איתור כספים אבודים: כך תמצאו את כספי הפנסיה האבודים שלכם - TheMarker

החלפתם עבודות? כך תמצאו את כספי הפנסיה האבודים שלכם

20 מיליארד שקל שוכבים בחסכונות פנסיוניים שונים מבלי שבעליהם יידעו על כך ■ אם עברתם מקום עבודה, שיניתם כתובת או נסעתם לחו"ל לתקופה - ייתכן שגם לכם יש כסף אבוד

בוקר אחד לפני חצי שנה, אריה (שם בדוי), בן 65 מרמת גן, שמע ברדיו פרסומת של חברת קפיטל העוסקת באיתור כספים אבודים. החברה הזמינה אנשים לפנות אליה כדי לבדוק אם אי שם שוכב לו כסף השייך להם מבלי שהם יודעים עליו. אביו של אריה נפטר תשע שנים קודם לכן, זמן מספיק ארוך כדי שאריה ואחיו ידעו כל מה שצריך על נכסיו של אביהם.

אבל הפרסומת הבטיחה כי איתור הכספים אינו כרוך בתשלום שכר טרחה, אלא רק במקרה שאכן יימצאו כספים שלא היו ידועים קודם לכן - וזה מה ששיכנע את אריה לפנות לחברה ולתת לה ייפוי כוח כדי לערוך עבורו בדיקה בקרב כ-60 גופים מוסדיים - חברות ביטוח ובתי השקעות, בחיפוש אחר כספים אבודים של אביו המנוח.

כך תבדקו אם יש לכם כספים פנסיוניים אבודים

כמה שבועות לאחר מכן נמצאה באחד מבתי ההשקעות בישראל קופת גמל הרשומה על שם האבא עם סכום לא ייאמן של כרבע מיליון שקל. מבחינת הבן היה מדובר בזכייה בלוטו. הקופה, שנפתחה ב-1978, נוהלה אז באחד הבנקים הגדולים, אך בשנים האחרונות עברה לניהול בבית השקעות. לצד הכסף הגדול שהתגלה בה התברר כי בשנים האחרונות הקופה נוהלה בדמי ניהול של 1.5%, הנחשבים גבוהים יחסית לנהוג בקופות עם סכומי כסף בהיקפים כאלה, שם דמי הניהול נעים בין 0.4% ל-0.8%. משמעות הדבר היא שבזמן שלאף אחד מהיורשים לא היה מושג על קופת הגמל, בבית ההשקעות ניצלו את המצב וגזרו ממנה מדי שנה קופון של כ-4,000 שקל.

דינה (שם בדוי), בת 60, היתה בטוחה שהיא יודעת הכל אודות חסכונותיה שלה. אך זמן קצר לאחר שפנתה לאחת מחברות איתור הכספים, התברר שיש לה באחת מחברות הביטוח קופת גמל שנשכחה לפני יותר מ-30 שנה. הקופה הזו עברה שינויי בעלות ומיזוגים והקשר בין חברת הגמל לדינה נותק. אולי לא היה זה מקרה שדינה לא זכרה את הקופה.

נבירה בנתוני הקופה גילו כי בדצמבר 1980 נוהלו בה רק 3.4 שקלים. בנובמבר האחרון, כשהקופה נמצאה, התברר כי בשל סביבת האינפלציה הגבוהה שהיתה בשנות ה-80 הסכום בה תפח ל-3,011 שקל - לא סכום שמשנה את החיים, אך בהחלט יכול להעלות חיוך.

דינה ואריה לא לבד. על פי הערכות המבוססות על נתונים שפירסם בעבר מרכז המידע והמחקר של הכנסת, היקף הכספים הרדומים - כאלה שהקשר עם בעליהם נותק - מוערך כיום ביותר מ-20 מיליארד שקל.

לכל מקום עבודה קופה משלו

איך קורה שכל כך הרבה כסף פשוט הולך לאיבוד? יש לזה כמה תשובות. הראשונה קשורה למבנה השוק. בעשור האחרון עבר שוק החיסכון הפנסיוני בישראל שורה של מהפכות שגרמו גם לבלגן לא קטן בחברות המנהלות את שלל המוצרים הפנסיוניים - גמל והשתלמות, פנסיה וביטוחי מנהלים. בעקבות מסקנות ועדת בכר הוצאו במהלך העשור האחרון מאות קופות גמל מהבנקים ונמכרו לבתי ההשקעות ולחברות הביטוח. משבר קרנות הפנסיה הגירעוניות שהיה בתחילת העשור הקודם הוביל למכירה של מרבית קרנות הפנסיה לחברות הביטוח.

בנוסף לכל אלה, שוק ההון הישראלי הוא שוק מתפתח שחווה כל הזמן מיזוגים ורכישות, שבדרך כלל מלווים בשינוי שמות הקופות הנרכשות, מערכות המחשוב באמצעותם מנוהלים מאגרי הנתונים ולפעמים גם ברשלנות. והשינויים לא נגמרים. רק לפני שבועיים סיימו חברות הגמל לבצע, בהנחיית המפקח על הביטוח, שורה ארוכה של מיזוגים בין הקופות שבניהולן. אף שהכוונה כאן היתה חיובית - להקטין את הבלבול שנגרם לציבור בשל ריבוי הקופות - קיים חשש כי מיזוג הקופות גרם בחלק מהחברות לטעויות בנתוני הלקוחות.

אבל אלה לא הסיבות היחידות שמאפשרות לכספי הפנסיה של הציבור ללכת לאיבוד. סיבה מרכזית היא מעבר דירה ושינוי מגורים: הלקוח עובר לכתובת חדשה והנתונים שקיימים אצל החברות נהפכים ללא מעודכנים, ומכאן ועד אובדן הקשר עם הלקוח המרחק קצר. אותו הדבר נכון גם למעבר בין מקומות עבודה, ובכלל זה עבודות קצרות ומזדמנות הנפוצות אצל צעירים וסטודנטים.

בדרך כלל, לכל מעסיק יש את קופת הגמל או קרן הפנסיה המשמשת ברירת מחדל להפרשת הכספים. ככל שעוברים יותר מקומות עבודה, כך מתפזרות ההפרשות הפנסיוניות על פני קופות וחברות רבות. במצב כזה גדל הקושי לאסוף את הנתונים ולעקוב אחריהם. בחלק מהמקרים מדובר באנשים צעירים שכלל לא בטוח שמודעים להפרשות הפנסיוניות שלהם - ולכן גם לא טורחים לעקוב אחריהן.

גורם משמעותי נוסף האחראי לחלק גדול מהכספים האבודים הוא פטירה של בני משפחה והעברה לא מרוכזת ומסודרת של נכסי הירושה.

לכל אלה מתלווה העובדה המצערת שאף שאנו חיים בעידן הטכנולוגיה המתקדמת והאינטרנט, לציבור החוסכים אין כיום אפשרות לקבל תמונה מלאה על החסכונות שלו באמצעות שאילתא אחת, למשל באמצעות הזנת מספר תעודת הזהות באתר אינטרנט ייעודי. בין הגורמים שמעכבים את האפשרות המתבקשת הזו מעורבים בעיות הקשורות בחוק מאגרי מידע ובהגנה על פרטיות החוסכים.

באוצר מדברים כבר המון זמן על הקמה של מסלקה פנסיונית שתאפשר ותפשט את מעבר המידע והכספים בין השחקנים השונים בשוק. מסלקה כזו היתה אמורה לפתור את הבעיה, אך אף שהחוק להקמתה עבר בכנסת - הקמתה בפועל מתעכבת.

רוצים שהכספים יישארו רדומים

לחברות הביטוח ולבתי ההשקעות עצמם אין אינטרס שכספים אבודים יתגלו על ידי בעליהם. מבחינתן מדובר בזכייה כפולה: הן נהנות מכל רגע שהכסף יושב אצלן בגלל דמי הניהול שהן גובות עליו, והן גם לא צריכות לחשוש שיימשך החוצה או יועבר לגוף מתחרה.

חמור מכך, פעמים רבות החברות מנצלות את העובדה שנותק הקשר עם בעלי החסכונות ומעלות באותם חשבונות את דמי הניהול למקסימום האפשרי בחוק. חלק הארי מכספי הגמל האבודים שמאותרים, מתגלים כשהם מנוהלים בדמי ניהול של 1.99%, כלומר התקרה המקסימלית האפשרית. לשם השוואה, בסוף 2010 היו דמי הניהול הממוצעים בענף הגמל 0.87%.

על רקע האנדרלמוסיה הזו מתרבות חברות איתורי הכספים שמציעות לגולשים דיל. כיום פועלות בתחום כשמונה חברות, בהן קפיטל - שבה מכהנת ציפי סמט, לשעבר המפקחת על הביטוח, כיו"ר החברה - מספיק, לי-הון ואתר "הכלכלן" שמפעיל הכלכלן שפיר קמר.

החברות מבטיחות לגבות שכר טרחה רק במקרה שאכן יימצאו כספים חדשים, אחרת החוסכים לא יתבקשו לשלם על הבדיקה. עם זאת עמלת הטיפול שלהן, במקרה שאכן נמצאים כספים שלא היו ידועים קודם לכן, היא גבוהה מאוד: החברות נוהגות לגבות 15%-25% מהכסף שהתגלה, כשלרוב ייקחו החברות את הכסף מסכומי הנטו שייכנסו לחשבונות הבנק של החוסכים.

כלומר, אם יתברר כי בעת משיכת הכספים צריכים החוסכים לשלם מס, הוא לא ייחשב לצורך חישוב שכר הטרחה. לאנשים שנוחת עליהם יום בהיר אחד סכום כסף שלא ציפו לו, זה בהחלט נראה כמו דיל אטרקטיבי. אבל צריך לזכור שמדובר בכספים השייכים לחוסכים ונצברו בעמל רב.

במלים אחרות: בשוק נורמלי עם פיקוח סביר, חוסכים לא היו צריכים להפעיל ולשלם לחברות כדי לאתר כספים ששייכים להם. בכל מקרה, גם כאן מספרים בחברות האיתור כי יש גופים שמערימים עליהן קשיים, למרות ייפוי הכוח שברשותן. וזה לא לשווא. בדרך כלל, כסף אבוד שיימצא לא יישאר בחברה ויימשך החוצה על ידי החוסכים. "החוסכים ישאירו את הכסף רק במקרים בודדים, למשל אם מדובר בפוליסות ביטוח שנחשבות כיום אטרקטיביות ולא כדאי לצאת מהן, כמו פוליסות עם מקדמי קצבה נמוכים", אומר אודי אורן, מנכ"ל קפיטל, חברה לאיתור כספים אבודים.

כאן ראוי לומר כי כל חוסך יכול לנסות לחפש בעצמו אם יש לו כספים אבודים. במקרה שיש לו קצה חוט, כמו שם החברה או הקופה שבה נוהלו בעבר כספים שלו, קשר עם המעביד מהעבר, דו"חות וטפסים מהעבר - אז המלאכה תהיה קלה יחסית. במקרה שאין שום קצה חוט, כמו במקרה שאין שום מושג אם באמת יש כספים אבודים או אין, המלאכה תהיה קשה יותר ותדרוש פנייה סיזיפית ומקיפה לכל החברות הפועלות בענף הפנסיוני. אפשר לבצע את הפניות במייל או בטלפון דרך מרכזי שירות הלקוחות. במקרים כאלה כדאי להתחיל עם החברות הגדולות, היות שישנה סבירות גבוהה יותר כי הכסף יימצא בהן.

ההערכה בשוק הפנסיוני היא שרוב הכספים האבודים נמצאים בחשבונות הגמל ובקרנות הפנסיה הוותיקות שמנוהלות מחוץ להסדר (אלה שלא מנוהלות בעמיתים ונרכשו על ידי גופים שונים). המוצרים האלה מאופיינים בגיל עמיתים ממוצע יחסית גבוה - 60. ככל שגיל העמיתים מבוגר יותר, כך גדל הסיכוי שהכסף יאבד. זאת גם בשל ריבוי ההיסטוריה של החשבון המנוהל ושל הבעלים שלו, כמו גם משך הזמן מרגע פתיחת החשבון וגם בשל העובדה שחלק גדול מאותם עמיתים כבר נפטרו, מה שמסבך עוד יותר את ההתחקות אחר החשבון.

האוצר יוצר תמריץ לאיתור החוסכים

הכאוס בשוק הפנסיוני הגיע כבר לשולחנה של הכנסת. כבר לפני שנה הגיש ח"כ מאיר שטרית הצעת חוק לחייב גופים פיננסיים לדווח על חשבונות רדומים לגוף מיוחד שיוקם לצורך כך, מה שיקל על איתור בעלי הכספים או יורשיהם. אלא ששר האוצר יובל שטייניץ התנגד בטענה שהחוק יפגע בפרטיות בעלי החשבונות, וההצעה נפלה בקריאה טרומית ברוב של 43 מתנגדים מול 21 תומכים.

עם זאת, הנושא לא נזנח. לפני שבועיים פירסם האוצר טיוטת חוזר שמנסה להסדיר את בעיית הכספים האבודים. הטיוטה מתוכננת להפוך לחוזר מחייב שייכנס לתוקף ב-2013, והיא מנסה ליצור לחברות הביטוח ולבתי ההשקעות מוטיווציה לאתר בעלים של כספים אבודים.

על פיה, חשבונות פנסיוניים שלא תבוצע בהם שום פעולה אקטיבית מצד הלקוח במשך תקופת זמן ארוכה של בין חמש לעשר שנים (בהתאם למוצר) ייהפכו לחשבונות רדומים וינוהלו בדמי ניהול נמוכים של 0.2%. באוצר מקווים כי במקרה כזה דמי הניהול הנמוכים יהוו תמריץ שלילי עבור הגופים - מה שיגרום להם ליצור קשר עם בעלי החשבונות, כך שיוכלו לחזור ולגבות דמי ניהול גבוהים יותר. במקרה שבעלי החשבונות לא יאותרו לאחר תקופה נוספת, לפי טיוטת האוצר, יועברו הכספים לקרן האפוטרופוס של המדינה.

כאן ראוי לציין כי כיום קיימת בחברות הביטוח קרן "ללא דורש" שאליה מועברים כספים שאין עליהם דרישה לאחר תום תקופת הפוליסה. הקרן הזו מחויבת להשקיע את הכסף רק במוצרים סולידיים ולגבות על כך דמי ניהול של 0.25%. הקרן לא מטפלת בכספים פנסיוניים של מוצרים אחרים - גמל ופנסיה - וגם לא בכספים אבודים בביטוחי מנהלים שהחוסכים בהן לא הגיעו עדיין לפרישה.

הניסיון מראה כי הכיוון של האוצר חיובי: בחברת הביטוח מנורה מבטחים, למשל, גרמה ההוראה הזו לכך שהחברה מפעילה חוקר פרטי שמנסה לאתר את החוסכים, זאת בציפייה להעביר להם את הכסף מהקרן "ללא דורש" למסלולי חיסכון רגילים שגם יותר רווחיים לחברה.

לפי טיוטת החוזר שפורסמה באחרונה, לא מדובר בקרן ייעודית וסולידית לכספים כאלה, אלא הגופים יצטרכו להשאיר את הכספים הרדומים באותו מוצר שבו הם נוהלו ורק לגבות עליהם דמי ניהול נמוכים. תוואי זה צפוי להיות אפילו פחות משתלם לחברות, היות שמי שנמצא במסלול כללי או מנייתי ימשיך להישאר שם למרות דמי הניהול הנמוכים ואף שניהול ההשקעות במסלול כזה כרוך בעמלות קנייה ומכירה גבוהות יחסית למסלול סולידי.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "אין לנו נתונים מדויקים לגבי היקף הכספים של עמיתים מנותקי קשר (או החשודים ככאלה), או לגבי ההתפלגות של הכספים בין מוצרי החיסכון הפנסיוני. עם זאת, אנו מעריכים כי בחלק מהמוצרים הפנסיוניים הבעיה משמעותית פחות (למשל, קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר, שעשו תהליך טיוב נתונים מקיף שצימצם מהותית את הבעיה). ב-4 בינואר 2011 חתם שר האוצר על תקנות שיסדירו את נושא הטיפול באיתור עמיתים ומוטבים".

עקבו אחרינו בטוויטר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק
הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות
47
מיסק עאדל
  • 16:55
  • 17.03.14

46
ונטורה אסתר שאולי
  • 16:29
  • 20.11.13

45
גיורא לוי
  • 14:08
  • 12.11.13

44
נור
  • 15:09
  • 06.11.13

43
רונית זייגרמן
  • 10:34
  • 11.09.13

בבקשה לברר

42
ביטון שלמה
  • 20:09
  • 08.07.13

41
חאירי דיאב
  • 11:49
  • 23.06.13

40
אתי
  • 16:14
  • 05.06.13

דרך האתר אני מנסה ולא הולך?

39
אלמוג שרה
  • 12:03
  • 05.06.13

38
קריספין רחל
  • 10:39
  • 02.06.13

37
תומר ברקולין
  • 18:57
  • 24.05.13

307060814

36
יוסף שמעון
  • 23:20
  • 18.05.13

לא מידעים את הלקוח

35
עליזה רוזן
  • 18:08
  • 18.05.13

34
Joelle
  • 08:21
  • 16.05.13

רוצה לבידוק איך להגיע לכספים שלי

33
סובחייה אבו רייא
  • 09:11
  • 11.05.13

31
יורם אלקובי
  • 08:16
  • 08.05.13

30
הייניק ישראל
  • 08:12
  • 08.05.13

29
יהודי בפלסטינה היהודית
  • 21:32
  • 07.05.13

הם והממשלה הגנבים הגדולים לעם היהודי כמו שעשו אים כספי השואה אז הם עושים שואה באישורו של שטינמיץ אהוב העם...וכמובן הליכוד שבראשו ראש הממשלה אין דבר שלא יודעים.....יש דבר שלא רוצים לדעת אז לא יצטרכו לשלם ....מי שגונב לי ולמישפחתי שמישפחתו תמות ביסורי תופת...אולי כךניראה מי הגנבים ולהנות קצת מיסוריהם לא יזיק לגנבים....

28
לא תמים
  • 08:56
  • 22.01.12

חברת ביטוח / בית השקעות / בנק המנהל כספים רדומים (שלא נעשה בהם שימוש / שינוי מעל 3 שנים לדוגמא) לא יוכל לגבות דמי ניהול כלל !!!!!!! - אלא אם יצר קשר עם בעלי החשבון.

נורא פשוט ! ובטוח יעיל !!

26
ארתור ארכשלוך השלישי
  • 03:13
  • 22.01.12

מה הבעיה "לטפל" בחשבון רדום? מה הבעייה לייצר הוראות מכירה ומסמכי טרנזקציות מקופות לחשבונות שמקימים לצורך העניין. כל מה שנדרש זה לזייף חתימת בעל החסכון. לך תוכיח אחרי 10 שנים שאביך ז"ל לא פדה קופות ולא העביר כספים לאחרים.

לפני 20 שנה חיפשנו אשתי ואני כספי אביה שנפטר שנתיים קודם לכן. אני לא נדרש לכתבה (המצוינת) הזו כדי לדעת (כבר לפני 20 שנה) שהבנקים סובלים ממכת מעילות אבל סוגרים עניינים בפנים כדי לא לפגוע בתדמית המוסד. מצאנו 400 אלף שקל והפקידים בשני בנקים היתממו בטענה שלא ביקשנו/לא היינו ספציפים.

בישראל יש כמיליון בתי אב שיש להם חשבונות חסכון משמעותיים. המשמעות היא 20 אלף ש"ח בממוצע לבית אב. מטורף לחלוטין. המדינה רקובה עד היסוד.

25
אייל
  • 19:43
  • 21.01.12

לפני חצי שנה עברתי לניהול קופת הגמל וקרו ההשתלמות בשיטת IRA כך שהשלחטה בהשקעה אצלי לחלוטין ובניהולי.לאחר ניסיון של חצי שנה ראיתי שאני מתקשה וזה כבד עלי,פניתי לחברת ייעוץ פרטי שמייעצת לי כיצד לכוון את ההשקעות לפי רצוני והייעוד הספציפי שלי(אני פניתי לטלביט אך יש עוד חברות לדעתי).תאמינו לי אמריקה.כמו שתמיד טענתי "בעל המאה הוא בעל הדעה" וכמו שציין משהן רציני:כל אחד צריך לדאוג לעצמו ולמשפחתו וזאת הדרך הנאותה מנקודת ראותי

24
בן אבידן
  • 19:04
  • 21.01.12

ברור שהתנהלות המכוונת של חברות הביטוח ויתר המוסדיים המנהלים
את חסכונות הציבור לפנסיה גובלת בנוכלות ובעושק. ואוי לנו שבידי שכאלה מופקדת על פי חוק ובכפיה הפנסיה של הציבור.
מאחר ובידי האוצר ורשות ניירות הערך יש רשימה מלאה של כל הגילגולים והשמות ששונו של של קרנות הפנסיה בקופות הגמל וביתר חסכונות הציבור. הרי שהממונה על החסכון והביטוח ורשות ניירות ערך חייבים לפרסם כל הגילגולים ומיג. הרחקת ההוראות למנהלי חסכונות הציבור לדחות את בדיקת הבעלים על הכספים נפשעת ועוזרת לנוכלים לעשוק את הציבור הלאה והלאה.

22
מקימים עסק חדש? קבלו טיפ
  • 19:28
  • 20.01.12

לכל מי שרוצה להקים עסק חדש ורוצה הסבר על איך פונים למע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי אנחנו נשמח לסייע ללא תשלום (אם תרצו אח"כ להיות לקוחות שלנו נשמח אבל ההסבר ללא תשלום) יועצת מס וצוות מקצועי .תשלחו מייל קצר ונחזור אליכם מתי שנוח לכם eldad.cpa@gmail.com
נשמח לעמוד לרשותכם, אלדד, רויטל והצוות

19
עובד יום
  • 15:37
  • 20.01.12

אחרירדומה חרי קריאת הכתבה, שלחתי פניה זהה בתוכנה לכל חברות הפנסיה/גמל/מנהלים הגדולות במשק דרך לחצן ״צור קשר״ עכשיו נראה אם מישהו יחזור אלי.

17
זיו
  • 15:17
  • 20.01.12

עם מ ט ו מ ט ם כל אחד בא עם סיפור ומוכר לנו, אם זו הממשלה, אם זה הרבנים, אם זה השלטון המקומי ,דוגמא היום דיבר ברדיו מר בוחבוט וסיפר על השביתה כמה הם דואגים לאזרחים , אז אם הם דואגים למה מעלים לנו את המיים ועושים מסחרה עלינו ולמה הארנונה מרקיעה שחקים? כי הם דואגים לכיס שלהם בלבד הם ישבו בבתי מלון באילת עם נשותיהם ואירגנו את השביתה על חשבון הכספים שאנו משלמים .... בושה תתעוררו כבר תצאו לרחובות ותבעירו להם צמיגים כל אחד מכניס את היד לכיס שלנו!

16
TCH
  • 15:15
  • 20.01.12

גם ככה כבר אין שופ פרטיות !!!!!!!!!מי שרוצה לדעת עלינו כבר יודע הכל!!!!!!!!!!!

14
אורי
  • 13:51
  • 20.01.12

למי יש זמן לפנות לכל הגופים ועוד לצפות שיחזרו אלי?????

13
איילסקי
  • 13:25
  • 20.01.12

מדוע {אותו אחד שאחראי על הגופים הללו-שמקבל את שכרו מעמנו האזרחים},אינו מחייב את הגופים לאתר את בעל החיסכון או בני משפחה מידי x שנים ?
לשם מה אנו זקוקים לכל בעלי התפקידים שמועלים בתפקידם ובדר"כ מעדיפים את המחזיקים בהון ?

11
אבי
  • 13:06
  • 20.01.12

אפשר לכתוב מכתב בקשה למידע אודות כספים שיש ברשותי לחברות הראשיות.פניקס,הראל,מגדל,כלל,מנורה.את המכתב להפנות לאגף ביטוח חיים,אגף גמל,אגף הפנסיה.רוב הסיכויים שאם יש כסף הוא ימצא באחת מהחברות הנ"ל.אם אין כסף הם יענו שאין כספים.העיקר שיענו בכתב.
כמו כן אפשר להוציא מביטוח לאומי רשומות של כל מקומות העבודה בהן עבד העובד.בחלק מהמקומות יתנו אינפורמציה אודות ההפקדות שבוצעו אז.
אם בנוהל הפשוט הזה לא נמצאו כספים אז כדאי לבצע בדיקה בעד תשלום

10
וכאן אמור המחוקק להיות בתמונה!
  • 12:47
  • 20.01.12

כל החסכונות "האבודים" ו"הנעלמים" כביכול, הם לא זה ולא זה!!! הרי יש שמות ויש תעודות זהות ויש עוד הרבה הרבה פרטים רלוונטיים ולא רלוונטיים בדרך.... פשוט, לכל החתולים השמנים מתאים שהמצב ישאר, ולא רק מהסיבות שצויינו מפורשות בכתבה. מה דעתכם על שת"פ בין פקידים שמתפרנסים בכבוד מהכסף-של-אף-אחד?... הרי מדובר כאן במיליונים כבדים מאד ואפילו מיליארדים, נכון? על המחוקק לחייב את הקופות והקרנות להשקיע מידי שנה סכום מסויים בחיפוש אותם חוסכים "נעלמים", כשהחיפוש ייעשה ע"י עובדים שאינם קשורים ישירות למערכת או אפילו משרד חיצוני, על מנת למנוע קומבינות במידת האפשר (נניח: פרומיל אחד מדמי הניהול העודפים שהם גובים על הכסף האבוד!). לא ברור לי למה צריך אדם לשלם עשרות אחוזים למאכער, על מנת לקבל את כספו שלו, כמו שלא ברור לי למה צריך כאן אצלנו להזדקק למאכערים כדי לקבל זכויות המוקנות לנו בחוק.....

07
אחד שמצא כספים במקרה
  • 11:10
  • 20.01.12

להשלמת הכתבה היה צורך להוסיף את רשימת הגופים המנהלים כך אנשים יכולים לדעת לאן לפנות, גם אם מדובר ב 60 טלפונים- זה יותר זול מלפנות לחברות המתווכות. תרימו את הכפפה זה חשוב. זה החלק שיהפוך את הכתבה מסתם מלל למשהו פרקטי עם תרומה אמיתית לקוראים.

06
חיים
  • 11:05
  • 20.01.12

המלצה לכולם.רכזו את כספי החסכון הפנסיוני שלכם אצל גוף ניהולי \סוכן ביטוח פנסיוני ושמשפחתכם תדע מי הוא הגוף.במסגרת מינוי הגוף תבקשו כי יבדוק בגופים שהיה לכם קשר איתם בשנים עברו.זה לא עולה כסף.הגופים המחפשים כספים כאלה הינם מתווכים נטו. זה ייתן לכם שקט לגבי מעקב וניהול הכספים

הכותב הינו סוכן ביטוח פנסיוני ומנהל תיקים מלאים .

05
רונן
  • 10:59
  • 20.01.12

לגבי כל החשבונות בבנקים ובקרנות הפנסיה והביטוח מה יש לו ....

04
אזרח דיגיטלי
  • 09:53
  • 20.01.12

ראשית, המדינה בעלת מרשם התושבים (ולראיה - כשהם צריכים להנפיק לך קנס ולגבות אותו - יש להם אחוזי הצלחה מדהימים). כיוון שכל חשבון, פוליסה, קרן פנסיה וכו' רשומים עם מס' ת.ז., אין שום בעיה לאוצר (אם רק ירצה) לדרוש מחברות הביטוח להעביר לו פעם בשנה רשימה של חשבונות שלא בוצעה בהם פעילות כלשהי באותה שנה (למה לחכות 5 שנים???) - ואז האוצר מדוור לאזרחים את הדיווח הזה... רק פעם בשנה (עלות אפסית לעומת ההפסד השנתי לאזרח).
טוב, אבל אף אחד מהאזרחים במדינה לא באמת מצפה ממשרד האוצר לתת לו שירות עם ערך מוסף. אז הנה רעיון אפילו פשוט יותר:
כיום יש שירות דואר אלקטרוני מאובטח של דואר ישראל, לכל אזרח.
כתוצאה מכך, לכל מי שנרשם בדואר ישראל לשירות (חינם) - יש קישור מלא לת.ז. שלו.
כיוון שכל ביטוח/פנסיה מקושרים למס' ת.ז., אין שום בעיה לדרוש מחברות הביטוח להעביר דו"ח של שלושה שדות בלבד: ת.ז., מספר פוליסה/חשבון/קופה, וטלפון למוקד שירות המתאים,- לדואר - פעם בשנה. הדואר ייצר דוא"ל מאובטח לכל אזרח לפי הת.ז. - הודעה שמרכזת את הדיווחים שהתקבלו מן המוסדות הפיננסיים בכל שנה - רק לגבי עצם קיומם של החשבונות, ללא שום פרטים נוספים כמו סכום וכו' - וכך כל אחד יידע לאן לפנות.

פשוט, לא?

אבל, כרגיל, שטייניץ עסוק בלשמור על "יציבות" הגופים ה "מוסדיים", ונערי האוצר עסוקים (רובם, לא כולם) בשימור הקשרים הטובים לקראת הג'וב הבא.

איפה הסופרטנקר הפיננסי?

  •  
    הגאון מוילנא
    • 03:30
    • 22.01.12

    מה עם כאלה שמתו והשאירו נכסים שאני נוטה להאמין שהם רוב החשבונות האבודים? משרד האוצר יתחיל לפשפש ולחפש מי היורשים?

  •  
    לוקה
    • 11:43
    • 22.01.12

    אפשר להעביר את האחריות לאנשי ה- IT שלהם.
    או לתגבר אותם. הם כבר ימצאו את הלקוחות.

    ואתה צודק: אין דבר כזה קרן או קופה ללא מספר זיהוי של הבעלים.
    צריך להתאמץ מאד בשביל לא לאתר את הבעלים של 20 מיליארד ש"ח.
    מה שהציבור לא יודע הוא שאחרי תקופה - הכסף עובר למדינה ולמעשה זה תקציב השחיתות והבזבוזים של החכ"ים.

    אז למה שהם יתאמצו?

02
שרון
  • 08:35
  • 20.01.12

אני בת 37 ,, עבדתי הרבה שנים בשתי חברות גדולות ,,, במשך 17 שנים ,, פניתי לחברת קפיטל שיאתרו עבורי קופות . וקפיטל איתרה עבורי מעל שישים אלף שח שישבו אי שם ולעולם לא הייתי יודעת . תודה

הפופולריות בשוק ההון
הצעות מיוחדות