מיורוקום נמסר בתגובה: "אנו מכבדים את החלטת בעלי המניות ואנו נמשיך לקדם ולפתח את החברה". ככל הנראה, לא יעלה אלוביץ את מחיר הצעת הרכש וישאיר את השליטה בידי הציבור.

בתחילת השבוע שיפרה יורוקום את הצעת הרכש לרכישת אחזקות הציבור (20.04%) והעלתה את מחיר הרכישה ב-66% ל-3 שקלים למניה. מניית החברה, הגיבה בעליות שערים של 60% כשהיא סוגרת את הפער בין שתי הצעות הרכש. יו"ר דירקטוריון החברה עמיקם שורר, המחזיק ב-0.03% ממניות החברה, הודיע שיענה בחיוב להצעת הרכש.

בכדי שהצעת הרכש תצא לפועל, היתה זקוקה יורוקום להיענות של 75% מקרב הציבור המחזיק כיום במנית סאטקום. ואולם, רק 62% מקרב הציבור (12% מכלל ההחזקות) נענו בחיוב להצעה. במידה ואכן היתה מתקבלת הצעת הרכש, הייתה יורוקום נדרשת לשלם לציבור המשקיעים הפרטיים 18 מיליון שקל עבור הרכישה, הנותנים שווי חברה של 90 מיליון שקל לסאטקום.

אלוביץ' הפך לבעל השליטה בסאטקום מערכות, ספקית שירותי תקשורת לווינית, באפריל 2007 לאחר שרכש 54% ממניותיה מחברת וורלד גרופ. מאז המשיך אלוביץ' לרכוש מניות של החברה בשוק וכיום הוא מחזיק בכ־80% ממנה, כששאר המניות מוחזקות בידי הציבור.

אין זו הפעם הראשונה שאלוביץ' מנסה למחוק את סאטקום מהמסחר. ביוני 2009 פירסמה סאטקום הצעת רכש עצמית מלאה לפי מחיר של 4.5 שקלים למניה. הצעת הרכש ניתנה ללא פרמיה משמעותית על מחיר השוק, ועל כן נענתה בשלילה בקרב הציבור.

אלוביץ' כנראה ידע משהו שלא ידעו המשקיעים. בדו"חות החברה לשנת 2009 רשמה סאטקום גידול של 71% ברווח הנקי השנתי ל-8.5 מיליון דולר, הודות לעלייה באספקה של שירותי אינטרנט למדינות באפריקה. מניית החברה לא איחרה להגיב ורשמה באותה עת עליות שערים של עשרות אחוזים, כבשיאה הגיעה ל-968 אגורות.

מאז ועד היום, הידרדר מצבה של סאטקום. את תשעת החודשים הראשונים של 2011 סיימה סאטקום עם הכנסות של 36 מיליון דולר, ירידה של 16% מהתקופה המקבילה. בשורה התחתונה העמיקה סאטקום את ההפסד הנקי ל-4.6 מיליון דולר, בהשוואה ל-100 אלף דולר בתקופה המקבילה. מניית החברה איבדה קרוב ל- 70% מערכה מהשיא שנרשם במארס 2010.