תשכחו מאילת, ים המלח או מצדה: ענף התיירות המשגשג שישראל מפספסת - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תשכחו מאילת, ים המלח או מצדה: ענף התיירות המשגשג שישראל מפספסת

תייר שנוחת בארץ כדי להשתתף בכנס מבזבז פי שניים מתייר שבא לבקר בה, וכ-60% מהוצאותיו הן בתחום המזון, המסחר, הבילוי והתחבורה ■ אם ברור שמדובר בפוטנציאל צמיחה אדיר לענף התיירות - מדוע ישראל לא מסתערת על התחום?

35תגובות
כנס החלל הבינלאומי
מיכל פתאל

בינואר האחרון התארחו כ-2,500 תיירים מרחבי העולם בכנס סייבר־טק במרכז הירידים בתל אביב. הם עסקו יחד בפיתוחים החדשים בתחום הסייבר, הכירו זה את זה ונהנו ממוקדי הבילוי בעיר. כל אחד מהם הוציא במהלך השהייה בישראל 200–250 יורו ביום. באותם ימים הגיעו לארץ לא מעט תיירים אחרים שהחליטו להתרשם מארץ הקודש ומזג האוויר הטוב, אבל הם שילשלו לעסקים המקומיים הרבה פחות כסף, בין 80 ל–100 יורו על אוכל, קניות ותחבורה. לא מדובר באירוע חריג: לפי נתוני ארגון הגג הבינלאומי של מארגני הכנסים, ICCA, תייר כנסים מוציא פי 2 עד 2.5 מתייר נופש רגיל.

מסקר שערך משרד התיירות והתפרסם בתחילת שנות ה-2000 עלה כי תייר כנסים מוציא על השתתפות בתערוכה 4% בלבד מסך כלל ההוצאות שלו ביעד הכנס. מלבד ההוצאות על לינה, כ-60% מהוצאותיו מגיעות לעסקים בתחום המזון והשתייה, המסחר, משווקי תיירות ונסיעות, עסקי בילוי ותחבורה.

המסקנה ברורה: תעשיית כנסים משגשגת היא מנוע צמיחה לענף התיירות, הרבה יותר מתיירות "רגילה". כנס החלל העולמי (IAC) למשל, שנערך ב-2015 בבנייני האומה בירושלים, משך אליו כ–2,500 אורחים מכל העולם, ובעקבותיו נולדו עשרות עסקות ושיתופי פעולה בתחומי המחקר והפיתוח, במיוחד עם הקהל הסיני. גם בכנס ה–DLD (חדשנות דיגיטלית) שנערך בתל אביב בספטמבר האחרון התארחו כ–4,000 תיירים. לפי תחזית של הרשות לפיתוח ירושלים ולשכת הכנסים העירונית, מספר מקומות העבודה בתעשיית התיירות בעיר יכפיל עצמו עד סוף 2018, אם יצליחו להכפיל את מספר הכנסים הבינלאומיים, ולהגיע ל–42 כנסים בינלאומיים בעיר לעומת 21 ב-2015.

אבל לא מדובר בתגלית חדשה. למעשה, כבר בתחילת המילניום ידעו במשרד התיירות לומר שתיירות כנסים היא תיירות אמידה עם כוח קנייה גבוה, שרוב המשתתפים בכנסים מגדירים את הכנסתם כגבוהה מהממוצע, שהשהות של אותם התיירים לא מצטמצמת רק לימי הכנס אלא חורגת ומתרחבת מעבר להם, ושיותר מרבע מהמשתתפים בכנסים מגיעים למדינה שבה נערך הכנס בלוויית בן או בת הזוג, מה שמכפיל את ההכנסה.

תערוכת טכנולוגיה במתחם התחנה
ניר קידר

גם הקושי שאיפיין פעם את ההגעה לישראל - שנחשבה רחוקה מאירופה עם מספר קווי תעופה ויעדים מוגבלים - השתנה מאוד בשנים האחרונות, עם רפורמת השמים הפתוחים, וכיום הגישה לארץ קלה (במיוחד מאירופה) וזולה מבעבר. ולמרות זאת - לא קרה הרבה בתחום. בנוסף, מזג האוויר הנוח כמעט תמיד בהשוואה לאירופה, והקהל המקומי ואיכויותיו מהווים גם הם יתרונות משמעותיים מובהקים בכנסים בינלאומיים.

"כיום ענף התיירות בכללותו עוסק בחוויה, בעולמות ה'מעבר' וביכולת להיות יעד שמציע משהו מעבר לתשתיות נוחות", אומר אייל הלוי, מבעלי ומנכ"ל קבוצת Paragon (דן כנסים). "מארגני הכנסים מחפשים חוויה עשירה, מודולרית ואינטרקטיבית, ולישראל יש מה להציע - היסטוריה, המקומות הקדושים, היצע התרבותי, נופים מגוונים וייחודיים".

מעבר לאטרקציות, לישראל יש תדמית עולמית כאומת סטארט־אפ שמייצרת את טובי המוחות באקדמיה ובמחקר ובפיתוחים בתעשיית הביוטק, הסייבר והחדשנות. התשתיות הבסיסיות, אם תשאלו את גורמי התיירות שעוסקים בנושא, כבר קיימות. שני מרכזי כינוס גדולים שמוכנים להיקפי פעילות גדולים פועלים פה - בנייני האומה בירושלים ומרכז הירידים בתל אביב. לצדם יש כמות מספקת של בתי מלון ברמת ארבעה וחמישה כוכבים. בנוסף, משרד התיירות פועל בשנתיים האחרונות לעודד ולתמרץ הקמת חדרי מלון עממיים ברמה של שלושה כוכבים ומטה - מה שאמור להגדיל את ההיצע הכללי בשוק ולהוריד את המעמסה מבתי המלון היוקרתיים יותר. אמנם בתי המלון בהיצע הקיים לא תמיד קולעים לרמת השירות האירופית או האמריקאית, והם מוצעים ברמת מחיר גבוהה בהרבה, אך הם מאפשרים קיומם של כנסיים בינוניים וקטנים בבתי המלון ברמה בינלאומית מספקת - מגמה שמתחזקת בעשור האחרון. אז למה תעשיית הכנסים לא מצליחה להתרומם?

המצב הביטחוני הוא לא הבעיה

נתונים בכתבה

לכאורה, אחד ההסברים הוא המצב הביטחוני הרעוע: ישראל שטופת הפיגועים והמאוימת תמידית מרתיעה מארגני כנסים מלהגיע לכאן. הגורמים בתחום מסכימים כי ישראל אמנם מזוהה עם מצב ביטחוני רגיש, אך בשנים האחרונות זאת לא נחלתה הבלעדית, והמכשול הביטחוני נעשה שולי יותר ויותר.

"הביטחון נהפך להיות בעייתי ורגיש בכל העולם, וזה למעשה יתרון לישראל", אומרת מירה אלטמן, מנכ"לית בנייני האומה מאז 2001. "ישראל נחשבת כמי שיש לה את המיומנות והיכולת להתמודד עם אתגרים מסוג זה", מסביר תמיר דיין, מנכ"ל מרכז הירידים בתל אביב. אילנית מלכיאור, הממונה על התיירות ברשות לפיתוח ירושלים, מוסיפה כי "החיים לא מפסיקים בגלל אירועי הטרור. הרגישות הביטחונית ליוותה את ישראל משנות הקמתה, וזה משהו שצריך ללמוד לחיות לצדו".

"הכנסים הבינלאומיים לא חוזרים במסות שהכרנו בעבר לא בגלל הבעיה הביטחונית, אלא בגלל המצב הגיאו־פוליטי", קובעת אלטמן. "מאחורי כל החלטה לקיים כל כנס מקצועי בעולם עומדת ועדת היגוי של הארגון. יש ועדת היגוי של קרדיולוגים, של אנשי היי־טק, של רופאי עיניים. ועדות ההיגוי הן בינלאומיות ומתכנסות פעמיים בשנה, ושם מתקבלות החלטות לגבי הכנסים בעוד חמש ולפעמים גם עשר השנים הבאות. ישראל יצאה מהסבב הזה ומרשימת המועמדות הרלוונטיות איפשהו ב–2001. בוועדות האלה יושבים אקדמאים, וישראל נתפשת בשיח הבינלאומי ובחוגים רבים כמי שמפרה זכויות אדם. יש כאן הרבה מוסר כפול. כנסים נערכים גם באירן למרות מה שקורה בה, אבל האופן שבו מתקבלות ההחלטות הוא פוליטי. זה ממש לא קשור רק למי מציע את ההצעה הכי טובה. כשמביאים 4,000 איש במכה לעיר לכנס גדול, המנוף הכלכלי לעיר הוא אדיר, אך מדובר בעבודה קשה מאוד, שהיא גם פוליטית".

בוועדות ההיגוי משתתפים בדרך כלל נציגי המדינה, נציגי מארגני כנסים ישראליים או נציגים מלשכת הכנסים העירונית, כך שיוכלו לייצג את העיר והאינטרסים שלה ולהגיש אותה כמועמדת למכרז. בענף הכנסים נהוג שלכל עיר מרכזית יש לשכת כנסים שעסוקה באיחוד מאמצים כדי להביא לגופים השונים בעיר כנסים וירידים. "כשיגיע ענן ראשון - יירד גשם, וכולם יוכלו ליהנות מהטיפות", אומרת מלכיאור. לשכות התיירות העירוניות מניחות על שולחן הדיונים את מוקדי הכינוס, היצע בתי המלון, האטרקציות התיירותיות והתשתיות הקיימות, ומנסות לקדם את האפשרות לבחירה בעיר. השתתפות ביותר ועדות היגוי ומכרזים כרוכה בהשקעת תקציבים, אך יכולה לסייע בהזרמה של מאות מיליוני שקלים למשק הישראלי.

עו"ד תמיר דיין
ששון תירם

הלוי, שעוסק בענף זה 15 שנה, אומר כי נדרשת עבודת לובינג ויצירת רשת ענפה של קשרים עם גורמים רלוונטיים בעולם הכנסים ובאיגודים הגדולים שמייצרים כנסים על בסיס קבוע, ולשם כך יש לייצר משאבים מתאימים וסנכרון בין גורמים וגופים ישראליים הפועלים בחו"ל ויכולים להתגייס למשימה בתחומי הפעילות שלהם.

"משרד התיירות, להערכתי בגלל פוליטיקות פנימיות, לא הקצה במשך שנים מספיק משאבים בפיתוח תוכניות לטווח רחוק", אומר הלוי. "הפקידות הבכירה לא תיעדפה את תחום שיווק הכנסים, ולא תמיד משיקולים מקצועיים. לא יכול להיות שבתערוכת התיירות הגדולה בארץ, ה–IMTM, שמממן משרד התיירות, לא מקדמים יוזמות של תיירות כנסים, שיכולה להיות מהענפים המכניסים ביותר בתחום, אבל מציבים שם דוכנים מטעם לשכות התיירות של מדינות זניחות שאין תיירות מהן או אליהן".

יכולת השיווק של ישראל בשוק הכנסים הבינלאומי לוקה בחסר בשל חוסר התגייסות לבניית אסטרטגיה מקיפה בתחום. "כבר שנים אני מחזיקה חברה חיצונית באירופה וחברה חיצונית בארה"ב שתמכור את בנייני האומה ואת ירושלים כעיר, ומשלמת עבור השירות המון כסף מדי שנה", אומרת אלטמן. "אני מקבלת מהן 'לידים' (קישורים) לארגונים ולגופים עסקיים שמתעניינים באפשרות של קיום כנס בירושלים, והם פותחים עבורי את הדלת ומוכנים לשקול את השתתפותי. בעיני זה תפקיד שמשרד התיירות צריך להיות שותף לו. למשרד יש שליחים שפזורים ברחבי העולם, והם אלה שצריכים לכתת את הרגליים ולהגיע לאנשים הרלוונטים. גם הנספח הצבאי, גם הקונסול וגם השגריר משמשים כשליחים של ישראל, וכולם יחד צריכים לשלב כוחות ולעשות מאמץ משותף כדי למכור את ישראל. אם עובדי המשרדים הממשלתיים בחו"ל היו יודעים שהם נמדדים על כמה הכנסות הם יצרו השנה למשק, היינו במצב הרבה יותר טוב, וזה מה שצריך לעשות. במשרד התיירות מבינים את הפוטנציאל, אבל לא יוצרים את החיבורים הנדרשים".

החיבורים הנדרשים שאליהם מתכוונת אלטמן נוגעים גם ליכולתה של ישראל לשווק את עצמה באופן שימשוך את מארגני הכנסים לישראל. משרד התיירות פעל למעלה משנה בלי סמנכ"ל שיווק ולאחר התעקשות מוצדקת של מנכ"ל המשרד, אמיר הלוי, לבנות מכרז חדש שיתאים לדרישות התפקיד בעולם התיירות המודרני ולפתוח אותו גם למתמודדים חיצוניים, נבחרה סמנכ"לית חדשה, הילית מגד־ברגבאום.

איתן שוורץ
רעות חפץ

"שנים עסקה ישראל בפיתוח תשתיות ובנייה, בהישרדות, תגובה לצרכים מיידיים ואיסוף חומרים רלוונטיים לתעשייה כמו מפות ותמונות שלא היו בהישג יד", מוסיף אייל הלוי. "היום כבר מסוגלים להתחיל לתכנן לרחוק, אחרי הרבה שנים של הישרדות. לפני עשור כבר הבינו בירושלים שצריכה לקום לשכת כנסים והיום אנחנו בכיוון הנכון גם בתל אביב שעושה צעדים ראשונים. הכסף לא חסר - חסרה יד מכוונת שתפזר את המשאבים".

לשכת כנסים ראשונה בישראל - רק ב-2015

לשכת כנסים עירונית אמונה על אחראית על חיבורים בין יוזמי הכנס לבין בתי המלון, אזורי הכינוס, אזורי מסחר תשתיות ואטרקציות תיירותיות, לצד מתן שירותים טכנולוגיים, תרבותיים ועסקיים רלוונטיים לכנס. לשכת הכנסים הראשונה בישראל הוקמה בירושלים על ידי מלכיאור ב–2015. לתל אביב, חיפה ואילת אין כיום לשכת כנסים רשמית, אף שקיימות בהן תשתיות מתאימות וקרבה לשדות תעופה בינלאומיים.

"לכל עיר שמכבדת את עצמה בעולם יש לשכת כנסים: וינה, ברצלונה, קופנהגן, מדריד", אומרת מלכיאור. "ירושלים היא העיר היחידה בישראל שיש לה לשכה כזאת, וכך אפשר לפתח קשרים בינלאומיים, להשתכלל וללמוד את הענף, ולהיות גורם רשמי ומקצועי שפונים אליו".

כנס TheMarker
מיכל פתאל

לשכת הכנסים פועלת במימון המשרד לענייני ירושלים ומורשת בראשות השר זאב אלקין ועיריית ירושלים. עבודה משותפת עם בנייני האומה ועם משרד התיירות וגופים מקצועיים נוספים בנתה מודל כלכלי ראשון ללשכת כנסים עירונית ותוכנית חומש שתשמש את הלשכה, שהתבססה גם על התקציבים מהמוסדות הממשלתיים והעירוניים ובעתיד גם על שיתופי פעולה מסחריים וחסויות. "הלשכה עוד צעירה וצריכה להתמקד כרגע בהגדלת הביקושים. זה ייקח עוד זמן, אבל יותר חשוב לנו למצב את ירושלים כיעד מרכזי לתיירות הכנסים", מוסיפה מלכיאור.

לאחר שנים ארוכות שבהן בנייני האומה, שבבעלות הסוכנות הציונית, היו השחקן המרכזי בתחום הכנסים בישראל, לשכת הכנסים קבעה לעצמה יעד להגדיל את מספר הכנסים הבינלאומיים בירושלים מ-21 ב-2015 ל-60 ב-2020, ואת מספר הלינות בעיר סביב הענף מ–40 אלף תיירים ב-2015 ליותר מ-130 אלף ב-2020. הצפי הוא כי ההכנסה הישירה מהענף תגדל מ–130 מיליון שקל בשנה בשנים האחרונות ל-420 מיליון שקל ב-2020.

כדי להגיע ליעד מציעה הלשכה תמריצים בשלב הגשת ההצעה עד סכום של 40 אלף שקל לכנס, תלוי בזהות הגורם המבקש ובאופי הכנס, ומענקים כספיים לכנס המתקיים בעיר בפועל עד 195 אלף שקל. הזכאות למענק ניתנת לתחומים מסוימים, בהם אנרגיה ותשתיות, חקלאות, איכות סביבה, מדע החיים וטכנולוגיה. הכנס צריך להימשך לפחות שלושה ימים ולארח כ–300 משתתפים, לפחות 15% או 50 מהם מחו"ל.

"אנחנו צריכים להיות הגורם המחבר בין מארגן הכנס לבין התשתית והתוכן שיש לירושלים להציע", מסבירה מלכיאור. "לדוגמה, לירושלים יש יתרון בתחום הסייבר והביוטק אז אנחנו נביא גורם רלוונטי מהתחום, שלא חייב להיות מארגן כנסים אלא איש תוכן, ונעשה את כל החיבורים הרלוונטיים לתחום, שממילא אנחנו מנסים לפתח בעיר. הלשכה צריכה להיות מסוגלת לספק גם את העולמות המשלימים: סיור קולינרי בשוק מחנה יהודה או מסע בעיר העתיקה עם אפליקציה ייעודית בשפתו של האורח.

כנס החלל הבינלאומי
מיכל פתאל

"אנחנו מנסים להיות כתובת וללוות בתי מלון ועסקים רלוונטיים בארץ. אנחנו מסייעים בשיווק ובתמריצים רלוונטיים ויוצרים חיבורים אקדמיים ועסקיים שישרתו את הכינוס. אנחנו מבינים שיש צורך במעטפת טכנולוגית לכל כנס כזה ומנסים לסייע למארגן הכנס לייעל את החוויה של מי שמגיע להשתתף: איך מייצרים פגישת המשך? איך זוכרים מי עומד מאחורי עשרות כרטיסי הביקור שהונחו לי ביד? זה משהו שאנחנו מנסים לארוז ולהציע את זה למקומות שעורכים את הכנסים".

בתל אביב מתעוררים

תל אביב מפגרת אחרי ירושלים בתחום, ורק בימים אלה עובדת על הקמת לשכת כנסים, בתקווה שתחל את פעילותה ב–2018. מרכז הירידים, שנמצא בבעלות עיריית תל אביב, הוא מוקד הפעילות המרכזי שהיא מציעה, וכולל את ביתן 1 וביתן 2 שנפתח ב-2015, בהשקעה של כ-380 מיליון שקל.

"ברור לנו שמדובר בצעד חשוב שהיה צריך לקרות כבר", אומר איתן שוורץ, מנכ"ל עיר עולם, תאגיד עירוני הכפוף ללשכת ראש העיר, המתמקד בהנגשת העיר לעולם תוך שיתוף פעולה עם גופים עירוניים, לאומיים ופרטיים. "הסימנים מעידים שמדובר בתחום שנמצא לפני פריצת דרך גדולה, ולתל אביב יש הרבה להציע. תל אביב מתבלטת בתיירות עסקית, עד כדי ייצוג יתר לעומת מקומות אחרים בישראל - ולכן יש לפתח את התחום הזה. לשכת הכנסים לא תהיה חברה עירונית חדשה אלא בעיקר מאמץ משותף, מסונכרן ומתוקצב בין כל הגורמים הרלוונטיים שיתעסק בשיווק תל אביב כיעד לכנסים באופן ייעודי".

בנייני האומה בירושלים
מאיה לוין / ג'יני

בתוך תאגיד התיירות העירוני תוקם זרוע שתתפקד כלשכת כנסים ותשקיע מאמצים בתחום הכנסים, בעוד שעד כה האחריות היתה מוטלת על מרכז הירידים. "אנחנו מבינים שיש צורך במכלול שמקדם את מה שקורה לפני ואחרי הכנס", אומר שוורץ. "שאלות כמו איך משנעים 2,000 איש מהמלונות של על קו החוף אל מרכז הירידים כך שכולם יהיו ב-8:30 בבוקר במקום, דורשות התערבות עירונית. אנחנו עובדים על מודלים שיתמרצו את הכנסים שאנחנו חפצים בהם וגם מנסים לכוון לכנסים שייערכו מחוץ לשיא עונת התיירות בתל אביב כך שהכנסים יתאימו לכל הגורמים - לבתי המלון, לתשתיות הקיימות ולאירועים העירוניים שיפעלו בסנכרון זה עם זה".

על שאלת תקצוב הלשכה עונה שוורץ: "היינו שמחים לקבל את התמריצים שמקבלת ירושלים מהמשרדים הממשלתיים במתן מענקים וסבסוד לינות, בניסיון לחזק את מעמדה של ירושלים, אבל אנחנו מבינים שזה כנראה לא יקרה בתל אביב. עם זאת, אנחנו נהנים מרשת הביטחון שמציע משרד התיירות".

היעדים שמסמנת לעצמה לשכת הכנסים המתהווה היא כנס בינלאומי גדול אחת לחודש תוך שלוש שנים סביב עולמות שעמם מזוהה ישראל: תעשיות טכנולוגיות־פיננסיות, תעשיית מכוניות ותעשיות חדשנות.

יוקר המחיה מגיע גם למגזר העסקי

ביקור אובמה בישראל ב-2013
אמיל סלמן

ההיצע המלונאי בישראל יקר בהשוואה לרמת המחירים באירופה וגם בארה"ב, ומהווה חסם בפני הקהל העסקי של ענף הכנסים, אף שהוא פחות רגיש למחירים. מארגני הכנסים מעידים שהדבר בכל זאת משפיע בין מכלול השיקולים. "ניסיתי להרים עכשיו כנס רפואי עבור לקוח אוסטרי שחי באוסטרליה, שעתיד להתקיים ביולי 2018, וההתלבטות היתה בין וינה לתל אביב", מספר גורם בענף. "המחירים שקיבלתי מבתי המלון בתל אביב נעו בין 280 ל–360 דולר ללילה במלונות הגדולים - הילטון, דן ודיוויד אינטרקונטיננטל. הילטון וינה הציע לי לילה ב–140 דולר מדובר בפער מטורף וזה עוד מבלי לבחון את מיקום ואיכות המלון. ישראל עדיין לא מתקרבת לסטנדרט המחיר והשירות האירופי. אפשר להתגבר על זה, אבל צריך שתהיה יד מכוונת והקצאת משאבים".

מקורות בענף מתייחסים גם למחסור בהיצע בחדרי מלון בתל אביב שמתגלה בעיקר בחודשים העמוסים של העונה בחודשי הקיץ - אז מתקשה העיר לתת מענה להיצע התיירים העסקיים ותיירי הנופש והפנאי יחד. בנוסף לכך, התחזקות השקל מול הליש"ט, הדולר והיורו בתקופה האחרונה הופכים את ישראל ליקרה אפילו יותר.

"אנחנו מנסים לבנות מודל משותף עם חברות התעופה ובתי המלון בתל אביב כדי להפוך אותה ליעד נגיש ואטרקטיבי יותר, ועובדים על כך בימים אלה", אומר דיין ממרכז הירידים ביחס ליוקר המחיה היחסי. מרכז הירידים פועל להקמתו של קומפלקס תיירותי שישרת את מבקרי הכנסים במתחם. במקום יוקם מלון וצמוד אליו מתוכנן להיבנות מרכז מסחרי שיכלול שתי קומות של חנויות, מסעדות ובתי עסק שונים מול תחנת רכבת האוניברסיטה־מרכז הירידים.

מה שעדיין לא אטרקטיבי ונמצא באחריותו הבלעדית של דיין הוא המחירים הגבוהים שדורשים במרכז הירידים. העלות להשכרת חלל בביתן 2 ליום יכולה להגיע ל–100 עד 200 אלף שקל ליום, העלות גבוהה בארץ - עבור תמורה שלא משתווה מבחינת יכולות טכנולוגיות ומרחביות לאף מתחם בישראל. גם ביחס לשוק הבינלאומי, מעידים מארגני כנסים בתחום, מדובר בעלות גבוהה.

כנס CES 2017
בלומברג

בירושלים מתמודדים גם כן עם היצע מוגבל של חדרים, אך צופים כי בחמש השנים הקרובות יהיה גידול של עשרות אחוזים בהיצע חדרי המלון נוכח תוכניות עירוניות חדשות המיועדות לבנייה מלונאית, בהם מתחם ארמון הנציב. בעידוד הקלות רגולטוריות ומענקים מקווים במשרד התיירות להביא לירידת מחירים ולהגדלת ההיצע.

בבנייני האומה מתגבשת זה שנים תוכנית חידוש והרחבה למתחם, שיכלול הרחבת אזורי המסחר, הגישה התחבורתית ומתחמי המלונאות מסביב למרכז. השדרוג ייעשה כחלק מפרויקט "הכניסה לעיר", שייהפך בשנים הקרובות לרובע עסקים מהבולטים בארץ, בהשקעה של כ-1.4 מיליארד שקל על פני שטח של כ-270 דונם. במסגרת הפרויקט צפויים להתרחב בנייני האומה ולהוסיף מתחמי מסחר, משרדים ממשלתיים ומוקדי תרבות. בתכנון המתחם התייחסו גם למרכבי נגישות והפרויקט אמור לשלב כמה מערכות תחבורה ציבורית, שבמסגרתו תפעל רכבת מהירה (שתגיע מירושלים לתל אביב ב-28 דקות), שני קווי רכבת קלה (הקו האדום הקיים וקו ירוק מתוכנן), תחנת האוטובוסים המרכזית ונתיבי תחבורה ציבורית ייעודיים. כמו כן יותקן חניון ציבורי הכולל כ-1,300 מקומות. במסגרת הפרויקט ייבנו גם כ–2,000 חדרי מלון שישמשו את באי הכנסים ואת אנשי העסקים והתיירים הרבים שיגיעו לירושלים.

לדברי מלכיאור, "אנחנו מנסים לעודד יצירת מתחמים מלונאיים שיתנו מענה גם לבילוי ולפנאי, כך שכנסים שיגיעו לבתי המלון, מגמה שמתחזקת בעולם, יוכלו למצוא מענה לצרכים רבים במרחק הליכה בתוך המתחם".

משרד התיירות עוד לא סימן את תיירות הכנסים כיעד מועדף

כנס טד איקס

משרד התיירות עסק בשנתיים האחרונות במכשולים המרכזיים של ענף התיירות: הסרת הרגולציה הכבדה על הבנייה המלונאית ובתי המלון במטרה להגביר את התחרות ולהוריד את המחירים, וכן גיבוש מוצרי השיווק הבסיסיים במיתוג המוצר התיירותי הישראלי. העבודה עוד רחוקה מלהיות מושלמת, אך בחודשים האחרונים ניכרת עלייה משמעותית במספר התיירים וכן גישה לקהלים חדשים: הבולט בהם הוא הקהל הסיני, שעוד לא מגיע בהמוניו, אך הכפיל ואף יותר את היקפי הגעתו.

בתחום תיירות הכנסים עוד לא חלה ההתעוררות המתבקשת. הפעולות המרכזיות שקידם משרד התיירות בשנים האחרונות היו יצירת רשת ביטחון לכנסים בינלאומיים בישראל, במקרה של ביטול בעקבות אירועים פוליטיים וביטחוניים. ב-2015 הקים המשרד קרן שתתמוך בקיום כנסים בינלאומיים בישראל באמצעות נוהל המפורסם באתר המשרד. הקרן, שקיבלה בשלב הראשון 15 מיליון שקל, תפצה את מארגני כנסים על עלויות הפרסום והשיווק של הכנס (הנאמדות ב-20% מעלות הכנס ועשויות להגיע למאות אלפי דולרים), אם הכנס יבוטל בעקבות סיבות בלתי צפויות.

היעדר ערבויות ורשת ביטחון של גורמים ממשלתיים לקיום כנסים היוו חסם משמעותי לקיומם של כנסים, לאור ההשקעה הגדולה הנדרשת מגופים המעוניינים לקיים כנס. במשרד התיירות מאמינים כי מהלך זה יצמצם את חששם של מארגני הכנסים מאובדן השקעה עקב אירועים ביטחוניים ואחרים. רשת הביטחון נותנת מענה להשקעה בפרסום ובשיווק, שמתחילה זמן רב לפני הכנס ולא ניתן לקבל עבורה החזר אם הכנס אינו מתקיים, לעומת אפשרות לבטל הזמנות בחברות תעופה ובבתי מלון שבוצעו לטובת הכנס.

ממשרד התיירות נמסר כי "תיירות הכנסים חיונית לכלכלת ישראל, נחשבת רווחית ביותר ובעלת השפעה רבה על תדמית ישראל בעולם. נישה זו מאופיינת בתכנון ארוך טווח של החברות המשתתפות. קיום כנסים בישראל נותן ערך מוסף, בהיותם של מארגני הכנסים והמשתתפים, בדרך כלל, מובילי דעת קהל, ממעמד סוציו־אקונומי גבוה יחסית ובעת ביקורם בארץ הם נוטים לצרוך מגוון שירותי תיירות בהיקף רחב, לרבות סיורים מודרכים. מעבר לנוהל המיוחד המעניק רשת ביטחון, המשרד משתתף בירידי כנסים במטרה לשווק את ישראל כיעד אטרקטיבי לקיום כנסים, ומסייע לחברות תיירות המקדמות קיום כנסים בישראל".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם