נשחקים? לכו ללמוד מקצוע יצרני - Markerweek - TheMarker

נשחקים? לכו ללמוד מקצוע יצרני

צעירי מעמד הביניים עונים לפאנל הצעירים

כבר בפסקאות הראשונות של הכתבה "מתוסכלים", שפורסמה ב-Markerweek ב-31.3.2011, ליוותה אותנו תחושת אי נוחות שגברה לאורך הכתבה. לאחר קריאה חוזרת, התמקדה תחושה זו בחמישה מהמרואיינים. שלושה מתוכם למדו כלכלה, אחד למד הנדסת תעשייה וניהול ואחד למד משפטים. המכנה המשותף לכולם, להבנתנו - אלה אינם מקצועות נדרשים או יצרניים.

אין בכוונתנו לטעון שאין צורך במנהלים, בכלכלנים או במשפטנים. ואולם בכל המקצועות האלה נרשם, מזה שנים, עודף אדיר בבוגרים. השבעת עורכי הדין מתבצעת באיצטדיוני כדורגל ומספרם לנפש הוא הגבוה בעולם. לימודי הנדסת תעשייה וניהול מלאים עד אפס מקום ואין שום מחסור בכלכלנים בשוק הישראלי. פתיחת מסלולי הלימוד במקצועות אלה במכללות תרמה גם היא לאינפלציה המשמעותית בבוגרים הנפלטים כל שנה לשוק. המצב לא היה שונה לפני כחמש שנים, עת התחילו חמשת המרואיינים את לימודיהם, ולכן לא ברור מדוע הם מלינים כעת על היצע המשרות הקטן בשוק. לאחר שהמדינה, באמצעות תקציב ההשכלה הגבוהה, סיבסדה בנדיבות את לימודיהם של ארבעה מהם לפחות, האם הם מצפים ממנה לסבסד משרדי עורכי דין שילבו עוד סכסוכים משפטיים? האם המדינה צריכה לעודד מפעלים להעסיק שכבת ניהול נוספת של בוגרי הנדסת תעשייה וניהול כדי להגדיל עוד יותר את השכבה המנופחת של מנהלי הביניים? האם המדינה צריכה להעניק סיוע כלכלי לבנקים כדי שיעסיקו עוד מומחים לניהול כסף?

צילום: טואג אייל

איננו מכירים את המרואיינים באופן אישי, ואין ברצוננו להטיל דופי במניעיהם ובכוונותיהם. אבל מתקבל הרושם כי רבים מאלה שבחרו ללמוד כלכלה, ניהול ומשפטים חיפשו מקצוע משתלם, ולא מקצוע שבו מצאו עניין אישי או רצון לייצר, לחדש או לפתח דבר. אלה צעירים שראו את גובה המשכורת של מנהלי השקעות, יועצים פיננסים, בנקאים ועורכי דין וחיפשו מקצוע שבו יוכלו להרוויח הרבה כסף. כך גם מאות הסטודנטים שנוהרים ללימודי הנדסת תעשייה וניהול ומחפשים את מה שמכונה בלעג "הנדסה לייט" - מקצוע הנדסי שבעתידו אופק כלכלי מתגמל, אבל הלימודים בו תובעניים פחות מבשאר לימודי ההנדסה.

כיום יש חוסר ניכר בשוק העבודה של עובדים בתחומי המדעים: כימאים, ביולוגים, פיסיקאים, רופאים, מתמטיקאים; ומהנדסים בכל התחומים: הנדסת מכונות, הנדסת חשמל, הנדסת מחשבים, הנדסה אזרחית, הנדסת מים, הנדסת בניין והנדסה כימית. כמו כן קיים מחסור, בעיקר בפריפריה, במורים בכל תחומי המדעים והטכנולוגיה. הלימודים בתחומים אלה קשים ותובעניים מאוד, אבל הבחירה בהם מגלמת בתוכה ביטחון תעסוקתי משמעותי, אם כי לא תמיד פוטנציאל להתעשרות מהירה וקלה. ולא פחות חשוב: בניגוד לעורכי דין ומנהלים, בעלי מקצועות אלה תורמים תרומה של ממש ליצרנות המשק הישראלי, לחדשנות הטכנולוגית, ליצוא, לביטחון המדינה ולתעשיות הביטחוניות, לאיכות החיים והבריאות וליצירת משרות נלוות נוספות.

אנו נדרשים גם לעניין יוקר המחיה, בעיקר במרכז. אחד המרואיינים טען כי "כל המשק נמצא במרכז, לכן אני חייב להיות בתל אביב". בכתבה הוזכר מחיר שכר דירה לאדם בדירת שותפים - 2,500 שקל. גם כאן נדרשת מעט פרופורציה. אף על פי ששוק העבודה המשמעותי אכן נמצא במרכז, הוא אינו מוגבל לטווח שבין מרכז תל אביב למרכז כפר סבא. אפשר למצוא דירות באזורים מרוחקים יותר בגוש דן, במרחק תחנת רכבת או אוטובוס מתל אביב, במחיר נמוך בעשרות אחוזים, ולחכות עם המגורים בתל אביב עד למציאת עבודה קבועה בעיר. גם למנהטן נוסעים תושבי שאר הרובעים מדי יום ברכבות ובאוטובוסים, במשך כשעה לכל כיוון. המגורים בתל אביב והוצאות מחיה מעבר ליכולת הכלכלית הם בחירה ולא הכרח.

אין ספק שרבות מהטענות של המרואיינים נכונות וצודקות. מחירי הנדל"ן בישראל לא סבירים ביחס לגובה המשכורת הממוצעת; ההכרח לפרנס אוכלוסיות של חרדים וערבים - שאינן ממצות את פוטנציאל התעסוקה שלהן - מכביד על משלם המסים העובד; ורמת מערכת החינוך היא סכנה אמיתית להמשך קיומה של המדינה כיישות מודרנית, ציונית ודמוקרטית.

ואולם על רקע כל אלה בולט במיוחד חוסר הנכונות של מי מהמרואיינים לעשות מעשה או לקחת אחריות על חייהם. נדמה כי הם מצפים לנס משמים. אנו חיים במדינה דמוקרטית: מדינה עם פגמים רבים, עם בעיות לא מעטות, אבל עם יכולת אמיתית של כל אזרח אכפתי להביא להשפעה של ממש על המערכת הפוליטית. המרואיינים לא הלכו ללמוד מקצוע נדרש, אין באמתחתם שום חזון או רצון לשנות פרט לרצון למצוא עבודה מכניסה. האם מי מהם התפקד למפלגה כלשהי? הלך להצביע אי פעם בפריימריז בשביל להשפיע על זהותם של נציגנו בכנסת? האם הם פעילים בפרויקט כלשהו שמטרתו לצמצם את הפערים החברתיים או לשנות את חלוקת הנטל?

עבור צעירים רבים מדי, התשובה לכל השאלות האלה שלילית. מי שרוצים שינוי, אבל לא רוצים לעשות אותו בעצמם; מי שרוצים להשתכר היטב, אבל לא לומדים מקצוע קשה, אך יצרני ונדרש, שמפתח את המשק הישראלי; מי שרוצים שלילדיהם יהיו מורים טובים יותר, אבל לא מוכנים ללכת להוראה; מי שרוצים שישראל תמשיך להוביל מבחינה מדעית וטכנולוגית, אבל לא מוכנים לעסוק במקצועות אלה; מי שרוצים שהאנשים בשלטון יהיו יותר ראויים, אבל לא מוכנים אפילו להתפקד למפלגה ולהצביע בפריימריס - כל אלה לא יכולים להלין על מצבם ועל מצב המדינה בידיים נקיות.

להבנתנו, המפתח לבעיות שהוצגו בכתבה נובע משני מקורות. האחד, הפניית צעירים מוכשרים מלימודי ניהול ללימודים יצרניים באמצעים שונים: מלגות למקצועות היצרניים, הפחתת סבסוד ללימודי ניהול והוצאתם מחוץ לגדרות המוסדות המתוקצבים ועידוד לימוד מקצועות משולבים (מדעי המחשב ומשפטים, למשל). השני, הגדלת המעורבות הפוליטית. פוליטיקה ומעורבות פוליטית הן מלים גסות רק בעיני מי שמקדש את חוסר האכפתיות והעמידה מנגד. לא כל אחד צריך להיות ח"כ, אבל קיים מינימום אזרחי - הצבעה לכנסת ולרשות המקומית, חברות במפלגה והבעת מחאה ממוקדת באוזני נבחרי הציבור - שאותו צריך לקיים.

 

זהר פודה היא בוגרת תואר ראשון בכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים ובימים אלה לומדת לתואר שני בכימיה במכון ויצמן. אדם מתן למד מדעי המחשב ומדעי הרוח באוניברסיטה העברית, ועובד כמפתח תוכנה באזור רעננה. השניים מתגוררים בשכירות בקיבוץ זיקים שליד אשקלון. הם בחרו בקיבוץ בדרום, בין השאר, בגלל עלויות המחיה השפויות והתפשרו על זמני נסיעה ארוכים לעבודה. הם חולקים כלי רכב אחד, ואחד מהם מגיע מדי יום לעבודה ברכבת.

מתלוננים - טוקבקים נבחרים לפאנל הצעירים

"אני לא גומר את החודש עם משכורת משותפת של יותר מ-22 אלף שקל לחודש. כל הזמן מחזיר חובות. נמאס לי. החיים פה יקרים בטירוף" אאא

"לא מכירה ולו מובטל אחד שהוא בוגר הנדסה/ מדעים באוניברסיטה. מי שבחר ללמוד הנדסה במכללה או ללמוד באוניברסיטה מקצוע לא יצרני ולא פרקטי שיאכל את הדייסה שבישל" מהנדסת טרייה

"הם מעריצים את ההורים שהגיעו מאפס להישגים. אז מה אתם? כמו ההורים, שיתחילו לעבוד ויגיעו רחוק מאוד" א

"לכל המבריקים שם בחוץ. תבינו שאלה ניצנים של בעיה, שגדלה ומתנפחת. אם אקדמים צעירים מהמרכז לא ימצאו עבודה, מה יהיה על הצעירים מהפריפריה? איך ניראה עוד 10-15 שנה? באמת רוצים פה הפיכה נוסח מדינות ערב?" גיל, אב לשניים

"ואין להם ילדים עדיין ותשלום חודשי לגן של 3,000 שקל בנוסף למשכנתא. הורים ונשים עובדות לא מסוגלים לכלכל פה ילדים ולגדל משפחה. החיים פה בלתי אפשריים ומייאשים ועדיף כבר לנסות בחו"ל" אזרח מיואש

עקבו אחרינו בטוויטר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק
הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות
09
רואה את האמת
  • 20:58
  • 10.04.11

הייטקיסט שמרוויח או ירוויח עשרות אלפי שקלים לחודש, פי 4-5-6-7 משכר המינימום ,שלא יטיף לאף אחד ללכת להיות שוטר או מורה. הכותב מדבר על תרומה למשק, כיצד פיתוח התוכנה שלו מייצר משהו? שורות קוד לא נחשבות בעיניי לעגבניה שגדלה באדמה. לך תהיה חקלאי אם אתה רוצה לייצר. או עובד במפעל.

08
מקצוע יצרני?
  • 20:53
  • 10.04.11

אם המדבר היה כל כך רוצה לייצר למשק, או לתרום למשק, מדוע לא הלך ללמוד הוראה או להיות שוטר, כפי שממליץ לאחרים, במקום ללמוד הנדסת מחשבים ,שללא ספק הלך אליה בגלל הסטטוס החברתי והמשכורות הגבוהות ולא מתוך איזה מאמץ עילאי או אידיאל לתרום בחזרה למשק הישראלי. 2 הכותבים מעוניינים לתרום לכיסם הפרטי, אז שלא יבלבלו במוח עם הצביעות שלהם.

07
ממש התנשאות
  • 17:52
  • 10.04.11

אז אתם אומרים שאם אני לא מתאים לאחד המקצועות ה"יצרניים" הריאליים (לכמה אחוזים מהאוכ' יש מוח מתמטי ? הקורסים האלה לא מתאימים לכולם) אז שאלך להיות מורה או שוטר? וואלה...לכו אתם להיות מורים או שוטרים. זו התנשאות של מי "שהסתדרו" במקצועות ההנדסה. כאילו שכל האוכלוסיה צריכה לעבוד באחד מחמשת המקצועות ה"תורמים למשק" או ה"יצרניים", עוד חארטה קפיטלסיטית שטופת מוח שהכנסתם לעצמכם לראש מבלי לחשוב לרגע מה המשמעות של מקצוע "יצרני". מה בדיוק מייצר איש הייטק לכל הרוחות? עוד תוכנה מטומטמת? איך הוא תורם לשינוי ההסטוריהף חוצ מאשר לכיס הפרטי שלו ? וכימאי תורם לחברת תרופות, עוד גזלני-ענק. חלאס עם ההתנשאות חסרת הבסיס שמבוססת אך ורק על נק המבט שלכם.

06
ענבר
  • 09:10
  • 10.04.11

אין לכם מושג על מה אתם מדברים. מאוד קל להיות זוג צעיר לגור רחוק לנסוע ברכבת כל בוקר שעה לכל כיוון. אבל ניסיתם פעם לשים את הילד בשבע בגן לנסוע שעה ברכבת (אם בא לה להגיע בזמן ואם היא לא בשיפוצים או מתנגשת במשהוא בדיוק באותו יום) ואז גם לחזור באותה רכבת כדי לקחת את הילד מהגן בארבע? או מה זה למצוא עבודה כשיש לך ילדים קטנים ובכל משרה מושתנת דרישות העבודה הם בין 9-6 כל יום בלי טיפת גמישות? אתם חיים לכם בחממה של מכון ויצמן, אבל חכו, כי קר שם בחוץ...

05
רק חצאי אמיתות בכתבה הזו
  • 21:06
  • 09.04.11

ש40 הד' הללו לוקחים לך שעתיים נסיעה בגלל הפקקים. יש למגורים קרב למקום העבודה יתרון רב, גם אם הם יקרים- וזה המחסור ביציאה סופר מוקדמת מהבית כדי "לנצח את הפקקים" ועוד שאר מיני מרעין בישין שמדינת ישראל בתשתיות הגרועות שלה מפילות על האזרח.

04
יורם
  • 21:50
  • 08.04.11

לא הבנתם את הכתבה שהתפרסמה בשבוע שעבר, אני חושב שהחבר'ה רצו להביע מחאה על יוקר המחיה בישראל במקביל לחיים סטודנטיאלים ופוסט סטודנטיאליים. אף אחד מהמראויינים בשבוע שעבר לא טען כי מגיע לו משהו מהמדינה או שהוא מחכה לנס משמים, אלא פשוט הציפו את הבעיות הקיימות במשק דרך נקודת מבטם

  •  
    Adam Matan
    • 10:25
    • 09.04.11

    יורם, למרות שאכן יקר לחיות בארץ, קשה לי לקבל טענות על יוקר המחיה ממי ששוכר דירה יקרה בעיר הכי יקרה בארץ. יוקר המחיה שלו הוא תולדה של בחירה, לא של הכרח. לגבי הטענות למדינה, המרואיינים מלינים על העדר תכנית חומש ועל העדר צעדים מצד הממשלה למימוש חזון החלל של הנשיא פרס. איך בדיוק הם רוצים להשתלב בתוכנית כזו עם לימודים שכאלה? בשביל לשגר טיל לחלל (או למול גראד), לא צריך "לכאורה", "כבוד בית המשפט" ו"מרשי". צריך "אינטגרל", "שפת סי" ו"הנדסת חומרים".

  •  
    יערה
    • 09:04
    • 10.04.11

    לגור במקום שבו זורקים טילי נ"ט על הילדים בדרך לבית ספר. כי זו הדרך היחידה לשרוד את יוקר המחייה?

03
ירןם
  • 19:32
  • 08.04.11

ביולודיה ומדיע הסביבה יש פיצוץ אוכלוסין לא פחות גדול מאשר מקצעות הכלכה והניהול צריך תואר שני ושלישי בשביל עבודה נורמאלית ולאחר תואר ראשון ניתן לעבוד רק כתועמלן שזו בהחלט לא עבודה יצרנית. ניתן לעבוד בהוראה אך אף הגב' פודה בעצמה לא הלכה לכיוון זה כפי שהציעה וזאת ככל הנראה בגלל השכר הנמוך ומעמד המורה. הכותבים מתנשאים- לא כולם יכולים ללכת ללמוד את מקצועות ההנדסה והמדעים אך מורה ועובד סוציאלי חשובים לא פחות מעובד הייי טק ברעננה. עובדי ייצור מקבלי שכר ביזיוני וחבל הם באמת חשובים

  •  
    Adam Matan
    • 10:15
    • 09.04.11

    ירון שלום, ישנם גם מקצועות מדעיים, כמו ביולוגיה, בהם יש שוק עבודה קשה יחסית. מצד שני, אפשר להתחיל בהם בתור עובד בקרת איכות בחברת תרופות, ומשם להתקדם במקביל ללימודי תואר שני במקצוע (או תואר שני במנהל עסקים, עם רקע מדעי). אנחנו הראשונים להסכים שמורים ועובדים סוציאלים (ואגב, גם שוטרים ורופאים!) צריכים לקבל שכר הולם וגבוה משמעותית ממה שהם מקבלים היום. וצדקת גם כשאמרת שלא כל מקצוע מתאים לכל אחד. הטענה היחידה שלנו היא נגד מי שמראש ניצל את יכולותיו הטובות ללמוד מקצוע לא יצרני, גר בדירה יקרה בתל-אביב ומתלונן בקולי קולות. אדם מתן

  •  
    מיכל
    • 09:12
    • 10.04.11

    יש אלפי ביולוגים שמסתובבים בשוק ולא מוצאים עבודה. גם אחרי תואר שני ושלישי וגם ממכון ויצמן, אנשים לא מוצאים עבודה תקופות מאוד ארוכות וכשהם מוצאים זה בתנאים משפילים. ככה שחלק גדול ממי שמסיים ביולוגיה מצטער שהוא לא הלך ללמוד כלכלה או איזה מקצוע לא יצרני אחר אבל שבו יש איזה שהוא סיכוי לקריירה.

02
אלי
  • 17:23
  • 08.04.11

וואו, זה גם בדיוק מה שאני חשבתי כשקראתי את כתבת הבכי והנהי של המפונקים ההם. זה כמו לראיין נהג מונית שעשה קורס משחק במתנ"ס בנוה יוסף ולא מבין למה הוא לא מקבל תפקיד ראשי ב"הבימה". אני לא מכיר מישהו שלמד משפטים וכלכלה בת"א או תעו"נ במקום רציני כמו ת"א או הטכניון והייתה לו בעיה למצוא עבודה. מה הם מצפים - שיקבלו אותם להתמחות במשרדי עו"ד יוקרתיים ובחברות ייעוץ מובילות במקום לקבל כוכבים אמיתיים מת"א והעברית שעשו גם עוד דבר או שניים בחיים?

פרוייקטים מיוחדים
הפופולריות בMarkerweek
הצעות מיוחדות