ואז החוקרים דפקו בדלת: האם סטלה הנדלר הלכה רחוק מדי? - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ואז החוקרים דפקו בדלת: האם סטלה הנדלר הלכה רחוק מדי?

הקריירה המטאורית של מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר, ספגה מכה קשה בחקירת עסקת בעלי העניין עם yes, שכבר מחקה לבזק כ-2 מיליארד שקל משוויה ■ יועץ אסטרטגי המכיר את הנדלר: "היא לויאלית מאוד לבעלי הון שהיא עובדת עמם, מעל ומעבר לכל אפשרות שתעלה בדעתך"

81תגובות
סטלה הנדלר
אייל טואג

דבר במסלול הקריירה של מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר, לא יכול היה להכין אותה לטירוף שהיא חווה בימים אלה, שהגיע לשיא אתמול (ה') עם מעצרה, שליחתה למעצר בית של תשעה ימים ואיסור יציאה מהארץ שהוטל עליה למשך חצי שנה.

זה התחיל ביום רביעי לפני שלושה שבועות, אז דפקו על דלתה חוקרי רשות ניירות ערך, שלקחו אותה למשרדי הרשות - שם נחקרה באזהרה במשך שעות בחשד לעבירות על חוקי ניירות ערך. הנדלר הכחישה את החשדות נגדה. באותם ימים, בניגוד לבעל השליטה שאול אלוביץ' ואחרים, עוד לא הוטלו עליה מגבלות ממשיות, והיא חזרה לנהל את החברה בימים הסוערים שבהם הבכירים והדירקטורים הובאו בזה אחר זה לחדרי החקירות. השבוע הודיעה רשות ניירות ערך שהיא חוקרת גם את עסקת בעלי העניין ב-yes, הנמצאת בבעלותה המלאה של בזק, עם חברת חלל תקשורת שבשליטת אלוביץ'. בעקבות ההודעה הופסק ביום שלישי המסחר במניית בזק, ומאז התפוצצות הפרשה התכווץ שווי החברה כבר בכ–2 מיליארד שקל.

סטלה הנדלר, אלישע ינאי ושאול אלוביץ'
עופר וקנין

מה שכנראה הוביל את הנדלר לחדרי החקירות היא עסקת בעלי העניין שעומדת בלב פרשת בזק, שבה רכשה החברה 50% ממניות yes ב-2015 תמורת סכום שנע בין 700 מיליון שקל למיליארד שקל. לצורך הרכישה הוקמה ועדה בלתי תלויה שבה היו חברים דירקטורים בבזק שאין להם לכאורה זיקה לבעל השליטה. ברקע עבודת הוועדה עמדה הערכת שווי של חברת מריל לינץ', שהעריכה את שווי העסקה ב-200–300 מיליון שקל. זהו הפרש קריטי שזרם לכיסו של אלוביץ', שהיה אז הבעלים של אותם 50% ממניות yes דרך החברה הפרטית יורוקום. בפרוטוקולים של הוועדה הבלתי תלויה צוטטה הנדלר כמי שמבקשת להגדיל את המחיר שתשלם בזק מעבר לזה שמריל לינץ' קבעה.

ברקע הדברים עמד הרצון של בזק לבטל את ההפרדה המבנית בחברה - כלומר, האפשרות למכור שירותי טלוויזיה, אינטרנט וטלפון תחת מטרייה אחת (חבילת טריפל). המדינה חוששת מהמהלך בשל כוחה העצום של בזק בשוק הטלפוניה הקווית והאינטרנט, והוא עלול לגרום לחיסול התחרות בענף.

בישיבה של הוועדה הבלתי תלויה בספטמבר 2014 אמרה הנדלר: "לו המשא ומתן היה מנוהל על ידי גורם בלתי קשור, הוא היה מנצל את העובדה שבזק חייבת את הנכס האסטרטגי הזה, והיא תהיה מוכנה לשלם עבורו. אנו יודעים כמה בזק היתה מוכנה לשלם עליו כנכס אסטרטגי לולא זה היה קשור לבעל עניין". כעבור חמישה חודשים, כאשר התברר שמריל לינץ' המליצה להתנגד לעסקה במחיר הגבוה יותר שעליו סוכם, אמרה הנדלר: "זה השווי היבש של עסקת yes, אבל אין פה ראייה רחבה לגבי איפה קבוצת בזק תהיה אם העסקה לא תתממש".

.

מנהלת של אקסלים

בענף התקשורת, שהנדלר היא מהמנהלות הוותיקות בו, הדעות לגביה חלוקות. היא ידועה כסוג של עוף מוזר, אחת שלא "מסתחבקת" באירועים, אך מצד שני כזו שיודעת להתחבר למוקדי כוח. לדברי אנשים בענף, היא מונעת מאמביציה בלתי נדלית וזוכה להערכה כמנהלת מוכשרת ומקצועית, בעיקר בתחום התפעול, אך לא בהכרח בתחומים אחרים, כמו אסטרטגיה או קבלת החלטות. לתפקיד מנכ"לית בזק היא מונתה ב–2013 - ובתקופתה החברה מציגה רווחי שיא, אך גם ממשיכה להחזיק במונופול על תשתית הטלפוניה הקווית, יתרון שהיה מקל על כל מנהל להציג תוצאות טובות.

דבר המאפיין אותה לכל אורך הדרך הוא הירידה לפרטים ומספרים. למשל, כשניהלה את 012 סמייל בעשור הראשון של המילניום, עברה בעצמה על כל הוצאות החברה, גם כשהיו בסך כולל של 900 מיליון שקל — לאו דווקא בשל אובססיית שליטה, אלא מתוך ידיעה שבחברה עם שולי רווח קצרים, כל שקל חשוב.

רון אילון
רפי דלויה / YES

"זה עובר אצלה כחוט השני בכל תפקיד", אומר מקור בענף התקשורת המכיר היטב את הנדלר. "ב–2011 היא נכנסה לתפקיד יו"ר HOT. זה תפקיד מרוחק יותר מהיומיום הביצועי, אבל גם אז היא היתה משגעת את החברה. ביקשה מהם אקסלים על אקסלים, כדי לדעת איך אפשר להתייעל. היא טובה מאוד בקיצוצים. התייעלות שקטה, לא בהכרח פיטורים. היא פשוט יורדת למספרים, ומבינה משם את כל העסק".

לדברי יעקב נדבורני, לשעבר מנכ"ל מירס ו-HOT מובייל, שעבד עמה ב–012 סמייל ולאחר מכן ב–HOT, "למדתי ממנה הרבה בעולם המספרים, איך לנהל דרך מספרים ואקסלים. חלק גדול מהיכולת המקצועית הגבוהה שלה נובע מההיכרות העמוקה עם המספרים, לנתח, להבין מה התוצר העתידי של החברה. לאורך זמן מנהלים בכירים נוטים להתעייף מזה - היא לא".

לדברי בכיר לשעבר בבזק, "דווקא הנדלר, שרואה מספרים עד רמת הבורג, היתה אמורה להבין את המשמעותיות של עסקת בזק־yes. זה תמוה איך פתאום כשמדברים על דבר ענק כזה, אז לא קופץ אצלה הניתוח המספרי. צריך גם לזכור שדירקטוריון פחות בקיא ממנכ"ל. אם היא היתה אומרת שזו עסקה לא שווה, אז הדירקטוריון לא היה מאשר את הרכישה גם ב-200–300 מיליון שקל".

דבר נוסף שמאפיין את הנדלר הוא היחס הנאמן שלה לאנשים שמעליה, בעלי השליטה בחברה. "היא לויאלית מאוד לבעלי הון שהיא עובדת עמם, מעל ומעבר לכל אפשרות שתעלה בדעתך", אומר יועץ אסטרטגי המכיר את הנדלר.

"היא אישה של פרטים, נטולת כריזמה לחלוטין. היא לא מנהלת עם יכולת מנהיגות שסוחפת אחריה אנשים", אומר מנהל בכיר במשק שעבד מולה בעבר. "בכל הצמתים שבהם היתה היא עשתה עבודה טובה, אבל זה היה תלוי הרבה במי שהיה סביבה. היא נורא מתקשה לקבל החלטות. אנשים בבזק היו נכנסים אליה עם בעיות, והיא היתה אומרת: 'רגע, תן לי לחשוב על זה'. כבר נהייתה בדיחה שהיא צריכה להתקשר בשביל דברים כאלה לאלוביץ', הרי הקשר שלה עם שאול היה ברמה יומיומית. בבזק, לדוגמה, שאול אישית טיפל בענייני ועד העובדים ונתן לה שקט. היא לא טיפלה בוועד. אפשר לשאול למה אלוביץ' לקח דווקא אותה ב–2013 אחרי שאבי גבאי פרש. אולי כי הוא ידע שכאשר יש לך מנכ"ל שמתייעץ עם בעלי מניות, אז זה קל יותר להעביר מהלכים מאשר מנכ"ל שלא מתייעץ עם בעלי מניות".

מנגד, מקורבים להנדלר רואים את הדברים האחרת. "סטלה לא היתה חברה בוועדה הבלתי תלויה לאישור עסקת בזק־yes", אומרים אותם מקורבים, "היא רק נקראה אליה מדי פעם בפעם, כדי להסביר את סוגיית רכישת yes, כפי שבזק הקווית רואה אותה. בפרוטוקולים רואים באמת שהיא דוחפת את העסקה מתוך ראייה אסטרטגית, אבל זו העמדה של בזק כבר עשור, כדי שיהיה לה טריפל כמו של HOT. היא לא התייחסה למחיר או למספרים, אלא נתנה חוות דעת לגבי הערך שיכול להיות לבזק מ–yes. נכון, היא אולי מדברת עם שאול באופן יומיומי, אבל צריך לזכור שהוא יו"ר פעיל של החברה, וזה טבעי שכך יהיה".

ישראל (איזיה) צ'צ'יק, שהיה יו"ר קווי זהב בזמן שהנדלר היתה המנכ"לית, ולאחר מכן דירקטורב–HOT כשהנדלר כיהנה כיו"ר, אומר: "בעיני, הרצון או הרעיון שחייבים לאחד את yes עם בזק הוא כל כך בסיסי. אחד היתרונות של HOT כשחקן, ורואים את זה בתוצאות הכלכליות - זה הטריפלים". לדבריו, "יש להנדלר הרבה מעבר להתמצאות בפרטים ובמספרים. לדוגמה, היא יודעת לבחור סביבה אנשים טובים ולגרום להם לעבוד בצוות יחד אתה. אם אתה שואל על הפער בין הנאמנות שלה לחברה לעומת הנאמנות לבעל המניות, אז התשובה היא שהחברה חשובה לה יותר. ב–HOT, למשל, היא היתה יו"ר זמן קצר יחסית, כי החברה היתה חשובה לה יותר. היא היתה יכולה להישאר שם הרבה יותר זמן, אבל חשבה כי דברים מסוימים היו צריכים להתנהל אחרת".

פטריק דרהי
אי־אף־פי

עסקה בעייתית עם דרהי

ב-HOT כיהנה הנדלר כיו"ר שנה וחצי בלבד, בין מאי 2011 לינואר 2013. בתקופה זו גם קיבלה שכר מפנק במיוחד - עלות שכר של כ–15 מיליון שקל בשנה. גם כאן היא ידעה לשמור על יחסים טובים עם בעל השליטה, פטריק דרהי, עמו נהגה להיפגש מחוץ למשרדי החברה.

בתקופה זו היא הובילה כמה גיוסי הון גדולים ל-HOT, אבל גם היתה מעורבת בעסקה שמזכירה במעט את עסקת בזק־yes - חברה גדולה שקונה חברה אחרת בעסקת בעלי עניין. במקרה זה HOT, חברה ציבורית בשליטת דרהי, רכשה ב–2011 את חברת מירס, אז חברה פרטית של דרהי. בניגוד למקרה של בזק, כאן הנדלר היתה במעמד של יו"ר הדירקטוריון, כלומר זו שאחראית על הובלת המהלך. דרהי קנה את מירס ממוטורולה בסוף 2009, תמורת 640 מיליון שקל. לפי דיווחי HOT לבורסה, במארס 2011 קיבל דירקטוריון HOT פנייה מחברת אלטיס של דרהי להיכנס למשא ומתן על עסקת בעלי עניין לרכוש את מירס, כדי "לאפשר לחברות האמורות לממש את הסינרגיה בין העסקים שלהן, לתרום לייעול פעילותן ולשיפור מיצובן התחרותי".

ביולי 2011 אושרה העסקה למכירת מירסל–HOT תמורת 1.3 מיליארד שקל, סכום שהופחת בהמשך ל–1.2 מיליארד שקל. העסקה אושרה גם בוועדת הביקורת של HOT וגם בדירקטוריון החברה, תוך הסתמכות על הערכת שווי חיצונית למירס, שבוצעה על ידי חברת טאסק. רק חבר דירקטוריון אחד התנגד לעסקה — שמואל סלבין, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, שישב בדירקטוריון HOT כנציג "ידיעות אחרונות", מבעלי המניות אז ב–HOT. סלבין טען שהתמורה שנקבעה למירס גבוהה מהשווי שהיה צריך להיקבע לה. זאת, משום שלדעתו קיימים סיכונים בתחום הסלולר, ובכלל זה שיעורי חדירה גבוהים, מתחרים בעלי חוסן פיננסי ומגבלות רגולטוריות על האפשרות לפריסת מתקני גישה.

בישיבת הדירקטוריון בראשותה של הנדלר, סלבין לא הצליח לשכנע בעמדתו, אך חודשיים לאחר מכן העסקה עברה לאסיפה הכללית של HOT, ושם תמכו בעמדתו גופים מוסדיים שהתנגדו לעסקה, ודרשו כי המחיר יופחת. בעקבות המאבק, הופחת המחיר ל–950 מיליון שקל בשתי פעימות — 500 מיליון שקל במעמד העסקה, ועוד 450 מיליון שקל על פני חמש שנים, בהתאם לרווחיות ונתח שוק של פעילות הסלולר.

בשורה התחתונה, דרהי היה רחוק מלצאת מופסד: הוא רכש את מירס ב–650 מיליון שקל, ובתוך שנתיים מכר אותה ב–50% יותר. בסוף 2012 מחק דרהי את HOT ממסחר בבורסה, אך היא עדיין מדווחת בשל איגרות חוב שבבעלותה. לפי הדו"חות, ל–HOT מובייל יש צמיחה עקבית במספר המנויים בשנים האחרונות.

אבי גבאי  מסיבת עתונאים
תומר אפלבאום

סלבין משוכנע גם כיום שהעסקה שהוצעה היתה לא טובה. "המחיר היה אז גבוה מאוד", הוא אומר. "בדקתי את המספרים והתנגדתי. הנדלר הצביעה בעד. היה לי ריב גדול עם הדירקטוריון, זה הגיע ממש לצעקות. כולם אמרו לי שוועדת ביקורת אישרה. בכל זאת התעקשתי שזה לא ראוי שהציבור ישלם מחיר גבוה מדי. אחר כך, באסיפה הכללית, המוסדיים באמת הצליחו להוריד את המחיר. בשבוע שעבר יצא לי לדבר על כך עם העובדים שלי בחברה שבה אני עובד כיום. אמרתי להם: 'אם בעסקת בזק־yes היה אחד כמוני שצועק, אולי אלוביץ' לא היה מגיע לאן שהוא הגיע עכשיו'".

"מנהלת קשוחה שהדבר החשוב אצלה זה השורה התחתונה"

הנדלר, 55, נולדה באוקראינה. הוריה הם רופאים שעלו לישראל ב–1974 והתיישבו ברחובות. "היא בעצם התחילה בארץ מכלום, מאפס", אומר מקור שמכיר אותה היטב. "להתחבר בגיל 13 עם ילדים צברים קוצניים זה לא דבר פשוט. היו לה ייסורי קליטה. אולי חלק מהמוטיבציה שלה להצליח התחילה שם. לא רק כלכלית, אלא גם להוכיח לעצמה ולאחרים שהיא מסוגלת להצליח בחברה שקלטה אותה".

לאחר שירות צבאי בחיל הקשר פנתה הנדלר ללימודי כלכלה באוניברסיטה העברית והמשיכה מיד לתואר שני במינהל עסקים. בלימודים הכירה את בעלה, רו"ח אייל הנדלר, לשעבר מנכ"ל חברת הבנייה ב. יאיר (ראו תיבה). לאחר הלימודים רצתה הנדלר להתקבל לתפקיד באגף התקציבים באוצר. המראיין שלה לתפקיד, רם בלינקוב, לימים ראש אגף התקציבים, החליט לא לקבל אותה, כפי שסיפרה בלא מעט הזדמנוית לאחר מכן.

את בלינקוב פגשה הנדלר כמה שנים מאוחר יותר, בתחנה הראשונה שלה - חברת בזק הממשלתית, שם עבדה ככלכלנית במחלקת הרכש. בלינקוב, ראש אגף כלכלה ולוגיסטיקה, זיהה את כישוריה ולקח אותה להיות העוזרת האישית שלו.

עם בלינקוב שמרה הנדלר על קשר חם לאורך השנים והוא היה מעין מנטור עבורה, אבל בעיקר מי שהזניק אותה בתחילת הקריירה. ב–1997, כשהוא מונה למנהל חברת קווי זהב, אז בבעלות אליעזר פישמן, הוא מינה תחתיו את הנדלר לתפקיד סמנכ"לית פיתוח עסקי. ב-2003 התמנה בלינקוב למנכ"ל HOT ושיכנע את פישמן למנות את הנדלר למנכ"לית קווי זהב במקומו.

רם בלינקוב. המנטור
דודו בכר

את אלוביץ' פגשה הנדלר ב-2007, כאשר רכש את חברת קווי זהב מידי פישמן, שאז החלה קריסתו הכלכלית לאחר ההשקעה הכושלת בלירה הטורקית. אלוביץ' מיזג את אינטרנט זהב שבבעלותו וקווי זהב לחברה אחת - 012 סמייל. אף שהיתה בחברה הנרכשת, החליט אלוביץ' למנות את הנדלר למנכ"לית 012 סמייל, ולא מישהו מאנשיו. האיחוד הזה נחשב להישג ניהולי של הנדלר, אך לא עבר לגמרי חלק, כאשר לאחריו מצאו עצמם כמה בכירים מחוץ לחברה.

"הנדלר היתה טובה מאוד לאלוביץ'", אומר מנהל לשעבר ב-012 סמייל, "אבל לא בהכרח טובה לכל המנהלים והעובדים שהיו מתחתיה. היא השרתה אווירה של דד־ליין ועוד דד־ליין, משהו קודר ולא נעים", הוא אומר. "הנדלר היתה קשוחה מאוד, במובן הרע של המלה'", אומרת עובדת שעבדה מתחתיה. "הדבר החשוב אצלה זה השורה התחתונה. יש מנכ"לים שאומרים שהשירות חשוב, האנשים חשובים. אצלה הכל זה 'באטם־ליין' ושורת הרווח. אם משהו פוגע במשהו בשורת הרווח, לא עושים את זה".

מנגד, עובדת אחרת שעבדה תחת הנדלר אומרת: "היא אולי קשוחה, אבל מקצוענית שמעריכה מאוד מקצוענות, ולכן גורמת לאנשים ללכת אחריה. היא יודעת לאתגר את אלה שמתחתיה וגם יודעת לפרגן כשצריך".

ב-2009 רכש אלוביץ' את השליטה בבזק, ואז נאלץ למכור את 012 סמייל, שהיתה מתחרה שלה בשירותי האינטרנט. באותה תקופה היו ציפיות שהנדלר תמונה כבר אז למנכ"לית בזק, אך אלוביץ' העדיף להשאיר בתפקיד את המנכ"ל דאז, אבי גבאי, שנחשב מנכ"ל מוצלח. הנדלר, מצדה, נשארה עוד שנה ב–012 סמייל תחת יוסי מימן, שרכש את החברה מאלוביץ', ועזבה כאשר מימן מכר את החברה לפרטנר של אילן בן דב. ב-2013, לאחר שגבאי הודיע על עזיבת התפקיד בבזק, הנדלר, שעזבה את HOT, קיבלה את התפקיד שאליו לטשה עיניים לא מעט זמן.

אוזן קשבת אצל פילבר

כמנכ"לית ותיקה בענף התקשורת, הנדלר צברה קילומטראז' רב בעבודה מול פוליטיקאים ורגולטורים. את הניסיון החלה לצבור ב-2003, עת נכנסה לתפקיד מנכ"לית קווי זהב. לשכות שרי התקשורת בתקופה ההיא - דליה איציק ואהוד אולמרט - היו זירה שמוכרת לה היטב. ב-2004 היתה הנדלר חלק מפגישה לילית אצל אולמרט, יחד עם הבוס שלה דאז פישמן, ואבי פישר וצבי לבנת, בעלי החברה המתחרה 013. בפגישה היא הביעה בנחרצות את עמדתה נגד כוונת משרד התקשורת לפתוח את השוק למפעילות נוספות בתחום הטלפוניה.

שלמה פילבר
אמיל סלמן

במשרד התקשורת היא נהגה לבקר פעם בשבועיים. "היא התעקשה על הפגישות האלה", אומר בכיר לשעבר במשרד התקשורת. "בכל פעם היא סימנה לעצמה עניין אחר שצריך לקדם, והלכה על זה בכל הכוח. בימים ההם היא פיתחה את יכולת העבודה שלה מול הרגולציה. היא גם לא היתה מתביישת לנדנד, לבקש פגישות כמה פעמים, ואז בפגישה להסביר את עמדתה, ולמה זה כדאי גם למשרד התקשורת".

במבט לאחור, הרגולציה של קווי זהב או סמייל 012 היתה רק הפרומו לדבר הגדול והאמיתי - המאבקים השונים סביב בזק. בשנים האחרונות נהפכה הנדלר לדמות מוכרת במסדרונות הכנסת ובמשרד התקשורת, שם ביחד עם סמנכ"לית הרגולציה שרון פליישר, היא מנסה לשכנע את הרגולטורים השונים לאפשר לבזק את ההפרדה המבנית שאליה החברה משתוקקת, ושלטענתה כבר היתה צריכה לקבל.

אחרי בחירות 2015 היה להנדלר קצת יותר קל. מנכ"ל משרד התקשורת הקודם, אבי ברגר, הודח מתפקידו בשיחת טלפון על ידי שר התקשורת דאז בנימין נתניהו, ובמקומו מונה לתפקיד שלמה פילבר, מקורבו של ראש הממשלה. פילבר, שנחקר השבוע על ידי רשות ניירות ערך במסגרת פרשת בזק ונשלח אתמול למעצר בית של שבועיים, היה הרבה יותר סובלני ומבין כלפי בזק והנדלר. בדו"ח מיוחד של מבקר המדינה שפורסם השבוע התברר שפילבר לא התייעץ עם בכירי משרדו על המדיניות כלפי בזק, אבל עם הנדלר ובכירי בזק הוא דווקא כן התייעץ. לפי הדו"ח, עוד לפני שגובש מסמך מדיניות לגבי ההפרדה המבנית, הגיע פילבר להבנות עם הנדלר על כך שההפרדה תבוטל באופן מיידי, בתמורה להתחייבות בזק לפריסה של סיבים אופטיים ברחבי המדינה - פרויקט שלא הושק עד היום.

בנוסף, הנדלר הצליחה לשכנע את פילבר כי אישור ביטול ההפרדה המבנית ייעשה לפני תום 2016, דבר שהיה קריטי בכל הנוגע לקיזוז המס שבזק תוכל לעשות בעקבות המיזוג בינה לבין yes. לפי הדו"ח, הנדלר פירטה בפני פילבר את לוחות הזמנים שיש להגיע אליהם והצעדים הנדרשים לצורך ביצוע המיזוג בין yes לבזק. פילבר שלח להנדלר את המכתב עם ההבטחה להפרדה המבנית ב-21 בדצמבר, מועד שלפי הדו"ח מעורר את החשש שנעשה כדי שבזק תוכל להתחיל בקיזוז הפסדי yes בתשלומי המסים שלה. מכתב זה נשלח ללא ידיעת הלשכה המשפטית במשרד התקשורת, והושמט ממנו הצורך בשימוע לבזק, על אף סוגיית כבדות משקל כמו ההפרדה המבנית וההשקעה בתשתיות שלא נבחנו באופן ממצה.

על כל ההצלחות האלה הנדלר בוודאי היתה מוותרת כיום, בהתחשב במה שעובר עליה ועל משפחתה בשבועות האחרונים. דווקא כשהיא נמצאת בשיא הקריירה - מנכ"לית חברת התקשורת הגדולה בישראל - היא חטפה זעזוע קשה. כל זאת מעלה את השאלה כיצד ייראו השנים הבאות. גם אם היא באופן אישי תצא נקייה לגמרי מפרשת בזק, סביר להניח שיהיו לכך השלכות על העתיד.

"הבירור של פרשת בזק הוא קריטי עבורה לא רק במישור הפלילי", אומר בכיר בענף התקשורת. "בשנה־שנתיים הקרובות ייחשפו כל מיני דיונים, וסביר להניח שהיו עוד דברים שקשורים אליה. העבר מלמד שדברים כאלה יכולים לעצור קריירות של בכירים. מצד שני, דבר כזה גם יכול להזריק לה עוד דלק של אמביציה לשנים הבאות, כי היא הרי לא תרצה שיזכרו אותה רק בגלל שערוריית בזק".

השתתפה בהכנת הכתבה: שלי אפלברג

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם