דעת המיעוט של הרשקוביץ: לבטל לחלוטין עסקות בעלי עניין - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דו"ח הריכוזיות הסופי

דעת המיעוט של הרשקוביץ: לבטל לחלוטין עסקות בעלי עניין

בנייר עמדת מיעוט שצירף לדו"ח ועדת הריכוזיות, המליץ ראש אגף התקציבים, גל הרשקוביץ, לאסור על פירמידות עם יותר משתי קומות ■ הקליניקה לאינטרס הציבור: "מגבשים הצעת חוק שתעגן את דעת המיעוט של הרשקוביץ' בחקיקה"

20תגובות

ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, גל הרשקוביץ, סבור כי יש לאסור לחלוטין על ביצוע עסקות בעלי עניין בפירמידות העסקיות, כך עולה מנייר עמדת המיעוט של הרשקוביץ', שפורסם היום (ג') כחלק מהדו"ח הסופי של ועדת הריכוזיות. הרשקוביץ, חבר בכיר בוועדת הריכוזיות, מציע שכל בעל שליטה שרצה לבצע עסקת בעלי עניין יפנה לבית המשפט הכלכלי ויקבל את אישורו למהלך, וזאת במטרה למנוע פגיעה בציבור הרחב, המחזיק נתח מהמניות בחברות הבורסאיות.

גל הרשקוביץ עמוד 25
תומר אפלבאום

עסקות בעלי עניין הן עסקות שנעשות בין בעל השליטה בחברה ציבורית לבין חברות אחרות שבבעלותו או קשורות לו. עסקות בעלי עניין מהוות במקרים רבים צינור עקיף להעברת משאבים ותיעול נכסים מתוך החברה הציבורית אל בעל השליטה, וזאת על חשבון שאר בעלי המניות– הציבור הרחב. עסקות בעלי עניין נפוצות במיוחד בפירמידות העסקיות הגדולות, ונעשות הרבה פעמים כתחליף לחלוקת דיבידנד לכלל בעלי המניות של החברה.

בנייר העמדה מציין הרשקוביץ כי ועדת הריכוזיות מצאה שהאמצעי העיקרי שבו בעלי השליטה בפירמידות מעבירים כספים לכיסם הפרט הוא עסקות בעלי עניין. לדבריו, העסקות הללו נועדו למקסם את תועלתו של בעל השליטה, והן נעשות בדרך כלל לטובתו בלבד. "עסקות בעלי עניין הן רבות ומגוונות", כותב הרשקוביץ, "הן כוללות מכירה וקנייה של נכסים ריאליים, פעילות עסקית, מתן וקניית שירותים, מתן וקבלת הלוואות, הקטנת והגדלת הון ותנאי שכר למנהלים".

הרשקוביץ מציין כי פישוט מבנה הפירמידות, כפי שמציעה ועדת הריכוזיות, צפון לצמצם את מספר ההזדמנויות לביצוע עסקות בעלי עניין, אך הפוטנציאל למניפולציות וניגודי העניינים בין בעל השליטה לציבור צפוי להישאר בעינו. מסיבה זו הוא ממליץ כי כל עסקת בעלי עניין תעבור לפתחו של בית המשפט הכלכלי. "בית המשפט יבחן את העסקה ויקבע אם אכן קיימת בה תועלת מיוחדת המיטיבה עם כל בעלי המניות בחברה", הוא מסביר.

ההצעה לפנות לבית המשפט הכלכלי על מנת לאשר עסקות בעלי העניין תואמת את המלצתה של הקליניקה לאינטרס הציבור בשוק ההון, בראשותו של עו"ד עמירם גיל, שהציגה את עמדתה לוועדת הריכוזיות בשלב השימועים. הקליניקה מסרה אתמול כי "שורש בעיית הפירמידות הוא עסקות בעלי עניין, ועליהן יש לפקח באמצעות בית המשפט הכלכלי". הקליניקה ציינה כי בימים אלה היא מגבשת הצעת חוק שתעגן את דעת המיעוט של הרשקוביץ' בחקיקה.

"שני סוגים של חברות אחזקה"

בנוסף להצעתו לאסור על עסקות בעלי עניין, הרשוביץ מבקר את החלטת ועדת הריכוזיות להתיר לפירמידות קיימות מבנה של שלוש שכבות (עם כללי ממשל תאגידי מחמירים לשכבה השלישית) , בעוד פירמידות חדשות יוגבלו למבנה של שתי שכבות בלבד. לדבריו, ההחלטה סותרת את קביעת הוועדה שקיומם של פירמידות אינו רצוי. "יתרה מכך", הוא מסביר, "בפירמידה בעלת שלוש שכבות ניתן לשלוט בחברה השלישית באופן מבוצר באמצעות אחזקה משורשרת של כ-12% בלבד - מצב בעייתי ביותר, בשל הכשלים שפורטו על ידי הוועדה עצמה".

לדברי הרשקוביץ, המלצה זו תיצור שני סוגים של קבוצות אחזקה - קבוצות "ותיקות" שיש להן אפשרות להחזיק חברות בשכבה שלישית, הכפופות לכללי ממשל תאגידי מחמירים, וקבוצות "חדשות" שנאסר עליהן להקים חברות בשכבה השלישית. לשיטתו של הרשקוביץ, המגבלות הללו צפויות לפגוע בתחרות, שכן חברות מקבוצות עסקיות הפועלות בענף דומה יפעלו בתנאי תחרות שונים.

סעיף נוסף עליו מותח הרשקוביץ ביקורת נוגע להחלטת הוועדה להטיל כללי ממשל תאגידי מיוחדים על חברות פער - חברות שבהן קיים "פער" בין יכולתו של בעל השליטה לשלוט בצורה מוחלטת בחברה לבין אחזקתו המשורשרת בהון המניות. הוועדה קבעה כי חברת פער היא חברה שבה חלקו המשורשר של בעל השליטה בהון המניות נמוך מ-33%. הוועדה המליצה כי על חברות פער יחולו כללי ממשל תאגידי מחמירים, לפיהם שליש מבין הדירקטורים יהיו דירקטורים חיצוניים, כאלה שאינם תלויים בבעל השלטה.

מושג חברות הפער, שעמד בבסיס טיוטת הביניים של ועדת הריכוזיות, כמעט ולא נעשה בו שימוש בדו"ח הסופי של הוועדה. הרשקוביץ מדגיש כי ההחלטה לחזור ולהשתמש בהגדרת 'חברת פער' עומדת בסתירה להחלטה שקיבלה הוועדה לאחר השימועים.

"ככל הידוע לי, ההגדרה 'חברת פער' אינה קיימת במדינות אחרות", כותב הרשקוביץ, "היא עשויה ליצור קשיים עבור משקיעים זרים, שיעדיפו להימנע מהשקעה בתאגידים שהרגולציה החלה עליהם אינה מוכרת להם. אני סבור כי ככלל, שינוי מבני פשוט, גם אם אינו אופטימאלי, עדיף מכללי רגולציה מורכבים ומכבידים המייצרים נטל בירוקראטי ועלויות ניכרות, ויוצרים אי ודאות רבה העלולה לפגוע בפעילות העסקית של החברות".

הפרדה בין ניהול קופות גמל לפעילות ריאלית

אחת מההמלצות המעניינות של הרשקוביץ' בנייר העמדה נוגעת להפרדה בין בעלות על נכסים פיננסיים (בנק, חברת ביטוח או בית השקעות) לבין נכסים ריאלים (חברות תפעוליות כמו נדל"ן, תקשורת וכו'). לטעמו של הרשקוביץ, נכון היה אם ועדת הריכוזיות הייתה מרחיבה את המלצותיה כך שייאסר על חברות עם פעילות ריאלית "משמעותית" להחזיק בקופות גמל המנהלות חסכונות הציבור. לפי הגדרת הוועדה, חברוה בעלת פעילות ריאלית משמעותית היא כזו עם מחזור מכירות או אשראי הגבוהים מ-7.5 מיליארד שקל (חברות קיימות) או 6 מיליארד שקל(חברות חדשות).

"קופות הגמל", כותב הרשקוביץ', "אינן נסמכות על הונם העצמי כדי להבטיח את יציבותם, ולכן במקרה שלהן ישנה חשיבות מועטה להיקף המשאבים העומדים לרשות בעל השליטה. מנגד, משום שבעלי השליטה בקופות אינם חשופים באופן ישיר לביצועיהם של התאגידים הפיננסיים המחזיקים בהן, הפוטנציאל לניגוד עניינים בין בעל השליטה בתאגיד לבין החוסכים באמצעותו גדול אף יותר".

עוד במסגרת המלצותיו להפרדה בין נכסים פיננסיים וריאליים, הרשקוביץ מציע להפחית את רף הפעילות הריאלית שממנו אסור להחזיק בגוף פיננסי מ-7.5 מיליארד שקל (כפי שקבעה הוועדה) ל-3 מיליארד שקל. הרשקוביץ אף אינו שותף להחלטת הוועדה להבחין בין חברות ריאליות קיימות לבין חברות ריאליות עתידיות, מאחר ש"האבחנה פוגעת בעיקרון הפשטות".

רעיון נוסף של הרשקוביץ, שלא נכלל כלל בהמלצות הוועדה, הוא איסור על אחזקה בתאגיד פיננסי בידי מי שמחזיק ביותר מ-30% מתת ענף כלשהו במשק (על פי הגדרה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). ההצעה מנומקת על ידי הרשקוביץ בטעמי פגיעה בתחרות: "יכולתו של שחקן משמעותי בענף נתון להשפיע על מידת התחרותיות בשוק גבוהה ממילא. פוטנציאל הפגיעה בתחרות במצב בו בעל השליטה בתאגיד דומיננטי בשוק ריאלי שולט גם בתאגיד פיננסי משמעותי יותר", נכתב.

פרק שלישי ואחרון בנייר העמדה של הרשקוביץ עוסק בהידוק מגבלות ההשקעה של גופים מוסדיים בפירמידות עסקיות. הרשקוביץ מציע להחמיר את מגבלות ההשקעה, כך שיהיו דומות למגבלות החלות על הבנקים - אשראי ללווה בודד אשראי בהיקף של עד 15% מהון הבנק, ולקבוצת לווים - עד 25% מהון הבנק.

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם