הכסף שקבור בחניונים התת־קרקעיים - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
תיקון חוצות

הכסף שקבור בחניונים התת־קרקעיים

חניונים תת־קרקעיים אמנם מפנים את הרחוב ממכוניות, אבל גם מרחיקים אותנו מהרחוב ויוצרים עומס בכביש

18תגובות
חניון ברחוב יהודה הלוי בתל אביב
אייל טואג

רוב הישראלים שעברו את גיל 35 יתקשו אולי לוותר על המכונית הפרטית בינתיים, אבל כיום ברור שצריך לצמצם את נוכחותה ברחוב, לפחות בחנייה. לכן השנים האחרונות עומדות בסימן תת־קרקעי: בבסיס כל בניין נכרה חניון לדיירים, חניונים ציבוריים נחפרים מתחת לכיכרות הערים, וברחובות יש פחות ופחות מקומות חנייה.

ניצחון? לא בטוח. נסו לחשב כמה זמן אתם מעבירים בסביבה אפלולית או מוארת באור ניאון, צוננת בחורף, חמה ומהבילה בקיץ, משעממת (אלא אם פיתחתם תחביב ביזארי הקשור בלוחיות רישוי), אפופה אדי אגזוז, ובלילה מפחידה. היזכרו בתור בבוקר לחנייה עמוק מתחת למשרד, בעמידה בפקק ברחוב המוביל לחניון בדרך להופעה בתיאטרון, ובעצבים כשממתינים ללא־מקומי שמסתבך במכונות התשלום ביציאה. אולי בעבר הסתובבתם יותר זמן בחיפוש מקום חנייה, והיום חונים קרוב יותר ליעד, אבל תודו שיותר נעים לבוא ולצאת מהמכונית באוויר הפתוח וברחוב שיש מה לראות בו. וזה גם הרבה יותר בריא.

המכונית אינה אויב. גם כשנוסע בה אדם אחד בלבד, הוא נושא עמו ארנק שגלום בו פוטנציאל כלכלי. כשקוברים אותו במעבה האדמה ומשגרים במעלית היישר ליעד, הלך הפוטנציאל — האיש וארנקו לא עוברים ברחוב, וההפסד הוא כולו של החנויות.

מופע עגום במיוחד של השיטה יש בלוד, שאליה הועבר מבנה בית משפט מחוזי מרכז בתקווה שהשופטים, עורכי הדין והפקידים הבכירים יחזקו בנוכחותם את העיר המוחלשת. מבחינת לוד מדובר כיום בנוכחים־נפקדים שמתחבאים בחניון התת־קרקעי, והסיכוי שיעצרו ברחובותיה וידם תשלוף ארנק הוא אפסי. גם במגדל העסקים והמגורים משה אביב שבלב אזור משגשג ועשיר ברמת גן, המסחר בקומת הקרקע פונה לקהל הדל שמגיע באוטובוס, ולא לבעלי הארנק הכבד שמגיעים במכונית ונבלעים במרתף.

רחוב אבן גבירול בתל אביב
אייל טואג

למרבה האירוניה, שיטת החניון התת־קרקעי פגעה גם בהולכי הרגל. פעם על הכביש נסעו, ועל המדרכה הלכו, אפשר היה לצעוד בנחת, להביט לשמים ולחלום. לא עוד: תחת כל מבנה יש חניון, המדרכה העירונית נהפכה לרצף צמתים שהמכוניות חוצות בזינוק בעלייה מעומק האדמה או בנסיעה לאחור. הבעיה קשה עד כדי כך שבעלי חניון מתקינים ביוזמתם רמזור שיתריע בפני ההולכים על המדרכה, שפעם היתה אזור הנוחות הבטוח והבלעדי שלהם.

פיתוח החניון התת־קרקעי בשביל עוד ועוד חניות הוא אויב התחבורה העירונית, כי חנייה בשפע מעודדת הגעה במכונית, ולכן היא מחוללת פקקים ידועה. תצפית ממגדל בדרום תל אביב חושפת את סביבות רחוב אלנבי, שבה מעט מאוד מגרשי חנייה קטנים, לעומת שדרות רוטשילד שהתברכו בשני חניונים עצומים, אחד בכל קצה. רחוב אלנבי זורם תמיד, ולעומת זאת שדרות רוטשילד והרחובות המובילים לחניונים פקוקים במשך שעות ביום במכוניות הנוהרות אליהם ונפלטות מהם. כגודל החניון — כך אורכו של הפקק.

החניונים התת־קרקעיים לא יבוטלו בקרוב, אבל הם והפקקים הנגרמים בעטיים הם בעיקר צרת הנהגים. אך במה חטאו הולכי הרגל, ומדוע לקבור בהם ארנקים והרבה כסף שיכול לפרנס חנויות? להגנת הולכי הרגל יש לדרוש שהכניסה לחניונים ברחובות המגורים תהיה משותפת לכמה בניינים, שלא תהיה יותר מכניסה אחת בכל בלוק, ולאסור צומתי־מדרכה (כניסות ויציאות מחניונים תת־קרקעיים דרך מדרכות) ברחובות מסחריים. עבור העסקים יש להחזיר את המנגנון לחנייה כחוק ברחוב המסחרי, בתשלום ולפרקי זמן קצרים הנמדדים בדקות.

הצמיחה בבעלות על רכב פרטי הולידה אתגרים: זיהום אוויר, אורח חיים יושבני וכמובן צפיפות ומחסור בשטח אחסון לכלי הרכב. החניונים פתרו את בעיית האחסון, אך החריפו את יתר הכשלים, כולל גודש תנועה. כשמהרהרים בכך, אין זו הפתעה — אף בעיה לא נפתרה עד היום כי טיאטאו אותה מתחת לאדמה.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם