החברות חילקו דיווידנדים - והכנסות המדינה ממס הכנסה זינקו ב-40%

בחודש ינואר רשמה הממשלה עודף חודשי של 6.6 מיליארד שקל בתקציב ■ הגבייה מניכויים זינקה בינואר ב-63% - ל-10.1 מיליארד שקל

בחודש ינואר רשמה הממשלה עודף של 6.6 מיליארד שקל בפעילותה התקציבית ועודף של 7.2 מיליארד שקל בפעילות למימון הכוללת מתן אשראי נטו - כך עולה מנתונים שמפרסם היום משרד האוצר. העודף הגבוה נובע מגידול חד בהכנסות ממסים שהסתכמו ביותר מ-23 מיליארד שקל - 19% יותר מההכנסות בינואר 2011. העלייה במסים הישירים נובעת בעיקר מזינוק בגבייה מניכויים, שהסתכמה בינואר ב-10.1 מיליארד שקל, זינוק ריאלי של 63% לעומת ינואר 2011.

בחודש ינואר רשמה הממשלה עודף של 6.6 מיליארד שקל בפעילותה התקציבית ועודף של 7.2 מיליארד שקל בפעילות למימון הכוללת מתן אשראי נטו - כך עולה מנתונים שמפרסם היום משרד האוצר. העודף הגבוה נובע מגידול חד בהכנסות ממסים שהסתכמו ביותר מ-23 מיליארד שקל - 19% יותר מההכנסות בינואר 2011.

העלייה במסים הישירים נובעת בעיקר מזינוק ברמת הניכויים. הגבייה מניכויים הסתכמה בינואר ב-10.1 מיליארד שקל, זינוק ריאלי של 63% לעומת ינואר 2011. הזינוק נובע כולו מהגבייה החד פעמית, שבניכוי שלה נרשמה יציבות בגביית הניכויים. מתוך כך, הגביה משוק ההון הסתכמה בינואר ב–426 מליון שקל המהווה זינוק בשיעור חד יותר של 68% לעומת ינואר 2011. גם כאן מדובר על גביה עודפת הנובעת בין השאר ממכירה רעיונית של ניירות ערך, על רקע שינוי בשיעורי המס על הון.

צילום: בלומברג

הגידול בגביית המסים היה צפוי וממלא מקום מנכ"ל משרד האוצר, דורון כהן, הכריז עליו באמצע השבוע שעבר בכנס קיסריה. ברשות המסים העריכו כבר בדצמבר כי חברות רבות יקדימו את חלוקת הדיווידנדים כדי להתחמק מהעלאת המס שנכנסה לתוקפה בתחילת ינואר בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג. המס על דיווידנד עלה ב-5% ומשרדי רואי החשבון הגדולים הוציאו הנחיות לחברות להקדים ולמשוך רווחים.

כך למשל, חברת קרסו מיהרה לחלק 30 מיליון שקל לבעלי המניות לאחר שהונפקה רק ביוני, ובידיה 78 מיליון שקל של רווחים ראויים לחלוקה. בהנחה שהדיווידנד יתחלק באופן אחיד בין בעלי מניות מהותיים ובעלי מניות שאינם מהותיים, חלוקת הדיווידנד הזרימה לקופת המדינה 6.75 מיליון שקל.

ההכנסות החד פעמיות הללו הביאו לגידול בההכנסות מסים ישירים (מס הכנסה). אלו הסתכמו בינואר בכ-12.6 מיליארד שקל לעומת 9.1 בינואר אשתקד - גידול של 40%. הגידול מוסבר כאמור בעיקר מהקדמת חלוקת הדיווידנד עקב השינוי בגובה המס. ההכנסות ממסים עקיפים (מכס ומע"מ), לעומת זאת, כמעט שלא צמחה ביחס לשנה שעברה - בינואר האחרון הסתכמה הגבייה בכ-10 מיליארד שקל לעומת 9.9 מיליארד שקל בינואר אשתקד.

סך הוצאות הממשלה הסתכמו בחודש ינואר בכ-17.8 מיליארד שקל. מזה, הוצאות המשרדים ללא מתן אשראי הגיעו ל-14.7 מיליארד שקל, רמה גבוהה ב-4.9% בהשוואה לינואר אשתקד. רמת ההוצאות של המשרדים בחודש ינואר, מציינים באוצר, נמוכה מסיבות עונתיות ואינה מעידה על רמת ההוצאות בחודשים הבאים.

הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות
03
טרכטנברג פגע בחברות בזמן המיתון וגם גרם לעליית מיסים לא מוצדקת
  • 13:21
  • 07.02.12

זה יגדיל את הסיכוי לחטוף "תיספורות"נוספת כי הכסף שגוייס זרם לכיסי בעלי המניות

02
יוסי
  • 11:00
  • 07.02.12

בעלי השליטה בחברות הציבוריות והבורסאיות רשאים לקזז את המס החל על אותם דיבידנדים שהם חילקו לעצמם מהפסדים מניירות ערך, גם תיאורתיים!
למה קיימת הטבה זו? ברור שמי שמנצל אותה שייך רק לאלפיון העליון אם לא יותר. כל עם ישראל נמצא בבורסה (הפנסיות שלנו...), אבל רק אלה שמחלקים לעצמם דיבידנדים מהחברות שלהם יכולים לחסוך מס! - למה? מה ההיגיון הכלכלי בזה? איך זה בדיוק"מקטין" את אי השווין במשק? שלא לדבר על הפערים בהון, שהם הרבה יותר מאילו הקיימים בהכנסות!

הפופולריות בשוק ההון
תגיות נבחרות
הצעות מיוחדות