המלצותיה של ועדת הריכוזית הן רק ההתחלה. להמלצות מצפה דרך ייסורים במסדרונות הפוליטיים: תחילה, הן טעונות את אישורה של הממשלה, ואחר כך את חותמת הכנסת. ספק אם ההמלצות יאושרו במושב הקיץ של הכנסת, עד סוף יולי, כפי שמבקש ראש הממשלה בנימין נתניהו - בייחוד אם ריח הבחירות באוויר יגבר. ייתכן שיאושרו בנוסח מסורס.

ועדת הכספים צפויה לדון ברוב ההמלצות. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), מרבה להכריז כי הצעה שמגיעה לוועדה לעולם אינה יוצאת ממנה באותו הנוסח שבו הוגשה. הדבר נכון שבעתיים לגבי המלצות ועדת הריכוזיות, מאחר שח"כים אינם צפויים לקבלן כלשונן.

הם הרי צופים אל הפריימריס במפלגותיהם וזקוקים לתרומות של אילי ההון. אלה הצפויים להיפלט מהכנסת פוזלים למשרה נחשקת במגזר העסקי, ומצד אחרים רבים הכיסא חשוב יותר מהמאבק בריכוזיות. היטיב לתאר זאת ח"כ מהליכוד, שאמר אתמול: "מה אני צריך את נוחי דנקנר על הראש שלי כעת? כשקיימת אי-ודאות לגבי מועד הבחירות, ח"כים לא ירצו להרגיז קבלני קולות ופעילים מרכזיים שיגנו על טייקונים המעסיקים אותם".

לאותו חבר כנסת הספיקו הלחצים שהפעילו אשתקד פעילי ליכוד בדרום, שחלקם עובדים במפעלי ים המלח, נגד פגיעה בהטבות המס לחברה ולחברה האם, כימיקלים לישראל.

שר האוצר יובל שטייניץ הצליח לבסוף לצמצם את הטבות המס למפעלי ים המלח, אבל המציאות כיום שונה בעוד שכיום הח"כים מתכוננים לבחירות. למרות תביעות שהשמיעו אתמול חברי כנסת להחמיר את המלצות ועדת הריכוזיות, לא מן הנמנע שיהיו חברי כנסת שיפעלו דווקא לחליש אותן.

מכשול נוסף הוא האי-בהירות באשר לעתידה של מפלגת הליכוד. נתניהו הגיש את מועמדותו לתפקיד יו"ר נשיאות הליכוד, כדי למנוע החלטה שלפיה הרכב הרשימה לכנסת ייקבע על ידי מרכז המפלגה.

נתניהו דורש כי מתפקדי המפלגה הם שיקבעו את הרשימה לכנסת, ומקורביו מאיימים שאם דעתו זו לא תתקבל - יפלג את הליכוד. אם הליכוד תתפצל, המלצות ועדת הריכוזיות לא יאושרו בכנסת עד לבחירות. אם לא תתפצל, ספק אם המפלגות האחרות ייתנו לליכוד בראשות נתניהו כתף באישור ההמלצות.

המפלגות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה, עסוקות בגיוס החרדים לצה"ל ועשויות להוביל להקדמת הבחירות אף מוקדם מהצפוי. ואביגדור ליברמן? עתידו הפוליטי תלוי בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה אם להגיש נגדו כתב אישום. אם ההחלטה לא תהיה לרוחו, מפלגתו ישראל ביתנו עשויה לטרוף את הקלפים, מה שיטרוף את המלצות ועדת הריכוזיות.

גורמי האי-ודאות הרבים רק מדגישים את חשיבותו לחץ ציבורי לאישור ההמלצות. אם הפוליטיקאים יבינו שעמדתם תשפיע על עמדת הבוחר בקלפי, אולי הם ילחמו יותר למען צדק חברתי, ופחות למען הטייקונים.