הטיימס, השווקים ודונלד טראמפ - מנצחים או דווקא מפסידים? - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הטיימס, השווקים ודונלד טראמפ - מנצחים או דווקא מפסידים?

מאז שטראמפ נכנס לבית הלבן מתרחשת התעוררות בכל זירת העיתונות בארה"ב. ההפסד הצורב והמפתיע של המפלגה הדמוקרטית, המדיניות של הנשיא, הרטוריקה שלו, הבוז שהוא רוחש למוסדות דמוקרטיים - יצרו במחנה הליברלי אווירת משבר ודחיפות שכמוהן לא היו זמן רב

72תגובות
טראמפ עם מו"ל "ניו יורק טיימס" ארתור סולצברגר הבן, בנובמבר
HIROKO MASUIKE / NYT

1. אי אפשר להחמיץ את זריקת האנרגיה האדירה שקיבלו בחודשיים האחרונים העיתונאים ב"ניו יורק טיימס". כל ציוץ נוסף של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ שמתחיל במלים "ניו יורק טיימס הכושל" (The Failing New York Times) מזכיר להם ולרבים מקוראי העיתון כמה גדולה המשימה שרובצת לפתחם.

השבוע דיווח "ניו יורק טיימס" על תוצאות הרבעון הרביעי של 2016: ההכנסות מפרסום המשיכו לרדת, כפי שהן עושות כמעט בעקביות בעשור האחרון, אבל ההכנסות ממנויים דיגיטליים משלמים רשמו זינוק חד, בשיעור שלא נרשם מאז החל הטיימס לגבות כסף עבור גלישה באתר שלו.

נכון לעכשיו, נראה ששני הנהנים העיקריים מהמלחמה בין "ניו יורק טיימס" לטראמפ הם העיתון והנשיא: טראמפ ממנף את הביקורת החריפה של הטיימס כדי לתקוף את העיתונות, להשמיץ אותה ולהסיט את הדיון מנושאים שאינם נוחים לו; והטיימס רושם בחודשיים האחרונים זינוק חד במספר המנויים החדשים שמצטרפים לעיתון. האנשים שעושים מנויים דיגיטליים לעיתון בקצב מוגבר מאז שטראמפ נבחר לנשיא מרגישים שהם מרימים תרומה קטנה לדמוקרטיה.

זה לא רק הטיימס: מאז שטראמפ נכנס לבית הלבן מתרחשת התעוררות בכל זירת העיתונות בארה"ב. ההפסד הצורב והמפתיע של המפלגה הדמוקרטית, המדיניות של הנשיא, הרטוריקה שלו, הבוז שהוא רוחש למוסדות דמוקרטיים - יצרו במחנה הליברלי אווירת משבר ודחיפות שכמוהן לא היו זמן רב. העיתונאים מסתערים על הממשל בביקורת חריפה, בתחקירים ובניתוחים שלא ראינו כבר שנים ארוכות, אולי יותר מכל נקודת זמן אחרת בעשורים האחרונים.

אבל הצבע שקצת חוזר ללחיים של העיתונאים, רצף התחקירים על ניגודי העניינים של טראמפ, הקשרים של אנשי ממשלו עם רוסיה והתוהו ובוהו בבית הלבן בחודשיים האחרונים - כל אלה לא יצליחו להסתיר את ההפסד הצורב של הטיימס ושל חלק גדול מהעיתונות האמריקאית: למרות הזינוק במספר המנויים וברמת העניין בתחקירים ובניתוחים, העיתונות מפסידה בינתיים במערכה הגדולה - המערכה על עיצוב דעת הקהל האמריקאית.

הטיימס חשף ערב הבחירות ואחריהן שורת מחדלים, שחיתויות, סימני שאלה וניגודי עניינים על טראמפ, אבל הוא נבחר לנשיא. רוב האנשים שבחרו בו אינם מתעניינים בביקורת של הטיימס או אפילו רואים בה עדות לצדקתו. ומה שמכאיב ביותר: היכולת של הטיימס, כמו של שאר העיתונים המובילים בארה"ב, לבייש ולהרתיע את נשיא ארה״ב ואת הכוורת המשונה של האנשים שאסף סביבו - נמצאת כנראה בשפל חסר תקדים.

הפגנת תמיכה ב"ניו יורק טיימס", בסוף פברואר. העיתונות האמריקאית נחלה הפסד צורב
Julie Walker/אי־פי

בעשור האחרון קוננו העיתונים והעיתונאים על האינטרנט שחיסל את המודל העסקי שלהם, מוטט את ההכנסות מפרסום והרחיק מהם את הדורות הצעירים. אבל בחודשים האחרונים מתחוור והולך במלוא עוצמתו הנזק הגדול ביותר של מהפכת הרשתות החברתיות לעולם העיתונות: הרשת מאפשרת לכל מי שרוצה לקרוא, לשמוע ולהיחשף לרעיונות, לעובדות ולחדשות של "המחנה" שלו. הבוחרים, הקוראים והקהל התפזרו איש איש לדרכו, אין שפה משותפת, אין זירת דיון משותפת ויש פחות ופחות ערכים ורעיונות משותפים. דווקא כאשר הטיימס מראה לאחר שנים ארוכות ניצחונות חשובים בתחום הכלכלי, הרי שבזירה החשובה ביותר, זירת ההשפעה, סימני השאלה סביבו וסביב רוב העיתונות הרצינית הולכים ומתרבים.

2. הקרבות עם "ניו יורק טיימס" ועם רשתות הטלוויזיה מזרימים אדרנלין בעורקיו של טראמפ, אבל הקרב המתקרב על הרפורמה במערכת הבריאות יקיז את דמו. הנשיא שהבטיח ערב הבחירות שוב ושוב לבטל את אובמה־קייר - הרפורמה במערכת הבריאות שהוביל הנשיא הקודם - צריך עכשיו לספק את הסחורה.

והוא לא מסוגל. איש לא מסוגל. לפני שבוע, באחד הרגעים הסהרוריים של נשיאותו, הוא פלט לפתע את המשפט הבא: "מי ידע בכלל שמערכת הבריאות מורכבת כל כך?". כל מי שמתעסק במדיניות ציבורית ובמערכת הבריאות ידע. כנראה שטראמפ לא נמנה עמם. רק בשבועות האחרונים מתחיל ליפול לו ולנאמניו האסימון שהסיכוי שלהם לספק את ההבטחות על ביטול אובמה־קייר או רפורמה במערכת הבריאות קלוש.

התוכנית שהציגו השבוע אנשי טראמפ לביטול חלקי של אובמה־קייר זכתה לביקורת חריפה מתוך המפלגה הרפובליקאית. אם היא תיושם, היא תיקח את הכיסוי הביטוחי ממיליוני אמריקאים שקיבלו כיסוי בשנים האחרונות הודות לאובמה־קייר. אבל הבעיה הגדולה עוד יותר של התוכניות של הרפובליקאים היא שבדיוק כמו אובמה, גם להם אין שום יכולת להתמודד עם קבוצות האינטרס החזקות במערכת הבריאות האמריקאית. הסיכוי לראות ירידה משמעותית בהוצאות הבריאות בארה"ב קלוש גם ב-2017.

כפי שאמר באחרונה חתן פרס נובל לכלכלה אנגוס דיטון: זאת מערכת שבנויה לשרת רק את קבוצות האינטרס, ולא את החולים.

דאע"ש, סוריה, צפון קוריאה - עם כל אלה טראמפ יצליח בסופו של דבר להסתדר. עם חברות התרופות, בתי החולים, איגודי הרופאים, יצרני הציוד הרפואי וחברות הביטוח יהיה לו הרבה יותר קשה. אובמה הבין באיחור של כמה שנים טובות שהוא צריך לתפור להם "רפורמה" שתגדיל להם את הרווחים, עכשיו הגיע זמנו של טראמפ ללמוד את זה. הבטן הרכה ביותר של השיטה הכלכלית האמריקאית היא מערכת הבריאות. לשם מתנקזים כל החוליים, הכשלים, השחיתויות ואובדן הדרך.

3. אבל בוול סטריט חוגגים. בחודשיים שחלפו מאז כניסתו של טראמפ לבית הלבן חווה שוק המניות את אחד מגלי העליות הגדולים ביותר שידע מזה שנים ארוכות. הסוחרים מתמוגגים מהציפייה שממשל טראמפ יסיר רגולציות וביורוקרטיות, שלדבריו חונקות את החברות, את ההשקעות ואת הכלכלה.

נתונים בכתבה

פעם היו קונים רבים לבלוף הזה: אנשים רבים האמינו שאם וול סטריט עולה סימן שהכלכלה חזקה, סימן שהמדיניות הכלכלית בדרך הנכונה ושמה שטוב לוול סטריט טוב לאמריקאים. הזמנים האלה מאחורינו. כיום חלק גדול מהאמריקאים מבינים שכשם שרוב הצמיחה בארה״ב זרמה ב–30 השנים האחרונות לכיסיו של העשירון העליון, כך גם ״העושר״ שנוצר בוול סטריט עשוי להתנקז בסופו של דבר לכיסיהם של מעטים.

טראמפ התגאה בשבוע שעבר בכך שמאז שנכנס לבית הלבן עלה שווי הבורסות ביותר מ–3 טריליון דולר. אכן, מספרים מרשימים המצביעים על אופטימיות המשקיעים. אבל על מה נשענת האופטימיות הזאת? יש כמה אפשרויות:

■ המשקיעים מצפים שהמדיניות הכלכלית של טראמפ תאיץ את הצמיחה ותביא לגידול ברווחי החברות.

המשקיעים מצפים שהסרת רגולציות מענפים רבים תאפשר צמיחה מהירה יותר, הורדת עלויות ותמריצים גדולים יותר להשקיע.

המשקיעים מצפים שהסרת רגולציות תאפשר לחברות רבות להגדיל את כוח השוק שלהן מול צרכנים, לזהם את הסביבה, לרמות לקוחות חלשים ולהגדיל את הסיכונים תוך שהם נהנים מהגנה ממשלתית סמויה.

קשה להגיד כמה מהעלייה בשוק המניות מקורה בסעיפים הראשון והשני, כלומר ציפייה לשינוי של ממש בכלכלה, וכמה מהם קשורים לסעיף השלישי - כלומר טראמפ מכריז על עידן שבו חברות הענק בוול סטריט, בעיקר בענפיים הריכוזיים או בענפים שבהם נמכרים מוצרים ושירותים מסובכים ללקוחות, ייצרו לעצמן ערך בעיקר על חשבון הלקוחות, העובדים ומשלמי המסים.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ
Evan Vucci/אי־פי

תשובות אפשריות, אנקדוטליות בינתיים, נמצאות במינויים ובהחלטות הראשונות שקיבל טראמפ. למשל: המינוי של וולטר ג׳יי קלייטון, האיש שמינה טראמפ לעמוד בראש רשות ניירות ערך האמריקאית - זאת שאמורה להגן על המשקיעים מהונאות ומניצול בידי חברות הענק והמערכת הפיננסית. קלייטון עסק רוב חייו המקצועיים בהגנה ובייעוץ לצמרת וול סטריט בפירמת עורכי הדין סאליבן את קרומוול. ברשימת לקוחותיה של הפירמה נמצאות בעיקר חברות שהתנגשו עם החוק בעשור האחרון, ומרוב החיכוכים האלה הן יצאו באמצעות תשלומי קנסות ענקיים וכמעט תמיד בלי שהמנהלים נענשו באופן אישי. אגב, אשתו של קלייטון, גרטשן באטלר־קלייטון, עובדת בגולדמן סאקס, והשניים צברו הון אישי של 50 מיליון דולר בזכות עבודתם במערכת הפיננסית.

יש כמה מקרים שבהם לא יהיה צריך להמתין זמן רב כדי להבין מי ייהנה מהעליות בוול סטריט - התועלת החברתית הכוללת או קבוצה קטנה שנהנית מחוקים ומרגולציות התפורים לה. בתי הסוהר הפרטיים למשל.

המניות של בתי הסוהר הפרטיים, ענף שמשרד המשפטים תחת אובמה הורה בקיץ 2016 להתחיל לחסל לאחר הצטברות אדירה של נתונים על התעללות באסירים ותנאי מחיה של עולם שלישי - זינקו ביותר מ-100% מאז שטראמפ נבחר. "ייצור ערך"? סיכוי קלוש. חיסכון למשלם המסים? הממשל הפדרלי גילה שלא. את המחיר משלמים כיום האסירים ובעתיד החברה האמריקאית כולה, שבכל הקשור לטיפול בשכבות החלשות ובעבריינים היא נמצאת בתחתית הדירוג של רוב המדינות המפותחות.

4. העיתונים מלאים בימים, בשבועות ובחודשים האחרונים בכתבות על פרשות השחיתות שבהן מעורב ראש הממשלה בנימין נתניהו, והקוראים נחשפים מדי יום לעוד ועוד מהלכים שבהם הממשלה דורסת ומחלישה את המוסדות הדמוקרטיים. אחת התגובות המקובלות של רבים מהפרשנים בעיתונות, באולפנים וברשתות החברתיות היא להגיד ש"במדינה מתוקנת זה לא היה קורה", או "במדינה מתוקנת מזמן…"

כדאי להוציא את הביטוי המטופש הזה מהלקסיקון. למי בדיוק הם מתכוונים? לארה"ב, שהדמוקרטיה שלה נשלטת בידי הכסף וקבוצות האינטרס? למערב אירופה שמבעבעת יותר מאי־פעם מפופוליזם וטינה לאליטות?

רוב הדמוקרטיות הליברליות נמצאות במשבר מעמיק. הישראלים תמיד משוכנעים שאצלנו זה משהו מיוחד. זה לא. צונאמי מפחיד שוטף את רוב העולם, ואנחנו חלק ממנו.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם