הממשלה אישרה יישום חוק חינוך חינם לילדים מגיל 3 כבר משנת הלימודים הקרובה - יישום ההמלצה המרכזית בדו"ח טרכטנברג. בנוסף אושר כי הסיוע לצהרונים יינתן רק לילדים שהוריהם עובדים.

מדובר בהעברת 5.4 מיליארד שקל - 2.5 מיליארד שקל יועברו לחינוך, 2.2 מיליארד שקל יועברו לתקציב הביטחון ועוד 0.7 מיליארד שקל יועברו לתוספות אחרות, בין היתר לרופאים ולפרקליטים. הכסף מגיע מקיצוץ שווה של 4% מתקציבי כל משרדי הממשלה. ההצעה אושרה ברוב של 21 שרים בעד ו-8 נגד: סיעת העצמאות של אהוד ברק וישראל ביתנו של אביגדור ליברמן. ארבעת שרי ש"ס וסילבן שלום מהליכוד הצביעו בעד תוכנית רה"מ ושר האוצר, לאחר שדרישותיהם להקלת הקיצוצים בתקציב משרדם התקבלו.

במסגרת ההצבעה בממשלה התקבל גם מסמך גבאי המאפשר שקיפות ובקרה בתקציב הביטחון.

יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ', אמרה בתגובה כי ההחלטה לקצץ 4% מתקציב המדינה היא החלטה אומללה שתדרדר את ישראל להעמקה נוספת של פערים חברתיים בלתי נסבלים. "הקיצוץ יפגע בבריאות, ברווחה, בחינוך, בביטחון הפנים ובחלשים ביותר. זהו קיצוץ בבסיס התקציב ועל כן תמידי, וישוכפל לשנים הבאות, והשרים שהצביעו עבורו פגעו אנושות באזרחי מדינת ישראל. ההצבעה גם עומדת בניגוד גמור לטרכטנברג שהצביע על תקציב הביטחון כמקור לחינוך חינם מגיל 3".

שר האוצר, יובל שטייניץ, אמר בתגובה להחלטת הממשלה: "מדובר בהגשמת חלומם של שרי האוצר מזה 30 שנה להחלת סטנדרטים מתקדמים של שקיפות ובקרה על התקציב הגדול מכולם, הלא הוא תקציב הביטחון. ההחלטה החדשה תחסוך במהלך העשור הקרוב מיליארדים רבים לטובת תקציבי החינוך, הרווחה וגם לטובת תקציב צה"ל עצמו. בנוסף, הוחלט להפוך את ישראל לאחת המדינות המובילות בעולם המעניקות חינוך חינם מגיל 3 ומשקיעות בחינוך ובהכשרת הדור הבא מבעוד מועד. מדובר בשתי החלטות היסטוריות שישרתו את ישראל ואזרחיה לשנים רבות".

ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לחינוך בישראל ואמר: "בישראל הפער הוא הגדול ביותר מבין מדינות OECD. אנחנו מתקנים כאן עיוות הסטורי. השינוים יהוו סיוע משמעותי למשפחות צעירות עם ילדים קטנים. החל מחודש ספטמבר, רבע מיליון ילדים יהיו במסגרת חינוך חובה בגנים. זה יותר מכפול מהמספר היום".

במטה "ב' זה אוהל - התנועה לצדק חברתי" מסרו בתגובה כי "ההבטחה לחינוך חינם אמנם נראית קוסמת, אך היא אשליה ספינית, בדיוק כמו רבות לפניה. בחצי שנה האחרונה מאות האלפים שיצאו לרחובות דרשו דבר אחד: שינוי השיטה, לא עוד העברת כספים מכיס אחד לכיס השני. שיפור מערכת החינוך שמבוצע על חשבון הריסת מערכות הרפואה, הדיור הציבורי והרווחה אינו הפיתרון שייחלנו לו. להפך, הקיצוץ הרוחבי עליו החליטה הממשלה היום יביא לנזק גדול בהרבה מהמהצב הנוכחי. על פי מסקנות ועדת טרכטנברג המימון לחוק חינוך חינם היה אמור להגיע מקיצוץ במערכת הביטחון, שאותו העדיף נתניהו להשמיט, וממיסוי של2% על השכבות הגבוהות. כרגיל ראש הממשלה בוחר להעניק הטבות לחבריו העשירים ולהמשיך ולהגדיל את תקציבי הביטחון. למרות זאת, אנחנו נמשיך לזעוק: הביטחון החברתי לא פחות חשוב מהביטחון המדיני. לא ניתן להגן על גבולותינו כשבנינו ובנותינו רעבים".

צעקות בישיבת הממשלה; גנץ לשטייניץ: "שמור על כבוד צה"ל"

נתניהו מציג את חוק חינוך חינם

"החינוך והביטחון הם במעלה סדר העדיפויות של הממשלה והיום אנחנו מביאים הצעות להחלטה שיחזקו מאוד את שני התחומים הללו", כך אמר רה"מ, בנימין נתניהו, בפתח ישיבת הממשלה.

לדברי רה"מ, "אנחנו בעיצומה של מהפכה בחינוך. עשינו שינויים בבתי הספר, רפורמות משמעותיות, הצלנו את ההשכלה הגבוהה, הקמנו מרכזי מצוינות. ישראל מושכת עכשיו חוקרים ישראלים מהאוניברסיטאות הטובות ביותר בעולם. כך אנחנו מטפחים את העץ הזה, את הגזע שהוא החינוך הבסיסי, והענפים והצמרות שהם ההשכלה הגבוהה ומרכזי המצוינות. עכשיו אנחנו הולכים לשורשים. אנחנו באים לילדים הקטנים שלנו, מגיל שלוש, ומכניסים אותם לחוק חינוך חינם. דבר שמדברים עליו 63 שנה וטרם נעשה - והנה אנחנו עושים גם את זה.

"הדבר הזה הוא פעולה מבורכת, אנחנו עוזרים לזוגות צעירים, למשפחות חלשות ולמשפחות עובדות. קודם כל לזוגות צעירים. צריך להבין שבשנה הזאת יהיו 250 אלף, רבע מיליון ילדים בגיל הזה שייכללו בתוך חוק לימודים חינם. זה יותר מכפליים ממה שהיה, זה תוספת גדולה מאוד והם לא ישלמו שום דבר, זה דבר ראשון. אנו נסבסד תשלומי הורים, כגון ספרי לימוד וטיולים - שלחסרונם מתלווים גם סטיגמה וקשיים חברתיים, אותם בעצמם נבטל באמצעות סיוע זה".

נתניהו פירט ואמר: "נעשה תכנית גדולה של צהרונים, אליה אנו מכניסים מעבר למה שהומלץ בדו"ח טרכטנברג. קבענו, כי ההשתתפות בצהרונים שאנו מסבסדים תהיה מותנית בעבודה. לא מדבר ברמת הכנסה, אלא ביציאה עבודה. אנחנו רוצים לעודד אבות ואמהות לעבוד".

עוד אמר ראש הממשלה, כי: "טרכטנברג דיבר על כך שהמקורות יבואו מתקציב הבטחון. שקלתי זאת והגעתי למסקנה, לאור ריבוי האתגרים, כי יהיה זה משגה לקצץ. נהפוך הוא - יש להגדיל את תקציב הבטחון. לכן, אנו מוסיפים 3 מיליארד לתקציב זה. מדובר במענה ראוי לאתגרים ולאיומים בתחום. כדי לעשות זאת, היה עלינו לקחת את התוספות ממקורות אחרים וגם מתרומת מערכת הבטחון. פינוי בסיסי, בחירת תע"ש ומקורות נוספים".

נתניהו פירט כי "אנו מכניסים שקיפות ובקרה לתקציב הבטחון, שישפרו את היעילות שבלאו הכי מאפיינות אותו, זה יאפשר לי ולראשי הממשלה הבאים אחרים לעקוב אחרי ההוצאות ולתעדף אותן".

נתניהו סיכם ואמר: "אלו הם 2 שינויים קרדינליים, חינוך חינם לגיל הרך והגדלת תקציב הבטחון, שייזכרו שנים ארוכות".

"אנו מאזנים בין הצרכים"

"הדבר השני, אנחנו עוזרים למשפחות חלשות, גם בפריפריה, אנחנו עוזרים להם בתשלומי הורים, תשלומים לספרי לימוד, תשלומים לטיולים. הרבה משפחות ידם אינה משגת. אנחנו גם עוזרים לתנועות הנוער, אנחנו גם מגדילים את התקציב שם. הדבר השלישי, אנחנו עוזרים למשפחות עובדות. חלק מההצעה כאן היא להגדיל בצורה משמעותית את הצהרונים, את מעונות היום, ולאפשר לאמהות ולאבות שרוצים לצאת לעבוד, לעבוד, כי צהרונים נמשכים עד השעה ארבע בצהריים. יש פה ברכה חברתית, חינוכית, ולדעתי בסופו של דבר גם כלכלית, ראשונה במעלה".

נתניהו הדגיש, "החלטה זו היא בין ההמלצות המרכזיות של דו"ח טרכטנברג, ואנחנו באים ליישם אותה ואני חושב שהדבר הזה הוא חיוני והוא באמת שינוי מהפכני". בהמשך אמר נתניהו, "עכשיו יש לנו צורך שני, הצורך השני הוא בביטחון. כל אחד שעיניו בראשו רואה מה שמתרחש סביבנו".

רה"מ ציין כי השאלה הגדולה היא איך מאזנים בין הצורך לתת חינוך חינם לילדים מגיל שלוש והצורך לחזק את תקציב הביטחון. לדבריו, "אין יש מאין, במיוחד כשאנחנו מנהלים מדיניות כלכלית אחראית. פירוש הדבר שאנחנו לא פורצים את מסגרת התקציב. לכן המימון כאן יבוא מקיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה, משינויים מבניים שייעשו, בראש ובראשונה במערכת הביטחון. שינויים שלא נעשו עד היום. אני חושב שגם הם מבורכים, וכמובן משינויים בסדר העדיפות במשרדים שונים, וזה על מנת לענות על צרכי החינוך, צרכי הביטחון וצרכי הכלכלה. את המשולש הזה אנחנו מאזנים".

לדבריו, שום החלטה היא לא קלה, זה דבר קשה. נדרשות כאן החלטות, והחלטות שקובעות סדרי עדיפויות הן תמיד קשות וכואבות. אבל זו המשמעות של מנהיגות. אין שום משמעות למנהיגות אם אתה אומר גם זה, גם זה וגם זה וגם זה בלי הגבלה - אין דבר כזה". נתניהו הדגיש, "ניתן חינוך חינם מגיל 3 לכולם. לא תהייה אפליה בין מגזר למגזר. מי שמתנגד לחינוך חינם פוגע בשכבות החלשות ובזוגות הצעירים".

ברק: "מצג שווא של האוצר"

שר הביטחון, אהוד ברק, אמר כי ישראל ניצבת בפתחה של 2012, "לפני אחת מהתקופות המאתגרות ביותר מאז הקמתה. על הפרק, אתגרים רב ממדיים מהמורכבים שניצבו אי פעם מול מערכת הביטחון, ממעגלים קרובים ורחוקים: חמאס, חיזבאללה, איראן וראוי שנעקוב גם אחרי מה שמתרחש בסוריה, מצרים והשכנות האחרות על מנת להתמודד בצורה נכונה עם האתגרים. כולנו זוכרים את תמונת המצב העגומה שהתגלתה בשנת 2006 ואסור להגיע למצב מסוכן זה שנית".

לדברי ברק, "תקציב הביטחון יורד באופן חד ובצורה עקבית לאורך השנים, הן כאחוז מתקציב המדינה והן ביחס לתל"ג. המשמעות המיידית הינה הקטנת "העול" שהביטחון מטיל על המשק הישראלי. בתקופה זו של ריבוי אתגרים ואפשרות לתפניות חדות ובלתי צפויות די היה בעובדה זו כדי לסיים את הויכוח על תקציב הביטחון".

לדבריו, "הנתונים מצביעים על כך שמרמה של כ-17% תוצר ב-1986 ירד משרד הביטחון לפחות מ-6% תוצר השנה. כך גם ביחס לתקציב המדינה – בו ירד משרד הביטחון מרמה של כ- 24% מתקציב המדינה ב-1986 לכ-13% ב-2012, השיעור הנמוך בתולדות המדינה".

ברק האשים כי "משרד האוצר מציג מצג שווא של תוספת לתקציב הביטחון, הוא מגיש הצעת החלטה לממשלה המגלמת קיצוץ עמוק בתקציב הביטחון, פוגעת בצורה קשה בסמכויות הרמטכ"ל וביכולת של מערכת הביטחון לנהל את תקציבה. ובכך פוגע פגיעה חמורה בביטחון ישראל מאחר והדבר לא יאפשר לצה"ל ולמערכת הביטחון לממש את אחריותם בכל הקשור לביטחון ישראל".

שר הביטחון טען גם כי "כפי שהובהר בעבר, משרד הביטחון בעד שקיפות מרבית. ושקיפות זו מתבצעת הלכה למעשה. האוצר אינו רוצה שקיפות כי אם שליטה. משרד האוצר אינו יכול לקבוע לצה"ל ולמערכת הביטחון איזה טיל לפתח או איזה סוג תחמושת מטוסים לרכוש. משמעות כזו היא פגיעה קשה בסמכויות הרמטכ"ל".

"ביחס לטענות על שקיפות שתוביל להתייעלות בהוצאה על השכר, הרי שהעובדות מדברות בעד עצמן, נתוני הלמ"ס מצביעים על כך כי: א. סך ההוצאה על השכר במשרד הביטחון וצה"ל בין השנים 2003-2009 עלתה בשיעור הנמוך ממחצית האחוז, בעוד שביתר משרדי הממשלה בהפ פועל האוצר עלה השכר בלמעלה מ-30% בתקופה האמורהףץ

לדעת ברק, "המדינה צריכה לדעת כי הבחירה בעת הזו הינה בין הכורח להגיע למצב של הקטנת חימושים ותחמושת למערכי האוויר, הים והיבשה, ומנגד פגיעה אנושה באימון יחידות החי"ר. וכל זאת בשל מדיניות האוצר שלא לפעול בדרכים יצירתיות בשעת משבר".

לדברי שר הביטחון, "אנו בעד חינוך חינם, ולא מגיל 3 כפי שמציע האוצר, כי אם מגיל שלושה חודשים, דבר שיאפשר לאמהות להיכנס לשוק מעגל העבודה. ניתן בהחלט למצוא מקורות תקציביים שיאפשרו מתן מענה לחינוך ולביטחון, כגון: הטלת מס יסף על העושר, ביטול רשימת פטורים הניתנים כיום בהיקפים של עשרות מיליארדים והתאמות נוספות - רק בדרך זו תממש הממשלה את אחריותה בסוגיות יסוד בחברה הישראלית ובביטחון ישראל".

שר התמ"ת, שאול שמחון, אמר לפני תחילת ישיבת הממשלה הבוקר כי, "יש לגבש תקציב דו שנתי חדשים לשנים 2013-2012 ולבצע את השינויים הנדרשים לנוכח שינוי סדר העדיפויות הלאומי בעקבות המחאה החברתית והצורך לפתוח את המשק לתחרות".

סילבן שלום, המשנה לרה"מ והשר לפיתוח הנגב והגליל, שהתנגד למסקנות ועדת טרכטנברג, אמר על הצעת רה"מ ושר האוצר לביצוע פרק החינוך בהמלצות ועדת טרכטנברג כי "מדובר בהחלטה הזויה ובזויה. פגיעה אנושה בשכבות החלשות. זוהי פעולה הפוכה לדו"ח טרכטנברג שאושר כמקשה אחת. כדי לממן את גילאי 4-3 לוקחים מכול המשרדים החברתיים. בפריפריה לא ייהנו מהחוק החדש מכיוון שזה כבר קיים במרבית הישובים. למעשה נוצר מצב שבו ילדי דימונה ושדרות יממנו את קיסריה וסביון. מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל שברשותי הוחלט לקצץ 30 מיליון שקל. אני נמצא הרבה זמן במערכת הציבורית והייתי שר אוצר, מעולם לא קוצץ שליש מתקציבו של משרד חברתי. מדובר בסדר עדיפויות הזוי שאין לו שום אחיזה במקום הזה".