>> יום לאחר שסיכמו האוצר וההסתדרות על ההסכם הסופי בעניין עובדי הקבלן, שהביא לסיומה של השביתה הכללית במשק - ארגוני העובדים ופעילים חברתיים מביעים אכזבה מתוצאות ההסכם.

אחרי הצהרות של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, כי יפתח ב"אם כל השביתות" - כשהמטרה היא שכל 400 אלף עובדי הקבלן במשק הישראלי ייקלטו במודל של העסקה ישירה - התברר אתמול כי רק עובדי קבלן מעטים במגזר הפרטי והציבורי גם יחד (כ-1,000, לפי הערכות) ייקלטו בהעסקה ישירה, אם בכלל.

הסיבה לכך היא שבמגזר הפרטי מדובר בעובדי ניקיון בלבד, שייקלטו אם הם עובדים ב-90% משרה לפחות (מצב שכמעט ואינו קיים בקרב עובדי ניקיון) ולאחר תשעה חודשי עבודה (מה שעשוי ליצור פיטורים לאחר מעט פחות מפרק זמן זה).

במגזר הציבורי מדובר בקליטה של כ-150 עובדי קבלן העובדים "כתף אל כתף" עם עובדים מן המניין. עם זאת, כמה סעיפים, ובעיקר הוספת מאה פקחים מטעם התמ"ת לשם הגברת האכיפה על חוקי העבודה, הם בגדר הישג ראוי לציון, לתפישת אותם ארגונים ופעילים.

בארגון "כוח לעובדים", שדרכו מאוגדים אלפי עובדי קבלן בתחום הניקיון והשמירה, הביעו הסתייגות מהסיכום בין ההסתדרות לאוצר שלפיו בשלוש השנים הקרובות ההסתדרות לא תוכל לתבוע את שיפור תנאי עובדי הקבלן, אבל תוכל לפתוח בשביתה בענייני העסקה ישירה. "כוח לעובדים לא יכבד הסכם של שקט תעשייתי וימשיך במאבק להעסקה ישירה", אומר שי כהן, ממייסדי הארגון. "ההסכם נותן לגיטימציה להמשך השיטה ואף להרחבתה כפי שמתכנן האוצר".

אסף אדיב, מנכ"ל ארגון העובדים מען, אמר כי "אין בהסכם שום בשורה. בעוד שהמגזר הפרטי קיבל על עצמו הסכם שמעתיק את מה שנקבע כבר לפני כמה שנים לגבי חברות כוח אדם (חובת המזמין לקלוט את העובד בתום תשעה חודשי עבודה), הממשלה סירבה לכל סעיף שיחייב אותה לקלוט מספר גדול של עובדים".

נדרשים לפחות 300 פקחים

הפעילים החברתיים מגבים את עמדות ארגוני העובדים. לדברי מעיין גרבר, חברה בקואליציה להעסקה ישירה, "עבודה קבלנית מייצרת את מכרזי ההפסד, ולכן גם אם יש הוראה להשוואת התנאים, יש סיכוי טוב שהדבר לא יקרה".

עוד אומרת גרבר כי הוספה של 100 פקחים שאחראים על הגברת האכיפה, המתווספים ל-100 קיימים, היא מבורכת, אבל גם לאחר התוספת ישראל לא תעמוד בתקן OECD, שכן כדי לעמוד בו נדרשים לפחות 300 פקחים. "מבחינתנו השיטה היא הבעיה - היא אותו סרטן כלכלי שמוביל לכך שבישראל סדרי הגודל של עובדי הקבלן לא נראו בשום מדינה במערב. אנחנו מבינים כי שינוי השיטה מצריך שינויים בהסכמים קיבוציים כך שתגדל הגמישות הניהולית, ובה בעת אנחנו מזכירים כי בדרגים הגבוהים הכיסאות נוחים ויציבים ואת החלשים זורקים".

מרטין וילר, ראש תחום עובדי קבלן בעמותת מעגלי צדק, מודה כי השביתה טמנה בחובה הישגים, אך מוסיף כי "למרות הכוונות הטובות, יש חשש כי הפגיעה בעובדי הקבלן תעמיק, וזאת בשל רצונם של קבלני שירותים להימנע ממתן תוספות השכר לעובדים וקליטתם בחצרו של מזמין השירות", הוא אומר. "יימצאו מנגנונים עוקפים להסדרים הללו. משום כך הפתרון הוא להמשיך את המאבק להעסקה ישירה של עובדי קבלן - קודם כל במגזר הציבורי - לצד הגברת האכיפה וכינון מנגנונים מהירים ויעילים יותר להטלת סנקציות על מפירי חוקי עבודה".

לגבי עובדי האבטחה אומר וילר כי "ההתעלמות מהם אינה מקרית, ונועדה להשיג הסכם שלא יקים על ההסתדרות את ארגוני המעסיקים"

"עיני הפסיד בקרב"

אלון-לי גרין, חבר הסתדרות שאיגד כמה ועדים במסגרתה וממייסדי "התנועה החברתית", אומר כי "המדינה תמשיך להיות גורם מוביל המעסיק עובדי קבלן. האוצר ניצח ניצחון גורף כשמנע העסקה ישירה של מרבית עובדי הקבלן. עובדים אלה נשארים חלשים ולא מאוגדים. תוספות השכר שהשיגו עבורם יישחקו והשיטה הקבלנית תמשיך לדכא אותם. האוצר לא רוצה לנפח את המגזר הציבורי - אבל את חברות הקבלן ימשיכו לנפח".

לגבי מי שהוביל את השביתה, עופר עיני, אומר גרין כי "להסתדרות יש את הכוח להשיג את ההישגים הנחוצים, אבל במקרה הזה לא היה הרצון. ההצהרות לא מומשו וההישגים מעטים. עיני הפסיד בקרב".

יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ', מברכת את ההסתדרות על הישגיה. לדבריה, "תנאיהם של מאות אלפי עובדים ישופרו ורבים ייקלטו כעובדים. האחריות להפסקת תופעה נצלנית זו מוטלת על הממשלה והכנסת".