"למה לעשות את החיים קשים? למה להקשות על השליטה בחברות פער? אולי פשוט תגידו שאסור להחזיק פירמידות?" התריס לפני כחודשיים כלפי ועדת הריכוזיות עורך דין ידוע מטעם בעלי ההון, שקרא את המלצות הביניים של הוועדה. בהמלצות ההן הוערמו קשיים על בעלי השליטה בניהול "חברות פער" - חברות במורד הפירמידה.

ועדת הריכוזיות החליטה לאמץ מודל פשוט שאוסר פירמידות שליטה רב-קומתיות. לעומת זאת, כמעט כל המלצות הביניים שהיו מבוססות על חוות הדעת שהכין עבור הוועדה פרופ' לוסיאן בבצ'וק מאוניברסיטת הרווארד נעלמו מהדו"ח הסופי. בבצ'וק הציע מנגנונים שיקשו על בעלי הון ששולטים בחברות פער להעביר בהן החלטות על חשבון בעלי המניות מהציבור.

אחת ההצעות הקיצוניות היתה שבהצבעות באסיפת בעלי המניות בחברת פער תחושב הצבעת בעל השליטה לפי זכויות ההון שלו - ולא על פי זכויות ההצבעה. על כך ספגו בבצ'וק וגם הוועדה אש עזה מכיוונם של בעלי ההון. המנגנונים שהציע בבצ'וק היו אמורים לגרום לבעלי השליטה לשקול מחדש את השימוש במבנה הפירמידלי, והביקורת התמקדה במורכבות ההמלצות, ובטענה שהן בעצם מהלך שנועד לפרק את הפירמידות בלי לומר את הדברים במפורש. ועדת הריכוזיות החליטה לדבר במפורש. הדו"ח הנוכחי משנה את מפת התאגידים בישראל בצורה פשוטה. פירמידות שיש בהן יותר משתי שכבות - אסורות.

עם זאת, לזניחת ההצעות של בבצ'וק יש משמעות נוספת. בבצ'וק הציע מנגנונים שהיו יוצרים שוק עם פוטנציאל להשתלטויות על חברות. צעדים כאלה היו יכולים לייעל מאוד חברות ציבוריות וגם להפוך את שוק ההון הישראלי לשוק של חברות עם שליטה מבוזרת, בדומה לשוק האמריקאי והאנגלי. ועדת הריכוזיות ויתרה על האפשרות הזו. בעלי השליטה בישראל יישארו במקומם, ואילו לציבור הרחב מציעה הוועדה סוכריות בדמות עוד קצת הגנה לבעלי המניות מהציבור.

נוסף על כך, בחברות פער שבהן מחזיק בעל השליטה פחות משליש מההון מחייבת הוועדה כי שליש מהדירקטוריון יהיה דירקטורים חיצוניים (דח"צים). הוסיפו על כך את הדרישה כי דירקטורים לא יכהנו במקביל בתאגידים ריאליים ופיננסיים - ותיווכחו כי בזמן הקרוב יגדל מאוד הביקוש לדח"צים. דרושים עכשיו עשרות כאלה, לא פחות. לשוק ההכשרות לדירקטורים צפויה פריחה ושגשוג.

המלצות ועדת הריכוזיות מזכירות קצת את החוק לדחיית שירות החרדים בצה"ל - חוק טל - שנפסל השבוע בבג"ץ אחרי עשר שנות סחבת. יש בהן פוטנציאל, אבל הכל תלוי ביישום. ההמלצות כוללות מעט מדי תמריצים לגופים מוסדיים להגן על המשקיעים ויותר מדי מקום למניפולציות. זה מה שהכשיל את חוק טל.

מכיוון ששוק ההון הישראלי יישאר שוק של בעלי השליטה גם לאחר המלצות ועדת הריכוזיות, הדו"ח כולל הצעות לחיזוק מנגנוני ממשל תאגידי, לשם מזעור הבעיה העיקרית בשוק כזה - עסקות בעלי עניין. חברות בכלל, ולא רק חברות פירמידה, יידרשו לאמץ או להודיע כי החליטו לא לאמץ מנגנון תחרותי לקביעת המחיר (כמו מכרז) ברוב העסקות עם בעלי עניין, ולא רק בעסקות חריגות.

הנה בעיה שנותרה בעינה: כמעט תמיד בעל השליטה הוא זה שמציע לאסיפת בעלי המניות את המועמדים לדח"צים. בעלי שליטה נוהגים להציע דח"צים "בראש שלנו", וגם הדח"צים יודעים שבעלי השליטה הם אלה שצריך להיות נחמדים אליהם.

במלים אחרות, המתכון למינוי דירקטוריון של מריונטות נותר בעינו. מדוע לא חייבה ועדת הריכוזיות את הגופים המוסדיים להציע תמיד גם דח"צים מטעמם?

המלצות אחרות של הוועדה כוללות עידוד של אקטיביזם מצד הגופים המוסדיים, אבל קשה לראות בהמלצות מהפכה אמיתית שתניע את הגופים המוסדיים לשמור על הכסף שלנו.

ובכל זאת, יש נקודת אור מסוימת. המוסדיים נדרשים מעתה לשקול היטב מתן אשראי לרכישות ממונפות. הסיכוי שנראה בעתיד את כספי הפנסיות שלנו תומך ברכישות כאלה (כמו רכישת פרטנר על ידי אילן בן דב) - שמתגלות בזמן האחרון כעסקות מסוכנות מבחינת ציבור המלווים - קטן עד מאוד.