"באוצר לא רוצים ולא יכולים להוריד את מחירי הדירות" - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"באוצר לא רוצים ולא יכולים להוריד את מחירי הדירות"

עמוס דבוש, סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בחברת הנדל"ן י.ח. דמרי: "במחיר למשתכן אתה מקבל בין 100 ל-600 אלף שקל במתנה. זה יוצר חוסר שוויון בין המרכז לפריפריה. בראשון לציון אתה מקבל חצי מיליון שקל, ובדימונה רק 100 אלף"

111תגובות
עמוס דבוש. בן 40, נשוי ואב לארבעה, גר במודיעין
אייל טואג

עמוס דבוש, סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בחברת הנדל"ן י.ח. דמרי, מה דעתך על ההגרלה שיקיים שר האוצר משה כחלון בשבת, במסגרת תוכנית מחיר למשתכן?

זו אחיזת עיניים. זה שמוציאים הגרלות גדולות זה מצוין, רק שאלה פרויקטים שלא קיימים ושייקח שנים לסיים את הפיתוח ולבנות בהם. מי שזוכה בהגרלה צריך לממן את עצמו אפילו שש שנים עד שיקבל דירה, השאלה היא אם לא עדיף לו לקנות דירה ולחסוך את המימון. מה שכן, תקשורתית זה עובד מצוין.

כדאי בכלל עוד לקנות דירה?

כן. חד־משמעית. איפה שאפשר בארץ ישראל.

בגלל ציונות?

גם בלי ציונות, נדל"ן הוא האלטרנטיבה הטובה ביותר להשקעה לטווח רחוק. תמיד תרוויחו. בנצרת, כרמיאל, מודיעין, תל אביב, ירוחם או אופקים, לא חשוב איפה — העיקר לקנות.

נו, בטח. בכל המקומות שבהם אתם עובדים.

לא, לא. בחצי מהמקומות שציינתי אנחנו בכלל לא עובדים. זה לא העניין. פשוט, לפי קצב הריבוי הטבעי והעלייה יהיה צורך בהרבה דירות ב–20 השנים הבאות. במשך זמן רב ממשלות ישראל התעלמו מתכנון ארוך טווח, וגם כיום הממשלה לא דואגת מספיק לתשתיות.

המחירים לא יכולים לרדת?

אני צופה שהמצב לא ישתנה. במקומות רחוקים מהמרכז יש אפילו פוטנציאל לעליות מחירים. אלא אם כן יתרחש משבר כלכלי עולמי לא צפוי.

היו תקופות שבהן המחירים ירדו גם בשוק הדירות.

והם עלו בחזרה, גם הבורסה ירדה ועלתה. הביטחון בארבעה קירות והיכולת להיות בגיל פנסיה במקום בטוח — אינם מובנים מאליהם. וחוץ מזה, מי שקונה דירה להתגורר בה — זה לא כל כך נורא מבחינתו אם המחיר שלה יורד. מקסימום שיעור המימון שלו עולה מ–60% ל–70%.

אבל אם הוא צריך למכור את הדירה?

השאלה היא למה למכור. אם הוא רוצה לקנות נכס אחר, גם המחיר של הנכס האחר ירד. אם הוא רוצה לשדרג, כנראה שיש לו כסף. בכל מקרה הסיכון שלו להפסד נמוך, ולכן לכל מי ששאל אותי בעבר תמיד אמרתי ותמיד אגיד בעתיד — לקנות בית בישראל.

לא תמיד זה אפשרי בכלל, כי המחירים בשמים.

הכרזה על מחיר למשתכן. "לא התחילו לבנות דירות בפועל. אי אפשר לבנות מעכשיו לעכשיו, אז זורים חול בעיני הציבור. הם גורמים לאנשים לחשוב שאו־טו־טו המחיר יורד. הם בעצמם לא מאמינים בזה"
נמרוד בוסו

יש אלטרנטיבות שאנשים נוטים להתעלם מהן. לא חייבים לקנות בראשון לציון או ברמת גן, אפשר לקנות במעגל השלישי והרביעי, שם המחירים יכולים עוד לעלות. יש רכבות לצפון ולדרום, ואפשר לעבוד במרכז ולהגיע בערב הביתה, זה נפוץ בהרבה מדינות.

כמה עולה כיום דירה באשקלון?

דירת 4 חדרים חדשה עולה כ–1.45 מיליון שקל.

יש באשקלון כוח קנייה מספיק לכאלה מחירים?

עובדתית יש באשקלון כוח קנייה. בעיר נמכרות מאות דירות בשנה — לאשקלונים, למשקיעים ולאנשים מחוץ לעיר שעוברים להתגורר בה.

ובכל זאת, מי שמרוויח מכל הסיפור של פריחת הנדל"ן בישראל הם הקבלנים והיזמים.

נכון שכיום כולם נהנים מהפריחה בענף. עם זאת, הרווחיות לא כזאת גבוהה.

מספיק להסתכל על המכוניות של הקבלנים.

זה שבענף אוהבים סוג מסוים של מכונית לא מעיד על הרווחים.

איזו מכונית? מרצדס?

זה ידוע כבר הרבה שנים: קבלנים אוהבים מרצדס וצבע שחור.

למה דווקא? זה סמל סטטוס?

אולי, אין לי מושג.

במה אתה נוהג?

קיה.

מתי תהיה לך מרצדס?

אני לא קבלן, אני סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בחברת בנייה. מה לי ולדברים האלה? וחוץ מזה, זאת לא פסגת השאיפות שלי בחיים לנהוג במרצדס.

קנית דירות כמו שאתה ממליץ לציבור?

יש בבעלותי דירה שאני גר בה.

למה לא קנית עוד?

בנייה לא חוקית בישוב ערבי. "צריך להסתכל לטווח של 20 ו–30 שנה קדימה ולטפל בכל האזרחים. גם הערבים והחרדים צריכים תוכניות מתאר ואפשרויות מגורים מכובדות, אחרת הם יבנו באופן לא חוקי. גם הם אזרחים במדינה"
ירון קמינסקי

כי צריך כסף, וכרגע אין לי מספיק. לו יכולתי הייתי קונה עוד לא מעט דירות. לשאלתך, הרווחיות הגולמית בענף סבירה ביחס לסיכון.

הסיכון גבוה?

כן, כי היו תקופות שבהן היתה ירידה במכירות והיה קיפאון בענף, חברות נקלעו לקשיים וחלקן אף יצאו מהמשחק. זה כמו בכל ענף: גם בסלולר ובריהוט משרדי יש סיכונים. כשאתה קונה קרקע כיזם אתה לא יודע מתי תתחיל לממש אותה, אתה משכיב הרבה כסף. עם זאת, כשאתה מקצוען ומכיר את גופי התכנון ויודע לעבוד ולתכנן פרויקטים טובים ויעילים — יהיה לך יתרון על פני חברות אחרות.

אמרת שבענף יש רווחיות סבירה. מה זאת אומרת?

הרווחיות הגולמית היא 20%–24%, והרווח הנקי פחות מחצי מזה.

בוא נדבר בשקלים. כמה היזם מרוויח על דירה? נניח על דירה שעולה 1.5 מיליון שקל.

כ-7%–11% ממחיר הדירה בניכוי מע"מ, כלומר 100–150 אלף שקל לפני מס, אולי אפילו פחות. אבל לא במחיר למשתכן, שם כל כללי המשחק משתנים.

עוד נגיע למחיר למשתכן. כמה מרוויח הקבלן, זה שבפועל בונה את הדירות?

הרווח שלו הוא כ–3%–5% מעלות הבנייה, שהיא כ–550–600 אלף שקל לדירה. כמובן, תלוי בפרויקט, במספר הקומות בבניין וכדומה.

כלומר רווח של פחות מ–30 אלף שקל לדירה?

כן, הרווחיות של הקבלנים נשחקה משמעותית בשנים האחרונות, כי חלה עלייה בעלויות הבנייה וכוח האדם. בכלל, יש מחסור בפועלים אחרי שהוציאו חלק גדול מהסינים. אנחנו מחכים לחדשים, כי אמרו שיביאו.

מה עם ערבים?

הם עובדים, אבל זה לא מספיק. והישראלים בכלל לא במשחק.

בצדק, לא?

למה בצדק?

עמוס דבוש
אייל טואג

היית רוצה שהבן שלך יעבוד בבניין?

כל אחד עם הכישורים שלו. אפשר להתפרנס מזה בכבוד. בעל מקצוע טוב בטיח, טפסנות, ריצוף ושאר מקצועות הליבה בענף יכול להשתכר 15 אלף שקל בחודש ברוטו ואפילו יותר.

אתה כבר 20 שנה בענף. בוא נדבר קצת על הטעמים של רוכשי הדירות.

בעבר אנשים הסתפקו בדירות קטנות וישנות. כשהתחתנתי גרתי בדירת שני חדרים ישנה בהוד השרון ולא הייתי חריג, זה היה מקובל. בעשר השנים האחרונות זוגות צעירים לא מסתפקים בזה. רובם שואפים לדירות גדולות וחדשות, ובשכונה חדשה. זה בולט לעין, וזו תופעה שרואים לא רק במגורים אלא גם בענף הרכב, למשל. לפני 20 שנה לא כל אחד קנה מכונית חדשה, הרוב קנו משומשות, ואילו כיום נקודת המוצא היא מכונית חדשה. תרבות הצריכה השתנתה.

חלק מזה בהלוואות.

אתה לא יודע אם הקונה שילם מכספו או בהלוואה, ברור שיש עלייה באשראי הצרכני.

מה לגבי ההשקעה בפנים הדירה?

יש השקעה גדולה של זוגות צעירים ומשפרי דיור בדירות שהם קונים. חלק לא מבוטל מהם נעזר במעצבי פנים, וזה כרוך בשקעה כספית גדולה.

כנראה שלאנשים עדיין יש כסף.

כמו שזה נראה מהצד, יש הרבה אנשים עם כסף זמין.

במה הם משקיעים בעיקר?

מטבח הוא הדבר הראשון שנוגעים בו.

אולי הם נאלצים להחליף מטבח כי הקבלנים נותנים מטבח בסטנדרט נמוך?

ממש לא נמוך. אני דואג להיות מעורב בפרטים ואנחנו נותנים סטנדרט גבוה, לא רק של מטבחים. אנשים רוצים לשדרג. הם רוצים מטבח בכל מיני סגנונות, כפרי או מודרני, רוצים להוסיף אי עם נקודות חשמל ומים וניקוז. אתה גם לא יכול לקלוע להעדפות של כולם.

כמה מהקונים משדרגים את המטבח?

הרוב.

באילו סכומים?

מ–10,000 שקל ומעלה, תלוי בדירה ובפרויקט. אדם שקונה פנטהאוז ב–6 מיליון שקל ישדרג את המטבח אפילו ב–200–300 אלף שקל.

למה פנטהאוז נהפך לכזאת פסגת שאיפות? מה הקטע בו בכלל?

כי בבניין יש מקסימום שני פנטהאוזים, זו דירה גדולה משמעותית משאר הדירות, וכמובן יש לה מרפסות גדולות עם נוף ופרטיות יותר גדולים. אתה בקצה.

יריד מכירת דירות בת"א
תומר אפלבאום

בקצה?

בקצה הבניין.

אבל מה ההבדל בנוף בין דירה בקומה 22 לדירה בקומה 24?

יש הבדל אם זו מרפסת של 17 מ"ר או של 200 מ"ר, זו תחושה אחרת לחלוטין.

כיום יש כבר כל מיני דירות מיוחדות בבניין — דירות מיני־פנטהאוז, וסתם דירות עם מרפסות גדולות.

אם יוצרים דירוג בבניין, בקומות העליונות אתה מקבל שלושה טיפוסי דירות עם מרפסות גדולות יותר משמעותית, כי אתה מוריד את מספר הדירות בקומה בהדרגה מארבע דירות לשלוש, לשתיים ובסוף לדירה אחת — וככל שיש פחות דירות בקומה, הדירות גדולות יותר, וכך גם המרפסות.

עם חצי שנה חורף וחצי שנה קיץ — כמה כבר יושבים במרפסת?

זה לא נכון. יש שלושה חודשי חורף, שלושה חודשי אביב וחצי שנה קיץ. אנשים יושבים במרפסות. פעם בלקון היה מיועד לתליית כביסה, כיום מרפסת שמש היא חלק משמעותי בדירה, ורואים את זה באבזור.

מה רואים באבזור?

אנשים מטפחים את המרפסות, מציבים גריל גז, ריהוט גן, גינה.

גינה במרפסת?

כן, עם דשא סינתטי, ערוגות וצמחייה, כמו בבית פרטי. אתה יוצא מהסלון ורואה ירוק.

אחת השיטות של קבלנים למקסם את המחיר למטר היא לא רק למכור דירות מיוחדות בקומות העליונות, אלא גם דירות גן בקומת הקרקע.

כן, לא בכל פרויקט, אלא בעיקר בבניינים נמוכים. מצמידים לך עוד שטח וזה מעלה את מחיר הדירה. פעם השטח הזה היה גינה משותפת לכל הדירות, ולכן בהרבה בניינים שנבנו בשנות ה–50 וה–60 הדיירים בקומת הקרקע סיפחו לעצמם גינות. כיום אתה רואה אותם יושבים בגינה שלא שייכת להם, אלה דברים שהשתרשו עם השנים. לפעמים זה יוצר בעיות בין השכנים כשנדרש לעשות שינויים כמו תמ"א 38.

מה לגבי דירות גדולות במיוחד?

פרויקט בנייה בקרית גת. "כיום אף גורם גם לא רוצה להוריד את המחירים. למדינה אין באמת אינטרס לעשות את זה, כי הסיכון למשק גדול מאוד. לכן הם רק רוצים לסייע לזוגות צעירים לקנות דירות ולהימנע מסיכון למערכת הבנקאות"
אילן אסייג

מחברים שתיים או שלוש דירות באותה קומה. יש אנשים שזה עושה להם טוב. יש גם כאלה שקונים דירות של חמישה חדרים, שוברים קירות והופכים אותם לשלושה.

תן קצת מספרים של הפעילות שלכם.

י.ח דמרי בונה כיום כ–2,500 דירות ב–24 פרויקטים, ובנוסף 95 דירות ברומניה. עד כה איכלסנו כ–12 אלף דירות. ב–2016 מכרנו כמעט 700 דירות.

איפה אתם עובדים כיום?

מחריש בצפון ועד באר שבע בדרום, ובאמצע נתניה, אשדוד, אשקלון, גבעתיים, ירושלים, נתיבות, אופקים, שדרות.

אתה יכול לאפיין את אופי הקונים בכל מקום?

לקוח יהודי־אמריקאי עשיר שקונה דירה במתחם ממילא בירושלים כחלק מההצלחה שלו בחיים והמעמד שלו גם בחו"ל, לא דומה למי שקונה דירה בנתניה, בחריש או באשדוד. מצד שני, יש זוגות צעירים שמרגישים את אותה התחושה שלו כשהם קונים דירה במיליון שקל באופקים. ברור שלכל עיר יש רמת מחיר ומאפיינים משלה, ושכתוצאה מזה נגזר גם אופי הלקוחות, אבל יש אנשים יהירים ויש צנועים כאן וכאן.

קצת קשה להתמודד עם הנוף בעיר דוד — העיר העתיקה מולך.

גם בחריש יש יער ירוק מדהים מול העיניים.

ספר לי על אסטרטגיית השיווק שלך.

אנחנו פונים לכל חתכי האוכלוסיה בישראל ומדברים עם כל אחד בשפתו.

למשל בנתניה.

גם בנתניה יש לקוח שקונה דירה ב–1.6 מיליון שקל ויש ב–3 מיליון, ועם כל אחד אני מדבר אחרת. יש מקומות שבהם אנחנו מדגישים את חדר הכושר הפרטי והבריכה בבניין, בפרויקטים אחרים אנחנו משווקים את המיקום ואת הנוף הפתוח, ויש מקומות שבהם אנחנו מדברים על מוסדות החינוך והתרבות בסביבה.

איך מסתירים את החסרונות?

לא בהכרח מסתירים, ולא תמיד יש חסרונות.

שר השיכון והבינוי, יואב גלנט, בהכרזה על הגרלת הענק של מחיר למשתכן
קובי גדעון / לע"מ

אם, נניח, צפוי לקום עמוד חשמל גדול ליד הבניין, מה תגיד לקונה הפוטנציאלי?

אני לא יכול להסתיר עמוד חשמל. אני חושב שצריך להגיד ללקוח הכל, כי הוא יראה את זה עשר דקות אחרי שייצא מהמשרד. גם אם מייפים את האמת — צריך להגיד אותה. אם אתה אומר שיהיה שקט ואתה יודע שיקום מחלף מול הסלון — זה לא בסדר.

איך מייפים את האמת?

מבליטים את הדברים הטובים. כמו בכל עסק, גם אם אתה מוכר מכונית — תמיד תספר מה טוב במכונית שלך. אני בכלל משתדל לא לייפות.

אבל אז לא יקנו.

יקנו. לקוח מעריך את היושרה שלך, ואם אתה רוצה לבנות שם לטווח ארוך, עדיף להגיד את האמת. אנשי המכירות שלנו הם עובדי החברה והם עובדים בה במשך שנים, הם לא אנשים חיצוניים שבאים והולכים.

בכל זאת, מה הקונה צריך לעשות כדי להיות בטוח שלא עובדים עליו?

לגשת לרשות המקומית ולבדוק את התוכניות. זה הרבה יותר פשוט ממה שאתה חושב: מראים לך, מסייעים לך, יש שעות קבלת קהל.

מה יש לבדוק?

בודקים בתוכנית בניין עיר מה יש מסביב, אם יהיה כביש או גן ילדים ומתי, ובקיצור מה יהיה מסביב לדירה. בנוסף, כדאי לקחת עורך דין. לא רק בדירות חדשות, כי זה רק רבע מ–100 אלף עסקות בשנה.

ואיך בודקים שהפרוספקט שמחולק במרכז המכירות מדויק? ששטח הדירה לא קטן ממה שאומרים לך?

בסך הכל לא עובדים עליך. אני לא מאמין. אם קונים מחברות מסודרות, לשטח הדירה יש סטייה מותרת לפי החוק. הפרוספקט ברוב החברות מדויק.

נניח שפתאום אתה מגלה שהחדר קטן מדי ולא נכנסו בו שתי מיטות כמו שראית בפרוספקט?

אנחנו מקפידים שהפרוספקטים ייראו הכי קרובים לאמת, ואם נכנסת רק מיטה אחת בחדר, לא מכניסים בציור שתי מיטות. אנחנו מוכרים חוויית מגורים ולא חלומות.

אנשים מתאכזבים אחרי שהם רואים מה הם קנו?

עמוס דבוש
אייל טואג

לא, הם קונים בניין חדש עם לובי מפואר, מועדון דיירים, חדר כושר ובריכת שחייה, זה קומפלקס מפנק.

אני התאכזבתי פעם.

אולי יש לך מבנה אישיות כזה. כנראה שיש כאלה שמתאכזבים.

נחזור למחירי הדירות. לדעתך משרד האוצר לא יצליח במשימת הורדת המחירים?

לא. ראית שמישהו שם אומר שרוצים להוריד מחירים?

בהתחלה הם אמרו.

ועכשיו לא, הם שינו אסטרטגיה. עכשיו הם רק אומרים שהם רוצים שלזוגות צעירים תהיה אפשרות לקנות דירה.

למה? כי הם לא יכולים להוריד את המחירים?

כי הם הבינו שזה מורכב יותר. אלה תהליכי תכנון ארוכי טווח, ואתה גם לא יכול להחליט עבור ראש הרשות המקומית כמה לבנות. אתה יכול להגיד שאתה רוצה לבנות 100 אלף דירות בכפר סבא, למשל, אבל אם ראש העיר מבין שאין לו מרכזי קניות ומוסדות חינוך ומקום לתנועות נוער, הוא לא יבנה ואי אפשר להכריח אותו. ראשי הרשויות דורשים שיהיו להם אמצעים לתת לתושבים, ולא סתם לקלוט אנשים.

יש ערים שיקלטו תושבים בלי כל זה?

זה קורה. אבל כיום יש יותר מודעות של ראשי רשויות.

אז לא בטוח שהבנתי: באוצר לא רוצים או לא יכולים להוריד את מחירי הדירות?

כיום אף גורם גם לא רוצה להוריד את המחירים. למדינה אין באמת אינטרס לעשות את זה, כי הסיכון למשק גדול מאוד. לכן הם רק רוצים לסייע לזוגות צעירים לקנות דירות ולהימנע מסיכון למערכת הבנקאות. ירידה של 5% במחירים היא אולי בסדר, אבל ירידה משמעותית תגדיל את הסיכון למשק, ואף אחד לא רוצה שזה יירשם על שמו.

האמת קשה להבין מה הם רוצים.

האוצר משדר שהוא רוצה שתהיה התמתנות בעליית המחירים, ולא יותר. אם הוא היה יכול להוריד מחיר בלי לגרום לזעזוע גדול במשק, אולי היה עושה את זה — אבל הוא לא יכול. הענף לא נגמר בקבלנים ולא סתם קוראים לו הקטר שמוביל את המשק. הנדל"ן מכיל בתוכו הרבה מאוד תחומי משנה שניזונים ממנו — ריהוט, מיזוג, מוצרי חשמל, אבן ואינסטלציה ועוד עשרות ענפים, ולכן למדינה יש אינטרס לשמור עליו.

פרוייקט בנייה בבת ים
הארץ

וגם לרוב הציבור יש דירות. אם תהיה ירידת מחירים בעלי הדירות יפסידו.

הגיוני. מי שיש לו דירה לא רוצה שמחירה יירד. תחושת העושר של הציבור מגבירה צריכה ותורמת למשק. אז מה שעושים באוצר זה תוכנית מחיר למשתכן, וזאת ממש זכייה בלוטו.

זכייה של מי?

של מי שקונה דירה במסגרת התוכנית הזאת. אתה מקבל בין 100 ל–600 אלף שקל במתנה מדהימה מהמדינה. בעיקר אם אתה קונה בראש העין, ראשון לציון, רעננה ובמקומות כאלה. זה יוצר חוסר שוויון.

למה הכוונה?

לחוסר השוויון בין המרכז לפריפריה. בראשון לציון אתה מקבל מהמדינה מתנה של חצי מיליון שקל, ובדימונה רק 100 אלף. אם כבר, בדימונה היו צריכים לקבל יותר. זה מנציח את הפערים. למדינה יש אינטרס ליישב את נצרת, עפולה, דימונה וירוחם. מי שרוצה לקנות בתל אביב וברעננה — שישלם 2 מיליון שקל. הממשלה היא אנטי־פריפריה, וזה מפריע לי ברמה האישית.

והכי מצחיק שזה לא עזר להוריד מחירים.

אתה יודע בכמה המדינה סיבסדה את תוכנית מחיר למשתכן? 6–7 מיליארד שקל. קרקעות של 600–700 אלף שקל לדירה מכרו ב–200 אלף. זה לא הצליח.

למה?

כמה דירות בפועל התחילו להיבנות? כלום. אי אפשר לבנות מעכשיו לעכשיו, אז זורים חול בעיני הציבור. הם גורמים לאנשים לחשוב שאו־טו־טו המחיר יורד. הם בעצמם לא מאמינים בזה, אחרת לא היו נותנים לזוגות הצעירים לקבל משכנתא לפי מחיר השוק, ולא לפי המחיר למשתכן.

באוצר מאשימים גם את הקבלנים שהם לא מורידים את המחירים.

משרד האוצר מנהל מלחמה פסיכולוגית נגד היזמים ומפעיל לחצים בכל הענף, גם נגד בנק ישראל, ובגלל זה גם מנעו מהשמאי הממשלתי לפרסם את מדד מחירי הדירות. במקום לטפל במשבר הם עסוקים בלראות מתי החברות יישברו. זה אבסורד. וכשאתה מטפל בסגמנט אחד, אי אפשר לפתור כשל שוק שנמשך המון שנים.

ואם היית שר האוצר?

הייתי אומר לאנשים את האמת. בגלל זה אני לא שר האוצר. אבל ישראל צריכה לנהוג בתבונה: לטפל ביותר סגמנטים, לתכלל את הפתרון בשיתוף ראשי הרשויות — לא רק בהסכמי גג בובמסטיים, אלא במתן פתרנות ותקציבים בפועל. צריך להסתכל לטווח של 20 ו–30 שנה קדימה ולטפל בכל האזרחים. גם הערבים והחרדים צריכים תוכניות מתאר ואפשרויות מגורים מכובדות, אחרת הם יבנו באופן לא חוקי. גם הם אזרחים במדינה.

בוא נדבר על מרכיבי מחיר הדירה.

הקרקע היא הדבר הראשון. בנוסף לזה — עלויות הפיתוח של משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל, אגרות הבנייה של הרשות המקומית ועלות הבנייה שבתוכה מכניסים גם את הרווח של היזם. הקרקע היא של מדינת ישראל, ובמשך שנים ישראל העלתה את המחיר שלה, יש שיגידו שסיפסרה במחירי הקרקעות. בכל מקרה, היא נהנתה מהמצב וזה היה לה נוח. ומה שהיא עושה עכשיו זה להגדיל את עלויות הפיתוח. בעבר שילמנו 60–70 אלף ליחידת דיור, ועכשיו מבקשים מאתנו פי שניים לאותו מגרש באותה עיר.

למה?

כי אם יש מי שמשלם — למה לא לקחת. המדינה אומרת — אם היזם משלם עלויות פיתוח, למה שנתמחר רק את העלות הספציפית? אפשר לתמחר גם את גני הילדים, המחלף, המרכז הישן של השכונה וכו'.

יש בזה היגיון מסוים.

לא, זה צריך להיות בתקציב המדינה. מי שקונה דירה בחדרה צריך לממן את המחלף בכניסה לעיר? מעבר לזה יש עוד בעיות שמעלות את המחירים. רוב הקרקעות שמשווקות עכשיו הן לטווחי זמן ארוכים. כלומר, את הקרקע שקנית מהמדינה תקבל רק בעוד שנתיים־שלוש, והרוכש יקבל את הדירה רק בעוד חמש־שש שנים. אוטומטית אתה מייקר את העלויות, כי היזם סוחב עלויות מימון להרבה זמן. זה שיווק לא אמיתי.

למה זה קורה?

כי המדינה לא מפתחת את הקרקע מראש. רק אחרי שהיזם זכה במכרז ושילם את היטלי הפיתוח, מתחילים לעבוד. במודיעין הוציאו מכרז ל–3,000 יחידות דיור, אבל אני גר 200 מטר משם, אני יודע שיש שם רק הר עם פרות. אי אפשר לבנות שם. רק להשכיב כסף. כל זה מעלה את המחירים.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם