועדת הריכוזיות.

האוזר, שעמד בראש צוות הפירמידות של ועדת הריכוזיות, סבור שהחלטתה הסופית של הוועדה בעניין הפירמידות אינה מאוזנת, אינה מידתית ואינה עקבית. לדבריו, ההחלטה להתיר לפירמידות קיימות להתאגד במבנה של שלוש שכבות של חברות ציבוריות (תוך החלת כללי ממשל תאגידי מחמירים על חברות בשכבה השלישית), בעוד שעל פירמידות עתידיות נאסר להתאגד במבנה הכולל יותר משתי שכבות, לוקה במורכבות וסופה שתביא לעיוותים בהקצאת המקורות במשק.

בעיני האוזר, טוב היתה עושה הוועדה לו התרכזה בבעיית הפער הקיימת בפירמידות. הפער אותו מציין האוזר הוא זה שבין יכולת השליטה של בעל השליטה בחברות שבמורד הפירמידה לבין אחזקתו המשורשרת בהון המניות. לדבריו, החלטת הוועדה להשית באופן אוטומטי כללי ממשל תאגידי מחמירים על חברות בשכבה השלישית אינה מוצדקת, שכן בעיית הפער יכולה להתקיים גם בשכבה השנייה, או שכלל לא להתקיים בשכבה השלישית.

האוזר מציין שבחלק מהפירמידות באחד העם, הפער בשכבה השנייה גדול מאשר הפער בשכבה השלישית בפירמידות מקבילות. כמו כן הוא מסביר כי אצל חלק מהחברות הנמצאות בשכבה השלישית הפער אינו עמוק דיו כדי להצדיק החלה של כללי ממשל תאגידי מחמירים. לפיכך הוא מציע להשית כללי ממשל תאגידי מחמירים בהתאם לגודל הפער, ללא קשר למיקום החברה בפירמידה. "ככל שהפער עמוק יותר - כך יש להשית כללי ממשל תגידי מחמירים יותר", הוא כותב.

לדעת האוזר, החלטה זו של הוועדה עלולה ליצור עיוותים במשק, וליצור מספר סוגים של קבוצות עסקיות: קבוצות המאוגדות במבנה של שלוש שכבות, קבוצות שייווצרו לאחר אימוץ המלצות הוועדה ומאוגדות במבנה של שתי שכבות, וקבוצות שייווצרו לאחר אימוץ המלצות הוועדה ולמשך תקופת ביניים ויהיו מאוגדות במבנה של שלוש שכבות.
מסיבות אלה טוען האוזר כי נכון לאמץ דווקא את המלצתו - להטיל מגבלה שלוש שכבות לכלל הפירמידות (הן ביחס למבנים קיימים והן ביחס למבנים עתידיים), ולהטיל כללי ממשל תאגידי כנגזרת של הפער ולא של המיקום בפירמידה העסקית. "אנו סבורים כי פתרון זה הנו מאוזן, מידתי, פשוט ונכון יותר למשק".