"הפוליטיקאים מטרללים אותנו לגמרי. העובדים ברשות השידור משתגעים" - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הפוליטיקאים מטרללים אותנו לגמרי. העובדים ברשות השידור משתגעים"

למרות התקפתו הנוספת של ראש הממשלה השבוע על התאגיד - הוא ייפתח ב-30 באפריל במקביל לסגירת רשות השידור. עובדי הרשות אמנם יקבלו פיצויים נדיבים, אך רבים מהם עדיין ממורמרים וחרדים לעתידם

15תגובות
הפגנת עובדי רשות השידור בירושלים
אמית סלמן

בזמן שעשרות עובדי רשות השידור הפגינו אתמול בירושלים נגד הסגירה המתוכננת, ישב בחדר מערכת החדשות ברשת ב' רכז החדשות, דני זקן, כשלפתע פרצו לאולפן אנשי ועד הטכנאים והנחיתו פקודה פתאומית לשבש את שידורי רשת ב' לכמה שעות.

"מטרללים אותנו לגמרי. כל אמירה של פוליטיקאי מטלטלת פה שוב את כל העובדים. אנשים משתגעים. יש פה כתבים ועובדים שלא התקבלו לתאגיד השידור החדש. אתה יודע איזה קשה זה לגרום להם לעבוד עכשיו?", אומר זקן. הוא מתכוון בעיקר לזיגזג הימים האחרונים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהצהיר תחילה כי יתמוך בחוק לדחיית הקמת התאגיד בעוד חצי שנה, אבל אתמול שוב חזר בו וסיכם עם ראשי הקואליציה על תאריך היעד לסגירת הרשות - 30 באפריל.

זקן הוא מהעיתונאים הוותיקים והמוערכים ברשת ב' ואחד הקולות המזוהים עם התחנה. הוא עצמו עמד בראש החץ של העיתונאים כששימש יו"ר אגודת העיתונאים וייצג אותם במשא ומתן סביב ניסיונות הרפורמה השונים, ואף חתם על ההסכם הסופי. אחרי ששימש שנים כמגיש ועיתונאי בכיר, בשלב זה עדיין לא קיבל תשובה סופית מהתאגיד על העסקתו, והוא טרם החליט אם יעבור. "גם העובדים שהתקבלו לתאגיד יקבלו שכר נמוך בהרבה משכרם ברשות, ורבים מאלה שכן התקבלו יועסקו בתאגיד במשרות חלקיות", הוא מסביר.

סימן השאלה הגדול הוא אם העובדים שיפרשו מרשות השידור יקבלו תנאים "הולמים והוגנים", כפי שהתחייב נתניהו עצמו כאשר אישר בישיבת הממשלה ב–2014 את חוק התאגיד. הסכמי הפרישה הנוכחיים מבוססים על הסכמי הרפורמה שעובדי רשות השידור עצמם חתמו — רפורמה שלא מומשה מעולם. במקומה בוצעה רפורמת הסגירה־פתיחה.

רפורמה בעלות של 2 מיליארד שקל

בסך הכל תשקיע המדינה כ–1.1 מיליארד שקל בהפרשת עובדי הרשות, אבל התמורה שיקבלו העובדים המפוטרים נחלקת באופן בלתי שוויוני. למעשה, זה עשרות שנים יש פערי שכר אדירים ברשות השידור. הטכנאים וההנדסאים היו הקבוצה החזקה שהטתה כלפי מעלה את השכר הממוצע ברשות. כך למשל, השכר הממוצע ברוטו של ההנדסאים והטכנאים מגיע כיום ל–29.2 אלף שקל ברוטו בחודש, בעוד שכר העיתונאים הוא 20.1 אלף שקל בחודש, ואילו שכר המפיקים הוא 14.4 אלף שקל. בכל מקרה, השכר הממוצע ברשות היה גבוה בכל קנה מידה והגיע ב–2015 ל–22.4 אלף שקל בחודש. לשם השוואה, השכר הממוצע כיום בתאגיד השידור הציבורי הוא 11.8 אלף שקל בחודש.

פערי השכר גרמו למאבקים פנימיים קשים בתוך ועדי רשות השידור — שנמשכים גם כיום. "הטכנאים וההנדסאים מזילים היום דמעות תנין, אבל במשך שנים הם קיבלו משכורות עתק אך מנעו את יישום הרפורמות — וכעת כולם משלמים את המחיר", אומר מקור ברשות.

עד כה כבר פרשו מהרשות יותר מ–500 עובדים במסגרת הסדרי הפרישה החדשים. כיום נותרו ברשות כ–1,080 עובדים. 450 מהם צפויים לעבור לתאגיד, והשאר, כ–600, יפרשו בתנאים משופרים על בסיס הסכמי הרפורמה שהעובדים חתמו בעבר. עם זאת, גם העובדים שעוברים לתאגיד יקבלו את תנאי הפרישה המלאים מהרשות — אף שימשיכו לעבוד בתאגיד החדש.

התמורה שיקבלו כעת העובדים בפרישה מגיעה לכ–700 אלף שקל בממוצע לעובד (בנוסף לכספים שהעובדים צברו). מענקי המדינה תלויים בכמה פרמטרים, כמו גיל, ותק וסוג פנסיה. העובדים בני יותר מ–50 יקבלו פנסיית גישור עד גיל הפרישה ומענקים שונים, כך שהמדינה תוציא על פרישתם 1.2 מיליון שקל בממוצע לעובד. עובדים בני פחות מ–50 יקבלו פיצויים מוגדלים וחודשי הסתגלות, ויקבלו מהמדינה מענקים ופיצויים מוגדלים בהיקף כולל של כ–300 אלף שקל בממוצע, וסך הכל פיצויים של כ–430 אלף שקל בממוצע.

פערי השכר ברשות השידור

באוצר משוכנעים כי תנאי הפרישה האלה הם "הטובים ביותר שהיו עד כה במגזר הציבורי, אם לא מכלילים את מערכת הביטחון", לפי מקור במשרד. למרות זאת, יש קבוצות עובדים שייפגעו. קבוצת העובדים בעלי ותק נמוך אך מעבר לגיל 50 היא זו שתסבול כנראה באופן הקשה ביותר. אלה כ–150 עובדים בני 57 בממוצע, שיקבלו פנסיית גישור קטנה יחסית, של כ–3,000 שקל בממוצע בחודש עד גיל הפרישה.

עובדים נוספים שיספגו מכה הם בעלי ותק נמוך בני פחות מ–50 ובעלי שכר נמוך, שיקבלו אמנם מענקים ופיצויים — אך אלה ייגזרו משכרם ויהיו נמוכים. הבעיה העיקרית של עובדים אלה, שרובם מתגוררים בירושלים, הוא העתיד התעסוקתי המעורפל.

האוצר ויו"ר ההסתדרות כבר פנו לתאגיד בבקשה לקלוט כמה שיותר עובדים. אבי ניסנקורן גם דורש כי שאר העובדים ייקלטו כעובדי מדינה. בשלב זה מתנהלים דיונים בנושא עם שר האוצר משה כחלון. השבוע התחייב גם יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל, כי לאחר שפעל להגדלת מספר העובדים שיעברו לתאגיד, יפעל "לתת תשובות לעובדים שלא ייקלטו בתאגיד, ואף לוודא שתוקם ועדת חריגים לטיפול בהם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם