"מערכת המס לא חושבת על כל הציבור אלא על האחוז האחד שידפוק אותה" - שוק ההון - TheMarker

"מערכת המס לא חושבת על כל הציבור אלא על האחוז האחד שידפוק אותה"

לדברי רואי החשבון ג'רי זליגמן ודורון סדן מ-PwC קסלמן וקסלמן, מדינות כמו שווייץ, לוקסמבורג וסינגפור הצליחו להפוך למפעלים פיננסיים באמצעות פשטות מערכת המס ושיעורי מס נמוכים ■ בישראל, לעומת זאת, מורכבות מערכת המס עשויה להבריח חברות ומשקיעים ולעודד העלמות מס

>> בתקופה שקדמה למהפכה התעשייתית היה נטל המס על אזרחי בריטניה קשה מנשוא. במקרים רבים הוא הגיע ל-85% מההכנסות. כדי להתמודד עם המצב, החלו הבריטים לפתח שיטות לתכנון מס. הראשונים היו רועי הצאן, שנעזרו בכלבים מגזע רועה צאן אנגלי עתיק. השימוש בכלבים חייב אותם במס גבוה, אך בחוק המיסוי נמצאה תקנה שאמרה כי אם הכלב יימצא פגום, הרועה יהיה פטור מתשלום המס. הרועים מיהרו לקצץ את זנבם של גורי הכלבים שנולדו - ובכך פטרו את עצמם מתשלום המס.

תכנוני מס מודרניים כבר אינם דורשים התערבות כירורגית, אך הבנת מערכת המס ותכנוני מס מספקים עבודה רבה לחברות ראיית חשבון. ג'רי זליגמן, שותף וראש מחלקת מסים בחברת ראיית החשבון PwC קסלמן וקסלמן, ודורון סדן, שותף במחלקת מסים בחברה, מופקדים על יצירת אסטרטגיית מס, תכנון מס ועמידה בדיני המס הרלוונטיים בארץ ובחו"ל למגוון לקוחות החברה. הם נעזרים לשם כך בפרישה הגלובלית של החברה, המעסיקה כ-23 אלף מומחי מס ביותר מ-140 מדינות.

באחרונה, נושא המס תפס מקום מרכזי בשיח בישראל. המלצותיה העיקריות של ועדת טרכטנברג, שכוננה בעקבות המחאה החברתית של הקיץ האחרון, שבה יצא המעמד הבינוני לרחובות בדרישה לצדק חברתי, עסקו במסים. מתווה מס החברות במדינה ירד מ-36% ל-24% לאורך השנים, אך דו"ח ועדת טרכטנברג הביא לשינוי במדיניות זו. מינואר 2012, על פי המתווה החדש, מס על רווחי הון הנגבה מיחידים יהיה גבוה בכ-5% מרמת המס הקודמת, ואילו מס החברות יעלה ב-1%.

מה השתנה במדיניות המסים בעקבות ועדת טרכטנברג?

זליגמן: "מבחינת החברות, הדבר המשמעותי שנעשה הוא הפסקת המתווה של הורדת המס והעלאת מס החברות ל-25%. המתווה החדש יגרום להשפעה מרחיבה על הדו"חות הכספיים ועל תזרים המזומנים של החברה".

סדן: "כבר בדו"חות האחרונים ראינו השפעה מיידית על דו"חות הבנקים שרשמו רווחי מס בדו"חות. הבנקים רושמים את מרכיב נכס המס בגובה של ההפסד במכפלת שיעור המס, ולכן אם שיעור המס עולה - נכס המס גדל בעקבותיו. הבנקים רואים את הטווח הרחוק, ואם בעבר הם ראו באופק מס חברות של 18%, עכשיו האופק השתנה, ומס החברות העתידי הפך ל-25%. השווי עלה, וכתוצאה מכך - נוצרה הכנסת מס חשבונאית שנרשמת בדו"חות, שממנה אפשר לחלק דיווידנדים".

דורון סדן וג'רי זליגמן
דורון סדן וג'רי זליגמן

"החוק מקשה לרסק את הפירמידות"

לגבי המס על יחידים, השניים גורסים כי נטל המס על בעלי השליטה בחברות יגרום לשינויים בשיקולים שיילקחו ובקבלת ההחלטות.

יש הבדל בין המס המוצהר בישראל למס האפקטיבי המשולם?

זליגמן: "המס האפקטיבי בישראל גבוה בהרבה משאר מדינות ה-OECD. לדוגמה, חברה אם וחברה בת לא יכולות להגיש דו"חות מס מאוחדים (האפשרות מוגבלת לחברות תעשיות, ש"א, א"ש) בשעה שברוב העולם המערבי אפשר לאחד את דו"חות המס שלהן. זה מעלה את המס האפקטיבי.

"גם אם בעקבות ועדת טרכטנברג והריכוזיות ירצו לבצע שינויי מבני ולרסק את הפירמידות, החוק הקיים בעייתי ומקשה על שינוי המבנה. יצטרכו לשנות את מערכת המס ולהגמישה, אחרת מס הכנסה יראה את המיזוג בין החברות כעסקת מכירה - וינסה למסות אותה.

"בישראל גם אין אפשרות לקחת הפסד בשנה מסוימת ולהעביר אותו אחורה (כלומר לקזז הפסדים בשנה מסוימת כנגד רווחי עבר, ש"א, א"ש) - ואילו ברוב המדינות בעולם אפשר להעביר את ההפסד שנה או שנתיים קדימה או אחורה ואם יש הפרשי מס, המדינה תחזיר אותם. בישראל גם לא מכירים בהוצאות מימון שבהן חברה אחת רוכשת אחרת. קרן בינלאומית שרואה את כל הנתונים האלה - תתקשה למדוד את התשואה שלה ולבצע מודלים כלכליים, ולכן תעדיף שלא לעשות כאן עסקים.

"בכל העולם יש חוקים שנותנים לך הגנה של חברה אבל מאפשרים לך לבנות שותפות. להמון עסקים זאת הדרך האידיאלית להתאגד, כי יש ישות משפטית אחרת וודאות לגבי המס. בישראל היו דיבורים על לעשות חברה שקופה, אבל זה נפל כי חושבים תמיד איך הישראלים ישתמשו בזה לרעה".

האם המס לא אמור להיות לוקאלי ולהתאים למדינה ולצרכיה?

המשקיעים ישלמו יותר

זליגמן: "ברור שלישראל יש צרכים מיוחדים, אבל היא חייבת להיות מושפעת מכללי המס הקיימים בעולם. אנחנו אמורים לשאוף למסות את הרווח הכלכלי, והעובדה שבישראל לא מכירים בהלוואה לקניית חברה כהוצאה מוכרת היא אבסורד. מצד שני, יש מקרים שבהם ישראל נדיבה יותר מדי, ומכירה למשל בהוצאות הריבית של הלוואה של 100% לצורך קניית חברה, בשעה שאין מדובר בהלוואה גרידה, כי יש לה אופי כלכלי וההחזר שלה מותנה בהצלחת החברה שנקנתה".

סדן: "בישראל, במקום ללכת לכללים פשוטים שמחזקים את רמת הוודאות ומקטינים את הוויכוחים מול רשויות המס - אנחנו מסרבלים את הכללים. לכן, אין לנו למשל הגדרה של מהו דיווידנד".

הכללים המסורבלים טובים לכם לעבודה, לא?

סדן: "בניגוד למה שחושבים, זה לא טוב. אם לא יהיו לנו עסקות, לא תהיה לנו עבודה. הכי טוב שיהיו כללים מוכרים שיהיו דומים לכללים בעולם, ואנשים יבואו לעשות כאן עסקים. אם תהיה מערכת מסים סבוכה מאוד- לא תהיה עבודה".

זליגמן: "הבעיה נעוצה בתהליכי החקיקה בישראל, שנכנסים לוויכוחים עקרים במקום לחשוב על הכלל שיהיה טוב לכמה שיותר אנשים. המחוקק תמיד חושב על ה-1% שיכול לדפוק אותו, ולא מסתכלים על הפרקטיות של 80% שתהיה להם ודאות. העולם לא עובד כך. הם יודעים שאחוזים בודדים יכולים לרמות את מערכת המס, אבל חיים עם זה, כי זה יהיה טוב ל-80% האחרים. אפשר לחשוב שמס הכנסה מצליח למסות כיום 100% מהאוכלוסייה בישראל".

מיקרוסופט מחפשת מערכת מס ודאית

שינויי התקנות התכופים של מס הכנסה מהווים עקב אכילס לניהול עסקים בישראל. "כל יום משנים כאן תקנת מס, ומחקרים מראים כי קיים מתאם בין מיסוי מסובך ורצון חברות להיכנס להשקעה במדינה מסוימת", מסביר סדן, ומוסיף כי אופן התנהלות של המדינה ורשות המסים גורם לחברות הרוצות להיכנס לישראל לברוח למדינות אחרות ולפתוח שם עסקים. "הישראלים מתלהבים מכך שאפל הגיעה לפתוח כאן מרכז, אבל הם לא מבינים שמערכת המס הנוכחית, שמשדרת חוסר ודאות, תגרום להם לעולם לא להעתיק לכאן את הקניין הרוחני".

זליגמן מסביר כי יש פער דרסטי בין המיסוי בחו"ל למיסוי בישראל על חברות היי-טק וביומד בכל הקשור לקניין הרוחני. "בחו"ל, המס על חברות הקניין הרוחני הוא כ-2% - במדינות כמו שווייץ, הולנד, לוקסמבורג ובמדינות המזרח - בעוד שבישראל, לפי החוק החדש, המס הוא 12%. זהו שיעור מס מאוד לא אטרקטיבי, במיוחד לאור הבעיה הביטחונית שמלווה אותנו לאורך השנים".

הדוגמה הבולטת לכך היא פתיחת מרכז הפיתוח של אפל. זליגמן מסביר כי המדינה תוכל למסות את הפעילות השוטפת של הפיתוח בלבד (COST פלוס). לדבריו, חברות כמו מיקרוסופט ואפל מחפשות מדינות שבהן מערכת המס היא ודאית מלכתחילה - כך שיידעו מראש איזה שיעור מס ישלמו בסופו של דבר - ומעדכן כי את יציאת החברות מישראל הם כבר רואים בפועל. "הרבה מהחברות שאנו מייצגים מעדיפות לשלם מס מכירה מיד בהתחלה ולהוציא את החברות מישראל, או מעדיפות לא להרחיב את העסקים הקיימים שלהם במדינה".

החשש שהמוניטין של החברה ייפגע עקב אי עמידה בזמנים בשל מלחמה באזור, מוסיפה לשיקולים של חברות לצאת מישראל. השניים מודעים לכך שהשאיפה להיות במקום הראשון מבחינת ודאות במערכת המס אינה אפשרית, אבל לדעתם ניתן לשאוף להיות במקום ה-12 מבין המדינות בעולם, ולא - כפי שאנו מצויים כיום - במקום ה-80. זליגמן מדגיש כי, לדעתו, ישראל תלך אחורה מבחינת הקמת חברות חדשות, והרבה מקומות עבודה יאבדו עקב העובדה שמרכזי ההיי-טק יעברו לחו"ל.

כולם צריכים להגיש דו"חות

הפתרון שהשניים מציעים הוא הגשת דו"חות על ידי כלל האוכלוסייה במדינה, בדומה לנוהג בארה"ב. לדעתם, כשמעלימי מס שמועסקים כשכירים יצטרכו לחתום על הצהרה כי זו כל הכנסתם - ירעדו להם הידיים. באמצעות מערכת זאת אפשר יהיה לבצע הצלבות בין מעלימי המס לאנשים בדו"חות שיצהירו על כך שקיבלו מהם שירותים מסוימים.

את הרעיון גוזרים השניים ממערכת המס בארה"ב, ומעדכנים כי שם יש דו"ח מס פשוט לכולם: "צריך לדווח בדו"ח השנתי למי אתה משלם ומה הח"פ שלו, וכך מס הכנסה יכול לעשות הצלבות. אם מורה שעושה אחר הצהריים שיעורים פרטיים לא מדווח - ההורה ידווח על כך בדו"ח המס שלו".

האם בישראל מסוגלים להקים מערכת מס כמו האמריקאים?

סדן: "בוא נתחיל עם זה שכל האזרחים יגישו דו"ח פשוט. לצד זה, רשויות המס בישראל יצטרכו לגייס הרבה יותר אנשים כי החוקים מורכבים יותר, העסקים מורכבים יותר, יש הרבה יותר פעילות במשק - ואנשי המקצוע בתחום הזה לא מתרבים באותה הכמות".

זליגמן: "יש המון שומות בשל חוסר הבהירות במערכת המס, וכשאין הסכמה בין הצדדים, יש הרבה מאוד החלטות, עיכובים ודיונים שמקשים גם על מס הכנסה. חייבים לפשט את הדברים כך שמס הכנסה יוכל לגבות יותר כסף מיותר אנשים".

איפה יש מערכת מס אידאלית?

"לא בארה"ב", מסכימים השניים. לדברי סדן, שיעור המס בארה"ב גבוה מאוד, וגם הבירוקרטיה. לעומת זאת, שווייץ ולוקסמבורג הבינו כי דרך משטר המס והטבות אחרות הם יצליחו למשוך אליהם עסקים. סינגפור הפכה למפעל הפיננסי של אסיה באמצעות פשטות מערכת המס ושיעורי מס נמוכים. לדבריהם, זה חייב להשתלב האחד עם השני.

ברגעים האחרונים הממשלה החליטה לא לעלות בעוד 2% את המס על בעלי ההכנסות הגבוהות, מסיבות שטרם הובהרו. אתם חושבים שמס יסף זה טוב?

זליגמן: "מדובר בהחלטה ערכית ולא מיסויית. מבחינה ערכית, צריך להשתדל שאדם, בסופו של דבר, לאחר כל המסים, לא ישלם יותר מ-50% מס על הכנסתו. אף שדעה ערכית זו אינה מקובלת בכלל הארצות בעולם, יש ארצות כגון סקנדינביה, שבהן המס גבוה יותר, אך מצד שני האזרחים מרגישים שהם מקבלים תמורה למס מהמדינה. כיום נראה כי הרוב בישראל לא מרגיש שהוא מקבל תמורה למס שהוא משלם".

האם זו אחת הבעיות של שיטת המס בישראל? האם שהתחושה שגובים ממני יותר ממה שאני מקבל גורמת להעלמת מסים במדינה?

בניינים בסינגפור
בניינים בסינגפור

זליגמן: "ההרגשה שכולם משלמים חשובה מאוד בשביל שתהיה גבייה באחוזים גבוהים מהאוכלוסייה. כל אדם שמשלם מס רוצה לדעת שנעשה בכספים שלו שימוש ראוי. אם הוא מרגיש שרוב הכסף הולך למטרות שהוא לא מאמין בהן, המוטיבציה שלו להעלים מס תלך ותגבר.

"היו לי הרבה לקוחות שאמרו מפורשות שאם המס היה הולך למטרות שראויות בעיניהם, לא היה להם אכפת לשלם עוד מס, מעבר לגבייה שכבר נעשית. הדברים האלה קשורים למערכת המס, ולכן יש ארצות בעולם שמאפשרות למשלם המסים לייעד חלק מכספי המס למטרות מסוימות לפי ראות עיניו, לדוגמה לבית אבות, אבל זה יכול לעבוד רק בעולם אוטופי - מצב שישראל רחוקה ממנו".

נטל המס אינו מתחלק בין כולם

>> "אמנם הכלכלה כאן יציבה ושיעורי הצמיחה יותר גבוהים מאשר באירופה, אבל יש לנו עניינים פנימיים הרבה יותר חמורים מלאיראנים", גורס זליגמן. "אם לא נפתור במהרה את בעיית התעסוקה והחינוך של החרדים והערבים ונמצא דרך להחזיר אותם למעגל התעסוקה - עוד כמה שנים נמצא את עצמנו בנקודת אל חזור, ולא תהיה לנו ברירה אלא להעלות את המסים לאוכלוסייה שכן משלמת מס".

זליגמן מסביר כי הגידול המהיר והחד במספר החרדים והערבים יביא לכך שבסופו של דבר הם יהיו הרוב במדינה, והמיעוט ייאלץ לשאת אותם על גבו מבחינת תמיכה כלכלית.

העובדה שהממשלה מסבסדת את הציבור הדתי וגורמת לו לא לצאת לעבוד מדאיגה את השניים, שטוענים שצריך לעבור לגישה האמריקאית, שם הדתיים הולכים לעבוד כי אין להם תמיכה מהמדינה. לטענתם, "אין ספק שאם המגזרים האלה ילכו לעבוד, התרומה תהיה אדירה, הן למדינה, הן לעובדים והן למקומות שבהם הם גרים, שכן תהיה להם הכנסה שתגדיל את הצריכה באזורים שבהם הם חיים. התמיכה של המדינה מביאה אותם למעגל של עוני בלי חינוך".

הרשמו עכשיו לדיוור שוק ההון
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות
עקבו אחרינו בטוויטר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק
הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות
03
דו
  • 19:13
  • 07.01.12

ערית תל אביב חושבת שבנין בין 70 שנה בתל אביב אותו דבר כמו בנין בתל אביב חדש הם לא מבינים שבנין חדש עם מעליות ושיש בריצפה ובנין מאודר מאוד מיבחוץ עולה הרבה יותר במחיר הארנונה בנין ישן שאף עורך דין לא מוכן להשכיר אותו או רואה חשבון הם לא יכולים לידרוש מחיר ארנונה במחיר בנין חדש ויפה ולא בנין מלוכלך של 70 שנה איפה הצדק העריה לא מבדילה בין ישן לחדש מודרני נו באמת איפה הצדק הם גורמים נזקים לבעלי הנכסים שיש להם נכס ישן ושלא מצליחים להשכיר אותו ממש בושה ומה שמצחיק הם דורשים אוד מהאוצר לעלות את הארנונה ממש בושה וחרפה ערית תל אביב

02
עני
  • 11:06
  • 05.01.12

כמובן שהרוב נעשה לפי החוק אך דוחק אותו לשולים הקיצוניים. רווחים או הפסדים של חברות ועשירים נוצרים ונעלמים במטה קסם של רואי חשבון יצירתיים.
אולי תכתבו פעם כתבה גלויה על מעשי הקסם האלו?

פרוייקטים מיוחדים
הפופולריות בשוק ההון
הצעות מיוחדות