סרווטרוניקס: החברה הישראלית שתעזור לסינים להוביל את המהפכה התעשייתית הבאה - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סרווטרוניקס: החברה הישראלית שתעזור לסינים להוביל את המהפכה התעשייתית הבאה

ד"ר אילן כהן וגדעון ארגוב, המנהלים של חברת האוטומציה סרווטרוניקס, על הדרך הארוכה עד למכירה המוצלחת של השליטה בה לענקית האלקטרוניקה הסינית Midea בכחצי מיליארד שקל

10תגובות
גדעון ארגוב (מימין) ואילן כהן
עופר וקנין

בשקט, בחדרי חדרים ובלי יותר מדי הפרעות, נחתמה בחודש שעבר אחת העסקות המעניינות ביותר שנעשו בתעשייה הישראלית בשנים האחרונות. ענקית האלקטרוניקה הסינית Midea רכשה את השליטה (80%) בחברה אנונימית יחסית מפתח תקוה — סרווטרוניקס (Servotronix), לפי שווי של כ–650 מיליון שקל (כ–170 מיליון דולר). העסקה, מהגדולות שעשו משקיעים סינים בישראל, הותירה בידי בעלי מניותיה אחוזים בודדים מהחברה, אך מאות מיליוני שקלים בכיסים.

"כולם מתעניינים בכסף — אבל הסיפור כאן הוא לא הכסף", אומרים ד"ר אילן כהן, המנכ"ל־מייסד של סרווטרוניקס, וגדעון ארגוב, יו"ר החברה, שמסתגלים למציאות החדשה. "סרווטרוניקס הוקמה כדי לשנות את הצורה שבה מייצרים מוצרים בעולם, כך שעסקה עם Midea היא מימוש של חזון, זה סיפור ישראלי ציוני", אומר כהן. "הסיפור שלנו הוא בראש ובראשונה סיפור של חשיבה לטווח ארוך. פעם אחר פעם ויתרנו על ניצחונות טקטיים כדי להשיג מטרות אסטרטגיות. החשיבה הזו איפשרה לנו לבנות חברה לא רק עם יכולת שרידות, אלא כגורם משמעותי בתעשייה הגלובלית", מוסיף ארגוב.

בעסקה עם Midea החליטו כהן, ארגוב ומנהלים נוספים שהחזיקו כ-70% ממניות סווטרוניקס, להיפרד ממרבית אחזקתם ולרדת לאחזקה צנועה של כ-20%. בעלת מניות שהחליטה למכור את כלל מניותיה (30%) בעסקה היתה רות ורטהימר־פיק, בתו של סטף ורטהימר, מייסד ענקית כלי החיתוך ישקר, שקיבלה כ-50 מיליון דולר. ורטהימר־פיק השקיעה בחברה 6 מיליון דולר לפני כשש שנים, ולא לקחה חלק פעיל בניהול החברה. גם לאחר מכירת השליטה, כהן וארגוב ימשיכו לנהל את החברה — לפחות בשנים הקרובות.

"ההצעה מ–Midea לא היתה הראשונה שקיבלנו", מספר ארגוב. "יכולנו למכור את סרווטרוניקס הרבה פעמים לפני כן, אבל לא היתה נכונות — לא שלנו ולא של הדירקטוריון. לא רצינו למכור את החברה כאקזיט סטנדרטי. לא היינו מוכנים שהחברה תאבד את הזהות שלה, שאולי תעבור מישראל. חלק מההווי של החברה משקף את האישיות של אילן, את הישראליות ואת המקוריות המחשבתית, ולא רצינו לאבד את כל אלה".

מסע הרכישות של הסינים בישראל

"המצב הקיים היום הוא שהכסף זמין, והרבה מאוד גופים מידפקים על דלתותיהן של חברות ישראליות צעירות במטרה לרכוש אותן. יש 350 מרכזי פיתוח של חברות רב־לאומיות בארץ, וחלק ניכר מהגופים האלה מחפשים לקנות טכנולוגיה וליישם אותה בתוך החברה האם. התוצאה היא שיש הרבה חברות שנמכרות מוקדם מדי — וזה חבל. תרבות האקזיטים היא לא שלילית, אבל יש נטייה שלא לגדל חברות. צריך להיות אנשים מיוחדים כדי שזה יקרה.

"זו הסיבה שבגללה לא הכנסנו עד עכשיו משקיע מוסדי סטנדרטי לסרווטרוניקס, אף על פי שקיבלנו הצעות. תרבות הניהול של קרנות ההון סיכון היא של אקזיט. חברות נמכרות לפני המועד האופטימלי, ולכן נזהרנו מזה מאוד. הייתי שמח אם בעוד 10 שנים חברות אחרות מתחום הטכנולוגיה יפעלו לפי המודל של סרווטרוניקס, כלומר יפתחו חברה משמעותית, לא ימכרו את השליטה מוקדם, וישמרו את הצד הישראלי לאורך זמן. הייתי רוצה שנראה יותר חברות כמו צ'ק פוינט או ישקר, שמגיעות לדברים משמעותיים".

אבל בכל זאת, בסוף החלטתם למכור את השליטה לידיים זרות. מה היה שונה הפעם מהצעות קודמות שקיבלתם לקנות את החברה?

ארגוב: "זו הפעם הראשונה שהגיעה הצעה מגורם שהיה מספיק גדול, שיכול לא רק לתת חלומות, אלא להבטיח בעתיד צמיחה גבוהה. הבנו שלא תגיע הצעה מגוף שיהיה יותר דומיננטי או רב־לאומי בהשוואה ל–Midea. בנוסף, ב–Midea הסכימו שההנהלה הקיימת תמשיך להוביל את החברה ולא תוחלף לאחר מכן".

כהן: "בהתחלה ב-Midea לא רצו לקנות הרבה אחוזים, אבל ברגע שוורטהימר־פיק החליטה למכור הכל — זה התגלגל לעסקה הסופית. המטרה האמיתית בעסקה היתה לחשוב לטווח ארוך. רצינו שותף שלא יסגור את מרכז הפיתוח בארץ, ושלעובדים יהיה פה עתיד. יש לנו רצון להמשיך בחברה. אנחנו מאמינים שיש לנו עוד לאן לגדול — ורצינו שותף אסטרטגי".

המהפכה של האוטומציה

סרווטרוניקס הוקמה ב–1991 על ידי כהן, שלו תואר שני ודוקטורט מאוניברסיטת פוליטכניק ליברה שבבריסל. גם אחרי 30 שנה בישראל, כהן — יהודי־בלגי — עדיין סוחב מבטא צרפתי בולט. "סרווטרוניקס היא הסיפור האישי שלי. נולדתי בארץ, עברתי לחו"ל וחזרתי שוב. כשעבדתי בחברת אלתא נתנו לי את הזדמנות לטפל במערכות מתוחכמות. ראיתי שזהו תחום שמצריך ידע בתחומים שונים — אלקטרוניקה, פיזיקה, הנדסת מכונות וחשמל. באיזשהו שלב אמרתי — למה שלא אעשה זאת באופן פרטי. זה עולם לא קל, אבל אם אתה נהנה מזה, אתה יכול בו לעשות דברים מדהימים", הוא אומר.

המערכות של סרווטרוניקס משמשות בעיקר לתחום הבקרה. בין היתר, היא מייצרת מערכות עבור יצרני מכונות רפואיות, יצרני מכונות דפוס, מוליכים למחצה, יישומים ביטחוניים, פתרונות אנרגיה מתחדשת ועוד. לדברי כהן, "המוצרים שלנו משמשים לבקרה על פסי ייצור, על כל מכונה — זה יכול להיות מכונת דפוס או מערכות רובוטיות מתקדמות יותר. הרעיון הוא בקרה על תנועה שאינה נעשית על ידי אנשים, אלא על ידי מכונה. בדיוק בשביל זה צריך בקרת הינע".

חברת סרווטרוניקס

המוצרים של סרווטרוניקס, הם עתירי תוכנה וחומרה ומבוססים על תערובת של תחומים טכנולוגיים משיקים: הנדסה מכנית, הנדסת מחשבים, הנדסת חשמל, אופטיקה ואלגוריתמים. אחד המכשירים שבהם מורכבים המערכות של סרווטרוניקס הוא CT. "זו מכונה עם 37 זרועות, שכדי להניע אותן צריך מערכות אוטומטיות", אומר כהן. "האוטומציה של מכשיר ה–CT נועדה לא רק להחליף אנשים, אלא להפוך אותו להרבה יותר מדויק, מהיר ומפותח. המוצרים שלנו גם מאפשרים לעשות פעולות שאדם רגיל לא יכול לעשות. למשל, באייפון 8 יש כמה אלמנטים שיד אדם לא יכולה לבצע, רק רובוט. כך שקיימת דרישה הולכת וגוברת למערכות קטנות ומתוחכמות, לסנסורים חכמים ולבקרים – ואת כל אלה אנחנו מייצרים".

"כיום יש גם אלמנטים של דיאגנוסטיקה (זיהוי) וגלובליזציה של המכונה", מוסיף ארגוב. "הפן העתידי הוא שכל מכונה תתחבר לעולם החיצון. הסנסור כבר לא יהיה טיפש, אלא יכיל אינטליגנציה. פיתחנו למשל סנסור שיגלה התחלה של תקלה, ויאפשר לעצור את המכונה לפני שיקרה אסון. דוגמה אחרת היא חברת מזור רובוטיקה, שנעזרת במערכות שלנו לביצוע ניתוחים מרחוק. המערכות שלנו מאפשרות לרופא שנמצא מרחק אלפי ק"מ לנתח באמצעות רובוטים דרך מסך. אלה דברים שלפני חמש שנים לא היו אפשריים".

ואולם לדעת מנהלי סרווטרוניקס, העתיד של החברה אינו נמצא רק בתעשייה, אלא דווקא בתחומים כמו מלונאות, ניהול משק בבית, תפעול בתי חולים או סופרמרקטים. "התעשייה המודרנית ממשיכה לעבור מהפכה", אומר כהן. "יותר ויותר פעולות אנושיות מוחלפות על ידי רובוטים — זה חלק מהמהפכה של האוטומציה. אנשים לא כל כך מבינים עד כמה זה העתיד, ופה בדיוק נכנסת סרווטרוניקס. זאת הסיבה שבגללה הסינים קנו אותנו, לא בגלל המכירות שלנו. הם הבינו שכוח האדם בסין התחיל להיות יקר, ולכן הם מנסים לראות איך אפשר לשפר את האוטומציה של התעשייה. הם קוראים לזה 'צ'יינה 2025'. הם רוצים להיות מספר אחת בתחום הבקרה על האוטמציה — הכי טובים בעולם".

כשהמנהלים השתלטו על העסק

החיבור בין כהן לארגוב נוצר לפני יותר משני עשורים. השניים נפגשו לראשונה ב–1994, כשארגוב שימש מנכ"ל של חברה תעשייתית אמריקאית גדולה בשם קולמורגן (Kollmorgen). באותה העת חיפשה קולמורגן שותף שייסיע לה במעבר ממערכות בקרה ושליטה מעולם האנלוגיה לעולם הדיגיטל. לאחר שפגשה כמה מועמדות, קולמורגן החליטה לבחור בסרווטרוניקס, שהיתה אז חברה קטנה עם מחזור של כ–10 מיליון דולר בלבד והעסיקה כ–20 עובדים. לדברי ארגוב, הוא הגיע לפגישה בסרווטרוניקס, ובתום שעתיים של שיחה על נושאים טכנולוגיים ואנשים, היה לו ברור שזו החברה שאתה קולמורגן רוצה שותפות.

ארגוב הוא בנו של שגריר ישראל בבריטניה, שלמה ארגוב המנוח, שניסיון ההתנקשות בחייו הוביל למלחמת לבנון הראשונה ב–1982. ארגוב, שמכהן כיום גם כשותף בחברת ההשקעות ברקשייר פרטנרס, מספר כי שיכנע את הצוות בקולמורגן לתמוך בעסקה, על אף שישראל נחשבה על ידי חלק מהם לסוף העולם. "בהתחלה נכנסה קולמורגן כשותפה קטנה בסרווטרוניקס, ולאחר שנתיים נרכשה במלואה. היתה הבנה שיש פה חברה עם יכולות שלא ראינו במקום אחר, אבל עם טכנולוגיה מאוד מתקדמת והסתכלות לטווח ארוך. הרכישה הזו גרמה לחברה האמריקאית להבין איך חברה ישראלית קטנה יכולה להשפיע מבפנים בגדול על ארגון אמריקאי מורכב", מספר ארגוב. מאז העסקה עם קולמורגן, כהן וארגוב נהפכו גם לחברים קרובים — ללא קשר לעסקים המשותפים.

ב–2000 נאלצו בסרווטרוניקס להתמודד שוב עם שינויי בעלות, לאחר שחברת הטכנולוגיה האמריקאית דנאהר (Danaher) רכשה את השליטה בקולמורגן. אותה דנאהר, אגב, רכשה לפני כשבועיים את AVT הישראלית, שפועלת בתחום הדפסת אריזות ודפוס מסחרי, תמורת כ–100 מיליון דולר. בעת העברת השליטה, מנהלי סרווטרוניקס חששו שמא החברה תלך לאיבוד בארגון כמו דנאהר שמנה יותר מ–10,000 עובדים. ואולם הדאגות לא התממשו — ולפי כהן, סרווטרוניקס והצוות נהפכו לחלק חשוב מתאגיד דנאהר.

"במשך כשמונה שנים — מ–2000 עד 2008 — סרווטרוניקס המשיכה לגדול, ולא פחות חשוב מכך, ללמוד מתקופה בתוך ארגון קפדני, בעל דרישות גבוהות ועם אופי קשיח ובלתי מתפשר", מספר כהן. "למדנו כיצד לעבוד ביעילות תפעולית מרבית, להוציא תוצאות כספיות ונתונים כארבעה ימים לאחר גמר כל חודש, וכיצד לעבוד לצד ארגונים בכל רחבי העולם. הלמידה הזו נהפכה לנכס עצום בשלב הבא של החברה, לאחר ששבה להיות עצמאית".

מכשיר CT
גיל כהן מגן

אבל אז הגיע המשבר הכלכלי של 2008–2009. בדנאהר, כמו בהרבה חברות, החליטו להקפיא השקעות ולפטר מספר רב של עובדים. כהן נדרש לפטר 20% מכוח האדם של סרווטרוניקס, במטרה לשמור על רווחיות החברה. "אנחנו התנגדנו למהלך הפיטורים. אמרנו שהעובדים של החברה הם הנכס שלה. לא רצינו להרוס את העתיד של החברה, ואמרנו לדנאהר שהיא תפסיד ממהלך שכזה לטווח ארוך. אמרתי לאמריקאים 'או שתסגרו את הכל או שתיתנו לנו אפשרות לקנות את החברה'", מספר כהן.

"היה משא ומתן של תשעה חודשים. צירפתי אלי מחדש את גדעון, שעזר מאוד ברקע כדי לדעת איך לעשות את זה נכון. זו הפעם היחידה שהנהלת דנאהר הסכימה שהנהלה כלשהי תרכוש חברה שהיא חלק מהתאגיד (Management Buy Out). במשא ומתן היה גזר ומקל: הגזר היה לוותר על 'הבן הבכור' שלנו — נאלצנו לתת לדנאהר את המוצרים החדשים שפיתחנו. המקל היה שאם דנאהר היו סוגרים את החברה, זה היה עולה להם הרבה מאוד כסף. בסופו של דבר הצלחנו לקנות את החברה".

"רכישת הבעלות היא דוגמה לחברה שהצליחה לשלוט בעתיד שלה אף שעברה שינויים מהפכניים מבחינת הבעלות", מוסיף ארגוב, שמונה ליו"ר עם קבלת השליטה. "בנקודה הקריטית הצלחנו לשמר את השליטה. זה משקף פילוסופיה ניהולית — להישאר עם הזהות שלנו ולהיות עצמאיים".

אני מניח שהעברת השליטה היתה מצב משברי. איך הצלחתם להקים את סרווטרוניקס מחדש?

כהן: "קיבלנו החלטות לא פשוטות. זיהינו שסין הולכת להיות השוק הכי גדול בעולם, ולכן התחלנו לעשות מוצרים המתאימים לסין כמו כפפה. הקמנו חברה בת סינית. תיכננו משפחה חדשה של מוצרים תוך שנה וחצי במקום ארבע שנים. בנוסף, התחלנו להרחיב את 'שרשרת המזון' — לא למכור רק מוצר אחד, אלא למכור מערכות שלמות, שכוללות גם מערכות בקרה, גם מערכת שליטה, הסנסור והמנוע. התחלנו בשוק הסיני, ואחר כך עברנו גם לאירופה ולארה"ב. כיום, החברה שלנו בסין מעסיקה 40 עובדים, שכוללים אנשי תמיכה, ייצור ומכירות".

כדי לסבסד את הפיתוח של דור המוצרים חדש, סרווטרוניקס נדרשה לבצע השקעה הונית גדולה. ב–2012 הצטרפה לשורת בעלי המניות קרן 7 Main של ורטהימר־פיק, לאחר שהשקיעה כ–6 מיליון דולר בחברה תמורת הקצאה של כ–30% מהמניות. החיבור עם ורטהימר־פיק נעשה על רקע ההיכרות של כהן עם אביה, סטף ורטהימר, לאחר שסרווטרוניקס ביצעה בעבר פרויקט עבור ישקר. "זה היה מהלך חשוב והעיתוי היה נכון", אומר ארגוב. "הגיוס הזה איפשר לחברה לא רק לשרוד תקופה לא קלה, אלא לפתח כמה מוצרים חדשים וחשובים, בייחוד ב–2012–2016. בסך הכל השותפים החדשים פירגנו והיו תומכים, אף על פי שהיו לעתים תהיות על יכולת הארגון לספוג כמות כזו של חדשנות ושינויים בו־זמנית".

"Midea רוצה לשנות את סין ואת העולם"

בכל הנוגע ל-Midea, נראה שההתלהבות מסרווטרוניקס נמצאת בשיא. פול פאנג, יו"ר ומנכ"ל Midea, אמר לאחר חתימת העסקה ששיתוף הפעולה עם סרווטרוניקס יסייע לפיתוח תחום האוטומציה והבקרה. "אנו מאמינים שהיכולות הטכנולוגיות של סרווטרוניקס ייצרו סינרגיה משמעותית עם Midea, ויסייעו לפתוח בפני החברה שווקים חדשים, ניצול הזדמנויות בעתיד ופיתוח מוצרים חדשניים", אמר פאנג.

Midea, שנוסדה ב–1968, היא ענקית מוצרי חשמל ביתיים. החברה מייצרת ומשווקת בין היתר, מערכות מיזוג אוויר, מזגנים, מקררים ומכונות כביסה. ל–Midea, הנכללת ברשימת Fortune 500, מעל ל–200 חברות בנות בכל העולם, היא מעסיקה יותר מ–130 אלף עובדים והמחזור השנתי שלה הוא כ–20 מיליארד דולר. בשנים האחרונות בחרה Midea להגביר את מעורבותה בתחום הרובוטיקה והאוטומציה, כמנוע צמיחה אסטרטגי לפעילות החברה. במסגרת זאת, Midea רכשה באחרונה גם את KUKA, חברת הרובוטיקה הגרמנית מהגדולות בעולם.

איך נוצר החיבור עם Midea?

כהן: "במקרה הייתי בסין וקיבלנו פנייה להיפגש עם האנשים של Midea. לא דיברנו בהתחלה על המכירה — הם רצו לשמוע מה אנחנו עושים ומה החזון שלנו: איך האוטומציה הולכת לשנות את העולם ומה החלומות שלנו. הסינים לא אוהבים אנשים יהירים. מהיום הראשון ועד לחתימה הסופית על העסקה הם היו קשובים מאוד, פתוחים, לא מכתיבים דברים ומאוד הגונים. התרשמתי שהם מאוד מוכשרים — חלק מהם למדו בבתי הספר הטובים בעולם, הרווארד וקורנל. התרשמתי שיש להם חשיבה אסטרטגית".

איך שיכנעתם אותם לשלם חצי מיליארד שקל במזומן?

ארגוב: "זה היה תהליך ארוך. אנשים ובנקאי השקעות רצו לייעץ לנו בעסקה, אבל החלטנו שלא לקחת יועצים חיצוניים ושהמשא ומתן עם Midea יהיה פנימי. זו היתה אמנות הדיל. ההצעה הגיעה מהם. לא נקבנו אף פעם סכום מסוים. זה התכנס לזה. למעשה, היו רוכשים פוטנציאלים אחרים שהיו מסוגלים לשלם יותר על החברה, אבל רצינו לבחור את זהות הגורם שיקבל את השליטה. אנחנו מרגישים שהמשא ומתן היה הוגן. כל דבר הם שמו על השולחן, ופתרנו את זה באופן הכי הגון. הם באמת החלום שלנו. הרכישה תאפשר לנו להוביל את התחום ולעשות את פריצת הדרך הבאה.

"חשוב למקם את סרווטרוניקס במרחב החדש שלה: מדובר בחברה של 200 איש, שתהווה את הליבה של מערך ייצור שמסביבו חברה של 20 מיליארד דולר. יש אלמנט ישראלי וייחודי בכך שחברה קטנה נבחרה מכל החברות להיות מרכז כובד המשקל, המוח, של Midea. אנחנו נמצאים כיום במקום שממנו יכולה להשפיע על ההתפתחות של ארגון של 130 אלף אנשים. נוכל לשנות את פני הייצור בעולם. זו מטרה שהצבנו לעצמה. זה מרשם למה שחברה ישראלית יכולה להגיע מבלי להיבלע בתוך ארגון רב־לאומי. גם לאחר הרכישה, סרווטרוניקס אינה מאבדת את הזהות שלה, אלא תשלים תעשה באמצעות Midea את המהפכה בסין".

איזו מהפכה Midea רוצה לעשות בסין?

כהן: "Midea החליטה שלא להתמקד רק במוצרי בית, אלא להוביל את המהפכה התעשייתית הבאה בסין ובעולם. הם בחרו בסרווטרוניקס כפלטפורמה שבאמצעותה הם יעשו את השינוי. בהתחלה הם קנו את KUKA, הגאווה הגרמנית, שהיא מספר שתיים בעולם בתחום הרובוטיקה, ועכשיו גם אותנו. הסינים היו יכולים ללכת לחברות אמריקאיות או אירופיות, אבל הם בחרו בנו כי יש לנו הידע המתאים".

ארגוב: "Midea בחרה בכיוון האסטרטגי הזה כי הכלכלה הסינית נשענת על ייצור. סין היא בית החרושת של העולם, לא רק בתחומי הפלסטיק והטקסטיל, אלא גם בייצור כלי רכב, רכבות או חלקים לכלי תעופה. הסינים מבינים שבטווח הבינוני והארוך יש להם בעיה קשה: בחלק המזרחי של סין עלות כוח האדם עלתה משמעותית, כך שהם כבר לא תחרותיים בחלק מהענפים, כמו הטקסטיל והפלסטיק, שעברו למדינות אחרות. לכן הסינים מחפשים פתרונות מערכתיים. הם נערכים לבעיה של מחר".

דבר לא קורה בסין ללא ברכת המפלגה הקומוניסטית. השלטון היה מעורב בעסקה?

כהן: "זה נכון ולא נכון. חברה ממשלתית סינית באמת יכולה להיות יותר מסורבלת, ריכוזית, פחות חדשנית והרבה יותר ביורוקרטית. אבל אני חושב שלא רואים את סין באופן הנכון. סין עוברת כרגע שינוי אמיתי. סין מתפתחת בכיוון הנכון בדרך לכלכלה ליברלית. המגזר הפרטי הוא עצמאי ומשתלב בעולם הגלובלי. בכל מקרה, ב–Midea לא רואים את מעורבות של הממשלה. יש בה פתיחות עסקית גבוהה מאוד, והיא משקפת את הקידמה המחשבתית".

ארגוב: "סין היא מקום גדול, ולכן קשה לעשות הכללות. Midea היא חברה רב־לאומית ולא גוף שנשלט על ידי הממשל המרכזי. זו חברה גלובלית לגמרי, שרואה לטווח ארוך, בשונה מחברות אמריקאיות. כשסרווטרוניקס היתה חלק מדנאהר האמריקאית, ההתנהלות שלה היתה לטווח הקצר עם יעדים פיננסיים ברורים. ככה האמריקאים מנהלים חברות. אצל הסינים זה שונה. אין יעדים של רווחים. כחברת אם, Midea נותנת לנו להוביל".

איך אתם רואים את סרווטרוניקס בעוד 10 שנים מהיום?

כהן: "אנחנו נגשים את החלומות בצד הטכנולוגי. לפי 20 שנה המצאנו מוצרים מהפכניים ברמה טכנולוגית, אבל העולם לא היה מוכן לקבל אותם. היה מתסכל שלא היו צריכים את הטכנולוגיה שלנו. היום אנחנו יכולים לפרוץ עם כל מה שיש לנו במגירות. זה עולם ענק. כל זה הולך להיכנס בקופסאות שלנו, בחיישנים שאנחנו מייצרים. זה חלום שאני רוצה להגיע אליו".

ארגוב: "החברה תהיה חלק אינטגרלי מהתאגיד הסיני. היא תהיה גדולה פי חמישה, ומרכז החברה ימשיך להיות בישראל. סרווטרוניקס תתרום לעולם את הטכנולוגיה הייחודית שלה, בעוד שהסינים יגשימו את החלומות שלהם. גם לא תהיה פה בריחת מוחות — אני, אילן והצוות נשארים בחברה ובארץ, ואנחנו ממש לא מתכוונים לפרוש לגמלאות. העסקה לא הולכת לשנות לי את החיים, כבר מכרתי כמה חברות בחיים שלי. בזכות Midea יש לנו עכשיו אפשרות לעשות דברים חדשים. עולם חדש נפתח בפנינו".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם