"בסוף חודש ינואר היו במשק 5,000 מובטלים יותר מאשר בחודש דצמבר. בחודש רגיל יש 12 אלף איש שמאבדים את עבודתם, ו-12 אלף איש שמוצאים עבודה, כך שהמצב פחות או יותר מאוזן. בינואר 12 אלף איש מצאו עבודה, אך 17 אלף איבדו את מקום עבודתם". כך חשף היום שר התמ"ת שלום שמחון, במפגש רביעי במספר, בסדרת המפגשים תחת הכותרת "בכירי עולם הכספים עם המבט קדימה" שמארגנת חברת בייקוניקס, העוסקת בניהול ביצועים פיננסיים. המפגש, שנערך במלון דן תל אביב, יעסוק בענייני תכנון ואסטרטגיה בעולם הכספים והעסקים.

בין המשתתפים במפגש צבי סטפק, יו"ר בית ההשקעות מיטב ודורון כהן, ממלא מקום מנכ"ל משרד האוצר ומנהל רשות החברות הממשלתיות, גיא רולניק, מייסד ועורך ראשי וסגן מו"ל קבוצת הארץ TheMarker.

"המגמה היא לא חיובית בפתיחת השנה, וזה עוד לפני הגזירות של פתיחת המשק לתחרות", אמר שמחון. "הגברת התחרות, חיונית והכרחית ככל שתהיה, מעמידה בסכנה מפעלים ותעסוקה בעיקר בפריפריה. אנחנו חייבים לשמור על איזון - לפעול להורדת מחירים אך לשמור ולהגן על הייצור המקומי", אמר שמחון.

השר שמחון התייחס גם לממצאי דו"ח קרן המטבע שהוגש בשבוע שעבר לממשלה. אחד הממצאים המרכזיים של הדו"ח הוא ששילובם של חרדים וערבים בשוק העבודה יביא להעלאת התוצר ב-15%. "הדו"ח אישר את שידענו זמן רב. הדבר לא חדש לנו. הצורך לשילוב האוכלוסיות בשוק העבודה נמצא על סדר היום שלנו ובתכניות העבודה ל-10 השנים הבאות. אנחנו חייבים אותם בשוק העבודה. אין לנו ברירה. אם זה לא יקרה אנחנו בצרה גדולה", אמר שמחון.

לאחרונה הכריזו במשרד התמ"ת על שנת 2012 היא שנת התעסוקה בדגש על אוכלוסיות ייעודיות. לדברי שמחון, התקציב המוקצה לשילוב חרדים וערבים בשוק העבודה הוא 150 מיליון שקל בשנה, שמטרתו לעודד מעסיקים לשלב בעבודה את האוכלוסיות הללו. "זה תחום בעל קשר ישיר לסוגיות חברתיות שעלו במסגרת המחאה ובמסקנות ועדת טרכטנברג. הנתונים האחרונים על הירידה בשיעור האבטלה בישראל הם מעודדים אבל הם לדאבוננו לא חלים על האוכלוסיות היעד".

הזדמנות בעלת חשיבות כלכלית וחברתית כאחד. ערכים כמו שוויון וצדק. תמריצים לעסקים בעיקר בנושא העסקת בעלי מוגבלויות. הכשרה מקצועית. סיוע לעסקים קטנים, ירידי תעסוקה לאוכלוסיות יעד. "עוד כשבשדרות רוטשילד עמדו אוהלים ספורים עשינו יריד תעסוקה לחרדים בירושלים שאליו הגיעו 4,500 חרדים. לא תמיד אנחנו מבינים את השינויים הדרמטיים בעולם החרדי. גם בקרב בני המיעוטים, העלייה ברמת החיים גוררת אותם לחפש מקורות תעסוקה נוספים".

באשר לחוק טל, אמר השר שמחון: "צריך לחוקק חוק חדש. צריך לאפשר לאותם אנשים חכמים להגיע למקום אליו הם צריכים להגיע. צריך להרחיב את מעגל השרות הלאומי והצבאי. מטוס אחד פחות יכול לאפשר שילוב של עוד 5,000 חרדים וערבים לצבא ולעבודה", אמר שמחון והפנה את דבריו באופן ישיר לשר הביטחון אהוד ברק.
"הם רוצים לעבוד. יש יותר השתלבות במערך הלימודים הגבוהים. יש מספיק חרדים שיש להם עניין לשלב תורה ועבודה גם יחד ואנחנו צריכים להתאים את עצמנו לעולם החרדי במקום להילחם בו בכל צורה ולחפש איפה הם מתחמקים. הניסיון להכניס את העולם החרדי לפינה הוא לא נכון. כל השקעה בעולם הזה היא השקעה צודקת ואנחנו נקטוף את הפרות ממנה בשנים הקרובות".

דורון כהן, מנכ"ל האוצר בפועל: "תקציב דו-שנתי מסמן את היציבות שלנו"

"אחד הדברים שאנחנו מקבלים עליו הכי הרבה נקודות בשווקי ההון הוא ההתמודדות עם המחאה החברתית. זה מוכיח שהממשלה מסוגלת לעמוד בלחצים ולא לפרוץ את מסגרות התקציב. נמשיך ונקפיד לחזור על כך בכל מקום: מסר היציבות הוא המסר החשוב ביותר. לאשר תקציב, ותקציב דו שנתי, מסמן את היציבות שלנו", כך אמר דורון כהן, מ"מ מנכ"ל משרד האוצר ומנהל רשות החברות הממשלתיות, בכנס בייקוניקס.

כהן המשיך את הקו אותו פתח שר האוצר יובל שטייניץ בשבוע שעבר, במאבק הנמשך בין משרד האוצר ומשרד הביטחון על תקציב משרד הביטחון והצבא. "בשבועיים האחרונים זה פחד לפתוח את העיתון. מטילים עלינו תסריטי אימה: לא יהיו מסיכות אב"כ, לא יהיו מקלטים, לא תהיה כיפת ברזל, מבטלים אימונים. לומר בכנות, עם כל היריבות שיש לנו עם משרד הביטחון והצבא, זה לא הגיוני".

"משרד הביטחון יודע לתכנן לטווח ארוך. אם יש מקום בממשלה שמתכנן לטווח ארוך זה הצבא. אם יש למערכת הביטחון בעיה לממן את הפעולות השוטפות זה אומר שהם השתמשו בכסף שלא על פי התכנון. יכול להיות שהצבא התחייב במקומות שהוא לא היה אמור להתחייב ועכשיו לא נותר לו כסף להוצאות השוטפות. זה מצב שלא יכול להימשך".

"תקצבנו לא מזמן 2 מיליארד שקל לחינוך חינם לגיל הרך. תארו לכם ששר החינוך היה מגיע ואומר שהוא לא מבצע את התכנית כי הוא השתמש בכסף לתגבור מתמטיקה ואנגלית. זה בדיוק מה שקורה במערכת הביטחון", אמר כהן.

לדבריו, המערכת האזרחית איבדה את השליטה על תקציב הביטחון. הכנסת והממשלה לא יכולים לכפות את סדרי העדיפויות על הצבא. "בין אם מדובר על מערכת כיפת ברזל או מערכת כיבוי אש, אפילו שמדובר על מערכות מצילות חיים, חייבות להיות מוגבלות בתקציב. אי אפשר לתת צ'ק פתוח ומי שחושב שאפשר לא מבין מה זה אומר לנהל תקציב".

"החובה הגדולה שלנו לקראת מיתון היא לשמור על יציבות פיסקלית", הוסיף כהן. "אם אנחנו מאבדים את השליטה על ההוצאות המסר הוא מסר של חוסר אחריות. זה יכול להפיל את ההשקעות בארץ", הזהיר כהן. לשם כך, הוא אומר, המערכת האזרחית חייבת להחזיר לידיה את השליטה על הוצאות משרד הביטחון.