ואז ביבי עצר את האוטו וזרק את סרנה החוצה בצד הדרך - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ואז ביבי עצר את האוטו וזרק את סרנה החוצה בצד הדרך

הזוג נתניהו גרר את העיתונאי יגאל סרנה לבית המשפט - וסרנה עמד מולם ללא עדים וללא ראיות. הוא פשוט לא הבין שמה שמותר לראש הממשלה לאו דווקא מותר לו

88תגובות
איילון
אייל טואג

הסיטואציה של נסיעה בחברת ילדים, שהופכים את השהות במחיצתם בתוך המכונית לגיהינום, מוכרת לכל הורה. אתה מוצא עצמך תקוע בשבת בבוקר בתוך קופסה קטנה עם שדים קטנים, שיודעים שאין שום סנקציה אפקטיבית שביכולתך להפעיל נגדם. להכרזות כמו "אני מסובבת את המכונית עכשיו ואנחנו חוזרים הביתה" אין משמעות. יש רק אמצעי יעיל אחד למלחמה בסיוטים מסוג זה. נשק יום הדין המתבטא בהכרזה: "אם לא תפסיק לצרוח אני עוצר את האוטו ומשאיר אותך פה".

מי שחווה את הענישה הזאת לא ישכח אותה. המכונית שעוצרת בשולי הדרך, ההורה שיוצא, המכונית שמניעה ונוסעת בלעדיו ומותירה אותו תוהה בצד הכביש: "הם באמת נסעו? הם לא יחזרו אף פעם?". גם אם זה נגמר במכונית שנוסעת חמישה מטרים, ואז עושה רוורס ואוספת לתוכה את הילד הדומע — הלקח נותר צרוב.

השבוע, בזמן שהסנגור אביגדור פלדמן עמד בבית הדין מול בנימין נתניהו וניסה להבין ממנו מדוע אחרי שנים של הכפשות מצד העיתונאי יגאל סרנה, הוא בחר ללכת לבית המשפט דווקא בגלל אותו פוסט בפייסבוק שרמז כי במארס לפני שנה אשתו זרקה אותו מהשיירה המלכותית באמצע כביש 1 — חשבתי על הלקח הזה. ראש הממשלה הסביר מעל דוכן העדים: "כאן נאמר דבר שקרי לחלוטין, שנועד לומר שאנו פוגעים בסדרי האבטחה והביטחון החשובים ביותר של מדינת ישראל. זו לא רק השמצה לגבי יחסי משפחה. בא פה לביטוי הרעיון שרעייתי שולטת במערך האבטחה של ישראל", ואני שאלתי את עצמי אם זאת לא פשוט ההשפלה שנבעה מכך שסרנה השווה אותו לילד מעצבן במושב האחורי של האוטו, שגררה את נתניהו לבית המשפט באמצע יום עבודה.

ההצגה הכי טובה בעיר

יום שלישי, השעה היא 10:30 בבוקר והתור בכניסה לבית המשפט המחוזי של תל אביב הוא ארוך. סרנה עומד לבד בצד ומביט באורחים, לבוש בחולצה מכופתרת מחוץ למכנסיים ושקית בד מהוהה בידו. מתאבד שיעי נוסף, עו"ד ברק כהן, מייסד תנועת באים לבנקאים, מסתובב לא רחוק ממנו. אני שואל אותו אם הוא הגיע כדי לצפות בתביעה של בני הזוג נתניהו נגד סרנה, אבל לדבריו הוא נמצא פה בעניינים אישיים. כהן מתמודד בימים אלה עם כתב אישום המייחס לו סדרה של עבירות נגד מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק־עמינח, ומנכ"ל בנק הפועלים, ציון קינן.

יוסי כהן, עורך דינו של נתניהו, מגיע בחליפה ועוקף את התור. "איזה סרט יש היום?", הוא שואל את הממתינים בלי לחשוף את עיניו המכוסות במשקפי שמש שחורים. "תנו לי להיכנס", הוא דורש בגסות מהמאבטחים. גם שלמה גבירץ, יהודי יליד ארה"ב שעלה לישראל לפני שלוש שנים, נמצא פה ומנסה להשתחל פנימה. "ראש הממשלה שלך מגיע לבית משפט בגלל מריבה עם אשתו — לא היית בא לראות?", הוא משיב לשאלתי על מעשיו במקום.

משימת התאבדות בצהרי היום. העיתונאי יגאל סרנה
POOL/רויטרס

הוא צודק לגבי המניע של מי שבאו לחזות בהצגה הכי טובה בעיר. אלא שלפחות על פי מה שהולך פה בבית המשפט, אין סיבה להאמין שנתניהו רב עם אשתו אי־פעם. השניים יורדים במדרגות האולם יד ביד, מאופרים היטב, מחייכים ומתיישבים בשורה הראשונה. אשת ראש הממשלה מקבלת נשיקה מאחד מעורכי דינה, ונתניהו לוחץ לו יד. סרנה כבר מזמן על דוכן העדים, מתמודד עם יוסי כהן, איש בעל מיומנות לא מועטה בהטרפת עדים, המנסה להוציא אותו משיווי משקל. הוא שואל אותו בקנטרנות מדוע ראש השב"כ לשעבר, יורם כהן, לא התייצב להעיד אף שסרנה נלחם קשות כדי לזמן אותו.

"ויתרנו על יורם כהן ועל אנשי 730 מתוך ידיעה שהאנשים האלה לא אמורים ולא יכולים לשתף אתנו פעולה", מסביר סרנה. יוסי כהן נותן לסרנה להקריא משפט שכתב, ובו הוא מתאר את נתניהו בתור "השקרן העלוב, האיש שצמח כפטריית רעל משלולית הדם של רבין", ומבקש ממנו להסביר את כוונתו. "פטריות נוהגות לצמוח במקומות לחים. ופה מתוארת שלולית דם", מתחיל סרנה לבאר לפני שעורך דינו מביע התנגדות.

כהן פונה עכשיו לאותו פוסט בפייסבוק שהביא את הנתבע למעמד הנוכחי. "אתה עדיין מתעקש שזה מעשה שהיה?", הוא שואל. "אני בטוח בו הרבה יותר ממה שהייתי אז", אומר סרנה, שהשבוע טרח לפרסם ברשת פעם נוספת את סיפור המעשה שהתרחש לטענתו בכביש 1.

"הסיפור הזה הוא דרמה עיתונאית", ממשיך כהן. "ראש הממשלה נפלט באמצע הלילה לכביש על ידי אשתו בליווי צעקות. זה סיפור אדיר. אתה עיתונאי מעוטר ומפורסם. מדוע לא פנית לעיתון שאתה עובד בו 30 שנה, ל'ידיעות', כדי לפרסם אותו?"

"זה לא סיפור גדול. זה סיפור קטן. יש עשרות סיפורים על צעקות ועל מכות בין בני הזוג", אומר סרנה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה נתניהו, בבית המשפט
POOL/רויטרס

"אתה לא תכפיש", קופץ כהן לגונן על לקוחותיו. "לא הצעת את זה בכלל ל'ידיעות אחרונות'. חבל שאין לנו פרס פוליצר מזהב בעבורך. ואני לא אומר את זה בציניות", הוא יורה ומיד שואל בציניות את סרנה על השלב בקריירה שלו שבו 'ידיעות אחרונות' רצה לסיים את העסקתו. "למה רצו לפטר אותך, כזה עיתונאי מוכשר ואדיר?"

סרנה בטוח שהסיפור שהוא טוען ששמע בבית קפה ממקור שני במארס 2016 הוא נכון, אבל כרגע אין סיכוי שמישהו יאמין לו. לבית המשפט הוא הגיע כשאמתחתו ריקה. שיירת ראש הממשלה אולי כללה 30 איש במועד שבו הוא טוען שהמקרה התרחש — אבל בבית הדין אין לו עדים או ראיות. אף אחד פה לא מתחקר את בני הזוג נתניהו לגבי הנסיעה שלהם לירושלים בערב הקר ההוא לפני שנה. איש לא מנסה להבין אם היתה מריבה בין בני הזוג, ואם אכן היתה — אם היתה לה סיבה. התקופה שבה טען סרנה שהמקרה התרחש היתה תקופה מתוחה בעבור בני הזוג, בשיאה של מערכה משפטית שניהלה שרה נתניהו נגד גיא אליהו, ומעט אחרי שהפסידה בתביעתו של מני נפתלי. אלא שהשופט מגביל את הדיונים במשפט הנוכחי לאירועי כביש 1, כך שכרגע נדמה שסרנה נמצא פה בעיקר כדי שיוכל להישיר מבט אל השטן הפרטי שלו ולחייך, בזמן שנתניהו מרשה לעצמו לגחך אל אשתו בזלזול למשמע חלק מאמירותיו.

יכול להיות שסרנה החליט ששווה לו לשלם 280 אלף שקל כדי לדעת שהוא לא נכנע למי שהוא הגדיר אדם "נכלולי, חמדני, אלים, הכי מסוכן והרסני לארץ שהיה פה אי־פעם". יכול להיות שהוא קיווה שברגע האחרון מישהו מהמאבטחים הרבים שנמצאים בבית המשפט יקפוץ ויזעק "הוא דיבר אמת!". הוא הרי היה יכול לצאת מהסיפור הזה בקלות אם רק היה לומד משהו מהעד המרכזי שניצב פה היום על דוכן העדים. נתניהו כבר הוכיח שאפשר להתריע בפייסבוק מול 2 מיליון עוקבים מפני עמותות שמסיעות ערבים לקלפיות לפני הבחירות, או מפני בני מיעוטים שתוקפים מינית יהודיות — ופשוט להתנצל על כך אחר כך אם מתברר שזה לא נכון, בלי שאיש יתבע אותך.

"אתה עצמך עוסק בפייסבוק, יש לך דף. אתה מעניק בו ראיונות חיים ומקפיד על האמת", מטריד פלדמן את נתניהו הניצב על הדוכן, ידו בכיסו.

נתניהו: "אני משתדל".

פלדמן: "וכשלא מצליח, אתה מתנצל. התנצלת על המקרה שבו יצאת נגד הבדואי שפגע בחייל?"

נתניהו: "זה עדיין נמצא בבדיקה. אני קיבלתי שם ממצאים בשיחות עם השר לביטחון פנים ועם המפכ"ל. פירסמתי רק אחרי שאישרו לי שזה הממצא. אם הדבר יתברר כלא נכון — בהחלט אתנצל".

אין מנוס מלהסיק שסרנה לא הבין את חוקי המשחק. כשעורך דינו, ליאור אפשטיין, מבקש ממנו במהלך עדותו להבהיר את ההבדלים בין פייסבוק ל"ידיעות אחרונות", הוא משיב: "אני נתלה באילנות גבוהים. ראש הממשלה מפרסם דברים ולא חוזר בו גם כשהם מופרכים. כשהוא כותב על נהג בדואי שרצח שוטר ולא חוזר בו — אני מבין שגבולות הפייסבוק רחבים יותר ממה שנראה. הוא מצדו יכול להעלות שם כל כזב שירצה, ואילו אותי הוא לא עוזב על מה שכתבתי. הפייסבוק הוא כלי שלא ברורים גבולותיו, וראש הממשלה משתמש בו במקומות שהוא לא מפעיל את יחידת להב, וגם לא את המוסד, כדי לרדת לחקר האמת".

סרנה פשוט לא מצליח להבין שמה שמותר לראש הממשלה לעשות — אסור על עיתונאי שמקצועו הוא להעביר לציבור הרחב מידע שהוא בטוח באמינותו. אחרת העיתונאי ימצא עצמו בסוף דומה לאותו הורה שמאיים על ילדיו שיזרוק אותם מהמכונית — אבל איש מהם כבר לא מאמין לו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם